ריאל מדריד 2023/24: שבעה קשרים, חלוץ אחד. איך יסתיים הריקוד האחרון של קרלו?

פפה קרע את הרצועה הצולבת בדצמבר 2009 והחמיץ את שארית העונה, כמובן שאין לי ‘נתונים’ אבל לפי מבחן העין אני חושב שהוא החלים מזה ונשאר אתלט פנומנלי - מהיר כמו שד, חזק מאוד. אבל באמת שאף אחד לא מסתכל עד כדי כך קדימה. עצוב מאוד, מנחוס אמיתי שכבר אין באמת מה להגיד, אוסף של חדשות רעות, אדר מיליטאו היה בקו עליה, שחקן די חסין מפציעות אחרי 101 משחקים בשנתיים האלה. הוא עשה המון שטויות אבל לפחות לפי שפת הגוף והרצון הוא היה שחקן הגנה מוביל ולא מובל. אנטוניו רודיגר חייב לקחת צעד קדימה ובאמת איזה מזל שיש את נאצ’ו.

אגב, אני ידוע כרומנטיקן חסר תקנה, אבל זה מעבר לכך. “בעולם מושלם” זה היה האות להרים טלפון לסרחיו ראמוס, אולי הקפטן הגדול בהיסטוריה של ריאל מדריד, האיש שהניף את שלושת גביעי אירופה ברציפות, ולדבר על עונת פרישה מפתיעה בלבן ותיקון הפרידה הקודרת ב-2021 - בה הוא ואחיו החמדן היו האשמים בעיקר. להגיע כבלם אחרון בהיררכיה או לכל הפחות תחרות הוגנת, בשכר שרחוק מימי הזוהר. וזה לא רק עניין של נוסטלגיה ושחקן שאהבת. ראמוס חזר לשחק כמו שצריך אשתקד, הוא עדיין שור, וארה"ב או ה-MLS זה לא זה. אני מניח שאוהדים רבים היו בעד הצעד הזה וזה היה סותם איזה חור שיש מהקיץ הזה. אבל אנחנו לא בעולם מושלם. פלורנטינו פרס (שאיבד את קיליאן אמבפה) בשלו, וגם ראמוס וטונות האגו שלו. לא משנה, עצם המחשבה הזו ביני לבין עצמה גרמה לי לחיוך כרגע.

 

ברשותכם, הנקודות שלי על הניצחון שלנו 0:2 על אתלטיק בילבאו:

Jude is On Fire| בדיוק כמי השיר המטורף שחזר לחיים במונדיאל ועושה שמח, מזוהה בעיקר עם הכדורגל האנגלי. הנה, ג'וד אנגלי וזה יכול לרוץ בסנטיאגו ברנבאו, לא? נו יש על התחושה הזו של הכדור ברשת ושהקבוצה מובילה בבטחה? איזה כיף לפתוח ככה את הליגה. קצת נחת אחרי הימים הקשים האלה: אין חלוץ, אין שוער, אין דף באתר - פרויקט חיי. שמח שהקבוצה הצליחה לא לעשות טעויות, לשמור על ה-0:2 היקר הזה. חששתי שנאכל אותה מאיזה כדור גובה וטעות של אנדריי לונין שהיה בסדר. לא רוצה להסתכל רחוק על עונה שלמה כי ברור שיש אינספור בעיות שבקרוב מאוד יהפכו לסימני קריאה אבל בינתיים - לא רע. רוצה ליהנות מהרגע. ליהנות מכדורגל. להתרגש מדני קרבחאל כקפטן ומשחק כמו אריה אם נאצ'ו על הספסל.

ג’וד בלינגהאם היה פשוט פנטסטי וכל נגיעה שלו בכדור היא בונבון אמיתי וגם העזרה בהגנה. הוא משחק כאילו הוא כאן כבר שנים רבות והחולצה האגדית של זינדין זידאן יושבת עליו בול, אני בטוח שהצרפתי התעדכן, היה מבסוט וגאה, מחא כפיים ואולי גם פירגן באיזה וואטספ-שניים. ג'וד יודע מתי לרדת להגנה, מתי להצטרף מקו שני, הוא שקט וקר רוח, יש לו אינסוף איכויות, הרשים הרבה לפני הגולאסו שלו.

