http://www.millenniumstadium.com/images/news/News-MS-COMM-2006-04-05.Xxx אחרי 13 שבתות של בילויים בים, בבריכה ובכל שאר המקומות אחרים שעזרו לנו להפיג את המתח והציפייה, זה חוזר. לא, אני לא מדבר על העונה החדשה של אבודים, אלא על הכדורגל בליגה הטובה בעולם. הוילון על קמפיין 08/09 באנגליה יורם ביום ראשון הקרוב בוובמלי - כמו תמיד - במשחק מגן הקהילה, שיפגיש השנה את האלופה מנצ'סטר יונייטד ומחזיקת הגביע מפורטסמות'. שתי הקבוצות נפגשו לא פחות מ- 4 פעמים בשנה האחרונה בשתי יבשות שונות, כשמעבר לשני משחקי הליגה (ניצחון ליונייטד במנצ'סטר ותיקו), הקבוצה מעיר הנמל הדיחה את יונייטד מהגביע במגרש הביתי שלה והספיקה אף להפסיד לשדים האדומים במשחק ידידות בניגריה בחודש שעבר. ואם זה לא מספיק, אז שתי הקבוצות גם יפגשו שוב בליגה בעיר הנמל הדרומית בעוד כשבועיים. יונייטד פותחת את הקמפיין המקומי שלה אחרי שורה של משחקי ידידות שהסתכמו ב6 נצחונות, שתי תוצאות תיקו, שני שערי חובה בלבד, גיבור נורבגי שתלה את הנעליים באופן רשמי וגם בהמון צעירים שאת חלקם אנחנו צפויים לראות גם ביום ראשון. סיר אלכס טרם הזיז את אצבעותיו בשוק ההעברות ולכן הקבוצה תופיע לוומבלי עם אותו סגל שחקנים בדיוק שהספיק לדאבל מהעונה שעברה, מינוס ג'רארד פיקה שעזב לברצלונה ופלוס פרייז'ר קמפבל וג'וני אוואנס שחזרו מהשאלות. אם אפס התוספות לפאזל לא מספיקות, אז מכת הפציעות המטורפת שפרגי צריך להסתדר איתה הופכת את החיים לקשים אף יותר. אנדרסון באולימפיאדה, רונאלדו, הארגריבס ופארק פצועים, מייקל קאריק וווין רוני חולים בווירוס ובספק גדול, וגם גארי נוויל רק מחלים מפציעה בשריר התאומים. על הצ'ופסטיקס הכהים מצרפת, שבאופן מפתיע לא יהיה כשיר למשחק, אין צורך להכביר במילים. סך הכל יעדרו לא פחות מ8 שחקנים, בתוכם כמעט כל השלד ההתקפי של הקבוצה. מי שאמורים להנות מהמצב הם שחקנים כמו פרייז'ר קמבל ודארון גיבסון שעשוים למצוא את עצמם במעמד חייהם מול 90 אלף אוהדים בוומבלי ולמלא את החורים בחוד ובקישור בהתאמה. הרכב משוער: ואן דר סאאר, בראון, וידיץ', פרדיננד, אברה, נאני, פלטשר, סקולס, גיגס, טבז, קמפבל. http://goalpost.files.wordpress.com/2007/08/_44040712_winners2_pa416.Xxx יונייטד מקווה לשחזר את הזכייה במגן מהשנה שעברה. פומפי מצידה מגיעה למשחק אחרי 3 נצחונות והפסד אחד ליונייטד במשחקי ידידות, ועם סגל שונה קמעה מהעונה שעברה. השינוי המשמעותי הוא העזיבה לאינטר של סאלי מונטארי, אחד מעמודי הטווח של הקבוצה והעוגן המרכזי בקישור שנמכר תמורת 13 מיליון ליש"ט. רדנאפ טרם מילא את החור שהשאיר הגנאי וסביר להניח שנראה שם חדש בפראטון פארק עד לסיום מועד ההעברות, אם כי אופציית הסטתו של ניקו קראנצ'אר למרכז היא גם כן אפשרות. השמות החדשים בקבוצה הם פיטר קראוץ' שהגיע מליברפול תמורת 10 מיליון ליש"ט וצפוי