בעוד חודשיים יסתיים העשור השני של המאה ה-21 ותקופת הסיכומים כבר כאן. ה"אינדיפנדנט" הבריטי החליט לסכם לא רק את העשור אלא את המאה כולה עד כה, ודירג את 100 השחקנים הגדולים של שני העשורים. חלק מהמדורגים כמובן כיכבו גם בשנות התשעים (במקרה של מאלדיני אפילו בשנות השמונים) אך הדירוג נעשה לפי מה שעשו בשנות ה-2000, מה שהביא למיקום יחסית נמוך של אייקונים כמו באטיסטוטה וגיגס. הנה הרשימה המלאה: 1. ליונל מסי 2. כריסטיאנו רונאלדו 3. צ'אבי הרננדז 4. רונאלדיניו 5. אנדרס אינייסטה 6. רונאלדו 7. תיירי הנרי 8. זינאדין זידאן 9. קאקה 10. פאביו קנבארו 11. אנדראה פירלו 12. סרחיו ראמוס 13. ג'יג'י בופון 14. פיליפ לאם 15. לואיס פיגו 16. לואיס סוארז 17. סרחיו בוסקטס 18. סטיבן ג'רארד 19. אנדריי שבצ'נקו 20. ניימאר 21. סמואל אטו 22. לוקה מודריץ' 23. פרנק למפארד 24. קרלס פויול 25. דני אלבס 26. פאולו מאלדיני 27. מנואל נוייר 28. ראול 29. ויין רוני 30. אריאן רובן 31. פרנצ'סקו טוטי 32. איקר קסיאס 33. דויד וייה 34. פול סקולס 35. ג'ון טרי 36. רוי קין 37. ריבאלדו 38. רוברטו קרלוס 39. זלטאן איברהימוביץ' 40. פטריק ויירה 41. אלסנדרו נסטה 42. אלסנדרו דל פיירו 43. קיליאן אמבפה 44. אנגולו קאנטה 45. פאבל נדבד 46. אשלי קול 47. אוליבר קאן 48. מיכאל באלאק 49. דידייה דרוגבה 50. חאבייר זאנטי 51. רוברט לבאנדובסקי 52. ג'רארד פיקה 53. גארת' בייל 54. דניס ברגקאמפ 55. צ'אבי אלונסו 56. הנריק לארסון 57. קווין דה בריינה 58. מירוסלב קלוזה 59. קאפו 60. סרחיו אגוארו 61. קלוד מקאללה 62. רוד ואן ניסטלרוי 63. פרננדו טורס 64. גבריאל באטיסטוטה 65. ווסלי סניידר 66. קלרנס סיידורף 67. אנטואן גריזמן 68. ראיין גיגס 69. מרסלו 70. נמניה וידיץ' 71. ליליאן ת'וראם 72. דקו 73. ססק פברגאס 74. אדן הזאר 75. דויד סילבה 76. דייגו גודין 77. מוחמד סלאח 78. תומאס מולר 79. חואן רומן ריקלמה 80. טוני קרוס 81. ריו פרדיננד 82. הרנאן קרספו 83. וירג'יל ואן דייק 84. גאיזקה מנדייטה 85. קרלוס טבז 86. רובין ואן פרסי 87. פייר-אמריק אובאמיאנג 88. רדאמל פלקאו 89. דייגו פורלאן 90. אנחל די מאריה 91. ארתורו וידאל 92. אדווין ואן דר סאר 93. פפה 94. סול קמפבל 95. קארים בנזמה 96. וינסנט קומפאני 97. בסטיאן שויינשטייגר 98. דניאלה דה רוסי 99. הארי קיין 100. יאיא טורה
רואים שזה עיתון בריטי. יובנטוס היתה אחת הקבוצות הבולטות של ה-20 שנים אחרונות. 3 גמרים צ'מפיונס ואינספור אליפויות באיטליה. אבל לשחקנים שלה אין כמעט שום ייצוג. דל פיירו רק במקום ה-42. לא יודע איפה הם דחפו את טרזגה, נדבד וקייליני, אם הם שמו אותם שם בכלל, אבל אחרי אלכס התעייפתי מלחפש. לפחות הם שמו את בופון גבוה(יחסית לשאר היובנטינוז) אבל זה כי לא היתה להם ממש ברירה לאור זה שהוא השוער הגדול בהיסטוריה וזה.
השוער הכי גדול בהיסטוריה לא נמצא בעשיריה אז אחד שהוא "רק" אחד המגינים הימנים הטובים בהיסטוריה ולא הטוב שבהם יהיה?
