ברוכים הבאים לפרויקט גמר ליגת האלופות של אייסוקר לשנת 2004/5. הגמר כאמור יפגיש שתי קבוצות ענק. מן הצד האחד, קבוצה שכשהיא משחקת, אפשר לומר בביטחון מלא שהיא הכי טובה באירופה, הלא היא מילאן האיטלקית. מן הצד השני, קבוצת פאר מן העבר, שמנסה לשחזר את ימי הגדולה שלה, ורוצה לחזור אט אט לצמרת הבמה האירופאית, הלא היא ליברפול האנגלית. בנטיז מול אנצ'לוטי. ג'רארד מול פירלו. לואיס גרסיה מול שבצ'נקו. עוד פחות משבוע זה כאן. יום רביעי הקרוב בשעה 21:45. ובכן, פרויקט הגמר מגיע אליכם, אל תדאגו, הוא יעלה בחלקים בכל יום עד ליום שני הקרוב. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לשותפי לפרויקט הלא הוא בני שעמל רבות על החלק הראשון. ולפני שנגיע אל הקבוצה הראשונה שתשתתף בגמר 2005 הנה כמה עובדות מעניינות על המפגש הקרב בין מילאן לליברפול: הגמר מספר 50 של תחרות המועדונים הגדולה ביותר באירופה יפגיש שתי קבוצות ששיחקו כל אחת מאן ב-21 גמרים מאז 1958 ושילוב משחקים שכולל בסך הכל 508 משחקים, אבל מה? שתי הקבוצות הללו מעולם לא נפגשו אחת מול השניה. ובכן, מעט על העבר של מילאן וליברפול עד היום...: הגמר הראשון של מילאן בגביע האלופות היה ב...אנגליה בשנת 1963, אז ניצחה הקבוצה את בנפיקה ליסבון. בשביל להדגים עד כמה זה מדהים, צ'זארה מאלדיני, האבא של הקפטן העכוושי, פאולו, היה הקפטן בזכיה לפני 42 שנה. פאולו שהניף את הגביע לפני שנתיים כשמילאן גברה על יובנטוס בגמר אחרי דו קרב מ-11 מטרים, והפך את מילאן לאלופה בפעם השישית, מוכן לקראת ההופעה השביעית שלו במעמד הגמר, ויקווה להעניק למילאן את המדליה השביעית. רוב הסגל של מילאן, אשר יהיה ביום רביעי הקרוב באיסטנבול, כבר לקח מדליה אחת בגמר של 2004 באולד טראפורד, אבל השחקן היחידי בסגל של ליברפול, פרננדו מוריינטס, הוא היחידי שהרים את הגביע הזה 3 פעמים קודם לכן, ב-98, 2000 ו-2002. לצערה של ליברפול, הוא לא יוכל לעשות זאת איתה השנה בפעם הרביעית עקב העובדה ששיחק במדי ריאל מדריד בשלב מוקדם במפעל לפני שעבר לאנגליה. המאמן בניטז, שינסה להוביל את ליברפול לזכיה בגביע אירופאי הנחשב ביותר, כבר עמד פעם על דוכן המנצחים אחרי שניצח בגמר גביע אופ"א את מארסיי 0:2 בגטבורג בשנה שעברה. הוא מאמין כי ליברפול יכולה להוסיף לעצמה תואר חמישי אחרי שעשתה זאת בשנת 77, 78, 81 ו-84. הגמר האחרון שליברפול נכחה בו הפגיש אותה עם יריבה איטלקית אחרת. יובנטוס. אז בהייזל העלוב, זה נגמר במרחץ דמים אחרי ש-39 אוהדים נמחצו למוות כשקיר התמוטט. אז היה זה פלאטיני שהכריע את הגמר מהנקודה הלבנה. ליברפול הורחקה מאירופה, ולקחה איתה את כל הקבוצות האנגליות שהורחקו מהמפעל ל-5 שנים. מאז עד לעונה הזאת, כמה סמלי, ליברפול ויובה לא נפגשו מעולם בגביע אירופאי (גם בגמר 84 ליברפול שיחקה מול יריבה איטלקית, רומא). http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/292850_BIGLANDSCAPE.Xxx פלאטיני וראש עם המגן 20 שנה לאחר מכן. מילאן מחזיקה בשיא מיוחד במינו. מאז שנת 73, כאשר הפסידה ללידס יונייטד בגמר גביע אופ"א 1:0, לא נוצחה הקבוצה האיטלקית בידי קבוצה אנגלית, והיא אף הוסיפה לזה ניצחון השנה כאשר ניצחה את מנצ'סטר יונייטד פעמיים בתוצאה זהה לזו שהפסידה לה ב-73. 