הפסד של פפ, ניהול משחק ברמה של אולה. עוד ב2-1, אחרי שהוציא את אגוארו מוציא את דה ברוינה, ומאז סיטי לא מניעה כדור ומעיפה כדורים בלחץ (ברגעים שהניעה הגיעה בקלות לרחבה של וולבס) ובעצם מזמינה את וולבס ללחוץ. לא יודע איך לאכול את אדאמה טראורה, הוא מרגיש כמו שחקן רוגבי שהביאו אותו לשחק כדורגל. בנוי נפלא, מאוד פיזי, מאוד מהיר, בעיטות חזקות, אבל מצד שני מאוד מפוזר, הרבה פעמים קבלת החלטות רעה (למה לעשות את העבירה על סטרלינג 20 מטר מהשער בסוף המשחק?), מעניין לאיזה כיוון הקרירה שלו תתפתח.
לא הביאה בלם וזה פוגע בה מאוד השנה. שלא לדבר על זה שפפ מחליט לשם את פרננדיניו בלם, מה שגם מפסיד לו שחקן קישור אחורי טוב וגם שם בעמדת הבלם שחקן שלא רגיל לחשוב כמו בלם.
הוציאה 100 מיליון נטו על רכש בקיץ. פפ לא רצה בלם, הוא רצה לשחק עם פרננדיניו שם. בגלל זה הביא את רודרי.
רק עניין של זמן עד שוולבס מטיסה את צ'לסי מהמקום הרביעי. עם איך שהאחרות נראות, יש לוולבס צ'אנס רציני לסיים שם את העונה. מאבק מטורף יהיה על המקום הזה. אם צ'לסי תתחזק בינואר יהיה לה סיכוי, טוטנהאם תהיה שם, יונייטד תהיה שם, ניצחון של ארסנל בראשון מחזיר אפילו אותה לעניינים. אני גם צופה נפילה של לסטר לאזור הזה, לא רואה אותם ממשיכים בקצב צבירת הנקודות הזה. סיטי תסיים מקום 2, האיכות שלהם תעשה את שלה. למרות זאת, אם זה יהיה אקורד הסיום של גווארדיולה שם, הקדנציה הזאת תחשב לכישלון מבחינתי. אין לו סיכוי להגיע לכלום איתם אם לא ילך שוב לבזבז 300 מיליון על הגנה, אחרת אין לו מה למכור. כן, זו הייתה קבוצה היסטורית במונחי פרמיירליג בשנתיים האחרונות, אבל ליברפול וקלופ האפילו על כל מה שהם עשו שם ובנו קבוצה טובה הרבה יותר עם הרבה פחות משאבים. לא באמת צריך את גווארדיולה כדי לקחת אליפויות באנגליה עם הכסף שהושקע שם. כדורגל יפה אבל לא הביא לשם את הערך המוסף שכולם ציפו לו. היה הגיוני לצפות שגם העונה הם יהיו באזור החיוג של ליברפול. רק ריצה אמיתית באלופות תשנה את מה שאני חושב על האיש הזה, אבל לא רואה את זה קורה עם הגנה כזאת.
פרננדיניו לא בלם טוב, ופפ מאבד אותו בתור קשר אחורי כשהוא משחק איתו בלם. זאת דוגמא גם להתחכמות שלו וגם לחוסר רכש בעמדה שברור היה שדרושה חיזוק בקיץ. התחזקו לדעתי במקומות מסוימים כשיש מקומות יותר דחופים שלא קיבלו חיזוק. בינואר ברור שיחפשו בלם.
בסדר, אבל זאת היתה התוכנית שלו. הוא רצה את רודרי לקישור והוא לא רצה להפסיד את פרננדיניו. בראש שלו, יש לו עוד בלם שיכול להניע כדור, שחקן שהוא סומך עליו לחלוטין טקטית. הם התחזקו איך ואיפה שפפ רצה ובהרבה כסף. יחד עם כל זה, באותה נקודה בעונה שעברה היו להם רק 6 נקודות יותר. זה לא שהם כל כך חלשים כמו שנתנו פתיחת עונה פסיכית לחלוטין. הם עדיין יותר ממסוגלים לעשות 90+ נקודות.