לפתוח מחרתיים, גלן ליטל שהגיע בהעברה חופשת מרדינג ואמור לשמש גיבוי באגפים ובן סהר שהושאל מצ'לסי וכבר מסמן את הימים בלוח השנה עד למשחק הראשון של הקבוצה בגביע הליגה. רדנאפ יהנה בוומבלי מסגל מלא שיכלול גם את לינבוי פריימוס שרק חזר אלימונים מפציעה ארוכה שאיימה לגמור לו את הקריירה. הרכב משוער: ג'יימס, ג'ונסון, קפמבל, דיסטאן, הריידרסון, דיופ, דיארה, אוטאקה, קראנצ'ייר, דפו, קראוץ'. http://img295.imageshack.us/img295/57/14ns1.Xxx דפו וקראוץ' בנבחרת. מהעונה ישתפו פעולה גם בפורטסמות'. יונייטד היא שיאנית הזכיות במשחק כשהניפה את מגן הקהילה 12 פעמים לאורך ההיסטוריה, בנוסף ל 4 פעמים נוספות בהן היא חלקה את התואר עם הקבוצה היריבה לאחר תיקו (הפנדלים הוכנסו רק בשנות ה70), וסך הכל השתתפה במשחק 24 פעמים, יותר מכל קבוצה אחרת באי. לפומפי הופעה אחת בלבד במעמד, אי שם ב1949, כשסיימה בתיקו עם וולבס וחלקה איתה את התואר. יונייטד היא הזוכה הראשונה אי פעם במגן ששוחק לראשונה ב1908, כשניצחה את ק.פ.ר 4-0 במשחק החוזר, והיא גם המחזיקה הנוכחית של התואר אחרי שבשנה שעברה ניצחה את צ'לסי בפנדלים.
אחרי הצ'אנס החד פעמי שניתן לפומפי לקחת את הגביע בעונה שעברה, אותו היא ניצלה, היא מקבלת פה צ'אנס כמעט חד פעמי גם כן לזכות במגן הקהילה. אז נכון, לא מדובר בתואר שהגדולות של אנגליה מתרגשות ממנו יותר מדי, אבל בשביל קבוצה כמו פורטסמות' זכייה בו תהיה עוד הישג נפלא בקדנציה הנהדרת של רדנאפ בקבוצה. עם החיסורים המשמעותיים בחלק הקדמי של היונייטד, עם הסגל המלא שעומד לרשותם ובעיקר עם הרצון הרב יותר שאמור להיות להם פומפי יכולים לקחת את המשחק הזה.
כמה נקודות: 1. איתי, אתה מגזים. מצד אחד, מגן הקהילה זה לא משהו הסטורי שבפומפי מתים לקחת, זה סתם כבוד שיהיה נחמד ולא מעבר. מנגד, זה לא שיונייטד לא מעוניינת לנצח, או לא אכפת לה אם תפסיד. משחק זה משחק זה משחק. 2. גם ההרכב החסר שלנו יותר איכותי מההרכב של פומפי, וזה היה בולט במשחק הנהדר נגדם בניגריה. 3. שון, בהתחשב בכך שרק שלשום קמפבל וגיבסון שיחקו מול 75,000 אלף איש, במקדש כדורגל לא פחות מכובד מוומבלי, ומול יריבה יותר מכובדת מפורטסמות', לא הייתי מגדיר את זה כ"משחק חייהם". 4. עוד תיקון-הצ'מפיונשיפ מתחילה כבר מחר, כך שהמשחק הוא לא הרמת הוילון של עונת הכדורגל באנגליה. 5. לאט לאט המסורת של "מי שזוכה במגן הקהילה לא לוקחת אליפות" הולכת ונעלמת, וטוב שכך. אני לא אוהב סטטיסטיקות שגורמות לאנשים לצאת בהצהרות (בדיוק כמו ששמחתי שווסט ברום 2005 היו אחרונים בכריסמס ונשארו). 6. המשחק הכי גדול שלנו במגן הקהילה היה ב-1996, 4-0 גדול על ניוקאסל בכיכובו של קאנטונה, משחק שמשכיח את העובדה שחודשיים אחר כך התקיים משחק אחר בין הקבוצות שהסתיים בתוצאה פחות סימפטית. מאז אותו משחק, יש לנו רקורד די מחורבן במגן הקהילה. 7. בום.