1:0. ובכן בואו נצא אל הדרך עם הסינדרלה של השנה בליגת האלופות, אם אפשר לקרוא לה ככה בהתחשב בקבוצות שהיא הדיחה, ושהודחו מהמפעל עד כה, ליברפול. Liverpool FC http://www.uefa.com/ImagesContent/Competition/Clubs/Logos/70X70/7889.Xxx http://www.uefa.com/ml/ImagesContent/Competition/Clubs/TeamPhoto/600x400/7889.Xxx הסקאוזרים מגיעים לגמר ליגת האלופות השישי שלהם בהיסטוריה, לאחר עונה מצוינת בצ'מפיונז ליג - אך עם זאת עונה מאכזבת בליגה. ליברפול סוף סוף פיטרה את ג'ראר הוייה, המנג'ר הצרפתי העלוב, בסיום העונה שעברה, והביאה את בניטז, אחד המאמנים המוערכים באירופה. בניטז רכש שחקנים מבטיחים כמו סיסה וצ'אבי אלונסו ומילאן בארוש התגלה כזהב באליפות אירופה באותה השנה. לאוהדי ליברפול היתה כל סיבה להאמין שהימים הגדולים שלהם יכולים לחזור. אבל תקוות ומציאות לחוד. ליברפול פתחה עם 5 נקודות בארבעת משחקיה הראשונים בליגה, ואחרי ניצחון או שניים תמיד הגיע המשחק שהרס את הרצף, שהשאיר את ליברפול בבינוניות וחוסר יציבות. הארי קיואל מעולם לא נראה כשחקן כדורגל מאז הגיע לאנפילד, מילאן בארוש התגלה כפלופ, סיסה נפצע, אואן עזב, נונייז וטראורה נראו כמו אסון, ג'יימי קראגר, שיתברר כאחד הנכסים החשובים ביותר של הקבוצה, תופקד כמגן ימני שזה תפקיד זר לו. הכל הלך הפוך, ליברפול פתאום התחילה להסתכל על יריבתה העירונית אברטון מאחור, והתגלתה האמת - ליברפול תצטרך הרבה יותר מזה כדי להילחם ברצינות בליגה על ליגת האלופות, שלא לדבר על אליפות. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/229443_BIGLANDSCAPE.Xxx בארוש מנצח את מונאקו...מאייקון רק מסתכל. בצ'מפיונז ליג המצב היה יותר טוב, אך לא בהרבה. אחרי העפלה בכלל לא קלה לשלב הבתים, ליברפול ניצחה את מונאקו באנפילד 2:0,הפסידה לאולימפיאקוס היוונית 1:0 בחוץ וסיימה באנפילד בתיקו מאופס עם דפורטיבו הספרדית. אחרי ניצחון חוץ בספרד 1:0, בא ההפסד בצרפת שהפך את המשחק האחרון, באנפילד, נגד אולימפיאקוס למשחק המכריע, אם ליברפול תהיה בין 16 הקבוצות הטובות במפעל. אולימפיאקוס הובילה 1:0, אך תצוגה מצוינת של ליברפול יחד עם שער אדיר של סטיבן ג'רארד, המלך של ליברפול והתקווה הגדולה של נבחרת אנגליה למונדיאל 2006 הביאו ניצחון 3:1 שהוביל אותם לשמינית הגמר. שם ליברפול הוגרלה נגד לברקוזן, אחת מהקבוצות היותר מרשימות במפעל. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/267213_BIGLANDSCAPE.Xxx ג'רארד חוגג עלייה לשמינית הגמר, אחרי שער בדקות הסיום. בליגה ליברפול המשיכה ביכולת המאד לא יציבה שלה. ליברפול אומנם ניצחה קבוצות חלשות כמו פולהאם, פאלאס ונוריץ' ואפילו הצליחה לנצח את ארסנל, אבל הפסידה בין השאר ליונייטד, צ'לסי, בורו ולאברטון. בשלב הזה כבר התחילו להבין במרסיסייד שהמקום בליגת האלופות לא מובטח ושצריך להילחם על המקום הרביעי. אף אחד לא חשב שבאמת אפשר לעשות את זה, להגיע לגמר באיסטנבול. ליברפול הגיעה למשחק הראשון נגד לברקוזן באנפילד. הגרמנים, מעודדים מכך שלא הפסידו בבית העונה ומהיכולת המצוינת שלהם בשלב הבתים, כלל לא היו מאוימים מהקבוצה הבינונית מאנגליה. ליברפול נתנה משחק סוחף ומצוין, הובילה 3:0 אך טעות חמורה של יז'י דודק הפכה ל-3:1 וכל האוהדים הגרמנים חגגו על התבוסה שליברפול תחטוף במבצר הגרמני. ליברפול הגיעה, נתנה משחק לא פחות טוב ושוב ניצחה 3:1, כששער הניחומים של הגרמנים נכבש בסיום. בין שני המשחקים צ'לסי הפסידה לניוקאסל, ולצ'לסי בגמר גביע הליגה, בעקבות שער של סטיבן ג'רארד שגרר את המשחק להארכה. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/286571_BIGLANDSCAPE.Xxx לואיס גרסיה דואג שגם לברקוזן תראה את איסטנבול מהבית. ליברפול הוגרלה נגד יובנטוס, ההגרלה היתה פיקאנטרית במיוחד, שכן היא זימנה לליברפול מפגש ענקים עם יובנטוס, לראשונה מאז אותו אסון הייזל ב-85. האמוציות היו גדולות, והמפגש הזה סומן כמפגש של פיוס, וידידות בין שתי המועדונים והקהלים, מאז אותו לילה ארור בבריסל. מועדון הענק האיטלקי שלא מצליח למלא את האצטדיון באוהדים (ברוב המקרים אפילו לא מחצית). יובנטוס באה למשחק לאחר ניצחון על ריאל מדריד המשתפרת של לושמברגו, ולאף אחד לא היה ספק שהמכונה המאיימת של קאפלו תדרוס את ליברפול, ואיך בכלל הסקאוזרים הגנבים האלה הגיעו לכאן בכלל. ניצחון 2:1 מפתיע באנפילד משערים של סמי הופייה ולואיס גרסייה הפך את הסיכויים של ליברפול לעלות ל-50:50, אבל בדלה-אלפי, אצטדיונה של יובנטוס, ליברפול נתנה ליובנטוס ליזום והתוצאה היתה מאופסת, כיוון שהיובנטינים לא הצליחו לגבש יותר מכמה התקפות מסודרות לאורך כל המשחק. במשחק עצמו נכחו כ-55 אלף אוהדים, כ-24 אלף מהם היו אוהדי ליברפול. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/295442_BIGLANDSCAPE.Xxx ריסה והחברים חוגגים עלייה לחצי. אי אפשר כבר היה להתעלם מליברפול. היא הציגה שתי קבוצות שונות לחלוטין - האחת אנמית, חלשה מאד לפרקים שמתקשה מאד בלהבקיע שערים, והאחת בצ'מפיונז ליג, קבוצה שמשחק עם רוח מלחמה ראויה להערצה ומציגה משחק זורם ועיקש. דג'יימי טראורה, אחד מהאסונות הגדולים ביותר של ליברפול בשנים האחרונות, פשוט היה שחקן אחר בליגת האלופות, הוא עצר כל שחקן שניסה לעבור אותו והציג יכולת פנטסטית. נונייז, שבתחילת העונה נראה שיתן קרב ראוי לטראורה על תואר שחקן ההגנה הגרוע בקבוצה, הצטיין גם כן בצ'מפיונז ליג, כמו כן לואיס גרסייה הפך לכוכב במפעל של אופ"א. כנראה שליברפול פשוט רצתה כל כך לחזור לימים הגדולים עם שאנקלי, בהם לקחה ארבעה גביעי אירופה לאלופות, והתואר הזה פשוט סימל את התקופה ההיא של ליברפול. ליברפול הגיעה לחצי הגמר נגד צ'לסי, הקבוצה הגאה של אברמוביץ' ומוריניו, הקבוצה שזכתה בפריימרליג, שקנתה בשנתיים שחקנים בסכומים שמגיעים למאות מליוני פאונד, שניצחה את ליברפול שלוש פעמים העונה, אחת מהן ניצחון כואב ביותר בגמר גביע קארלינג, הקבוצה שנחשבה לטובה ביותר באירופה. צ'לסי הגיעה למשחק לאחר ניצחון מרהיב על ברצלונה וטיול נגד באיירן מינכן בדרך לחצי הגמר, הסיכויים של ליברפול נראו נמוכים, ובצדק - איזה סיכוי יש לליברפול, על הבמה בזאת, להעיף קבוצה כל כך חזקה שכבר ניצחה אותה שלוש פעמים? במשחק הראשון חניכיו של מוריניו, כפי שמאמן צ'לסי הודה לאחר המשחק, יותר העבירו את הזמן עד הסוף על מנת להשיג את ההכרעה באנפילד. ליברפול גם כן רצתה להגיע למשחק מכריע במגרשה הביתי. באותו המשחק לא הובקעו שערים כשהקבוצות יותר מתמסרות אחת עם השניה מאשר משחקות כדורגל. במשחק השני ליברפול כבשה שער מעורר מחלוקת כבר בדקה ה-4, צ'לסי התקיפה בגלים, ליברפול הגנה עד הסיום וגודיונסן החמיץ הזדמנות ענקית בדקה ה-94 - ליברפול בגמר ליגת האלופות. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/299919_BIGLANDSCAPE.Xxx הם פשוט מדהימים. ליברפול, אין ספק, היא יותר מסתם קבוצה שמהווה איום נגד מילאן. בכל פעם שליברפול משחקת בצ'מפיונז, במיוחד מול הקהל הפנטסטי שלה, היא נראית כמו קבוצה אחרת לגמרי, קבוצה מגובשת וחזקה שמסוגלת להעיף כל קבוצה אחרת שנקלעת לדרכה. הסגל של מילאן, אין ספק, איכותי בהרבה מזה של ליברפול. השחקנים של מילאן גם הרבה יותר ניסיוניים במעמדים הללו. אבל הנשק של ליברפול בצ'מפיונז ליג העונה הוא לא סקורר אחד מדהים, לא שוער אקרובטי ואפילו לא שחקן פנומנלי כמו סטיבן ג'רארד - הנשק של ליברפול הוא התשוקה העצומה שלהם. תשוקה זה דבר שנעלם אצל מילאן מזמן, שרגילה להגיע לשלבים הגבוהים במפעל. השחקנים של ליברפול באנפילד מוכנים למות על מנת להרחיק כל כדור, הם רוצים הכל, הכל כדי להניף את הגביע הזה. הם יילחמו כמו מטורפים, הם ירביצו, יקללו, ירקו ואם הם יכבשו סביר להניח שהם יתגוננו כל המשחק, כי לכבוש שערים זה באמת לא הצד החזק שלהם. ליברפול לא באה כתפאורה למשחק הזה, היא באה על מנת להחזיר את הגביע למרסיסייד בפעם החמישית ולהביא כבוד למלכה. אני בגמר הזה אהיה איתה.
