הזכייה של יוון: הדיון הרשמי

אני שומע הרבה פעמים אימרה שהזכייה של יוון ביורו היא "מוות לכדורגל".
ואני שואל, מה השתנה מאז מונדיאל 90?
ב93 מילאן לקחה אליפות עם כדורגל מאד דפנסיבי. ב-97 דורטמונד לקחה גביע אירופה עם כדורגל די דפנסיבי. ב-99 מילאן לקחה עוד אליפות דפנסיבית. ליברפול לקחה גביע אנגליה וגביע אופ"א עם כדורגל של הוייה (שקשה להאשים אותו בכך שהוא מאמן טוטאל פוטבול), אינטר לקחה גביע אופ"א ב-98 כאשר כל ההתקפה שלה מתבססת על מתפרצות של דז'ורקף ורונאלדו, באיירן לקחה גביע אירופה עם הכדורגל המאד זהיר ומאד אינטיליגנטי של היצפלד. איטליה הגיעה לגמר היורו והיתה שניות מזכייה עם כדורגל דפנסיבי, פורטו לקחה את גביע אירופה עם כדורגל די דפנסיבי ועכשיו יוון לקחה את גביע אירופה עם כדורגל דפנסיבי.

במידה מסוימת, אפילו הקהל לא יכול לקבוע איזה כדורגל ישוחק לאורך זמן, מה גם שלא כל הקהל דורש כדורגל התקפי ללא תנאים.

אי אפשר להתחמק מזה - כדורגל זהו עסק כלכלי שמגלגל טונות על גבי טונות של כסף, מה שהופך את ערך התוצאה הסופית לערך חשוב מאד. זה גורם לכך שמאמנים מסגלים סגנונות שאולי לא מתאימים לאוהדי הכדורגל ההתקפי, אבל הם שוכחים מזה די מהר ברגע שהגביע או האליפות אצלם ביד.

ומה קורה אחרי כל פעם שקבוצה לוקחת תואר כלשהו עם כדורגל דפנסיבי? תמיד באים אלו שאומרים "זהו מוות לכדורגל", "זה שולח מסר מסוכן"..

זה לא מוות לכלום ולא בטיח. זה פשוט מראה שעם התפתחות הכדורגל מתפתחים גם סגנונות אלטרנטיביים.

אתם לא אוהבים לראות את הכדורגל הזה? אל תסתכלו. אף אחד לא מכריח אף אחד, רק אל תתיימרו להיות מכווני הכדורגל העולמי ולומר שזהו "מוות לכדורגל".

נאור, רואה בזכייה של יוון(בטח אחרי שהיא העיפה את פורטוגל) כדבר מרענן.

 

האליפות של יוון הושגה בדרך היחידה שבאה היא היתה מסוגלת לעשות את זה.. וזה על ידי סגירה חזקה בחלק האחורי שלה. עד כמה זה טוב לכדורגל העולמי אני לא יודע. הרי בכל פעם שיש מונדיאל או אליפות אירופה אנחנו אמורים ללמוד עוד משהו בכדורגל עוד סיגנון עוד טקטיקה מעניינת עוד וככה מתקדמים. במשך שניטם היתה התקדמות בעולם ובאירופה בכלל של כדורגל התקפי כדורגל שבו כל הקבוצה עולה למעלה ומשחק התקפה. פחות שמים דגש על הגנה.

עכשיו באה גברת יוון והראתה לכולם שאולי אין לה קשרים ברמה הכי גבוה וגם לא חלוצים אבל עם הגנה שלא קיבלה שער בכל שלבי ההצבה היא הצליחה לקחת את האליפות הזאת. אז מה קבוצות אמורות עכשיו ללמוד מהאליפות הזאת? שהתקפה זה יפה.. אבל הגנה זה יעיל? זה מסר לא טוב לכדורגל העולמי.. ואין לי ספק שמהיום יסתכלו על קבוצה שתנצח 1-0 מגעיל בצורה אחרת ויגידו העיקר שזה מביא אליפות.. הנה גם יוון הצליחה ככה להעפיל את כל הגדולות של אירופה.

האם יש בזה משהו רע? האם זה דבר אסור לשחק הגנתי? בשורה התחתונה המטרה של כל קבוצה זה הישגים ניצחונות... איך אומרים. את הכסף לא סופרים במדרגות.. תאחלס מבחן התוצאה זה מה שחשוב. ועם נבחרת (דגש על נבחרת) מביאה כבוד לעם שלה בצורה כזאת הרי שזה מבורך עם כל הפגיעה של זה בכדורגל העולמי.

 

אין בכלל שאלה בנוגע לדרך שיוון לקחה את היורו הזה. כמובן שאין שום סיבה לבוא ליוון בתלונות כי זאת הדרך שהם היו יכולים לקחת את היורו והם עשו את העבודה שלהם הכי טוב שאפשר בלי נפילות.
רק לפני שנה וחצי יובנטוס ומילאן הגיעו לגמר אליפות אירופה בגלל הדרך שבא הם שיחקו. דרך המשחק הזאת תמיד הייתה קיימת וזה היה רק עיניין של זמן עד שזה יתבטא בטורנירים הגדולים.

