רצח רבין:הסיפור האמיתי?

http://x.2all.co.il/atira229%2D06/

תקציר

הכל התחיל בהתנקשות מבויימת אשר תוכננה חודשים קודם לכן במסווה של "תרגיל שב"כ, אלא שמאבטחי השב"כ כשלו ויגאל עמיר הצליח לירות 3 כדורי סרק. רבין נכנס למכוניתו ללא פגע והוסע למטה השב"כ, אך כעבור 10 דקות הוא נורה במכוניתו ע"י מאבטח שישב במושב הקידמי-ימני. רבין הובהל ממטה השב"כ למיון כשבגופו קליע בודד (0.22) שחדר בקידמת החזה מימין וגרם לריסוק החוליה D5. בשעה 22.30, לאחר 40 דקות טיפול, נפטר רבין מפצעיו, ואולם עם יציאת הצוות הרפואי מחדר הטראומה, נורו בגופה שני כדורי הולופוינט 9 מ"מ נוספים, אשר נועדו ליחס את הרצח ליגאל עמיר. הרופאים הוחזרו למיון ואולצו לבצע פעולות רפואיות שיסייעו בטשטוש התרחיש האמיתי, ולשכתב את המסמכים הרפואיים . הרוצח האמיתי, שהספיק לירות כדור בודד בחזהו של רבין, התאבד/חוסל במקום, ובמקום מושבו נתגלה כתם דם גדול. גופתו של המאבטח-רוצח הובאה למיון בליל הרצח, אך ועדת שמגר נקטה בפעולות נמרצות להעלמת קיומו. נוסף למאבטח הרביעי, ש"נעלם" בנסיבות מסתוריות, דאגה ועדת שמגר לטשטש גם את היעדרו של ג.ה., שהיה צריך להיות המאבטח המוביל.

בתמונה נראה המאבטח הצמוד (אבי) שועדת שמגר העלימה את זהותו.

עתירה לבג"צ מ- 8/1/06: "לפסול הדו"ח הפתולוגי של פר' היס" http://rotter.net/forum/politics/6344.shtml



עשר הדקות הגורליות - מהתנקשות מבויימת לרצח אמיתי

את סיפור הרצח המוזר ראוי להתחיל דווקא בכרמי גילון, אשר עבודת המוסמך שלו עסקה במתנקש היהודי הבודד, ועם הרקורד הזה הוא מתמנה ע"י יצחק רבין לראשות השב"כ (למגינת ליבו של הימין, אשר התרעם על כך שלראשונה בתולדות המדינה מתמנה ראש שב"כ דווקא מן האגף היהודי).

אם עוקבים אחר העיתונות, נראה שכרמי גילון מתחיל לספק את הסחורה באוגוסט 1995, אז הוא פותח בקול תרועה רמה את קמפיין המתנקש היהודי הבודד, ואפילו רץ לתקשורת עם הפרופיל המדוייק של יגאל עמיר (חובש כיפה, לא מתנחל, גר בהרצליה ולומד בבר אילן).



הצד השני של המטבע, קרי יגאל עמיר, גוייס לשב"כ ב- 1992, ונשלח באותה שנה לריגה כמאבטח. יגאל עמיר נשאר פעיל בשירות, שכן הוא התייצב לעצרת עם תעודת איש שב"כ חתומה ע"י ראש השב"כ הקודם, יעקב פרי, והוכר ע"י השוטרים והמאבטחים כ"סמוי".



לסיכום עד כאן, נראה שבאוגוסט 1995, הבשילו התנאים לביום התנקשות, מהלך שעשוי היה להעלות את קרנו של כ' בעיני הממונים, במקביל לשיפור מעמדו העגום של רבין בסקרים.

על מנת לשמור על אותנטיות, בוצעו ההכנות למהלך במסווה של תרגיל שב"כ, כשרק מתי מעט יודעים מהי מטרתו האמיתית של "התרגיל". כמו כן, התקשורת גוייסה במלוא הקיטור על מנת לשדר "אווירת הסתה", במיסגרתה בויים הטקס של ארגון אי"ל בראשותו של אבישי רביב, נעקר הלוגו ממכוניתו של רבין ע"י אביגדור אסקין, ואבישי רביב קיבל היתר גורף להתפרע, להתנכל לערבים ולהודות ברצח בחלחול.


- - - רצח רבין = משוואה בשני נעלמים - - -


הנעלם הראשון - המאבטח הרביעי (איש המיסתורין)
על מנת להבין את הסיפור האמיתי מאחורי רצח רבין, יש להציב במרכז התמונה דמות מיסתורית, דמות אשר ועדת שמגר וכל המנגנון שסייע בבניית הגירסה הרישמית השיקרית, ובטישטוש התרחיש האמיתי לרצח רבין, מאד לא רצה שתדעו עליה, ואף נקט באמצעים להעלמת קיומה מתודעתכם,
וכשגורמים אלה נאלצו בכל זאת להתייחס משהו, הם עשו זאת ברמזים סתומים בלבד, תוך שימוש בהטעיות מתוחכמות.

אם כן, מדובר במאבטח הרביעי (בעיתונות הוא נקרא המאבטח השלישי), גבר הלבוש בחליפה כהה, חולצה בהירה וענב עניבה שחורה, אשר במהלך הצעידה ממדרגות החניון לעבר מכונית השרד, ביצע תמרון מוזר וקריטי- אשר הסתיים בנטישת גבו של רבין.

הנקודה הקריטית
איש המסתורין שלנו היה כאמור אחד מארבעת המאבטחים בחוליית הליווי הצמודה. עם סיום הירידה במדרגות, התפרסה החולייה למצב שבו שני המאבטחים הסוגרים ניצמדו לגבו של רבין (א.ה. מימין ואיש הצמד שלו, קרי המאבטח הרביעי משמאל), ואילו השניים האחרים התייצבו האחד לימינו (יורם רובין) והשני לשמאלו (ש.ג., הצמד) של רבין.

עיתון "הארץ" בישר ב- 27/11/95 בכותרת ראשית, כי ועדת החקירה הפנימית של השב"כ, אשר חקרה את רצח רבין, זיהתה את הנקודה הקריטית שאיפשרה את "הרצח". מדובר במהלך מוזר ותמוה שביצע המאבטח הרביעי במהלך הצעידה, כאשר אותו מאבטח נטש לפתע את גבו של רבין, וזאת לאחר שעצר, הסתובב ימינה ולבסוף פנה לאחור והשאיר את גבו של רבין חשוף.

עיתון "הארץ" ציין גם שהועדה לא היתה מסוגלת לעמוד על סיבת הנטישה והפנייה לאחור של המאבטח הרביעי (להוציא את התרשמותו של ישראל מורדי, שהמאבטח הרביעי פנה לדבר עם מישהו). מכאן אנו למדים שהמאבטח הרביעי עצמו "נעלם" איכשהו בסמוך מאד לרצח, או אף בליל הרצח עצמו, ולכן לא ניתן היה לשאול את פי המקור. נסיבות "היעלמו" של המאבטח הרביעי יכולות להסביר את הניסיון של ועדת שמגר להעלים את קיומו גם בדו"ח שמגר.




מה ניתן לדעת על זהותו של המאבטח הרביעי?