בזמן הזה, ויניסיוס ג’וניור פישל - עם מהלך אחד טוב (אמנם כזה שאתה רוצה לראות בכמה וכמה הילוכים חוזרים וכל אוהד ריאל ידע שהוא יחמיץ אחרי השואו הזה), אבל היו 5-6 נסיונות מבוזבזים וחבל, אני מצפה ממנו ליותר כשחקן הכי חשוב בהתקפה שלנו, שיסתכל על רודריגו. עוד בגרות, עוד חוכמה, משחק קבוצתי עדיף לעתים. אין לי בעיה שהסלאלום העוצר נשימה הזה לא נגמר בגול. אבל הצלחנו לבודד אותו יחסית מול שחקן הגנה אחד, מה שלא קורה בדרךך כלל - והוא לא היה טוב.

הפוטנציאל של הקישור הזה כל כך גבוה, אנחנו רואים אולי 25% ממנו. מבחינת הלחץ הגבוה שעדיין לא ממש קיים ("זה בא בגלים" ולא משהו קבוע, וההצטרפות מגל שני, הרב-גוניות שפתאום פדה בכנף ימין וזה נהיה 4:3:3, המהירות בה ג’וד מגיע ממקום למקום. דווקא בדקות הראשונות הרגיש לי שאנחנו לא שקטים מספיק וחסר מישהו שיניע כדור אבל אחרי הגול הראשון משהו השתחרר.

פראן גארסיה צריך לשחק פשוט, זו לא בושה להעיף כדור, שיהיה הרבה יותר מרוכז, הופעת בכורה רעה שלו למען האמת - לא אומר שהוא נפילה או משהו, מבסוט מזה שחזר הביתה, מנתח רק את היום. במחצית השנייה היה שיפור כמובן, יש לי ציפיות ממנו ביחס למה שראינו בראיו וייקאנו בה היה אחד ממצטייני העונה בליגה וגם בקדם העונה זה היה בסדר גמור. אולי זה טבעי.

המשחק ההגנה די טוב, בילבאו עם איום אחד בסה"כ נדמה לי. דויד אלאבה עם הכדור ברגל - חוויה, ובכלל - אחד ממשחקיו הטובים ביותר בלבן, גם לקח על עצמו את תפקיד מנהיג החלק האחורי כשאדר מיליטאו (כמה מזל רע) לא היה. מה שכן, אל תסמכו על זה, גם ב-2018/19 הראינו קשיחות בהגנה לכמה מחזורים וחשבנו שבעידן שאחרי כריסטיאנו רונאלדו אמנם נבקיע פחות אבל לא נצטרך שלושה שערים כדי לנצח. אני מאמין שעוד מחזור-שניים כבר לא נראה את המחויבות ההגנתית המקסימה הזו של כולם שבטירוף ונותנים 300% מעצמם, צריך לקחת את זה בחשבון.

אני לוקח מהמחצית השנייה את ההשתטחות הזו של אורליאן טשואמני אחרי שהיה צריך לשרוק לעבירה על טוני קרוס, זה בדיוק השחקן שאני רוצה לראות. חבל שהיינו פאסיביים מדי, בקושי תקפנו על אף שבילבאו עלתה עם יותר שחקנים קדימה, לא היה שיפור מצד ויניסיוס בחצי הזה. הייתי רוצה לראות את חוסלו עולה לשחק קודם לפני הדקה ה-77 ואולי אפילו קצת דקות לברהים דיאס.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1691900077880.Xxx

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1692156997758.Xxx

רודריגו התראיין ל-"Globo Esporte" הברזילאי והעביר מסר גדול: "עדיין לא הראיתי את כל מה שאני מסוגל". שחקן ההתקפה היה זה שכבש את השער הראשון של ריאל מדריד ל-2023/24, ב-0:2 על אתלטיק בילבאו, והוא מצפה להרבה יותר. "אני מרגיש שאני משתפר מיום ליום, ממשחק למשחק, מעונה לעונה וזה טוב אבל כמובן שעדיין לא הראתי הכל". "בכל עונה הלחץ גובר אבל אני לוקח יותר מנהיגות. זה מה שאני רוצה, זה מה שאני מחפש, זה סגנון המשחק שלי. אני יודע מהי החשיבות של זה שאני משחק במועדון הכי גדול בעולם. אנשים רואים את זה בצורה מסוימת ומצפים ממני למשהו. מאז גיל 11 בכדורגל ילדים תמיד הייתה עליי הרבה אחריות. אני עושה את מה שתמיד חלמתי עליו. יש קשיים עם האוהדים, העיתונות אבל כבר ראיתי את אבא שלי מתגבר על קשיים כאלה. אני יודע איך לצאת ממצבים קשים".