עבורי שמייכל הכי גדול, אבל לא משנה. אלבס ראוי כי היה שותף מלא ונתן תרומה אדירה לכל שרשרת התארים שלו. והוא הכי גדול בעמדתו בהסטוריה.
דווקא זה אחד הדירוגים האובייקטיביים שראיתי בעיתונות הבריטית, כמעט אין נציגות לפרמיירליג ב-20 הגדולים. בסוף לא התאפקו והכניסו את המאמי הלאומי... אפילו בקהאם לא נכנס, נכון שהוא יותר מזוהה עם שנות ה-90 אבל גם במילניום הזה היו לו המון רגעים איקוניים. כשאתם אומרים שמישהו חייב להיות בעשירייה צריך לתת שם של מישהו שהוא צריך להחליף. לא חושב שאלבס גדול מקאקה או מקנבארו.
כן, היתרון של קאפו זה הנבחרת. אצלי קודמת קריירת מועדונים. אלבס לחלוטין גדול יותר מקנאברו. עד כמה שהשוואה בעייתית כן.
לא אמרתי שאלכס צריך להיות בעשיריה. אבל מקום 42 זה מעליב מדי. לדעתי יש לו מקום לפחות ב-30 הראשונים. ומי זה המאמי הלאומי? ג'רארד?
הארי קיין. קח בחשבון את ההערה שכתבתי, מתחשבים רק בשנות ה-2000. ימיו הגדולים של דל פיירו היו בשנות ה-90.
גם ב-2000 עשה הרבה דברים גדולים. עדיין היה כוכב בקבוצה שלקחה אליפויות והגיע לגמר הצ'מפיונס. נזכיר שהיא הפסידה שם רק בפנדלים, זה לא סתם כי את התואר ב-96 היא לקחה בפנדלים. אז בעצם פנדלים זה מה שקובע את המקום שלך ברשימה? מה שמבדיל בין ימים גדולים לימים בינוניים?(ועזוב את זה שהוא גם הבקיע את אחד הפנדלים באותו הפסד)
איך שאני עובר על הרשימה הזאת היא לא שערורייתית, אבל יש שם כמה בחירות תמוהות. אנחל די מאריה למשל. גם לשים את פיקה מקום 52 ולא להכניס את קייליני זה קצת מוזר. עריכה:ככל שאני הולך יותר אחורה ברשימה אני מגלה יותר דברים הזויים. קרספו מקום 82, אובמיאנג(!!) מקום 87. גם ריקלמה עם כל הכבוד להילה ולדברים היפים שעשה בארגנטינה לא הוביל אותה לשום תואר, אפילו לא קופה אמריקה. ובקבוצות עשה אפילו פחות מזה. זוכר אותו כפלופ בברצלונה. גם הוא לא צריך להיות ברשימה. אני גם לא חושב שראמוס והנרי צריכים להיות לפני בופון אבל על זה עוד אפשר להתווכח. עכשיו אני שם לב שהם לא שמו את אינזגי. קיצר עוד דירוג בדיחה.
ברגע שבדירוג שאמור לתמצת את 100 הטבים מאז שנות ה-2000 ושחקן שזכה בתקופה הזו בשניי גביעי אלופות, שני סקודטו, גביע עולם, סופר קאפ אירופאי, פיינליסט אליפות אירופה לנבחרות לא ב-100 זה הופך את כל הדירוג למביך גם בלי להסתכל על כל הרשימה. פאקינג פיליפו אינזאגי לא ב-100 וזה עיתון שמבקש לומר שהוא מבין כדורגל. אוי ואבוי. Sent from my SM-N950F using Tapatalk
אפשר לקבל את השלישייה הראשונה. אחרי זה כבר ממש מדברים על העדפות אישיות, ועל איזה משקל נותנים להתמדה אל מול פסגות נקודתיות, ואל יכולת אישית מול הישגים קבוצתיים. בכל מקרה, אין דבר כזה דירוג מושלם, אבל לפחות צריך לשמור על עקביות. זידאן לדוגמא היה לתקופות מסויימות השחקן הכי טוב בעולם, בעוד צ'אבי ואינייסטה מעולם לא היו, כאשר אינייסטה כנראה בשום שלב לא היה השחקן הכי טוב בתפקיד שלו בקבוצה שלו. הם גילו יותר יציבות ממנו וזכו ביותר תארים, אז אפשר בעקרון להעלות אותם למעלה, אבל זה אז משנה את שאר המקומות בדירוג. מנגד, הנרי וזידאן שיחקו באותה נבחרת וזידאן תמיד היה הכוכב בעוד הנרי מס' 2 לכל היותר, גם אם מתעלמים משנות ה-90. קצת מוזר שהוא מעליו.