לשם כך, ניעזר בתמונות שצולמו ובסרט של קמפלר:

שלב הירידה בגרם המדרגות: בתמונה של שלווינסקי במורד המדרגות, נראים שני מאבטחים המכסים את גבם של בני הזוג רבין, ושניהם לבושים בחליפות הדורות ועונבים עניבות. המאבטח הנמצא לימינו של רבין ומעט מאחוריו הינו יורם רובין, ואילו המאבטח הנמצא ממש מאחורי גבו של רבין הינו גבר נאה, שייחודו הוא בכך שהינו האדם היחיד שועדת שמגר "התעלמה מזהותו". לבושו ההדור של אותו מאבטח, ומיקומו מעידים על מעמדו הרם בחוליית האבטחה הצמודה.

אלא שלמרות ההתעלמות הבוטה בדו"ח שמגר מזהותו של המאבטח הנ"ל, אשר היה צמוד לגבו של רבין במורד המדרגות, ניתן לזהות את שמו באחד מנספחי הועדה, אשר בה צויין בכתב יד שמו של כל מלווה בתמונה של שלווינסקי. נראה ששמו של המאבטח "הבלתי מזוהה" הוא אבי (אפשרות פחות סבירה גבי, אם האות הראשונה היא ג' ולא א').

ההסבר בתחתית התמונה שייך לד"ר ברונשטיין


המאבטח שועדת שמגר העלימה את זהותו

על כל פנים, בדו"ח הגלוי דאגה ועדת שמגר לבצע תרגיל הטעיה מתחכם, המטשטש את היעדר שמו של אחד מתוך ארבעת חברי חוליית הלווי הצמודה, וזאת בדרך של הוספת שם לא רלוונטי.

מתוך דו"ח שמגר:

וזה סדר צעידת הפמליה:

(א) המאבטח ג.ה., המוביל;
(ב) אחריו ראש הממשלה ובקרבה צמודה אליו מימינו, מפקד חולית הליווי הצמודה יורם רובין;
(ג) מצד שני, המאבטח איש הצמד ש.ג.;
(ד) במרחק קטן, כסוגר מאחור, הלך המאבטח א.ה.

אם כן, ועדת שמגר מצרפת את שמו של המוביל (ג.ה.) לשמות שלושת המאבטחים מחוליית הליווי הצמודה (ומתעלמת מן המאבטח הסוגר, איש הצמד של א.ה.), ובכך מתקבל הרושם שבידינו שמות כל ארבעת חברי חוליית הליווי הצמודה.

על העובדה שהמוביל אינו חלק מארבעת חברי חוליית הליווי הצמוד ניתן ללמוד ממחקרו של ד"ר ברונשטיין:

"לחוליה של יורם רובין היה מוביל קבוע, שעדי אזולאי החליפו אישית בצעידה זו".

"כמו כן, בדו"ח מצויין רק סוגר אחד, א.ה., ואולם בחוליית הליווי הצמוד היו שני סוגרים, אך ה"צמד" של א.ה., הנראה היטב בסרט של קמפלר (המאבטח הרביעי), אינו מוזכר כלל בדו"ח שמגר".

במילים אחרות, ועדת שמגר צירפה את שמו של המוביל (ג.ה.) לשמות שלושת חברי חוליית האבטחה הצמודה, והמאבטח הרביעי נותר עלום השם, תוך כדי כך שהועדה מותירה "חור" וירטואלי מאחורי גבו של רבין (רק סוגר אחד). אלא שה"חור" הדמיוני הופך לאמיתי בקירבת העציץ, שלידו שוהה יגאל עמיר. העלמת זהותו ואף קיומו של הסוגר השני, מלמדת מחד על רגישות העניין, בדומה למידע על הנקודה הקריטית שאיפשרה את הרצח, ומאידך הדבר מפליל את ועדת שמגר, שבדומה לזיופים במסמכים הרפואיים היא מהווה חלק אינטגרלי ממנגנון הרמייה.

מייד נדון בתימרון המוזר של המאבטח הרביעי, הצמד של א.ה., המאבטח שועדת שמגר התעלמה מקיומו, ואם מישהו סבור כעת שהמאבטח הרביעי, עלום השם והזהות, הוא לא אחר מאשר המאבטח שהיה צמוד לגבו של רבין במדרגות, והשם "אבי" נרשם על מיצחו, הוא נמצא בחברה טובה.


שלב הצעידה לעבר המכונית והתמרון המוזר של המאבטח הרביעי:
בסרט של קמפלר, נראית לראשונה פמליית ראש הממשלה כשהיא צועדת מכוון המדרגות לעבר מכוניתו של ראש הממשלה והעציץ המפורסם. בתמונה הראשונה, בה עדיין לא רואים את ראש הממשלה, נראה גבר גדל מימדים הלבוש בחולצה בהירה (מסומן בחץ אדום), ונמצא בטור השמאלי שמקדם את פני הפמליה (נכנה אותו X). מייד לאחר מכן מגיח המאבטח ש.ג. מחוליית הליווי הצמודה, בחור גבוה ורחב מידות, הלבוש בחולצה קצרה בהירה ומתחתיה חולצה שחורה.
ש.ג. מקדים את ראש הממשלה, ובכך מאפשר לבחור גדל המימדים הרוכן לכוונו של רבין להושיט יד ימין ארוכה לרוחב חזהו של המאבטח הרביעי, וכנראה שרבין תוך כדי צעידה מניף את ידו השמאלית ומחזיר לחיצת יד מהירה. ש.ג. עוצר, מסתובב לאחור וממתין עד שיגיע רבין, ואז מיישר עימו קו ומסתובב חזרה לכוון הצעידה, וזאת תוך כדי שליחת יד ימין ארוכה לאחור, לעבר X, שכנראה מחזיר גם לו לחיצת יד מהירה. הסמכותיות של האיש ניכרת מייד הן בשל קירבתו לראש הממשלה והן בשל העובדה שהוא לא מהסס לחסום את נתיב תנועתו של שוטר מלווה המתקדם לעברו.

אז מגיע הרגע המוזר ביותר, בו X נצמד למאבטח הרביעי מעט לפני העציץ, טופח על כתפו הימנית ואולי אף מנסה למשוך אותו שמאלה (או לסמן לו על משהו משמאל), ואז שולח המאבטח הרביעי טפיחה קלה בכף ידו השמאלית למאבטח ש.ג שלפניו, ועושה לפתע פניית ציר של חצי סיבוב ימינה, ובהמשך משלים בפנייה לאחור.

בכך יוצר הנוטש חור בטבעת האבטחה, אליו נכנסים ישראל מורדי ויגאל עמיר. השאלה הגדולה היא האם יש קשר בין X לבין המאבטח הרביעי, והאם X ניסה לרמוז/למקם את המאבטח בכוונו של יגאל עמיר.

יתר התמונות ברצף בתחתית העמוד.
רביעיית המאבטחים:
נקודה צהובה = יורם רובין, כחולה = ש.ג.
ירוקה = א.ה., אדומה = המאבטח הרביעי.


הנעלם השני - המוביל של הפמליה
דמות מפתח נוספת שהועדה מעלימה, הינו המוביל שלא הוביל. מדו"ח שמגר ניתן להבין שהמוביל של הפמליה היה א.ה. (ראה למעלה), בעוד שעדי אזולאי צעד בקירבת החולייה המלווה: "בקרבת החוליה המלווה ומלפניה צעד גם ע.א. ראש ענף המבצעים של היחידה".


ואולם ד"ר ברונשטיין עמד על כך שהמוביל הקבוע של החולייה נעדר:
לחוליה של יורם רובין היה מוביל קבוע, שעדי אזולאי החליפו אישית בצעידה זו. הוועדה קיבלה הסבר לא משכנע להחלפה. אזולאי העיד בוועדה (וגם חזר על עדותו בבית-המשפט), כי טיפל בארגז מכשירים, שעמד במסלול הצעידה. לפי הסרט, לא היה שם כל ארגז; ולפיכך, לא היה כל טיפול בו. אזולאי רצה, כנראה, לעמעם את חלקו באירוע – הובלת ראש הממשלה היישר לקרבת המתנקש (קטע מדבריו של ד"ר ברונשטיין).