"ריאל מדריד גדולה מאוד, ציפיתי להרבה, ידעתי במה מדובר אבל אפילו הופתעתי, היא גדולה ועוצמתית פי שלושה. זה משהו יוצא דופן להיות חלק מריאל מדריד ורק מי שבפנים יכול להבין את זה. זה תמיד היה החלום שלי לשחק בריאל מדריד. כמעט הייתי סגור בברצלונה ורק החתימה הייתה חסרה אבל משכתי עוד קצת זמן וקיוויתי שגם ריאל תרצה אותי. תמיד אמרתי שזה היה החלום שלי ואני יכול להיות היום גאה ולהגיד לכולם שהגשמתי אותו". "תמיד אהבתי את ריאל מדריד קצת גם בגלל כריסטיאנו רונאלדו. כשהייתי בן שש, אבא שלי יצא לטיול והביא לי חולצה של ריאל מדריד. אני חושב שזה היה שם. אחר כך גדלתי ואהבתי את הקבוצה".

תחילת הדרך בריאל מדריד: “הייתי מאוד עצבני כשראיתי את החברה', במיוחד את זינדין זידאן. כשראיתי אותו, הוא קצת הפחיד אותי, אבל הוא היה סופר נחמד והתנהג אלי טוב מאוד. מרסלו וקאסמירו היו שם, שהיו במועדון זמן רב. זה הקל על ההסתגלות בחדר ההלבשה, אבל היו קשיים על המגרש, לשחק מעט, ללכת לקסטיליה ולחזור. אני זוכר שעשיתי את הבכורה שלי עם גול נגד אוססונה ובמשחק השני חשבתי שלפחות אלך לספסל - וכלום. חזרתי לקסטיליה. ואז כבשתי שלושער בליגת האלופות (נגד גלאטאסראיי), חשבתי שתמיד אשחק ובמשחק הבא הייתי על הספסל ואפילו לא שיחקתי. זה קשה כי הם רצו מאוד להיזהר שלא אאבד את הראש, אבל הם ראו שאני רגוע, שאני לא הולך לשנות כלום וזה השתפר”.

המתנה שלו למשחקים הגדולים: "אני חושב שאלוהים מסתכל עליי, בוחר בי בן לילה ואומר, 'היום זה הולך להיות תורך'. אני לא באמת מאמין במזל, אני חושב שעבודה קשה משתלמת - יש פירות. אני צריך להיות מוכן לרגעים האלה, כמו שהייתי במשחק מול מנצ'סטר סיטי. כולם האמינו בזה, כולל אני. אני לא מתכוון לשקר. אבל חשבתי שהולך להגיע כדור והייתי צריך להיות מוכן. המשחקים האלה נקבעים לפי פרטים ואז אני צריך לנצל כל שנייה. אני מנסה לעשות מנטליזציה שאני הולך להבקיע מכאן, הכדור יגיע ואני חושב איך אבעט. אני לא חושב יותר מדי כדי לא לעמוד ישר מדי ולא להפריע, אני חייב להיות קל על הרגליים. למילים יש כוח, המילים שאומרות שאני הולך לכבוש שער, שני שערים. אתה מבקש את זה וזה מגיע".

יריבות תיאורטית בין רודריגו לויניסיוס: "נפגשנו בקבוצות הצעירות והיינו חברים. אנחנו מחפשים את הטוב ביותר עבור ריאל מדריד ואנחנו משחקים בעמדות שונות, הוא בשמאל ואני בימין. זה משהו שאנחנו אפילו לא מדברים עליו, זו בדיחה שבכל פעם שאנחנו עושים ראיונות שואלים על האחר. מצד אחד זה משעמם ומצד שני טוב שתמיד זוכרים אותנו.