 

קודם, ברצוני לומר שהדיון שאתה הצגת הוא אחד מהיותר משכנעים שאני שמעתי לאחרונה.
שנית, אתה טועה באם הינך חושב שכלום לא השתנה מאז מונדיאל 90.
הייתה הכוונה ברורה של נתינת יותר חופש לקו הקדמי ולכן, שונו מס' חוקים.
החזרת כדור לשוער(אסור לתפוש בידיים), אין נבדל בקו אחד, מה שכן היה קודם, הספק הוא לטובת ההתקפה ולא ההגנה כמו קודם.
נושא הכרטיסים הצהובים, הלכו והחמירו, מאז מונדיאל 90.
היום, פעמים רבות, אין הרבה שיקול דעת לשופט, אלא ע"פ התיקונים לחוקי השיפוט(הרחקת שחקן אחרון, כרטיס צהוב/אדום על עבירה מאחור, תפישת הכדור ביד בקטיעת התקפה וכו').
הכיוון היה לשמור על הכוכב ולאפשר לו להביא לידי ביטוי את יתרונותיו על שחקן ההגנה, מבלי שיעכבו אותו באמצעים אלימים.
אז לומר שלא השתנה, כלום מאז , הוא לא נכון בעליל.

לעומת זאת, כפי שאמרת, המאמנים חושבים.
יש מצב נתון ועמו מתמודדים.
המשחק ההגנתי, לא נעלם, אלא שופר לא באמצעים אלימים כבעבר, אלא באופן וצורת המחשבה והמשחק.
השחקן, הרבה יותר אתלטי, יותר מיומן, בעל כושר גופני עדיף, בעל הבנת משחק טובה יותר וכו' , הם רק חלק ממכלול, בכל הקשור לשחקן עצמו.
החלק האחר הוא הטאקטיקה השונה והיותר אינטליגנטית, על מנת לסגור את היריב בעל היתרונות בחלק ההתקפי: קשר אחורי, לאחר מכן שניים ואף שלושה, מסוגם,במערך .
חלוצים וקשרים, שאינם זוכים להנחות, גם בכל הקשור למשחק ההגנה(שיטת הלחץ אותה הביא סאקי, סגירה הרמטית של הקיצוניים, על הקווים של ואן חאל וכו'), משחק עם שלושה בלמים ושני מגינים וכד'.
בקיצור משחק שבו הראש של המאמנים, חייב לתת פתרונות, כל אחד בתורו, לדומיננטיות של התקופה.
עדיין, למרות שאין לי סטטיסטיקה, כמדומני, שיותר קבוצות בעלות אורינטציה התקפית , בלטו וזכו לאורך השנים, מאז איטליה 90 והדוגמאות שהבאת הן ההוכחה, שאלו הן הקבוצות היחידות לאורך כל השנים הללו ולאור עשרות המפעלים השונים(אליפויות של הליגות השונות, גביעי אירופה לסוגם, ליברטדורס, נבחרות וכן.
תופעת יוון, היא ייחודית ונדירה, שמתקשה אני להאמין שתחזור בשנית בתקופה בעשוריים הקרובים, ואין דין נבחרת יוון 2004 לנבחרת איטליה או באיירן מינכן, אותם הבאת כדוגמה (אני מקווה שאני לא צריך להסביר).
נאור, למרות שכיף לראות תיקול נקי וכיף לראות פרישת שחקנים עם הבנת משחק ברמה גבוהה, שעושים הגנה,עדיין, לדידם של רב צופי משחק הכדורגל (כולל אותי), עדיף לראות שחקנים כמו רונאלדיניו, דל פיירו, טוטי, זידאן ואחרים עושים שמות בהגנה ומבקיעים שערים!

 

יש משפט אחד שמסכם את מה שאני חושב על יוון, אלי גוטמן, נבחרת איטליה וכו'.

המטרה בכדורגל זה לנסות להבקיע יותר מהיריב, לא לנסות לספוג פחות ממנו.

 

ויוון אכן הבקיעה יותר מיריבותיה. אתה לא יכול להגיד שהיא גררה 0-0 וניצחה בפוקס בפנדלים או משהו, כי השיטה הזו באמת לא הייתה מצליחה. אבל יוון ניצחה כי כן כבשה יותר מהיריבה. אולי לא תוך כדי תצוגות מדהימות, אבל את המטרה שאתה רוצה היא השיגה, היא כבשה יותר.

 

השאלה זה אם היא הבקיעה יותר או ספגה פחות. יש הבדל.

 

כעובדה, מי שמבקיע יותר, סופג גם פחות.

 

יש 2 פילוסופיות משחק:
א. מי שמנצחת ספגה פחות.
ב. מי שמנצחת הבקיעה יותר.

ההבדל ביניהן הוא בכוונה, קבוצה שעולה למשחק בשביל לא לספוג, וניצחה ספגה פחות.
קבוצה שעולה למגרש במטרה אחת, לתקוף, כבשה יותר.

 

נדמה לי שהדיון הזה מתאים יותר לליגת אלופות. שם המיליונר אברמוביץ' רצה שצ'לסי תשחק כמו פורטו, אז הוא הביא את המאמן של פורטו ועכשיו הם ביחד קובעים איזה כוכבים ומאיזה ארצות ישחקו בקבוצה.
אז בואו רק נצדיע עוד פעם לקינג אוטו. http://www.atleticozone.com/forum/html/emoticons/respect.Xxx