אם נפתח מעט את הנושא, נבין שהועדה מנסה לטשטש את היעדרו של המוביל הקבוע והחלפתו בעדי אזולאי, ובמקביל אנו מתוודעים למיכשול בו נתקל המוביל, מכשול (רישמית, מדובר בציוד של אביב גפן) שעיכב את המוביל, אם כי מכיוון שלא נראה שעדי אזולאי התעכב בשל מכשול כלשהו, לא נותר אלא להניח שהכוונה היא להנמקת היעדרו של המוביל הקבוע של חוליית האבטחה, כשגם הפעם לא ניתן כפי הנראה לקבל את הסברו של המקור.

היעדרו של המוביל הקבוע, וההסבר הלא משכנע שקיבלה הועדה להחלפה, מציבים את המוביל הקבוע גם הוא במרכז, שכן הרוצח האמיתי חוסל/התאבד בליל הרצח, וכל היעלמות של מאבטח צריכה להדליק נורה אדומה, שמא יש קשר בין ההיעלמות לרצח. כדאי לזכור שגם הנהג הקבוע של רבין נעדר בליל הרצח וכנראה שגם המאבטח האישי הקבוע התחלף ברובין זמן קצר לפני הרצח.

לשאלה לאן נעלם המוביל הקבוע, האם הוא היה שוטר כמו עדי אזולאי, והאם בתוקף היותו המאבטח המוביל, הוא היה הנוסע הרביעי חשיבות עצומה. ראשית, מפני שיואב לימור דיווח כתבה: "הרגע שלא נשכח", שבמושב הקידמי התיישב שוטר. שנית, יש יסוד סביר להניח שהנוסע שישב במושב הקידמי הימני רצח את רבין, ומייד חוסל/התאבד.


מי ידע מה?

ההצלחה של ביום התנקשות תלויה באותנטיות שהיא מקרינה. לפיכך רק מעטים היו בסוד העניינים וכל האחרים שותפים פסיביים בלבד (נחשפו רק למידע הפחות רגיש), כאשר האליבי למקרה של חשיפה היה כמובן "תרגיל שב"כ".

מה ידעו רבין ופרס? המינימום שהם ידעו הוא שבסיום העצרת יתקיים תרגיל שב"כ. הם קיבלו באופן אישי "התראות" קונקרטיות ובזמן אמת (בעיתוי המתאים להגעתו של יגאל עמיר לחניון). מטבע הדברים מדובר במידע רגיש ביותר, העלול לסייע בידי כל מי שחפץ ברעתו של רבין, אם היה כזה.

מה ידע יגאל עמיר? לא יותר מדי, ודומה שבמובנים רבים הוא היה רק בורג קטן הנתון לשליטתם של כוחות רבי השפעה. מחד, הופקדו בחשבונו הפרטי המחאות ממקורות מוזרים (למשל מבנו של שופט ביהמ"ש העליון דן אנגלהרד, שלא שש לספר בעבור מה),

מאידך, יגאל עמיר היה מוקף בסוכנים, כשאבישי רביב היה למעשה מי שהזמין אותו לעצרת וידע על יציאתו מביתו, ו"פעיל ימין" נוסף נסע עימו מהרצליה ובדרך סיפר לו שרבין יירצח הערב (ונקב בשמו של איתמר בן גביר) , כפי שסיפר עמיר בחקירת המשטרה.

ועוד סוכן שב"כ המקורב ליגאל עמיר, נראה במפתיע אף קרוב יותר ליגאל עמיר (צולם בזירת ההתנקשות ממש), מאשר אבישי רביב, שגם הוא היה לא רחוק.

יגאל עמיר גם היה מן הסתם בתקופה רגישה, לאחר שחברתו היפה (נאוה רוזנבלום) נטשה אותו (כחצי שנה לפני הרצח), וכשמסתכלים על התמונה בשלמותה, מתעורר ספק לגבי דמות הקיצוני הימני שמכרו לנו, מה גם שאמו גאולה היתה מוכרת כפעילת מר"ץ.



כמו כן, לא מן הנמנע שיגאל עמיר אף היה אחד מן האנשים בארצנו שטופלו בחומר כימי מסויים המשמש לגיוס סוכנים והשגת שליטה עליהם http://www.nfc.co.il/archive/003-D-16760-00.html?tag=8-47-18

יש להניח שיגאל עמיר נהנה חברתית (וכלכלית) מן הקשר שלו עם אבישי רביב, וכמעריצו הוא אף נטל חלק בפרובוקציות שיזם רביב.

כל הסימנים מורים על כך שאבישי רביב ויגאל עמיר התכוננו ערב העצרת לסתם עוד פרובוקציה, רק שהפעם היא כוונה לסביבתו הקרובה של רבין, ובדומה לפרובוקציות קודמות (בהן נהנו השותפים מחסינות ותחושת כח עצומה), התכלית מבחינת רביב ועמיר היתה לזרוע מבוכה ולהקים "רעש".

לשם כך, די היה בהפעלת אקדח פיקות במקום רגיש ולסגת או להשתחרר כרגיל (לשם כך יש את בייניש), הן בעבור אירוע כזה אין צורך בהכנת מכתב פרידה (ועמיר לא הכין ואף לא נקט בצעד כלשהו בכוון).

ככלות הכל, כל מי שעיניו בראשו יכול להיווכח בכך שיגאל עמיר היה מלווה החל מן היציאה מפתח ביתו ועד לחניון החשוך בסוכנים ובאנשים שזיהו אותו, החל מ"פעיל הימין" שנסע עימו מהרצליה, נהג ה GMC עליו נשען עמיר, הסדרן אברושמי, שני השוטרים שזיהו אותו כ"סמוי", דמתי שעמד כשני מטר מולו והביט לו בעיניים, סוכן השב"כ הקרוב (שנראה ב-30 השניות החסרות בסרט של קמפלר), וכמובן אבישי רביב שהיה מתואם לגמרי עם יגאל עמיר, ואף מילא את חלקו בתיזמון מדהים כשדיווח לכתבים שניות לאחר יריות הסרק: "הפעם לא הצלחנו, בפעם הבאה נצליח יותר".

כמו כן, אין צורך בפרשנות לתמונה הבאה בה נראים ארבעה אנשי השב"כ המתרועעים עם יגאל עמיר (עמיר טען שאינו זוכר זאת):

ארבעת אנשי השב"כ כתף אל כתף עם יגאל עמיר.






ידוע גם שבחשבון הבנק של יגאל עמיר הופקדה בסמוך לרצח המחאה מחשבון משותף (בנק הפועלים בירושלים) ממקור מוזר, בנו של שופט ביהמ"ש דן אנגלהרד ואדם נוסף ששמו גביר.



לבסוף, ועדת שמגר העלימה את העובדה שיגאל עמיר סיפר בחקירתו כי באוטובוס מהרצליה נסע עימו "פעיל ימין" ש"נדבק" אליו, ותוך כדי כך סיפר לו שאיתמר בן גביר עומד לרצוח הערב את ראש הממשלה. ועדת שמגר עשתה לא מעט על מנת להעלים את קשריו של עמיר עם גורמים שונים בליל הרצח.