אז אתה טוען שהחשיבות של המשחק הזה עובר פומפי ועבור היונייטד זהה? נשמע לי לא הגיוני בכלל... אולי בשביל כמה אינדיבידואלים כמו קמפבל וגיבסון מדובר במשחק חשוב מאוד שבו הם יכולים לבסס את מעמדם בקבוצה, אבל בשביל היונייטד כמועדון לא מדובר במשחק חשוב ובשביל פומפי כן.
כן, כן וכן. עבור פומפי לא מדובר בתואר גדול סטייל הגביע, אלא במשהו נחמד שאפשר לשים בארון. אף אחד לא מתייחס לזה כאל תואר רציני, גם לא הקבוצות הפחות גדולות. גם עבור יונייטד זה המצב. ברור ששתי הקבוצות יילחמו וישחקו במטרה לנצח, אבל מדובר פה במשחק ידידות. זה תואר כמו שטורניר אמסטרדם זה תואר.
אורי, א' 68 אלף אוהדים. ב' באולד טראפורד הם יוכלו לשחק במינימום עוד 22 פעמים רק העונה באופן פוטנציאלי. וומבלי זה מגרש שיכול בהחלט להיות שאחרי מחרתיים הם לא ישחקו בו. המון שחקני כדורגל חולמים לשחק שם וגם אם זה "רק" מגן הקהילה, זו חוויה שאני בטוח שהם יזכרו להמון זמן. בהקשר של שני שחקנים צעירים כמוהם "משחק חייהם" זה אולי תרתי משמע משחק של פעם בחיים. ג' התכוונתי להגיד שהוילון יורם על הפרמיירליג, ובפעם האחרונה שבדקתי הליגה הטובה בעולם הייתה הפרמיירליג ולא הצ'מפיונשיפ.
זה עניין של איך אתה מסתכל על זה. הרי טכנית, ויין רוני שיחק עשרות פעמים באולד טראפורד ורק פעם אחת ברמת גן, זה אומר שהמשחק מול ישראל היה משחק חייו? לא. הביטוי הזה נובע מיותר בחינות מאשר האצטדיון בו מתקיים המשחק, כגון-המעמד (שניהם בערך שווים), היריבה (יובנטוס מול פורטסמות', בוא נחשוב).
אתה לא באמת השוות כרגע בין וומבלי לר"ג... המשחק מחרתיים הוא שונה לחלוטין מהמשחק הוקרה לאולה. וומבלי זה איצטדיון שילדים חולמים לשחק בו מגיל צעיר. הקסם שלו, המיתיות סביב המגרש והאלמותיות שלו באנגליה היא דבר שהופך אותו ליותר מסתם מגרש. מגן הקהילה הוא אמנם משחק ידידות מיוחצן אבל זה עדין וומבלי, ועדין מנצ'סטר יונייטד ועדין תואר ועדין 90 אלף איש.
