לא מזמן נבחרו באירופה מאמני העונה חלק מהבחירות היו מאוד מובנות חלקם הרבה פחות. יש את המאמנים ששם הולך לפניהם מבלי שיעשו הרבה ויש את אלו שצריכים להוכיח כל פעם מחדש. יש את מי שהקבוצה מצליחה בזכות הדרך שלו ויש את מי שהקבוצה מצליחה בזכות הרכש שלו. שמסתכלים על השורה הראשונה של המאמנים בעולם אפשר לחלק את זה לשתיים ה4-5 הראשונים שהם יותר מוסכמים על הרוב ועל ה5 מקומות אחרי זה יהיו קרוב ל15 מאמנים נוספים. שכל אחד יכתוב פה דירוג (לפי סדר כמובן) של 10 המאמנים הטובים בעולם היום. וכמובן למה. נ.ב הנושא נלקח מתוך כתבה בבלייזר לפני חודש
מוריניו-הוכיח בשנים האחרונות עד כמה הוא מאמן מעולה, בכך שהביא תארים, ועם קבוצות יחסית קטנות(פורטו).מה גם שהוא יודע לתת שואו לקהל ולתקשורת. בניטז-הוכיח את עצמו כטקטיקן דגול בגמר, ונתן לשחקנים שלו את האופי ואת המילים שיעזרו להם להשוות תוצאה של 3-0.התארים שלו גם הם מדברים בעד עצמם, כשלקח אליפויות עם ולנסיה היחסית קטנה לעומת בארסה וריאל, והורגש חסרונו בולנסיה העונה. קאפלו-טקטיקן, שלקח את יובה לאליפות, הצעיד אינספור קבוצות לאינספור תארים, ויודע להשליט סדר ומשמעת בכל קבוצה שהוא מאמן. דיוויד מויס-הוביל את אברטון למיקום הנהדר בליגה, מקום רביעי, שמוביל אותה לצ'מפיונס. נבחר למאמן השנה באנגליה ע"י הקולגות שלו, והצליח להצעיד את אברטון לעונה נפלאה, ללא ווין רוני וגראבסן שערקו. פול לה גוואן-הצרפתי הצליח להוביל את ליון לפסגה האירופית, ושליטה על הליגה הצרפתית, ללא עוררין. ידע מתי לפרוש מאימון ליון, לאחר שזכה בכמעט כל תואר אפשרי איתה. לושמבורגו-הגיע לקראת סוף העונה לריאל, והצליח לנצח איתה המון משחקים, ולהכניס לשחקנים לראש שהאליפות בהישג יד, אך ההפרש מבארסה, והסגל האיכותי של הקטלונים, מנעו בסופו של דבר גושפנקא לעבודתו של המאמן. חוס הידניק-הוליך את פ.ס.וו לחצי גמר ליגת האלופות, שם קבוצתו הודחה מול מילאן, בגלל חוסר מזל. זכורים ההישגים שלו, במיוחד עם דרום קוריאה במונדיאל, והוא ידוע כמאמן של אנדרדוגיות. ונגר-המאמן הצרפתי הוביל את ארסנל לעונה ללא הפסדים לפני 2 עונות, והוא עטור שבחים. שחקניו אוהבים אותו, מתחברים אליו, ומיישמים את הוראותיו על הצד הטוב ביותר. בעונה שעברה אף אחד לא יכל על צ'לסי, אך הוא לקח את המקום השני, וזכה בגביע הFA מול מנצ'סטר, שהיו טובים יותר, אך בכל זאת העניק לשחקניו את החוסן המנטלי לעמוד בהתקפותיהם. רייקארד-אמנם לא הטקטיקן הדגול ביותר, ואין לו המון הצלחות, והנסיון לא עשיר אצלו, אך הוא ידוע כמאמן שמתחבר אל שחקניו, ויודע לדבר לליבם. זוהי תכונה חשובה, אם מאמן רוצה למצות את הפוטנציאל של שחקניו. פקרמן-שינה את תדמיתה של ארגנטינה, והראה לנו את ארגנטינה במלוא הדרה וטכניקיותה(יש כזאת מילה?). הצליח לנצח את ברזיל במוקדמות המונדיאל, ובכלל ארגנטינה נראית הרבה יותר צבעונית.
אני לא מחזיק מרייקארד מהסיבה הפשוטה, החודשים הראשונים איתו של בארסה היו באותו זבל כמו בשנים לפני, רק כשדאוידס הגיע הקבוצה הזאת התחילה לשחק.
בניטז מוריניו ונגר מויס אלברדיז אלדבריז איך שלא אומרים את זה.... פרגרסון אריקסון קיגן סונס ראנדפ ושיזדיינו מאמני שאר הליגות!
סיר אלכס פרגוסון - לא צריך אפילו להסביר למה.. מוריניו - הגיע בעונה הראשונה שלו לקבוצה זרה מדינה זרה זכה באליפות.. דיוויד מוייס - אחרי שאברטון הייתה כבר יורדת בטוחה ליגה אחרי עזיבה של ווין רוני וגראבסן בינואר הוא עשה מהקבוצה קבוצת צמרת לגמריי לא רעה. בניטז קאפלו לושמבורגו אין אין אין אין 765: וונגר ואין לי כח לפרט פשוט בקשר לשאר.
חחחחח עזבו יש לו אהבה עיוורת למאמן של הקבוצה שהוא אוהד, למרות שאני לא מבין למה, כי מנצ'סטר נראית גרועה מתמיד בשנתיים האחרונות, ולפרגוסון אין מקום ב10... וונגר הוא אחד המאמנים הטויבם בעולם, אבל בגלל השנאה שלו הוא מסרב להבין.
פרגסון- שתקו. צריך ליהיות עיוורים כדי לפספס את גדולתו קרלוס קירוש- כי אני לא אובייקטיבי מוריניו- גם היטלר היה גאון וונגר- מבין טוב בילדים קטניםhttp://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx סוונגו- ניתן לו קרדיט , רק שיביא גביע בניטז- נכים כמו לבירפול אפילו עים המון מזל זה קשה להביא לגמר ולקחת
בהחלט אחד הגדולים באירופה היום. ואם לושמבורגו נכנס לרשימה אחרי חצי שנה, אז אני מכניס את ביאנצ'י שכבר 3 ימים מאמן קבוצה באירופה.