נקודה אחרונה, בניגוד לנאמר, יגאל עמיר לא הודה מייד ברצח רבין, אלא לקח לשב"כ 5 ימים להוציא ממנו הודאה, וגם זאת, רק בצילום במצלמת וידאו ניסתרת. גורמים מסויימים אף רמזו שההודאה וההפללה של מרגלית הר שפי הושגה תוך שימוש בחומרים פסיכוטרופיים, המקנים שליטה על הקורבן.
זה אולי גם מסביר את התנהגותו המוזרה של עמיר לאורך כל הדרך.


עוד על השותף של יגאל עמיר
למדנו על השותף של יגאל עמיר מהוריו, שהתראיינו כמה חודשים אחרי הרצח וסיפרו על קיומו של שותף שאינו אבישי רביב, אשר זהותו ידועה להם. כמו כן, שני שוטרים העידו בועדת שמגר, שיגאל עמיר מצא מחסה בצמוד למכונית GMC שחנתה במקום איסטרטגי, ודלת מכוניתה היתה פתוחה, כשהנהג נראה מחליף מילים עם יגאל עמיר, ואף טפח על שיכמו לפני שעזב לעבר הרחוב. השוטרים נתנו תיאור מלא של הנהג ולבושו.

יגאל עמיר נע ונד בין העציץ לבין ה GMC, שם הוא ניצפה ע"י 2 שוטרים כשהוא יושב על המדרגה ומחליף דברים עם הנהג.



מהלך הנטישה של המאבטח הרביעי

רביעיית המאבטחים:
נקודה צהובה = יורם רובין, כחולה = ש.ג., ירוקה = א.ה., אדומה = המאבטח הרביעי.







מה קרה בעקבות יריות הסרק?

מבחינת המתכננים של ביום ההתנקשות, התוצאה הרצויה (והצפויה) היתה לכידתו של יגאל עמיר עם האקדח ביד, רגע-לפני.

לשם כך הם דאגו מוקדם יותר לספק ליורם רובין וליתר חברי חוליית הליווי הצמודה התראה קונקרטית עם תמונתו של יגאל עמיר.

בסרט של קמפלר נראה גם אדם גדל גוף הלבוש חולצה לבנה, שנדחף ושולח ידיים לעברו של המאבטח הרביעי, ואולי מנסה בכך לכוונו לעבר יגאל עמיר הנמצא בסמוך. אלא שלרוע המזל, המאבטח הרביעי פונה דווקא לאחור, ומפספס את יגאל עמיר- מה שמאפשר ליגאל עמיר להידחף ל"חור" שהותיר אחריו המאבטח הרביעי ולירות את כדורי הסרק (בכיר בשב"כ, אשר בחן את הסרט של קמפלר ימים ספורים לאחר הרצח, נראה מתהלך כסהרורי הלוך ושוב, וחזר ואמר: "זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות" http://rotter.net/User_files/forum/gil/3e3...e723783b8.html).

כישלון המאבטחים יוצר כעת מצב מביך וסכנת נפשות של ממש, וכאן מתערב גורם המצוי בסוד העניינים (לדברי עמי איילון, מדובר בקצין משטרה בכיר), המנסה לבלום את הסכנה של ירי כדורים חיים בקריאות: "סרק, זה פיקות, זה לא אמיתי".

כעת, רבין נכנס למכוניתו ללא פגע (את הקטע הלז שאורכו 30 שניות בסרט של קמפלר ראו רק בודדים), ועימו נכנסים למכונית גם יורם רובין (מאחור), הנהג בני דמתי ונוסע רביעי שהתיישב במושב הקידמי (הוגדר כ"שוטר", על פי עדותו של יואב לימור).

"ובמושב הקידמי התיישב שוטר"

גם לאה רבין המובהלת למטה השב"כ, מקבלת עידכון מאנשי השב"כ שמדובר בכדורי סרק, ושמכוניתו של רבין נמצאת מאחוריהם, קרי בדרך למטה השב"כ בצפון ת"א.





מה התפתח במכונית?

סביר להניח ששרר תוהו ובוהו. בראש ובראשונה, מדובר בכישלון צורב ליחידת האבטחה (כשצפויה עריפת ראשים). שנית, התרגולת לא לקחה בחשבון כישלון שכזה, ומכונית השרד כבר עשתה את דרכה למטה השב"כ בהתאם ל"תרגולת", כך שעלה צורך דחוף למצוא הסבר לכך שאף אחד לא נפגע.

כמו כן, קיימת אפשרות שההרכב האנושי של נוסעי המכונית טמן בחובו פוטנציאל לקונפליקט חריף, ריב ומחלוקת בין המאבטחים, זאת במידה שהנוסע הרביעי היה מישהו שהאחרים יכלו להפנות כלפיו אצבע מאשימה, לדוגמא, המאבטח הרביעי. ועדת החקירה של השב"כ זיהתה את הכשל הקריטי באבטחה בנטישת גבו של רבין ע"י המאבטח הרביעי. שערו לנפשכם שהמאבטח הרביעי היה הנוסע הרביעי?

אפשרות נוספת היא שהמידע על תרגיל ההתנקשות נוצל לרעה ע"י בעל עניין, שדאג להפוך את התרגיל למציאות, תוך השגת כל הרווחים. אפשרות זו נראית רחוקה, בהתחשב בעובדה שהרוצח האמיתי חוסל/התאבד מייד לאחר הרצח (אלא אם לא צפה תגובה כזאת), אם כי החלפתם של הנהג, המאבטח האישי והמוביל זמן קצר לפני הרצח מעוררת תמיהות.

על כל פנים, יש לחפש את הרוצח האמיתי ברשימת נפטרי אותו החודש, כשידוע בודאות על יואב קריאל, ומבחינתנו על עוד שני "נעדרים", המאבטח הרביעי והמוביל הקבוע של חוליית הלווי הצמודה.

מדוע יגאל עמיר הודה ואף הפליל?

ראשית, יש לדעת שבניגוד למה שפורסם, הודאתו של יגאל עמיר הושגה במאמץ ניכר, ונירשמה רק לאחר 5 ימי חקירה (!) בשב"כ, וגם זאת רק באמצעות צילום במצלמה ניסתרת, ולאחר שהחוקרים נקטו בגישות "מתוחכמות" ובלתי ישירות.

למעשה, כלל לא בטוח שיגאל עמיר חתם מתישהו על מסמך הודאה, ויש גם להביא בחשבון אפשרות לשימוש באמצעים אסורים http://www.nfc.co.il/archive/003-D-16760-0...ml?tag=8-47-18).

גם כתב ידו ותוכן דבריו של יגאל עמיר, במכתב שהפליל את הר שפי, מעידים על אישיות מרוסקת בזמן החקירה, לא בדיוק מה שניסו למכור לנו:

מה שמדהים הוא שהודאתו של חגי עמיר, נגבתה באופן דומה, קדמו לכך כמה וכמה ימים בהם הוא הכחיש כל קשר למעשה, ולפתע, ביום מסויים הוא מפליל את עצמו בנדיבות, ולא רק את עצמו.

אף על פי כן, במספר הזדמנויות הביע יגאל עמיר את השגותיו במילים: "הכל הצגה", ו"הכל מסכה", אך מייד הוא הושתק ואף זכה לבידוד חמור יותר מאייכמן.

שנית, יגאל עמיר מתפקד אחרי הרצח כאדם הנתון לסחיטה (שיתוף הפעולה שלו עם השב"כ, יכול לחרוץ את גורל ההרשאה להפעלת הגן של גאולה, ואת חומרת עונשו של חגי עמיר שניצפה ע"י שוטר בכיכר מלכי ישראל, מה שעלול להביא להחמרה בעונשו וכיוצ"ב).

