מסע אל העבר - המשחקים הבלתי נשכחים

משחק שלא אשכח לעולם.
מדהים לראות את המשחק הזה שיש בו כל כך הרבה משני הצדדים.
על מגרש אחד מקבץ כזה של דמויות: עטר, בנין וברקוביץ׳ מצד אחד(איך בולט הקסם של ילד בן 17 שפשוט יש לו את זה!). מאמן מכבי חיפה היום. מאמן מכבי נתניה היום. מאמן בית״ר ירושלים היום. מוטי איווניר. שמעון מנחם שהיום הוא חתיכת מיליונר, יגאל מנחם החלוץ הכי גדול שיצא לי לראות במכבי נתניה(כן, יותר מקאיודה, דיא ואחמד סבע)- פרש בגיל צעיר כי חזר בתשובה- היום עו״ד. שני הג׳מייקנים שלנו פיטר קרגיל ופול ״טיגה״ דיויס.
קובי בלדב- לימים מנכ״ל מכבי נתניה. שלמה שרף על הקווים בצד אחד. שני כוכבים ענקים כמו מטלה שפיגלר ואבי כהן ז״ל בצד השני. לראות את אלעד קורן, גבי פקר ודוד פיזנטי מלהטטים בצד שמאל.
מכבי נתניה שלי פשוט התפוצצה על הדאבליסטית שבדרך. אולי דאבליסטית בזכות המשחק הזה- כי אחריו הגיע למכבי חיפה אחד השוערים הטובים שנראו בארץ- ויקטור צ׳נוב.

ושימו לב מי מנצלת את התבוסה של מכבי חיפה כדי לעלות למקום הראשון- פאקינג הפועל ירושלים!!!

זה הדור האבוד של מכבי נתניה. הדור שהיה אמור להביא את האליפות השישית והשביעית. השישית פוספסה בגלל פנדל. השביעית לא הגיעה כי שחר, רובי ואחרים התחילו לשפוך כסף.
בלדב, קרגיל, אלון חלפון(אליפות בהפועל חיפה), אלעד קורן(אליפות במכבי חיפה), האחים מנחם, רוני לוי(אליפויות בבני יהודה ומכבי חיפה), שלום תקווה(קריירה בחו״ל ודאבל בהפועל ת״א), שי הולצמן(אליפויות במכבי חיפה ובית״ר ירושלים וחמישי בטבלת הכובשים של כל הזמנים), אסי דומב(אליפות בבית״ר ירושלים וגביעים בהפועל ת״א, אבישי ז׳אנו(אליפויות במכבי חיפה), משה גלאם(אליפויות במכבי חיפה)- היו אמורים בעולם אוטופי להביא למכבי נתניה לפחות עוד אליפות אחת.

שימו לב לקבוצות בארצית שהיו שם-
יפו- התפרקה
בית״ר נתניה- התפרקה
רמת עמידר- לא יודע איפה הם היום
שעריים- ראינו כמה פירפורים
עירוני אשדוד- קמה מחדש לא מזמן
שמשון ת״א ובית״ר ת״א שהתאחדו מתישהו ולדעתי אין להן זכר.

והפועל ירושלים שכאמור באותו יום שישי אחה״צ עלתה למקום הראשון... איפה היא היום?

יום שישי! שימיו לב. כמה רעש היום סביב משחקים בשבת. מכבי נתניה ובעיקבותיה עוד קבוצות- עברו לשחק בימי שישי כשלמעשה זה די התחיל מיגאל מנחם. בלי יותר מידי תקשורת. בלי יותר מידי בילבולי ביצים- פשוט התחשבו בשחקן ונמנעו מלשחק בשבת- והאמת? המשחקים האלה בשישי בצהריים היו חוויה. נכון, כילד לבוא למשפחה לקידוש בשישי בערב אחרי הפסד היה חוויה לא נעימה- אבל ככה גדלנו והתעצבנו ובעצם. על הסיפורים על כמה גדולה היתה מכבי נתניה וכמה הכוכבים החדשים שאני כל כך מעריץ(בלדב, יגאל מנחם, גבי פקר, פיטר קרגיל, אבישי ז׳אנו, רונן גבאי ואחרים) עגלות לעומת אלה שהיו עשור קודם.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

המשחק שבעקבותיו מכבי חיפה החתימה את צ'אנוב

 

את ה21.5.16 אני לא אשכח עד סוף ימי חיי. מקווה ובטוח שנחזור לעוד ימים כאלו

 

בית"ר תל אביב עדיין קיימת. היא משחקת בליגה הלאומית תחת השם "בית"ר תל אביב בת-ים". זו בדיוק אותה הקבוצה מהעבר, רק שעם השנים היו לה איחודים עם קבוצות שונות (שמשון, רמלה ועכשיו בת-ים).

שמשון הוקמה מחדש לפני כמה שנים וכיום היא משחקת בליגה ב'.

