ארסנל 2020/21 - The Age of Understatement

מילא שאקה...
אלנני זה פשוט הזיה שיש שחקן כזה בארסנל ושהוא עוד מחזיק ממנו.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

ואן דה ביק לא רואה דשא בליגה, זה אומר שגם סמית רואו לא היה רואה. לסולשאר יש הרכב קלאסי שמייצר לו הכי הרבה יכולת אישית, לכן הוא לא אוהב לעשות רוטציות (רק בחלק הקדמי בעיקר). הוא גם משחק קבוע עם שני קשרים הגנתיים.

 

הקביעות של אלכס תמיד היו מצחיקות.
איש של שחור ולבן וקביעות מפוצצות.
כאילו יש תוויות.
״שחקן של אליפות״
״שחקן של קבוצה קטנה״
מעניין איפה היו ברשימה הזו לא מעט מהשחקנים שלקחו אליפויות טרם זה שזכו באליפויות ומה הופך שחקן לזה שהתקרה שלו זה קבוצה לאירופה ומי התקרה שלו זו קבוצה לאליפות.

אלכס, מתי תבין שלפעמים כל מה שצריך זה להיות בזמן הנכון במקום הנכון?
מי ישמע גארי נוויל, דניס ארווין ויעקב הילל שחקנים כאלה גדולים ששווים אליפות.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אתה מתכוון לאובמיאנג? אובמיאנג הוא לא טיפוס החלוצים שמשחקים בקבוצות טופ. הוא שחקן שיודע רק לסיים. אנחנו לא בשנות השמונים ואפילו לא בשנות התשעים.
וגארי נוויל היה בינוני מקצועית. הוא היה בין החוליות החלשות. סגולותיו היו בקשיחות ובמנהיגות. הוא גם לא שיחק בעמדה הכי קריטית במגרש בוא נאמר. הסתדרנו בעמדה הזו גם עם ווס בראון בעת הצורך.
ארווין היה מגן אדיר.

 

נראה לי שהגזמת לגמרי עם התיאור שלך בפסקה הראשונה, אבל במחיר הנכון(דגש) הוא אחלה שחקן למצבים שההודעות שציטטת תיארו.
זה שהוא שהגיע לקבוצה בעייתית, במחיר שהסוכן שלו קימבן עם החברים שלו בארסנל, ולא השתלב בקבוצה בלי בסיס זה עניין אחר לגמרי.

 

היה מגן בסדר.
סטייל וינטרברן, ודיקסון.
רמה מתחת שחקנים כמו לאורן, אברה ואבי כהן הירושלמי.
זה לא שאם הם היו משחקים בארסנל ויונייטד של היום הן היו הופכות ליותר טובות.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

2 דרגות מעל שניהם. בין אברה לארווין קשה לי לבחור מישהו יותר טוב. ארווין היה המגן הכי טוב בליגה לאורך כל הניינטיז.

 

נו באמת.
דיקסון היה מגן אדיר.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

רק 22 הופעות בנבחרת

 

כשרואים מה מגנים עושים היום המגנים של אז נראים כמו בדיחה.
כבר בתקופה של ונגר עם לאורן וקול מגנים נראו שונה, הרבה יותר מעורבים במשחק ההתקפה מלבד רוץ ותגביה שעשו נוויל וארווין.
היום זה בכלל משהו אחרי לגמרי, בליברפול המגנים הם הפליימייקרים מספרי 10 של לפני 30 שנה, במנצ'סטר סיטי ווקר מתפקד כמו עוד קשר כשהם תוקפים, קאנסלו משחק בשני הצדדים והוא כמו קשר קדמי.
היום נדרש ממגן בטופ להיות מאוד טכני ולא רק קשוח ולדעת לעמוד הגנתית.

 

ארווין לא רק הגביה, הוא גם תמך בהתקפה על הקרקע. ברור שהדרישות משתנות עם הזמן. לתקופתו ארווין היה אדיר.

 

כי העדיפו עליו את נוויל ואפילו דארן אנדרטון שיחק מגן ימני בשיטת שלושה בלמים בתקופה שדיקסון היה היה בתקופות טובות.
לי דיקסון היה מגן יציב מאוד במשך יותר מעשור.
אמין מאוד הגנתית וגם כבש הרבה יותר שערים מאשר מגינים כובשים בדרך כלל.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אם לא פציעות היו מעדיפים גם את רוב ג'ונס עליו.

 

מראש לא היה שם מחיר נכון.
הוא רצה חוזה גבוה מאוד, זו אחת הסיבות המרכזיות שצ'לסי אפילו לא נלחמה להשאיר אותו.
והוא הגיע לארסנל, גם ההודעות שציטטתי התייחסו לזה שהוא מגיע לארסנל.

אם היה נניח מקבל 130 אלף לשבוע ונוחת לסגל של ליברפול בקיץ? ניחא, יש מצב שהיה תורם(אם היה מגיע במקום ג'וטה כמובן שזה ירידה קשה ברמה).
אבל הוא הגיע לארסנל. הם היו צריכים על התפקיד שלו שחקן יציב שגם יכול להיות מנטור בחדר הלבשה לשחקנים צעירים.
ממש מפתיע שקיבלו ליצן עייף ושבע שלא חיבר שני משחקים טובים כל העונה. איך לא זיהינו שזה מה שהולך לקרות.

 

אגב, אפרופו מאמן שמעצים את השחקנים שלו וגורם לשלם לעלות על סך חלקיו-
אלכס פרגוסון לקח חבורה מאוד לא מבריקה בעיני והעצים אותה.
הוא לקח שחקנים טובים- אני לא מזלזל באף אחד מהחבורה הזו שהיתה שם מאמצע שנות ה 90 עד תחילת שנות ה 2000(ארווין, פאליסטר, רוני יונסן, האחים נוויל, קין, סקולס, בקהאם, סולשיאר, אנדי קול) - אבל זה הרגיש כאילו פרגוסון מצליח לגבש אותם לחבורה מנצחת ולהעצים אותם ב 20-30 ואפילו 40%. בראייה שלי רק שמייכל וגיגס היו באמת כוכבי על.
ארטטה לעומת זאת לא מעצים שחקנים- הוא מעלים שחקנים.


Sent from my iPhone using Tapatalk