הוא נשאל על הרגע הכי גרוע בקריירה שלו ואומר: "המונדיאל היה חלום אבל גם הרגע הכי כואב בקריירה. אני יודע שיש לי עוד דרך ארוכה. אני לא רואה בזה כישלון שהחמצתי את הפנדל והודחנו אלא בסה"כ תהליך שאתה חייב לעבור, שום דבר לא קל בחיים האלה, לאף אחד אין סיפור מושלם. קיבלתי את זה קשה, הייתי עצוב במשך כמה ימים, אבל אני מקווה שאזכה בגביע, אני רק בן 22".

על הנשיא: "פלורנטינו פרס? יש לו הרבה כבוד אלינו, זה בא לידי ביטוי בדרך הדיבור שלו. הוא היה אחד מאלה שהכי הפתיעו אותי עם כל הכוח שיש לו והדרך שבה הוא מתייחס לכולם. הוא תמיד קשוב ואדיב לכולם".

"אני חושב שקרלו אנצ'לוטי מרוכז בריאל מדריד בלבד. יש לו חוזה. אני לא יודע יותר מזה. אנחנו צריכים לנצל את הזמן גם שיש לנו מאמן אחר - דיניס. זה היה מפתיע עבורנו. הוא ישתלב היטב בנבחרת הלאומית". הוא טוען כי לקרלו יש 'סגנון ישיר' - "יציאה מהירה להתקפה מתפרצת, אבל בגלל המאפיינים של חלק מהשחקנים שלנו אנחנו גם יכולים להחזיק הרבה בכדור". לסיום אמר כי הוא רוצה להגן על ילדיו מפני התקשורת - "אני לא אוהב לחשוף את הילדים שלי, הם צעירים מדי. גם ההורים שלי חושבים כך. יש אנשים שיש להם את הצורך להראות את הילדים, לא לי. אני לא יודע מה הם מרוויחים בתמורה. אני אמשיך לתת אהבה וחיבה לילדים ואת כל מה שהם צריכים".

מתאמן בחופשות: "קשה לשבת בשקט 30 יום, אתה מפסיד הרבה. אתה צריך להישאר פעיל בחופשה כדי לחזור טוב לעונה עצמה. קדם העונה קשה, אנחנו מתעייפים, האימונים יותר תובעניים וריאל עוזרת בזה. הם נתנו לנו תוכנית אימונים לעשות בחופשה מאותו יום ואילך, תוך שמירה על כל לוח הזמנים מבלי לשכוח ליהנות”.

 

קפה בריאיון ראשון כשוער ריאל| ביום רביעי הוא הוצג רשמית כשוער החדש של ריאל מדריד וכעת קפה התראיין לערוץ הרשמי של המועדון. אתם יודעים, חזר קצת על הדברים ממסיבת העיתונאים וגם פיאר את ההיסטוריה של ריאל ודיבר על ליגת האלופות. "מעל הכל, אני מרגיש שמח וגאה להשתייך לריאל מדריד, זה מועדון עם היסטוריה ענקית, כל כך מפוארת. הכל היה מאוד מהיר. אני שמח להיות כאן, להכיר את מתחם האימונים ואת הקולגות. אני רוצה להתחיל כמה שיותר מהר". "ליגת האלופות וריאל מדריד הן ההיסטוריה של הכדורגל. אני מקווה שנוכל ביחד להפוך את האגדה של המועדון הזה לגדול עוד יותר ולהשיג יותר. זה מטורף לראות 14 גביעי אירופה יחד זה לצד זה. בריאל מדריד, כדי להשאיר את השם שלך חרוט בהיסטוריה - עלייך לנצח. המועדון הזה, כל המסלול וההיסטוריה שיש לו, התבסס על ניצחון".

על תרומה לקבוצה: “אני תמיד אומר שאני לא אוהב להגדיר את עצמי, אני מעדיף שאחרים יעשו את זה. אבל אני מנסה לשדר ביטחון לקבוצה, להגנה, להיות שוער מפוכח ולנסות לעזור בכל עת וכמובן להשתפר מיום-יום”. הוא שוב חזר על דברי תמיכה לפצועים טיבו קורטואה ואדר מיליטאו: "אני רוצה לשלוח שוב הרבה כוח ועידוד. הרגעים האלה קשים, אולי זה הכי גרוע בכדורגל. אני מאחל להם החלמה מהירה ושולח להם חיבוק גדול. אני מקווה שבהקדם האפשרי הם יוכלו להיות על המגרש יחד איתנו". עוד אמר: "ברגע שאתה מגיע לריאל מדריד , זה הכי טוב. להיות כאן זו סיבה גדולה לאושר ומה שאני יכול להבטיח זה עבודה ומחויבות. אני רוצה לתת את כל מה שיש לי לקבוצה ולכן כל יום, מוקף בשחקנים המוכשרים האלה, להשתפר ולהפוך את הקבוצה לטובה יותר". לסיום הוא התייחס לסנטיאגו ברנבאו: "בשנה שעברה שיחקתי כאן כיריב ואני רוצה ללכת כבר לחדר ההלבשה המקומי. אני מצפה להופעת בכורה שם. אני מקווה לראות אתכם האוהדים בקרוב מאוד בסנטיאגו ברנבאו . האללה מדריד!"