זו אשליה שיונייטד נאבקת על טופ 4. אלא אם היא תחליף מאמן בדרך אז אולי. אני לא רואה את סולשאר משיג את ליגת האלופות גם בדרך של ליגה אירופית. הוא לא מסוגל לחבר רצף רציני של ניצחונות.
הסיבה שלא נשחק ככה היא אולה. כבר כתבתי שעל מה שעשה לגרינווד העונה מגיע לו מכתב פיטורים. הוא היה צריך 17 משחקי ליגה, שבהם הוא מעדיף את פראיירה/לינגארד, לפעמים את שניהם (פראיירה בהרכב ולינגארד חילוף ראשון), בשביל לתת את המושכות למייסון. כמה נקודות זרקנו לפח השנה בגלל ההחלטה הזאת, העיקר שאולה מהקיץ מכר לנו שהוא בונה קבוצה חדשה עם דגש על קידום שחקנים איכותיים האקדמיה. את מי הוא קידם השנה? את ראשפורד ומקטומיני שקיבלו את ההזדמנות הרבה לפניו? את פראיירה ולינגארד שהם מזמן לא ילדים וכל רגע שלהם בהרכב זה לירות לעצמנו ברגל? השחקן היחידי שבאמת היה צריך לקדם, שבאמת היה צריך להיות חלק מהבנייה החדשה, קיבל רק 364 דקות עד עכשיו, ועוד בקבוצה ששחקנים כמו פראיירה ולינגארד הם שמעודפים על פניו. גם עם מייסון בהרכב אנחנו קבוצה עם המון ליקויים ובנייה לא נכונה (ומה שמצחיק שבמקום לרכוש קשר אמצע בינואר שזאת היום העמדה הכי דחופה אצלנו, בטח אם מייסון ישחק באופן קבוע עם מרסיאל וראשפורד, אנחנו רודפים אחרי עוד חלוץ), אבל איתו השלישיה שלנו בחוד היא אחרת לגמרי, גם מבחינת מהירות, גם מבחינת תנועה ללא כדור, וגם מבחינת תאכלס וחדות.
אני לא בטוח עד כמה זה טוב שגרינווד בגילו ישחק 90 דקות כל שבוע, תמיד תזכור את מייקל אואן ואיך הוא נשחק בגיל צעיר. לטופ 4 לא נגיע כך או כך, לפחות לשמור על הגוזל.
הוא לא צריך לשחק את כל המשחקים. אבל במקום לפתוח איתו במשחקים חסרי החשיבות באירופאית, היו צריכים לפתוח איתו בליגה ולתת לו לנוח באירופאית ובגביע הליגה. דווקא דקות קבועות בגיל הזה רק עוזרות לפתח את השחקן, ההתקדמות של ג'יידון סאנצ'ו בדורטמונד היא דוגמא קלאסית לזה.
בסוף כמובן יש לזה משמעות. רוני ואלכסיס בגיל 30 היו מבחינה פיזית כמו בני 40. אבל עד אז היו טובים מאוד ושיחקו המון משחקים, בעוד אואן כבר מגיל צעיר (בגיל 26 ו-27 הוא בקושי שיחק שנתיים לדוגמא) נעדר הרבה בגלל פציעות. ושוב, אנחנו מדברים כאן על הטופ שבטופ, שחקנים כמו רוני ואלכסיס שגם פיזית וגם מנטלית הובילו את הקבוצות שלהם ואת הנבחרות שלהם מגיל מאוד צעיר ושיחקו מספר פסיכי של משחקים (מספיק כדי שלמרות שבגיל 30 הם נגמרו פיזית הם ישחקו מספיק משחקים כדי לשבור הרבה מאוד שיאים).
מילנר משחק מגיל 16 ברמה הכי גבוהה שיש, כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי כנ״ל, מגיל צעיר, ברמות הכי גבוהות וכמות משחקים פסיכית.