במילים אחרות, יגאל עמיר אינו אדון לגורלו, וחוסר שיתוף פעולה מצידו עלול לחרוץ את גורל מקורביו, וזאת בטרם הכנסנו למשוואה את הלחץ הפסיכולוגי ושיטות החקירה המתוחכמות של השב"כ, וכמובן אין לשכוח את קיומם של חומרים כימיים, שכבר נעשה בהם שימוש בארצנו כאמצעי לגיוס סוכנים והשגת שליטה עליהם.

ואולם, האלמנט הקריטי, הוא הבילבול וחוסר המידע שברשותו של יגאל עמיר בנוגע לפרטים רבים, ודי בכך שעמיר קיבל את האקדח משותפו, על מנת לשלול ממנו כל אפשרות לכפור באשמה, שכן הוא אינו יכול לדעת אילו כדורים היו באמת באקדח.



שתיקתה של משפחת עמיר הושגה בין היתר בעזרת הטבות מפליגות שניתנו ליגאל עמיר ולמשפחתו, כגון הפעלת הגן של גאולה, מחשב אישי ליגאל, 3-שעות שיחות טלפון ליממה, ביקורים תכופים של בני המשפחה כולל חגי, הכרה בנישואיו של יגאל עמיר (אל תתרשמו מן ההצגה לתקשורת) והכרה ללא תקדים בזכותו של האסיר מספר-1 בארץ לאבהות ולטיפולי פוריות, אך המוטיב החשוב ביותר הינו מהלכים אופרטיביים שעתידים להביא לשחרורו המוקדם של יגאל עמיר, תוך שיתוף פעולה בין המשפחה לשב"כ.

השב"כ מצידו דאג כבר מ-1999 לסולם שיאפשר את שחרורו המוקדם של יגאל עמיר (מדובר בתחקיר השיקרי של נפתלי גליקסברג, שנועד להוסיף עוד אלמנט למותו של רבין, והוא כדור תועה של מאבטח). כעת שוקדת משפחת עמיר בידיעת השב"כ על סטיקרים וחולצות. בסופו של דבר, עתיד יגאל עמיר להביע חרטה מלאה, ולהשתחרר כאדם שתיקן את דרכיו, התחתן, נהייה מיושב בדעתו והפך לאב, בסיועה של המערכת המשפטית שתאמץ לחיקה את גירסתו של גליקסברג.



סיכום

המסמכים הרפואיים מוכיחים בודאות שרבין הגיע למיון עם פצע ירייה בודד בקידמת החזה מימין, וכשהוא משותק ברגליו- מה ששולל את האפשרות שהיריות של יגאל עמיר הן אלה שפצעו את רבין.

רבין נפטר במיון לאחר 40 דקות טיפול, ומייד לאחר קביעת מותו בשעה 22.30, נורו 2 יריות נוספות בגופה (בגב), על מנת להטיל את האשמה על יגאל עמיר ולטשטש את אשר אירע במהלך הנסיעה למטה השב"כ.

ליגאל עמיר עצמו היה קשר הדוק עם השב"כ, והיה לו שותף- שאפשר שמסר לו את האקדח, מה שהיקשה על יגאל עמיר לדעת את חלקו האמיתי בפרשה.

לשתיקתה של משפחת עמיר יש תמורה, ובנוסף להטבות המפליגות בתנאי הכליאה של יגאל עמיר, החל כבר השב"כ לנקוט בפעולות לשחרורו המוקדם, ולשם כך הומצאה גירסה חדשה לרצח, כשהפעם מוסיפים בה כדור שלישי תועה, מה שיאפשר לשנות את כתב האישום המקורי.

משפחת עמיר מודעת היטב לנקודה זו ולכן משתפת פעולה עם השב"כ, ובמקביל החלה להכין קמפיין ציבורי למען שחרורו של יגאל.

בידודו חסר התקדים של יגאל עמיר נועד בעיקרו למנוע דליפת מידע על קשריו של עמיר עם גורמים בשב"כ, ובמיוחד בעניין השותף והאקדח.



2 שאלות לגבי השלב שלפני בית החולים:

1. מהי זהותו המלאה של המאבטח הצמוד לגבו של רבין, שועדת שמגר העלימה? (שמו כפי הנראה אבי)

2. למי שייכת מכונית ה GMC שמיספרה מתחיל ב 634, שיגאל עמיר נשען עליה ושוחח עם נהגה?







התרחיש האמיתי בבית החולים

1. רבין הגיע למיון בשעה 21.52 עם פצע ירייה בודד בחזה (3 ס"מ מעל לפיטמה הימנית). הקליע פגע בעמוד השידרה וגרם לריסוק חוליה גבית D5 (וקלינית לשוק ספינלי, חוסר הכרה ושיתוק).

2. בשעה 22.30, לאחר 38 דקות החייאה, נקבע מותו של רבין. עד אז קיבל 8 מנות דם בלבד. היות ובהגעתו למיון לא היתה כל פציעה בחזה משמאל, הוכנס נקז רק לבית החזה הימני.

3. זמן מה לאחר קביעת מוות, הוחזרו הרופאים לחדר הטראומה והטיפול הרפואי "חודש" – רבין אף נלקח לחדר הניתוח...

4. בחדר הניתוח "מתגלים" שני פצעי ירייה נוספים, האחד בגב מימין והשני במותן שמאל. זה כמובן לא מונע מהרופאים לנתח את רבין...

5. מיד בסיום הניתוח (23.30), נקבע מותו של רבין שוב, הפעם כבר לאחר 22 מנות דם... וכמובן לאחר הכנסת נקז לחזה משמאל.

6. המסמכים הרפואיים עוברים "שיפוץ". פצע הכניסה בחזה "מועלם", ומוחלף בשני פצעי הירי בגב ובמותן שמאל. אבל... נותרו עקבות - וזאת כבר המשימה שלנו.



המסמכים הכוזבים

עם סיום הניתוח עוברים לכתוב סיכומים: בשלב זה, מתחיל שכתוב הדוחות הרפואיים, על מנת שיתאימו לגירסה הרצויה. פצע הכניסה הראשון בחזה "מועלם" ומוחלף בשני פצעי הכניסה בגב, שנורו לאחר המות. להשלמת הדווח השיקרי, מנצלים הרופאים את העובדה שהכדור שחדר לגב מימין, כוון ע"י היורה לעבר פצע הכניסה הקידמי, מה שיצר חפיפה רבה בין מסלולי 2 הקליעים בחזה הימני. כך, משני פצעי היריה בחזה הימני, נותר פצע הכניסה בגב, ולצידו פצע נוסף במותן שמאל. למרות זאת, ביצוע השכתוב רחוק מלהיות מושלם, ועל כך עוד ישלמו האחראים.

אז ככה, בדו"ח הניתוח ובסיכום המהלך הקליני, רשומה עדיין הפציעה הקשה בעמוד השידרה (תוצאת הקליע הקידמי), אף שאינה מתיישבת עם מסלולי אף אחד מן הקליעים שנורו בגב (משום שהיו רחוקים למדי מעמוד השידרה). הד"ר יהודה היס, מזהה את הכשל הלוגי בדווח של ד"ר גוטמן (המסגיר מיד את השקר) ומנסה לתקן זאת בדו"ח הפתולוגי, אלא שהיס מסבך את המצב לא פחות. זאת מכיוון שהיס לא מותיר שום זכר לנזק בחולייה שתיאר ד"ר גוטמן, כך שבדו"ח הפתולוגי עמוד השידרה כבר תקין לגמרי... מי שתוקע את המסמר האחרון בארון השקרים, הוא הד"ר ברבש, שהעיד בוועדת שמגר: "היתה לו פגיעה בעמוד השידרה, בחוט השידרה עצמו"...