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1692293947373.Xxx

קמאבינגה: "גאה לרשום מאה משחקים בריאל"| ביום שבת האחרון הוא עשה היסטוריה וכרגיל הגיב באדישות. אדוארדו קמאבינגה, רק בן 20, שנתיים ועוד משחק אחד בסה"כ - וכבר יש לו מאה הופעות בריאל מדריד. אשתקד רשם 59(!) משחקים, יותר מכל אחד אחר. אני לא זוכר בכל שנותיי כאוהד מספר כזה. הוא הגיע לציון הדרך הזה בפרק זמן קצר יותר מאשר אגדות כמו ראול או איקר קסיאס. וקמא כמובן אדיש, בקושי פוסט באינסטגרם. מעדיף לדבר על המגרש. ברור שהוא קונצנזוס והקהל מטורף עליו ובעוד חמש שנים כשנעדכן את כתבת "שחקני הרכש הגדולים בעידן פלורנטינו פרס" הוא יטפס גבוה-גבוה. היום בבוקר הוא קיבל את החולצה המיוחדת לכבוד המאורע.

"אני שמח מאוד להיכנס קצת יותר להיסטוריה של ריאל מדריד . אני צעיר ו-100 משחקים זה הרבה. אני מאוד שמח להגיע למספר הזה והייתי רוצה לשחק כאן עוד הרבה משחקים", אמר בפתח דבריו. "צריך לתת הכל בשביל החולצה הזו כי ההיסטוריה של ריאל מפוארת. מאז שהייתי צעיר רציתי לשחק עם החולצה הזו ועכשיו אני מאוד שמח. זה תענוג לשחק כאן כל כך הרבה משחקים". הוא הוסיף: "אני מרגיש טוב מהיום הראשון כי כאן האנשים והמועדון מאוד ידידותיים. עכשיו אני משחק יותר ובגלל זה אני אפילו יותר שמח. המטרה היא תמיד לזכות בכל המשחקים ובכל התארים כדי להגדיל עוד יותר את ארון התארים שלנו ושלי". לבסוף נשאל על הרגעים היפים ביותר שלו: "השער הראשון שלי בהופעת הבכורה שלי באצטדיון המיתולוגי הזה שהוא הסנטיאגו ברנבאו (נגד סלטה ויגו, זוכרים? מיד כשעלה מהספסל). לאחר מכן הזכייה בליגת האלופות, כי זה המפעל הכי גדול, כזה שכולם רוצים לשחק בו ולזכות בו. אני מאוד שמח לזכות בתואר הזה".

ב-AS נכתב ש"זה סופי", מארוול מקסטיליה שהרשים מאוד את קרלו אנצ’לוטי - מצטרף לקבוצה הראשונה והוא יהיה פיתרון חירום מעבר לאופציות של דני קרבחאל\פרלאן מנדי (אפילו קראתי על אורליאן טשואמני) כבלמים אם לא יהיה מי שישחק. מארוול, בן 20, 1.84, עם 31 הופעות אשתקד אצל ראוליטו, יתאמן עם ריאל מדריד כל הזמן וייכלל בסגל למשחקים כאשר זה לא מנגש עם קסטיליה. מארוול אינו זר לקרלו שזימן אותו לאליפות העולם למועדונים כשדויד אלאבה היה פצוע אשתקד. הוא נולד בקזבלאנקה אבל בעל אזרחות ספרדית ולמעשה שיחק עם הנבחרת עד גיל 19. ב-AS בדקו שמנדי כבר שיחק כבלם פעמיים, בלם שמאלי במערך הנוראי של שלושה בלמים שניסה זינדין זידאן גם לאור הפציעות ב-2020-21 - נגד חטאפה ונגד אייבר. קרבחאל שיחק כמה דקות בעמדה בגומלין נגד צ’לסי ברבע גמר ליגת האלופות בעונת 2021-22 וכן נגד מנצ’סטר סיטי.