לא הספקתי עדיין לקרוא את הכל... אבל מושקע לאללה.. יפה http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/icon_thumright.Xxx אלה ריסה, גרסייה והופיה (מאחורה) בתמונה... איפה סיסה? מיזה הלבנצ'יק הימני?
http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/295442_BIGLANDSCAPE.Xxx מליקסון... מה לא ברור?! ריסה מחבק את גארסיה מאחורי ידו הופיה ובצד ימין (משמאלו) קאראגר. גם את בארוש ואפילו את הפנים שך דודק רואים.
קודם היה כתוב:"סיסה והחברים"... או מש'ו כזה וסיסה בכלל לא מופיע כנראה טעה בין ריסה לסיסה העיקר שהוא הבין... מה ת'רוצה?
לא נתנו לאף אחד בראש השנה? אני לא רוצה להעליב אבל כנראה גם אתה חטפת בראש אם אתה לא זוכר כמה קבוצות הורדנו. מה שליבפרפול עשתה ליובנטוס היה הרבה יותר מלתת בראש אחרי 2 גולים אדירים שכאלה, מה שעשינו לצ'לסי זה לא לתת בראש? אחרי שהיא הצליחה להעיף את ברצלונה ולאחר מכן את באיירן מינכן היא עפה על ידי ליברפול באנפילד אחרי שמוריניו היה כל כך בטוח שליברפול היא זו שתחטוף בראש, ואני גם אתן לך דוגמא מהליגה בה "נתנו בראש" לארסנל כל כך חזק וזה היה כל כך מתוק איך שניל מלור ניצח את ארסנל עם כזה שער מדהים, ארסנל אומנם השיבה את כבודה בהייבורי אך זה לא משתווה בכלל לניצחון הזה של ליברפול הן מבחינת המשמעות והן מבחינת המשחק כלומר זה היה כמו כל משחק רגיל. למרות שאני לא אכחיש ואומר שליברפול לא חטפה בראש אך בליגת האלופות ליברפול לא חטפה בראש אף לא פעם אחת. נ.ב נמאס לי מהביטוי "לחטוף בראש"
אני השנה נהניתי מאד מליברפול בליגת האלופות.תענוג לעין .לא רק בגלל שאני אוהד אותם ,אלא בגלל שאוהב כדורגל אירופאי ליברפול נתנה כמה תצוגות יוצאות דופן,גם של מופע עידוד מרשים של הקהל הטוב באנגליה ואולי בכל אירופה,משחק הגנה מדהים ,גולים מדהימים,שחקנים לוחמים,מאמן גאון . את המשחק מול יובה באנפילד קשה לי לשכוח,פשוט משחק הירואי של ליברפול . בליגה האנגלית ליברפול גימגמה ,בליגת האלופות היא נתנה משחקים שכאילו נידמה שיש 2 קבוצות : ליברפול המגמגת של הליגה האנגלית וליברפול האימפריה של ליגת האלופות. אם ליברפול תשחק כמו ששיחקה במשחקים האחרונים ולא תיספוג ,ותשכיל לכבוש היא תנצח .אני לא מסוגל להמר .אני לא יכול לחכות כבר .ה-25.5 מתקרב-בניטז לאנצ'לוטי אורב.
איך אפשר שלא להנות מליברפול, היא הייתה הקבוצה האטרקטיבית ביותר בליגת האלופות מבחינת הגולים שלה, נגד לברקוזן היא כבשה מבעיטות חופשיות, מקרנות וממצבים רגילים. נגד יובנטוס היא כבשה 2 גולים מהאוויר ועוד איזה גולים. נגד צ'לסי היא קצת נחלשה אבל גם פה היה לנו גול שלא רואים כל יום (גול שהוא לא גול http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue3.Xxx )
השנה ליברפול קבוצה אטרקטיבית מאד. אבל מה עם הליגה?גם אם נזכה בליגת האלופות לא בטוח שניהיה שם שנה הבאה. אגב אנצ'לוטי אמר דבר מאד אצילי השבוע "מגיע לליברפול להיות גם בעונה הבאה בליגת האלופות"
אני לא בטוח שלא נהיה באלופות שנה הבאה אם ניקח השנה, ולמה? אני ראיתי לא מזמן כתבה על כך שנמצא איזה סעיף בתקנון של התאחדות הכדורגל האנגלית שמאפשרת 5 קבוצות או משהו כזה בקיצור קודם צריך לקחת את ליגת האלופות ואז לשבת לבדוק אם קיימת אפשרות לשחק שם גם בשנה הבאה. אם ליברפול לוקחת את ליגת האלופות השנה אין לי שום בעיה שהיא לא תשחק בשנה הבאה.