ניתן לסכם את שיכתוב הממצאים הרפואיים כמין התפתחות הדרגתית של הגירסה השיקרית, שכל מטרתה אינה אלא "להעלים" את הקליע הראשון (בחזה) שהביא למותו של רבין, על מנת "להחליפו" בשני הקליעים שנורו לאחר המוות.

בשלב התיעוד הראשוני יש עדיין דווח מהימן לאשר התרחש במיון, ולכך נתייחס בהמשך.

בשלב שני, במסמכים שנכתבו מייד לאחר סיום הניתוח, כבר "מועלם"פצע הכניסה בחזה ובמקומו מדווחים רק שני פצעי הכניסה בגב, אלא שעדיין מוזכרת הגעתו של רבין באמבולנס (עם טובוס נט"ן), ואף עדיין יש רמז לפציעה בחוט השידרה (פריאפיזם) - ראה למטה:

הקליקו להגדלה ולאחר מכן הגדילו שוב!



בשלב הבא, בתעודת חדר המיון המשוכתבת, האמבולנס (נט"ן) כבר "הופך" לרכב נוסעים... ועניין הפציעה בחוט השידרה כבר נשכח לגמרי.., (ראה למטה מימין)

אולם, בכל זאת נותר רמז דק לעניין הנט"ן בדווח: "נשימה אגונלית (gasping)" ובהמשך: " משמאל אוורור תקין", מה שמחייב את הגעתו של רבין למיון כשהוא מונשם, שכן בלא הנשמה אין אוורור תקין בפצוע עם נשימה אגונלית (כשאין כניסת אוויר של ממש לריאות).

המסמך הרפואי האחרון והמסכם: " סיכום המהלך הקליני", שנכתב כבר למחרת ואף הודפס, נתן שהות "לשפץ" עוד מספר "ליקויים" בדוחות הקודמים- הגירסה השיקרית כבר כמעט בשלה.

לפניכם עמוד 1:

.

בע' 1 "טופל" היעדר הדווח הקודם (קרי, במסמכי המיון) על אינטובציה באמצעות שקר על שקר: "בוצעה אינטובציה מיידית" (כדי שנחשוב שהאינטובציה בוצעה במיון בלי לשקר באופן מפורש, הן תמיד יוכלו לטעון שהתכוונו לאינטובציה מיידית בנט"ן).

כמו כן, זה הזמן"לתקן" את הכשל הלוגי בעניין הנשימה האגונלית עם אוורור תקין משמאל, וזאת ע"י המשפט "המבריק" הבא: "לאחר הנשמה נשמעה הפחתה ניכרת בכניסת אוויר לראה הימנית והאוורור ע"פ הריאה השמאלית נשמע תקין" - (כאילו ראו את רבין גם לפני הנשמה... הבנתם?).

ואולם, על אף מאמצי-העל להעלמת כל העקבות, הרי שדווקא מן הראייה המפלילה ביותר: האוורור התקין משמאל - לא ניתן להיפטר בשום דרך! והצרה היא שמדובר בממצא הנוגד את קיומו של חור כניסה בחזה השמאלי עם פגיעת קליע בשער הריאה באותו שלב... צריך רק לקרוא בקפדנות ולשים לב לפרטים, דבר שאינו קל כלל ועיקר לאחר "שטיפות המח" בהן "האכילו" את כולנו, כולל רופאים...

ולבסוף, אם טרם שמתם לב: רבין נלקח לחדר הניתוח תוך 8 דקות, כולל הנ"ל: החייאה, החדרת עירויים, פקינג, החדרת נקז מימין, צילום חזה ו: 8 מנות דם - מה יש לומר? ספר השיאים של גינס קטן על רופאי איכילוב...

עמוד 2

גם בע' 2 של סיכום המהלך הקליני נותרו לא מעט עקבות מפלילות, ביניהן: היעדר דמם רציני בחלל הבטן על אף קיומו של טחול מרוטש (לא מתקבל על הדעת בפציעת טחול באדם חי), וכן- החדרת נקז בינצלעי לחזה השמאלי דווקא בחדר הניתוח (טוב, תודו שקשה לדרוש מהרופאים להחדיר נקז לחזה השמאלי עוד בטרם נורה הכדור במותן שמאל...).

עמוד 3

בע' 3 יש לציין בחומרה יתרה את היעדרו של דווח כלשהו על ניתוח הריאה השמאלית, בו גם הוצא הקליע משער הריאה. "הלקונה" הזאת בדווח תתגלה דווקא בבית המשפט מעדותו של הד"ר קלוגר: "הוצאנו קליעים בזמן הטיפול עצמו"(כשהמדובר בקליע משער הריאה השמאלי, שכן שני הקליעים האחרים נשארו בגופו של רבין)...

לבסוף, ההזדמנות האחרונה "לצמצום הנזקים" שהותירו אחריהם הרופאים במסמכים הקודמים ניתנה בידיו של מי אם לא הד"ר יהודה היס? (בהתאם לאימרה שהרופא האחרון הוא גם "הכי חכם", שהרי הוא כבר יודע מה כתבו כל האחרים). תפקידו של היס הוא, אם כך, "להעלים" את שארית דווחי האמת המפלילים, שעוד נותרו במסמכים האחרונים, ואת זאת הוא עושה ממש "עם כל הלב"- עד כדי כך שבדו"ח הפתולוגי לא רק שאין זכר לקליע הראשון ולנזק שהוא גרם, אלא שאף עמוד השידרה כבר נראה סמל הבריאות: "בחוליות עמוד השידרה גבי ומותני אין שברים":

אלא מה? "התגייסותו הנלהבת" של היס לסייע בבניית הגירסה השיקרית היתה דווקא בעוכרי האחראים לה, שכן הרבה יותר הגיוני היה "להותיר" בכל זאת מקום לנזק כלשהו בעמוד- השידרה, ולו מזערי - אזי היה קטן במידה ניכרת הרושם לדווח כוזב, כפי שהתעורר בכל מי שהשווה בין המסמכים הרפואיים השונים).



הקשיים

ואולם חרף כל הממצאים המפלילים בדוחות הרפואיים, הסיכוי לפתור את תעלומת רצח רבין באופן סופי ומוחלט, על בסיס ראיות בלתי ניתן לעירעור, לא היה גדול עד לאחרונה. זאת, מכיוון שכל גורמי המימסד הרלוונטיים חברו יחדיו למשימה של הסתרת מסמכי המיון המקוריים, אלה שנכתבו בזמן אמיתי, ואיתם גם את צילומי הרנטגן המפלילים. זאת הם עשו בגיבוי מוחלט של הפרקליטות ובתי המשפט, אשר דחו פעם אחר פעם את טענות עורכי הדין שאין תקדים לכך שצילומי הרנטגן ופיענוחיהם הרשמיים לא נמסרו בידי ההגנה (ובכלל, מה בין צנעת פרט לתשובות צילומי הרנטגן?). גם נסיונות של נתן גפן ושלי "לשחרר" את המיסמכים והצילומים מחיסיון ע"י עתירה לבג"צ נדחו על הסף (ועל כך יש עוד לבוא חשבון עם השופטת בייניש ושות').