 

כמו שאמרתי לפני המשחק הראשון אני באמת רוצה לשים את כל “המסביב” בצד ולהתעסק רק ב-90 הדקות האלה. לא לחשוב על זה שלא יגיע בלם, לא לחשוב על זה שלעולם לא יגיע חלוץ והסגל קצר (ברהים וחוסלו כמחליפים היחידים בהתקפה, כן?), לא לחשוב על זה שריאל מדריד מתנהלת כמו חטאפה בחלון ההעברות וכן הלאה, בתקווה לראות עוד ניצחון והדרך פחות חשובה.

כן הייתי רוצה לראות המשכיות במשחק הלחץ הגבוה שלנו והפיזיות, וגם אם אדוארדו קמאבינגה לא משחק ואני בעד שינוח, כתבתי לא אחת כמה זה פסיכי שהוא שותף ב-59 משחקים אשתקד גם אם לא מלאים (אני לא זוכר אף שחקן שלנו עם מספר כזה) - זה אפשרי. אני בעד לראות את לוקה מודריץ’ משחק ולא את טוני קרוס אבל בטח לא את שניהם גם יחד. לחץ גבוה זה ג’וד, זה פדה, רודריגו, אפילו טשואמני.

התקפה - ויניסיוס לא היה טוב נגד בילבאו, עוד כמה ימים כאלה ואנחנו בבעיה. “במעמד החדש” שלו אני מצפה ליותר מדריבל אחד עוצר נשימה. קבלת ההחלטות הייתה מאוד גרועה. לפחות הקהל של אתלטיק בילבאו לא התעסק איתו ולא הציק לו. אני לא מדבר על זה אם הוא חייב לכבוש או לא וכדאי שזה יקרה כמה שיותר מהר אלא היכולת עצמה, ושהוא ורודריגו ישחקו קרובים זה לזה כמה שאפשר. מצפה גם לתרומה התקפית טובה של פראן גארסיה שאחרי מחצית לא טובה - התאפס. לכתוב שהייתי רוצה את חוסלו ולעלות עם ‘9’ טהור זה מובן מאליו אבל זה לא יקרה, הלאה. אלמריה למעשה עם צמד בלמים שונה לחלוטין מזה של העונה שעברה וזה יתרון.

הלוואי ואריבאס ייתן את משחק חייו אבל כמובן שננצח. שוב אומר, בהתחשב בסגל הקצר שלנו, אם הוא רצה - היה אפשר להשאיר אותו, לכו תדעו כמה מהר ארדה גולר ישתלב. הוא כבש במספרים יפים מאוד בשנתיים האחרונות ואשתקד עשה עוד קפיצת מדרגה קלה. לוקח בחשבון שהליגה השלישית אחרת. בכל מקרה האקסים שנה אחר שנה עומדים במשימה נגדנו. אנדריי לונין מקבל עוד משחק ככה לפני שיגיד שלום, בסדר. הוא פחות רלוונטי אלא המחויבות ההגנתית שתלך ותדעך לפי הפרשנות שלי. האללה מדריד!

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1692512192547.Xxx

כמה מילים על הניצחון על אלמריה: המלכה כבר גאה!| אני חייב להתחיל לגוון אבל מבחינתי לחזור בכל שבוע על ה-Jude Is On Fire ואשכרה ללכת כמו ילד מתלהב בן 12 ולכתוב לו את זה באינסטגרם. זה באמת מרגיש שג'וד בלינגהאם משחק בריאל מדריד כבר כמה עונות. הוא נראה עם קרח בוורידים, הוא לוקח את הכדור, התנועה שלו לעומק פנטסטית, הוא מבקיע בקצב וגורם לנו לרוץ לטוויטר במחצית ולחפש עוד ועוד 'שיאים'. אולי הוא יגיע ל-20 גולים העונה? הוא בטח זוכר את הקצב של ווסלי סניידר וכריסטיאנו רונאלדו, אבל זה זוטות. ג'וד נפלא (בהתחלה הייתי משוכנע שהשער הראשון לא מגיע לנו אבל לאחר ההילוכים החוזרים הרגשתי יותר טוב), אבל עושה רושם אנחנו תלותיים בו בצורה מוחלטת בכניסה שלו מקו שני, זה מזכיר את צ’לסי של ז’וזה מוריניו עם פראנק למפארד ואת ליברפול של סטיבן ג’רארד עד שהגיע פרננדו טורס. הלוואי שבעוד כמה משחקים נראה גם תבנית התקפה אחרת.