 

כל האיחודים האלה אומרים שזו כבר לא אותה קבוצה. באותה עונת דאבל של מכבי חיפה שהבאתי פה זו היתה קבוצת צמרת גאה(סיימה שלישית אם אני לא טועה) ולא איזו קבוצת צעצוע של מישהו שבשביל בית פעם היא ברמלה ופעם היא בבת ים. אז לדוגמה היא שיחקה באצטדיון ר״ג. אף פעם לא היו לה יותר מידי אוהדים- אבל הם בטח לא היו הבדיחה שהם היום.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אתה טועה. באופן רשמי מדובר באותה הקבוצה. תוכל לראות באתר ההתאחדות לכדורגל שרשומה לזכות הקבוצה זכייה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית בשנת 1994:
football - פרטי מועדון

בכל איחודים האלה קבוצות הצטרפו לבית"ר ובהמשך עזבו אותה. הקבוצה אמנם נודדת בין ערים שונות, אבל זו עדיין אותה הקבוצה.

 

מענין לשאול אוהד של בית״ר ת״א ההיא האם הוא אוהד של בית״ר ת״א רמלה והפכה לבת
ים - זה מה שקובע.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

הייתי במשחק הגדול האחרון של בית"ר ת"א, חצי גמר גביע המדינה מול הפועל תל אביב, אפילו ישבתי עם האוהדים של בית"ר ת"א באותו משחק באיצטדיון רמת גן (קיבלו את היציע הכי טוב ),, נתנו משחק הרואי ולדעתו הפסידו רק בהארכה אם אני זוכר נכון.

 

הקבוצה אמנם איבדה את הזהות, עקב המעברים בין הערים, אבל באופן רשמי מדובר באותה הקבוצה.

 

בישיבה סתמית בסופ"ש אני וחברים ניסינו לחשוב על הכרטיסים האדומים ההזויים ביותר שהיו בארץ.
עלו כמה הזיות בעיקר ממשחקים של בית"ר ומכבי כי לא היו אוהדים של קבוצות אחרות, אז אתם מוזמנים להוסיף, מה שעלה בין היתר:

1. אבי נימני שם רגל(או נתקל, תלוי את מי שואלים) לחיים יעקב בדרבי התל-אביבי.
2. קאדייב מהספסל זורק בקבוק על אוהד במשחק גביע בין מכבי לבית"ר בבלומפילד.
3. ג'ובאני רוסו בזמן ששיחק בבית"ר יורק על אוהד בית"ר(דוד פצע למי שזוכר) ומורחק אחרי שער ניצחון של בית"ר על מכבי.
4. ראובן עובד וקוביקה הולכים מכות בירידה למחצית במדי מכבי, עובד בועט או חובט בקוביקה ומורחק כאשר שניהם באותה הקבוצה.
5. זהבי-פואד שכולם זוכרים.

עריכה:
ישראל כהן בדרבי החיפאי כמובן, אולי במקום הראשון מבחינת הביזאר.
גם רענן דרעי בגמר 2000, פחות הכרטיס יותר יותר הריצת אמוק של אוחנה לכיוון מאיר לוי(ואיכשהו אוחנה לא הורחק).

 

מבחינת רגע אישי זה כרטיס אדום לג׳רארד חצי דקה אחרי שנכנס נגד יונייטד.
אני זוכר גם את מסי מקבל בנבחרת בבכורה אדום מהיר, יש גם את רונאלדיניו שקיבל בטעות אדום במדי מילאן.
נזכרתי גם באדום של רונאלדו אשתקד, הבכי שלו מההרחקה מעורר השראה, איזה שחקן לוקח דבר כזה כ״כ קשה ? גם בכדורסל אין כאלה.

יש גם את הכרטיס האדום של טוטו תמוז שלא הגיע לו.
אגב תמוז, דגני/תמוז לא הורחקו מהספסל במשחק הירידה של הפועל ?

קאדייב ספג יריקות ממטר מאוהדי מכבי ת״א והחזיר בסה״כ, הוא קורבן בסיפור הזה.
החלוץ סדאייב גם קיבל אדום נגד סכנין והייתה חגיגה ביציע.

 

יואב זיו בסטוק. מספר אחד.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

שלומי ארבייטמן נגד מאלמו. רציתי למחוץ לו את הפנים.

 

יש לי איזה זיכרון מעורפל, אולי @orimor2212 יעזור לי לתקן/להשלים את הפרטים.
אני חושב שזה היה בעונת 97/8, מכבי תל אביב בבונבוניירה.
דקה 90, התוצאה 1-1 והחלוץ הבריזלאי שלנו סנטוס סיירו עושה הצגה ברחבה ומעצבן מאוד את אובארוב שבתגובה זורק אותו לדשא ואפילו דורך עליו כמה פעמים. אובארוב קיבל אדום, סיירו הבקיע את הפנדל מול אלן משרקי האגדי, ניצחנו 2-1 מרגש .