המפתח לפתרון התעלומה

ואולם הצלחה נבנית לעיתים משגיאות של אחרים. וכך קורה, שדווקא הד"ר היס בכבודו ובעצמו מספק את המפתח לפתרון התעלומה (כפי שקרה עם הדו"ח הפתולוגי). היה זה בתחקיר הערוץ השני שנועד לספק אליבי לפני שיהיה גילוי פומבי של הכדור השלישי (ועל כך בסעיף: תפקיד התקשורת). אז... אליבי "התחקיר" ודאי לא סיפק, ואולם גילויים חדשים הוא סיפק ועוד איך... אלא שלאו דווקא בכוון שהתכוונו לו, נהפוך הוא! מה שקרה: היס הציג את צילום החזה החסוי של רבין בכדי להביא סוף לדיבורים על כדור שלישי, ואכן רואים בצילום שני קליעים בלבד, אלא... שאחד מהשניים, שוד ושבר, אינו אלא הקליע שנתקע בעמוד השידרה, זה שאסור לדעת על קיומו!

סימנתי למענכם את הקליע החסוי בחץ אדום:

והיכן מסתתר עוד קליע? טוב, זה קל- היה עוד קליע שהוצא משער הריאה השמאלי במהלך הניתוח ע"י הד"ר קלוגר. אז בראוו, יש לנו 3 קליעים, מוכח בפענוח ע"י רדיולוג מומחה. כעת יש כבר עילה מוצדקת למשפט חוזר, ואולם שיא ההפתעה עוד לפנינו!

זוכרים שכתבתי שכל מסמכי המיון "הועלמו" בעוד מועד, ונשארו רק מסמכים משוכתבים? (בתוכם דרגה זו או אחרת של מידע מהימן, אך בבסיס כולם תואמי הגירסה השיקרית). אז בכוונה לא סיפרתי לכם על מסמך יחיד ומיוחד במינו (שגם הוא איכשהו "דלף" פעם באורח נס).

הייחודיות שלו היא בכך שעשרות רופאים כמו גם הכותב עצמו ראוהו ולא התייחסו, הוא נראה לגמרי לא שייך, נראה קשור אולי לפצוע אחר, שום דבר לא מזכיר את רבין, לא לוחות הזמנים, לא הפציעה, לא הטיפול, ממש כלום... חוץ מדבר אחד- נכון, הפציעה בעמוד השידרה - היא לא משאירה ספק: מדובר ברבין.

ואיך זה מתחבר לצילום? באופן מושלם כמו פאזל. הכדור ה"חסוי" בצילום (שהתגלה סוף סוף) היה הרמז, ואז עוד טיפת מאמץ מחשבתי והכל התברר.



המסמך הסודי ביותר בישראל - סופה של עלילת הדם!

זהו המסמך הראשון שכתב ד"ר גוטמן, והוא מפרט את פציעתו של רבין ואת הטיפול הרפואי שקיבל- עד קביעת מותו בשעה 22.30. הביטו על המיסמך ותיווכחו שרבין התקבל למיון עם פצע ירייה בודד בקידמת החזה מימין, כשפצע היציאה לכוון עמוד השידרה (D5-6), עם ריסוק של החולייה. מייד עם הגעתו (בשעה 21.52) הוחל בהחייאה (עיסוי לב, אדרנלין), עם איטום חור הכניסה (פקינג) והכנסת נקז לבית החזה הימני. מותו של רבין נקבע כבר בשעה 22.30, לאחר 30-40 דקות החייאה.



אם כן, לאחר קביעת מותו של רבין ב 22.30, בעת שהרופאים כבר עסקו בכתיבת דוחות סיכום (כולל הנ"ל),

נורו בגופתו של רבין 2 יריות נוספות בגב.

הסבר למיסמך המיון הנ"ל

כל מסמך רפואי קליני מתחיל באנמנזה (סיפור תולדות המחלה או הפציעה), לאחר מכן הממצאים בבדיקה גופנית (מלמעלה כלפי מטה), בהמשך תוצאות המעבדה (אם ישנן) ולבסוף הפעולות שננקטו לפי הסדר. כלומר, מתקדמים מן הפסיבי (מה דווח לרופא) לעבר האקטיבי (מה הוא מצא בעצמו בבדיקה: בהסתכלות, מישוש, ניקוש והאזנה עם סטטוסקופ) ועד לפעולות ממש (אינפוזיה, החייאה, ניתוח וכיוצא בזה).

במסמך המיון הנ"ל חסרה האנמנזה (כי אף אחד לא מעז לדווח לרופאים כיצד נפצע הפצוע האלמוני וחסר ההכרה):

דם בכמות בינונית, הרבה קרישים (עוברים ישר לממצאים בבדיקה, קודם מה ניגלה בהסתכלות ראשונית)

פגיעת פצע ירייה עם חור בריאה באונה עליונה 3-2.5 ס"מ (עדיין בשלב ההסתכלות, אך כבר יותר לעומק)

פצע היציאה לכוון D5-6 (שימו לב שמשתמשים בלשון יחיד: "פצע היציאה")

עם ריסוק של החוליה

נעשו פעולות החייאה: (הבדיקה הסתיימה, כעת עוברים לפעולות שננקטו על פי סדר כרונולוגי)

עיסוי

אדרנלין תוך לבבי

קיצוב (שימוש בקוצב לב חיצוני היות ואין פעילות חשמלית של הלב)

אשר נמשכו לפחות 30-40 דקות.

קיבל כ-8 מנות דם

בוצע פקינג של בית החזה הימני עם סגירת החור בריאה,

לא נראה דמם אקטיבי זהו משפט קריטי!!! משמעותו: בשל היעדר דמם אקטיבי, לא היה מקום לניתוח

(בעוד שאילו התגלה דמם בלתי נשלט,היה מקום לשקול התערבות ניתוחית לעצירתו בטרם ירימו ידיים,

שכן דמם פעיל מעיד שעוד יש זרימת דם ועצירתו עשויה לשפר את המצב)

נקבע מוות

נרשם ע"י ד"ר גוטמן שעה 22.30 4/11/95

(יש אישור לכך שהמיסמך הנ"ל אכן נכתב בשעה 22.30, וזאת מכיוון שבשעה 23.30, היה כבר רבין לאחר עירוי

של 22 מנות דם (ולא 8), ואז הוא גם הספיק לעבור ניתוח בטן + חזה. תוספות אלו (14 מנות דם וניתוח בטן + וחזה)

מופיעות רק במסמכים המאוחרים יותר (שם כבר מדווח על מות ב: 23.15, לאחר 22 מנות דם וניתוח בטן + חזה)



תם ונשלם, רצח רבין שהיה כה קשה לפיצוח, כמעט בלתי אפשרי, בשל החיסיון שהוענק ע"י בכירי המימסד, פרקליטות, בתי המשפט וכיוצא בזה להנצחת השקר, פוצח הודות למספר טעויות אנוש. ואתם יודעים מה הכי מדהים? אם תבחנו זאת כעת, תיראו שמדובר בסתם פשע פשוט, אפילו משעמם... אילמלא דובר ברצח ראש ממשלה. "כולה" הפלילו אדם ברצח ע"י 2 יריות בגופה, כל כך מסובך? נו, והיה צריך לחכות לשם כך 10 שנים?



חדשות ש' 24:00 בזמן אמת - מיד לאחר רצח רבין 4-5.11.1995


"..כדור אחד פגע בראש הממשלה בחזהו ו-2 כדורים נוספים פגעו ופצעו את ראש צוות שומריו של מר רבין."..

כך דיווחה הקריינית יהודית בן יעקב את חדשות חצות של ליל הרצח (24:00).