מדברים פה שני אוהדי ליברפול ומדברים על הקבוצה האטרקטיבית שלהם.. קצת נסחפתם,לא? הקבוצה שלכם עלתה בצדק אבל להגיד שהייתה אטרקטיבית?? כבשה 3 שערים ברבע ובחצי גמר וסגרה את כל המשחקים מול יובה וצ'לסי... בכל אופו לטעמי המשחק מאד מסקרן כי אין לי מושג איך יבואו שתי הקבוצות למשחק.. ליברפול בליגת האלופות היא קבוצה אחרת אבל האם היא שוב תצליח לשחק ברמה כל כך גבוהה? זה קשה.. ומילאן?? היא בכושר נוראי,האם לדעתכם היא תצליח לחזור לעצמה? האם אנצ'לוטי יכון אותם מנטלית טוב?
מזה לתת בראש... ריסקתם אותם ממש ליברפול הייתה נחותה בכל דבר במשחק נגד צ'לסי! לא שיחקה טוב! עשתה בונקר מהדקה ה30! זה לתת בראש?!?!
ובכן, אחרי שראינו אלופת אירופה אנגלית עושה את דרכה ל"אתא טורק"...עכשיו תורה של אלופת איטליה היוצאת, ואלופת אירופה לפני שנתיים להזכיר לנו מאיפה היא באה, ואולי לומר לנו לאן היא הולכת? AC Milan http://www.uefa.com/ImagesContent/Competition/Clubs/Logos/70X70/50058.Xxx http://www.uefa.com/ml/ImagesContent/Competition/Clubs/TeamPhoto/600x400/50058.Xxx אלופת איטליה היוצאת, תשחק ביום רביעי הקרוב באיצטדיון "אתא טורק" ותהיה יריבתה של ליברפול האנגלית במה שצפוי להיות משחק גדול (מקווה שלא נתאכזב מהציפיות), משחק של יוקרה, שיכתיר בסוף הערב אחת מהן להיות אלופת אירופה לשנת 2005. נדמה כי מאז אותו משחק מדהים בלה קורוניה בשנה שעברה, מילאן שמה לה את ליגת האלופות במטרה, כשהליגה האיטלקית הינה רק אמצעי להשגתו, ועצם העובדה שמילאן העדיפה לתת לשחקנים הצעירים שלה לשחק מול פאלרמו ביום שישי האחרון ולתת ליובה את האליפות במתנה מרמזת על כך. מילאן כמעט ולא שינתה את פניה מאז השנה שעברה, הוסיפה טיפה קרספו, טיפה יאפ סתאם ויצאה לה אל הדרך. העונה האיטלקית של הרוסונרי התחילה טוב כאשר בפתיחה לא נתנה ליובה לברוח לה. בהמשך העונה הצליחה למילאן למחוק פער ל 8 נקודות מהביאנקונרי, ואף להשוות את מספר הנקודות שלה לזה של יובה לקראת משחק העונה בסאן סירו, אך כשלה ברגע האמת והפסידה 1:0, הפסד שלמעשה חרץ את גורל האליפות של הרוסונרי והשאיר אותם רק עם ליגת האלופות, במיוחד כשבגביע האיטלקי שממש לא עניין אותם הם הודחו ברבע הגמר על ידי אודינזה. ללא קשר לתוצאת המשחק, מילאן תהיה בשנה הבאה בליגת האלופות, אם לא כאלופה אז בגלל שסיימה כסגנית בליגה האיטלקית, ולפיכך תהיה אוטומטית בשלב הבתים של ליגת האלופות, ותאמרו מה שתאמרו, זה סמלי שאלופה של מדינה משחקת בגמר ליגת האלופות, ואם במילאן יסיימו את העונה ללא אף תואר זו תהיה אכזבה עמוקה שעלולה לעלות בעריפת ראשים ואולי במספר שינויים בקבוצה לקראת העונה הבאה. שלב הבתים של ליגת האלופות זימן את מילאן לבית מספר 6 ביחד עם ברצלונה החזקה, סלטיק האלופה הסקוטית ושחטיור דונייצק סגנית אלופת אוקראינה. המשחק הראשון שלח את מילאן לקפור האוקראיני למשחק מול שחטיור. המשחק עצמו היה מאופס עד לדקה ה-84, ואז הגיע קלארנס סיידורף שנתן למילאן את ה-1:0 הקטן ושלוש הנקודות היקרות. לאחר מכן אירחה מילאן את סלטיק בסאן סירו. לא פחות מ-10 אלף אוהדים סקוטים נסעו לאיטליה לראות את הקבוצה שלהם, אבל למילאן היו תוכניות אחרות. כבר אחרי 8 דקות שבצ'נקו ניצל תרדמה בהגנה הסקוטית כדי לפרוץ מול דאגלאס ולקבוע 0:1 מילאנזי. התוצאה נשמרה עד לדקה ה-74 כשבמחצית השניה מילאן ממעטת להגיע למצבים, אבל אז דווקא מפנה במשחק בדמות שער סקוטי של וארגאס שעלה מצוין להרמת קרן ונגח פנימה היה מה שהחזיר את מילאן למשחק. הלחץ המילאנזי