אני עם שון. מדובר ביונייטד, קודם כל. מדובר בסר אלכס פרגוסון, המנג'ר המעוטר ביותר באי הבריטי. וכן, מדובר באיצטדיון וומבלי, מגרש שכל ילד שדורך לראשונה על מגרש אימון ברחבי בריטניה חולם להגיע אליו, אם זה במסגרת גביע נחשב יותר, או פחות. וגם ביום ראשון, עם 90 אלף צופים, 2 קבוצות ותואר אחד, המשחק הזה אומנם לא מעורר התלהבות יתרה אצל שחקני היונייטד, אבל כל אוהד, ולבטח כל שחקן של פורטסמות', עומד לתת את כל כולו במשך 90' הדקות, ואולי יותר, כששתי הקבוצות על כר הדשא.
אתה לא באמת יכול לקטלג את מגן הקהילה כמשחק חיים של שחקן כלשהו ולא משנה איך תהפוך את זה... כל אוהד?! זה אשכרה מרגש אותכם? אומנם זה שובר בצורת של כמה שבועות ארוכים בלי כדורגל אמיתי אבל בכל זאת. סתם משחק.
אני מודע לכל מה שרשמת, ובכל זאת: א. וומבלי הוא מקדש כדורגל ללא ספק. ואולד טראפורד מה? שווה ערך לאורווה בפתח תקווה? ב. מגן הקהילה זה לא תואר, מכיוון שלדעתי "טורניר" של משחק אחד בלבד הוא לא תואר. ג. ללא ספק שתי הקבוצות יילחמו וירצו לנצח. ומה קרה מול יובה ואספניול? השחקנים עלו עם כפכפים ומשקפי שמש והשתזפו 90 דקות? מה שיוצא מכל שלושת הסעיפים האלה הוא שמשחקי ידידות מול יובנטוס ואספניול=מגן הקהילה מול פומפי. וקירק, המשחק לא מרגש אותי. באופן טבעי הוא מעניין ומסקרן, אבל לא מרגש.
כדי לדייק, כתבתי במקור "מעמד חייהם". בכל אופן, אם לשפוט את ההיסטוריה של שחקני רסרבס של יונייטד שהוקפצו לבוגרים בשנים האחרונות, לא הכי מופרך להניח שקמפבל וגיבסון עשוים למצוא את עצמם במקומות פחות זוהרים בלשון המעטה בעוד שנה - שנתיים. גם אם ישארו בקבוצה, הסיכוים שהם ישחקו בגמר גביע אנגלי ביום מן הימים הוא לא גבוהה במיוחד. מוקדם לשפוט אותם ולחרוץ את עתידם כשחקני כדורגל, ואני אשמח לטעות במקרה הזה כי כאוהד לראות שחקן בית מצליח בקבוצה בעתיד זו הנאה גדולה, אבל דעתי על הסיכוים של השניים להצליח באמת ביונייטד היא לא חיובית, ולכן הדעה שלי שמחר יהיה אחד המעמדים הגדולים בקריירה שלהם. נדבר עוד שנתיים. אורי, גם אותי כאוהד המשחק לא מרגש ודי חסר משמעות. אבל אם היינו עולים על כר הדשא מחר ומשחקים זה היה שונה. וזו הנקודה שלי.
א. אולד טראפורד הוא מגרש הבית שלנו, וומבלי לא. בכל עלייה על המגרש הזה השחקנים מרגישים משהו, ולא חשוב באיזה מעמד. איך שלא תהפוך את זה, המשפט השני שלי בסעיף הוא עובדה שכל שחקן אנגלי העיד עליה בשלב כלשהו של הקריירה שלו. ב. מגן הקהילה הוא תואר. אם אתה מתעקש, אפשר פשוט לומר ששתי הקבוצות שיחקו את כל העונה שעברה, כשהאחת זכתה באליפות, השנייה בגביע האנגלי, והן נפגשות למשחק הסופי שהוא בעצם המשחק הפותח את העונה, והנה לך תואר. הנפת הצלחת בסיום היא תואר לכל דבר ועניין. ג. לא חלקתי עלייך בעניין הזה.