ערכו את החדשות, אריה שור, בן ציון יריב, אורה הרמן ורון נשיאל.
כאמור החדשות מפי, יהודית בן יעקב.

שמתם לב? כדור אחד בחזה - חדשות 24.00 בליל הרצח - אז לא חבל על כל הטירחה?



והקרדיט לאורן אדרי ולפילוביץ שחף:

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cg...mm=282&viewmode



התרחיש האמיתי ביתר פירוט:

רבין הגיע למיון בשעה 21.52, באמבולנס נט"ן כשהוא מחוסר הכרה ומונשם, לאחר שנורה בחזה, כשפצע היציאה לכוון D5-6 עם ריסוק החולייה ושוק ספינלי. נעשו פעולות החייאה שכללו עיסוי לב, אדרנלין, עירוי נוזלים, מתן 8 מנות דם וכמו כן, הוחדר נקז בינצלעי לחזה מימין. בשעה 22.30, דהיינו לאחר 30-40 דקות החייאה נקבע מותו של רבין.

בשלב זה מתפנה הד"ר גוטמן לרשום דו"ח מסכם, אך זמן מה אחר כך, מוחזר הצוות הרפואי לחדר הטראומה, ובעקבות כך נמסר למשפחה שחלה התאוששות ולחץ הדם עלה, לפיכך ממשיכים בטיפול... המשך היה בחדר הניתוח: שם מגלים הרופאים שני פצעי ירייה נוספים, האחד בגב מימין (7 ס"מ מימין לקו האמצע) והשני במותן שמאל. כמו כן, מתגלה מתחת לעור החזה הקליע שנורה בגב מימין. חרף כל זאת, ההצגה חייבת להימשך, וזאת על מנת שפצעי הירייה החדשים ייכללו במסמכים הרפואיים. לפיכך, מנתחים את רבין, מתחילים בפתיחת בטן עם כריתת הטחול המרוטש, ובהמשך החדרת נקז בינצלעי משמאל (נו, קודם לא היה צריך), פתיחת חזה, הוצאת הקליע משער הריאה השמאלי (תוך העלמת פרט זה בדו"ח הניתוח), ועירוי של עוד 14 מנות דם. בשלב כלשהו מצטרף הד"ר יקירביץ לניתוח וממשיך במלוא הקיטור, אולם מייד עם סיום הניתוח מחליט הד"ר קלוגר, בעצה אחת עם הד"ר גוטמן לנתק את רבין מן המכשירים (מובן מדוע). יקירביץ, אשר איננו מעודכן לגבי קביעת מוות בחדר הטראומה (מן הסתם בשל נוכחותם של אנשי שב"כ בחדר הניתוח, הדואגים מיידית למידור), מתנגד לניתוק המכשירים דווקא כעת, מייד לאחר כל הפעולות "ההירואיות", ובחדר הניתוח מתחיל להתנהל ויכוח קולני ובסיומו מנותק רבין מן המכשירים ונקבע מותו בפעם השניה, כשיקירביץ מסרב לחתום על דו"ח הפטירה (מישהו כבר יספר לו סוף סוף?). כעת מתחילים לכתוב דוחות, בהם מושמט הכדור הקטלני בחזה, במקומו מדווחים לראשונה שני פצעי הירי בגב. מה שנותר כעת הוא לשכתב את הדו"ח הפתולוגי בהתאם "ולהעלים" קליע אחד (זה שהוצא במהלך הניתוח) ושלום על ישראל.

 

לנעול, למחוק ולהשעות את הכותב.

 

אני מסכים לשם שינוי עם spurs 229.ביתרי מסיט,גזען ואובססי לפתיחת נושאים מיותרים לדיון.

 

אנשים לא רוצים להאמין ולא רוצים לחקור או להתעניין בדבר הזה.
טוב שאנשים כמו בית"רי מלידה לפחות מציגים לאנשים את האמת.
לא קראתי ת'ספר, אבל ראיתי את הסרט ("מי רצח את יצחק רבין?")- מומלץ מאוד.

 

שני המגיבים הראשונים - אתם פשוט טיפשים.
לא זכור לי שאתם מנהלים וגם אם כן , זכותו של כל משתמש לפתוח אשכול כראות עיניו כל עוד הוא לא פוגע באף אחד , הוא צחק על רבין? זלזל ברבין ? הוא בסה"כ מביא כל מיני ראיות שלכאורה מנסות להוכיח שלא יגאל עמיר רצח את רבין (ואני חייב לציין שקראתי ספר שעוסק בנושא ויש שם שאלות שבאמת מעוררת תמיהה)

 

כן כן, השב"כ גם רצח את קנדי והפיל את התאומים, לא היתה נחיתה על הירח והיהודים מתכננים להשתלט על העולם...

אהה ואיך שכחתי: לא היתה שואה, זה הכל חלק מהתוכנית היהודית להשתלט על העולם

http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/bduh.Xxx

 

אני נוטה להאמין שיש לסיפור הרבה יותר מהנראה לעין - אבל בכל זאת, זה היה לפני 12 שנים. לא חשוב, לא רלוונטי.

 

וכל מילה נוספת מיותרת!
יש לכם בעיה עם נושא זה של חיים? למעלה בדפדפםן יש לחצן כזה מה קוראים אותו back, תלחצו עליו ותמשיכו לגלוש.

בכל מקרה אני מוכרח לציין שמאז ומתמיד רצח רבין היה בעיני אפוף במיסתורין ובחורים רבים. מה שאני לא מצליח למצוא בכל הסיפור הזה הוא מניע. קשה לי להאמין שהסכמי אוסלו והקירוב לסוריה הפריעו כל כך לחבר'ה למעלה, וגם אם כן מרד פוליטי היה מספיק כדי להפיל את רבין.

 

אם אני לא טועה, יש פה דיון קונספירציות
למה לא לפרסם את זה שם?

 

מישהו יכול להביא לינק לסרטון הרצח של רבין ? או שאין דבר כזה

 

http://www.youtube.com/watch?v=4BnljC_BHts

 

אין לי כוח לקרוא
אבל זה ידוע שהשב''כ עזר כן כן עזר לריצחו של רבין
יש האומרים שהם רצחו אותו בעצמם ושלכו את יגעל אמיר רק שיהיה הקורבן
ויש האומרים
שהשב''כ עצמו רצח ותיכנן הכל
בכל מקרה הילד צודק
למרות שאין לי כוח לקרוא הבנתי שהוא אמר שהשב''כ קשור וזה נכון
קראתי על זה בספר

 

האמת שאני מאמין שיש משהו מסריח יותר ממה שאנחנו יודעים ברצח הזה,אני חושב שכל הקונספירציות
מנפחות בהרבה את מה שקרה אבל עדיין בטוח ב-100 אחוז שמה שאנחנו יודעים זה לא הכל..
לא ממש הספקתי לקרוא את ההודעה של חיים אבל קראתי פעם שאומרים שפרס בין היתר הוא אחד
האחראים לרצח.

 

ויש האומרים שיגאל עמיר ירה שלוש יריות ברבין, למה אתם מזיינים את השכל, אריאל שרון עשה בדיוק אותו דבר ואף שבכניק לא רצח אותו זה שטויות אנחנו נשמעים כמו האמריקאים מה זה פה הX Files?! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/bduh.Xxx
מה כל כך ידוע בזה שהשבכ עזר לרצח של רבין? אתם סתם אומרים בלי להתבסס על שום הוכחה ממשית וזה משגע אותי.

 

ילד? זה בנאדם סביב גיל 40 אם אני לא טועה.