השתלם בדקה ה-89 אחרי שג'ון דאל תומאסון דחק מקרוב את השני של מילאן. סלטיק ניסתה בכל כוחה להשיג את השיוויון אך נכנעה לבעיטה חופשית של פירלו שנכנסה לרשת הודות לפגיעה בשחקן הגנה סקוטי. המשחק השלישי בבית הפגיש את קרב הענקים שכולם ציפו לו. באותו שלב של העונה לאף אחד לא היה ספק: בארסה ומילאן היו בכושר הטוב ביותר באירופה. שתיהן נפגשו בסאן סירו לקרב שיכריע מי ישלוט בבית בסיום הסיבוב הראשון. הפתיחה האגסיבית של מילאן לא הפחידה את בארסה שהחזיקה אגרסיביות מן העבר השני, אבל היה זה האוקראיני של מילאן, אנדריי שבצ'נקו, שכר הלם פעם בבארסה שלישייה במדי דינאמו קייב, שעשה זאת שוב עם הראש בשביל לתת לרוסונרי 1:0 קטן גדול. מאותו רגע מילאן ניסתה להאט את הקצב ולשמור על התוצאה כאשר היא פשוט ניצלת פעם אחר פעם בין אם זה החטאות שלומיאליות של בארסה, משקופים, בדמות אחד בתוספת הזמן של המשחק, והצלות של דידה ששמרו על התוצאה ונתנו לה את שלוש הנקודות. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/247512_BIGPORTRAIT.Xxx שבה חוגג שלב הבתים השני של ליגת האלופות נפתח כמו תמיד בשיחזור של המשחק האחרון. הפעם היתה זו מילאן שיצאה לברצלונה. בארסה פתחה חזק בשביל לנסות להשיג כיבוש כבר בהתחלה, אולם היתה זו מילה שעקצה במתפרצת גדולה תוצרת קאקא את שבצ'נקו, והאחרון סיים אותה מ-10 מטרים כדי לקבוע 1:0. מרגע זה ואילך מילאן הלכה אחורה בניסיון לשמור על התוצאה, שכמובן היתה נותנת לה את ראשות הבית, אולם בארסה ניצלה שבריר שניה של חוסר עירנות בשביל לתת לאטו כדור מהיר מן החוץ והקמרוני הפגיז את הרשת, 1:1. בארסה המשיכה ללחוץ כל המחצית השניה, אבל רק בדקה ה-89 הגיעה הישועה. אחד השערים הגדולים של העונה, אם לא הגדול שבהם. רונאלדיניו לוקח כדור, עובר את נסטה כאילו לא היה שם ומשגר טיל שננעץ רק בחיבורים של דידה, שער שמקפיץ את 90 אלף האוהדים בקאמפ נואו. במחזור החמישי פגשה מילאן את שחטיור דונייצק בבית, למשחק שהאמת רק 3 נקודות היו הדבר העיקרי, אחרי הכל זה מה שהיה חסר לה בשביל להעפיל לשלב הבא. קאקא (52 ו-90) וקרספו (53 ו-85) בצמדים עשו את ה-4:0 הגדול והבטיחו למעשה למילאן את העלייה לשלב הבא. במחזור האחרון, במשחק לפרוטוקול בלבד סיימה מילאן ב-0:0 עם סלטיק, וניצלה את העובדה ששחטיור ניצחה את בארסה בשביל לחלוף על פניה ולהיות ראשונה בבית לקראת ההגרלה של שמינית הגמר. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/261344_BIGLANDSCAPE.Xxx קאקא חוגג כיבוש מול שחטיור ומילאן בשמינית הגרלת שמינית הגמר ללא ספק סיפקה לנו כמה מהמשחקים המרתקים והגדולים שליגת האלופות ידעה אי פעם. אחד מהם היה הקרב הגדול בין מילאן למנצ'סטר יונייטד כבר בשמינית הגמר. במשחק הראשון באולד טראפורד, מילאן ניסתה לחזור לסאן סירו עם תוצאה מאופסת, או לחליפין עם משהו ביד והצליחה לעשות זאת אחרי שהשיגה שער ניצחון בדקה ה-78 הודות להדיפה רעה של רוי קארול, מהבעיטה של סיידורף, עליה השתלט קרספו שמבלי למצמץ בעט היישר לרשת כדי לקבוע 1:0 גדול למילאן. במשחק הגומלין מילאן ידעה מנצ'סטר חייבת לתקוף בשביל להבקיע ועל כן שיחקה את המשחק הרגיל שלה וזימנה את מנצ'סטר ליזום ולתקוף. אך עם הקישור המבריק של מילאן בעוד יום של עבודה המצבים של יונייטד במשחק נראו כאומללים אחד אחרי השני. בסופו של דבר למילאן נמאס וכשהשעון סגר שעה של כדורגל קרספו החליט שנמאס לו ובנגיחה נהדרת שכללה סיבוב של הכדור עם הקורה ופנימה, סגר את עניין שמינית הגמר עם עוד 1:0 ששלח את מילאן לרבע גמר עוד יותר גדול - יורודרבי נגד אינטר. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/286246_BIGLANDSCAPE.Xxx מילאן חוגגת עוד שער ניצחון משחק רבע הגמר הראשון בין אינטר למילאן היה משחק די שקול שבסופו של דבר הקבוצה שניצלה את המצבים שהגיעה אליהם ניצחה את הדרבי. אינטר הגיעה ללא אדריאנו הכוכב שלה, דווקא אחרי שהתחיל לחזור לעצמו עם שלושער מול פורטו בשלב שמינית הגמר. אינטר החמיצה במחצית הראשונה אבל היתה זו מילאן שניצלה את ההזדמנות הראשונה שלה בדיוק על סף השריקה למחצית כשיאפ סתאם עלה מעל קורדובה לכדור חופשי והנחית אותו ברשת של טולדו. 1:0 לרוסונרי. המחצית השניה היתה בדיוק כמו הראשונה, אינטר אולי מחזיקה בכדור אבל מילאן בהתקפה שתיים עוקצת פעם אחת ונחה לה על זרי הדפנה. שוב כדור חופשי, הפעם הראש של שבצ'נקו נוגח לפינה השמאלית ועושה 2:0, יתרון משמעותי בהתחשב בכך שהמגרש הוא ביתי לשתי הקבוצות. אינטר הגיעה לגומלין עם אדריאנו, אומנם לא בשיא הכושר, אבל בהצהרת כוונות שגם אם היא לא עוברת את הדרבי הזה היא לא רוצה להפסיד. כבר בדקה השניה ניצל שבצ'נקו מכרטיס אדום לאחר שירק על מארקו מאטראצי מאינטר. אינטר מצידה אילצה את דידה להדוף פעמיים כדורים מסוכנים. פעם אחת מורון ופעם אחת ממיכאילוביץ'. עד שהגיעה הדקה ה-30. ואז שבצ'נקו לקח כדור מחוץ לרחבת ה-16 ובסיבוב נהדר לפינה הרחוקה קבע 1:0 וגולאסו אדיר למילאן. (רק עצם החשבה ששבה יכל להיות מורחק, איך המשחק היה מתפתח?). אינטר ניסתה להשיב מלחמה שערה אך פנדל ברור על קאמביאסו לא נשרק. במחצית השניה אינטר ניסתה וניסתה וניסתה אך ללא הועיל. גם העובדה שאדריאנו לא יכל להמשיך לא עזרה לה עד שהגיעה לה הדקה ה-75. כדור קרן תמים לכאורה מגיע לראשו של קאמביאסו שחופשי נוגח לרשת, גם על פי ההילכוים החוזרים נקבע שהשער הוא חוקי לגמרי, אבל מרכוס מרק החליט שאיפשהו היתה עבירה (אנחנו עדיין מחפשים אותה, לא שזה היה משנה משהו במשחק אבל עדיין). אוהדי אינטר פה כבר איבדו את סבלנותם, החליטו לפוצץ את המשחק והחלו להשליך מכל הבא ליד, עשרות אבוקות, בקבוקים, וגם מטריות הושלכו לכר הדשא. באופן מדהים אבוקה אחת פגעה היישר בגבו של דידה, ש-10 סנטימטר יותר גבוה, והוא לא היה איתנו כאן היום. מרק החליט להפסיק את המשחק, וכעבור 15 דקות חידש אותו אך בדקה שחידש אותו, אוהדי אינטר המשיכו עם זריקת האבוקות והחפצים והמשחק הופסק סופית. מילאן קיבלה ניצחון טכני (0:3) ואינטר 4 משחקי רדיוס (עונש מצחיק). הורוסנרי המשיכו לחצי הגמר למפגש מול פ.ס.וו של הידינק. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/294792_BIGLANDSCAPE.Xxx מרק וחאבייר זאנטי מסתכלים על הקורבה נורד - ביג באלאגן בסאן סירו. חצי הגמר הפגיש את הקבוצה הנוקשה של חוס הידינק, פ.ס.וו איינדהובן עם מילאן הגדולה. חצי הגמר הראשון נערך בסאן סירו. מילאן פתחה את המשחק עם לחץ היישר מההתחלה והיתה ראויה לשער, כאשר איינדהובן לפרקים יוצאת להתקפות ומנסה להכניע את דידה אך הבעיטות שלה אל עבר השער או שהיו חלשות או למרכז השער, שם לא היתה לו בעיה. עד לדקה ה-45 נראה היה ששתי הקבוצות ירדו להפסקה בתיקו מאופס אבל אז שבצ'נקו הצליח להתגבר על השומר שלו פרץ לאורך 30 מטרים ומול גומז קבע 0:1 למילאן. המחצית השניה היתה בעיקר של איינדהובן ששלטה במרכז השדה והגיעה ללא מעט הזדמנויות אבל פארק וונחור אוף הסלינק החימצו בלי סוף. וכולנו מכירים את הקלישאה הקלאסית, מי שלא כובש סופג, ובכן מילאן היא האלופה בלהעניש ובדקה ה-92 היה זה ג'ון דאל תומאסון שניצל את הטעות בהגנה וקבע 0:2. יתרון מבטיח לקראת הגומלין. בגומלין שבוע לאחר מכן באיצטדיון פיליפס חזינו לראשונה ביכולת הירודה של מילאן במאני טיים. מילאן שראינו על המגרש לא היתה כלל דומה למה שראינו ממנה בכל העונה בצ'מפיונס ליג. 44 אלף צופים באיצטדיון נתנו אווירה מחשמלת החל מהשריקה, פ.