אבל שוב - בעונה הראשונה הוא כבש 27 שערים בכל המסגרות, מה רע בזה? בעונה השנייה כמו שכבר ציינתי (ומשום מה לא התייחסת לזה) הוא שיחק תחת מאמן מזעזע בשיטה של להעיף לו כדורים ולקוות שיקרה משהו. איך אתה יכול לצפות ממנו לכבוש הרבה שהתפקיד שלו לקלוט כדורים ולשחק עם עוד שחקן וחצי בהתקפה? ואני לא מדבר כבר על דברים יותר מורכבים כמו משחק מחוץ לרחבה שקלירלי זה לא מה שהיה מצופה ממנו ביונייטד של מוריניו. אין שחקן בעולם הזה מלבד שני החייזרים שאין לו עונת נפל, ואצלו זה הגיע לראשונה בגיל 27 (ושוב, נפל באופן יחסי). גם שחקנים אטרקטיביים מהליגה האיטלקית כמו זאפטה או בלוטי לא הוכיחו מספיק בשבילו להיות באותה קטגוריה עם לוקאקו.
אני אסכם ואומר שלדעתי הוא לא שווה את הסכומים שיונייטד רוצים, על שאר הדברים אני לא כל כך מתווכח. מקווה שאוכל את הכובע. Sent from my Redmi Note 6 Pro using Tapatalk
לוקאקו לדעתי שחקן נהדר ולשפוט אותו לפי העונות שלו ביונייטד שלא ממש משחקת כדורגל זה עוול. אפשר לא לאהוב את הסגנון הזה של החלוצים - אם כי הוא הרבה פחות גמלוני משמנסים לצייר אותו - אבל זו שאלה של סגנון, לא שאלה של איכות. ברמת האיכות מדובר בשחקן נדיר מאוד, וברמת הסגנון מדובר באחד שמתאים בדיוק לשיטה של קונטה. אני דווקא מבין מאוד את קונטה פה, וזה מזכיר לי את קלופ וואן דייק - מאמן שמזהה שחקן שמתאים בדיוק למה שהוא מחפש, ולכן מתעקש שיוציאו עליו סכום גבוה מאוד. החשש האמיתי בכל רכש רציני הוא לא המחיר, אלא הסיכוי הסביר מאוד שהשחקן לא יתאקלם ולא יתן אימפקט משמעותי. אפשר לקחת את מילאן בשנים האחרונות כדוגמא מצוינת - לא הלכו על חלוץ אחד מוכח, ונתקעו עם אינסוף כשלונות בינוניים - היגוואין אחרי קליניץ' אחרי סילבה אחרי באקה. אז יופי, אף אחד מהם לא שבר את הכיס בצורה מוגזמת, זה הופך את הרכש למוצלח? רכש נקודתי אחד שמתאים לסגל, לשיטה ולמאמן - זה כמעט פרייסלס.
כמה דברים: * שווי השוק\מה שאינטר יכולה\רצתה\קיוותה לקבל על המשולש איקרדי-ניינגולאן-פרישיץ' - צנח כמעט בחצי, מ-200 מיליון יורו ל-106 מיליון יורו. * כרגע אנטוניו קונטה תקוע, הוא לא יכול להשפיע, הסגל היה חייב שינוי, גם ברמת חדר ההלבשה לדעתי, באיטליה אפילו היו דיווחים ברשתות החברתיות שהוא שקל להתפטר. * לא רואה סרט שלוקאקו ודז'קו מגיעים ביחד, הראשון שחקן מאוד-מאוד יקר לדעתי, אבל כמובן שהוא צעיר, השאלה עד כמה קונטה מבין את הדחף לחזק את העמדות האחרות (מעבר להגנה). לוקאקו מחוץ לרחבה לטעמי מאוד בינוני. * קראתי ראיון ארוך-ארוך ולא אופייני בגאזטה דלה ספורט, אלבארו רקובה היה באיטליה והעלה זכרונות מהימים עם כריסטיאן ויירי ורונאלדו, היה מרגש. "ציון לחוד ההתקפה שלנו? - 10!", אמר בלי הפסקה, דיבר על שיתוף הפעולה הנהדר עם בובו שהודה - "רקובה סידר לי הרבה גולים", בחר את השער היפה ביותר שכבש וגם נזכר ביום בו התרגש כשרונאלדו הציע לו לקחת את אחד הפנדלים. באמת פספוס שהשלושה האלה לא הביאו אליפות אבל רקובה לפחות הצליח לזכות ב-2006/07. https://images2.gazzettaobjects.it/methode_image/2019/07/21/Calcio/Foto_Calcio_-_Trattate/10mil01f3-kxl-U3401051963344wwC-528x329@Gazzetta-Web_528x329.Xxx?v=201907220903
מתחילים את אוגוסט. אינטר לא תביא את לוקאקו והסיכוי להביא את קבאני נמוך. עם דז׳קו אין התקדמות. מעניין למה קונטה התעצבן שהדברים תקועים עם רכש.
קונטה קיבל 4 שחקני הרכב חדשים ויש יותר מחודש לסיום חלון ההעברות. כל קבוצות הצמרת באיטליה נמצאות בערך על 70% בדיוק כמו אינטר. אין שום הצדקה לmelt down המביך הזה. *מזכיר שהתפקיד שלו זה לאמן את הקבוצה.
ומי שאמר שהמצב של כל קבוצות הצמרת הוא אידיאלי? מה גם שאני לא חושב שאף קבוצת צמרת נמצאת ב״מחסור״ כמו זה שאינטר נמצאת בו בעמדת החלוץ. אם היה מדובר פה על עמדה שרק צריכה חיזוק אז ניחא, אבל זו עמדה שכרגע לא קיימת באינטר. אי אפשר להשוות את זה לסיטואציה בנאפולי, רומא או מילאן. את יובה אני אפילו לא מחשיב. וד״א, על לוקאקו אין יותר מדי מה להתלונן. עם דז׳קו הסיפור נמרח יותר מדי והגענו למצב שפונסקה מבין שיש לו בובה של שחקן ביד ולא משנה מהו גילו.
לא אני ("70%"), אבל המצב לא אמור להיות אידיאלי כשהדד ליין לכל המומ"ים הוא בתחילת החודש הבא. בכל קבוצות הצמרת יש מחסור בחלוץ שהן צריכות ועודף בחלוץ שהן לא. אף מאמן לא יוצא ממסגרות התפקיד שלו ומעביר ביקורת שיכולה להזיק למועדון שלו. מילה טובה מגיעה לראשי אינטר על כך שהצליחו להשתיק אותו בזמן. ה"בעיה" עם דז'קו היא שהוא מקצוען ולא מעוניין לסיים רע את הפרק שלו ברומא. בדיוק כמו במעבר שלו מסיטי לרומא, זה לא אחד שיזייף פציעות או יעשה שביתה. מארוטה לא העריך את זה נכון והציע עליו 8מ' יורו. הצעה שעיצבנה את רומא והקפיצה את הדרישה ל20.