ס.וו נכנסה לטירוף וכבר אחרי 8 דקות שיכרון חושים היה באיצטדיון כשפארק הגיע נפלא להורדה של ונחור אוף הסלינק והפציץ את הרשת העליונה של דידה 0:1. פ.ס.וו המשיכה ללחוץ בעוד מילאן לא נראתה כמו הצל של עצמה, ובדקה ה-65 איזנה את הכוחות כאשר כדור גדול של פארק מצא את ראשו של פיליפ קוקו שמבלי לעצור, קבע 0:2 והישווה את התוצאה בסיכום שני המשחקים. פ.ס.וו בחלום. מילאן בגיהנום. אבל אבל אבל מילאן שלא יזמה כמעט עד לדקה ה-90 נזכרה לעשות זאת ועשתה זאת חדה מתמיד, אמברוסיני (שלא ישחק בגמר) הגיע נפלא ועם הראש נעץ את שער החוץ לו היתה זקוקה כל כך מילאן, והשתיק את כל האנשים בפיליפס. אומנם לא הגיע למילאן אבל ככה זה בכדורגל, הכל יכול להשתנות בשניה. פ.ס.וו עוד כבשה את השלישי בתוספת הזמן רק בשביל להתעצבן עוד יותר, אך הזמן תם. 1:3 גדול לפ.ס.וו שמשאיר אותה בבית עם המחמאות. מילאן באיסטנבול. פיליפ קוקו הגדיל לעשות אחרי המשחק כשהתראיין:"אני בסערת רגשות והמום כמובן. הדבר הראשון שאני חושב עליו הוא שבא לי להקיא". http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/300338_BIGPORTRAIT.Xxx פארק יורד בוכה מן המגרש. באמת שחבל על איינדהובן אבל מילאן צוחקת כל הדרך לאתא טורק. ובכן איזו מילאן נראה? מילאן של איינדהובן שלא הצליחה לחבר שתי מסירות מדויקות אבל בסופו של עניין הצליחה לגנוב שער? האם מילאן שאנחנו נראה יהיה המשך ישיר ליכולת העלובה שמילאן מציגה בשבועות האחרונים, שכללו הפסד ביתי ליובה וסגירת המאבק בסרייה אה, תיקו עם לצ'ה ויכולת ירודה של השחקנים המובילים, סיידורף את פירלו? או שמא אנחנו נזכה לראות את מילאן, כאריות אירופה כמו בתחילת הקמפיין השנה, קבוצה לוחמנית וכישרונית שמשחקת כדורגל נהדר, אולי את הטוב באירופה. לא משנה מה יקרה בדשא על "אתא טורק" אדומה אחת תחגוג בסופו של ערב. ולטובתו של אנצ'לוטי כדאי לו מאוד שזה יהיה הוא.
עומר - כול הכבוד על הסיקורים האלה , באמת שנהניתי לקרוא . ובכול זאת ההימור שלי : - ליברפול ! , הקבוצה הטובה ביותר באירופה השנה ( בשלביי הנוק אוט) והיא לדעתי תזכה . ועם מילאן תסיים העונה בלי תואר - מישהו יודע מה יהיה עם אנצ'לוטי ?
זה לא שלב נוקאאוט. אתה לא בא לסגור 0-0 בחוץ כמו בדלה אלפי או בסטמפורד ברידג'. זה משחק אחד, התמודדות של 90 דקות, וכמו שראינו, בזה מילאן טובה יותר מליברפול, בזה אנצ'לוטי טוב יותר מבניטז. שתי הקבוצות באות ממנוחה של שבוע וחצי, כך שכאן אין לקבוצה מסויימת יתרון. למרות שההודעה נוטה למילאן, אני לא מספיד את הסקאוזרס. יש להם, יחד עם הקהל (ואולי זה בלעדי לאנפילד) מעין התעלות על יריבות שמקצועית טובות מהן, וזאת בעזרת הנחישות והלחימה, ובואו נשים את הדברים על השולחן, גם קצת מזל, ששתי הקבוצות יעידו על חשיבותו.
איך הגעת לזה?. במשחק הכי חשוב של העונה מילאן עשתה במכנסיים והפסידה ליובנטוס בבית. להגיד שאנצ'לוטי יותר טוב מבניטז במשהו שהוא לא פינג פונג זאת טעות. האם אנצ'לוטי היה עושה מה שבניטז עושה בליברפול העונה?. אני מבטיח לך שלא. האם בניטז היה עושה יותר מדון קרלו במילאן? בטוח שכן. ואני בטוח ש70 אחוז מהחבר'ה פה בפורום יסכימו איתי.