ויניסיוס ג'וניור מסורס במערך הזה אין מה לעשות. לדעתי הוא היה יותר טוב בהשוואה למחזור הפתיחה. הצליח בדריבלים, חתך לאמצע שזה מהלך די חדש שלו אבל אין לו את יכולת הבעיטה מחוץ לרחבה, וכמובן שקשה לו בלי חלוץ. זה בסדר גמור אם קרלו אנצ'לוטי נוזף בו על איבודי כדור או חוסר עזרה להגנה, אבל בנוגע לשאר - קרלו יכול להאשים רק את עצמו בכך שהכוכב שלו לא זוהר. ויניסיוס הוא עדיין הנשק הכי בטוח והכי חשוב בהתקפה שלנו, אל תטעו, גם אם רודריגו שחקן כל כך חכם שמשתלב היטב (הייתה לו בעיטה אלכסונית מדהימה מבחינתי אחרי תנועה לעומק, אם הוא מבקיע זה גול כמו של רונאלדו-פנומנו בימים הגדולים, בעיטה אדירה לרחוק, אבל זה חלף סנטימטר מהקורה). אני מקווה שהשער החביב כן ייתן לוויני ביטחון. הוא אגב פחות מתעסק במסביב - יריבים, שופטים וכדומה, זה חשוב.

זה לא מסובך להוריד את ג'וד כמה מטרים אחורה, גם במערך של 4:3:3 אפשר למקסם את היכולת שלו. הוא לא הגיע כדי להיות הפיצ'יצ'י. הוא יוכל לעלות קדימה, ריאל תשחק עם חלוץ חוד שמתאבד על כדורים ומעסיק את הבלמים ועוזר לברזילאיים, ויש מי שיחפה על האנגלי שמא חלילה נהיה התקפיים מדי! הרי אסור לחשוב התקפה! פה זה אתלטיקו מדריד! הרי אורליאן טשואמני ואדוארדו קמאבינגה לא מצטרפים מספיק לרחבה ולא מהווים איום על השער, טשואמני אולי רק בקרנות. אצל פדה ואלוורדה זה יום עסל יום בסל.

בואו נחזור להתחלה שהרתיחה אותי. עלינו לשחק רק בדקה החמישית, השתלטנו על העניינים ולאחר הפסקת השתייה שוב רוורס. אנחנו לא טובים. לא יכול להיות שריאל מדריד פותחת ככה משחק בפיגור 1:0, זה מזעזע. עבדכם הנאמן אמר ברייש גליי בכל פלטפורמה אפשרית - האיתנות ההגנתית שלנו הייתה אפיזודה, התלהבות של מחזור הפתיחה. דויד אלאבה ואנטוניו רודיגר עם משחק מזעזע. האוהדים בפייסבוק כתבו לי שאני המנחוס כשהזכרתי את רשימת האקסים שעוללה לנו. כל העולם ידע שסרחיו אריבאס יבקיע אבל לא חשבתי שזה יקרה כבר בדקה השלישית ובטח שלא בנגיחה (צריך לבדוק כמה פעמים הוא הבקיע בראש). אפשר לצעוק “אנדריי לונין” והוא היה צריך לעשות יותר בגול. זה גם המיקום של פראן גארסיה ולא בפעם הראשונה, וטוני קרוס וכל האדישות במהלך. אני עוזר מאמן בכדורגל ילדים והעמידה שלנו על המגרש לעתים מביכה. אף אחד לא עושה סדר. אף אחד לא מכוון מהספסל.

את המתפרצת הזו היה צריך לקטוע מבעוד מועד - בפאול. מה זה שווה שיש לנו כל כך הרבה שרירים באמצע אבל אף שחקן לא יורד לגליץ’ ועוצר מתפרצת? גם טשואמני (בדקה ה-70 הוא עלה על הפאטנט לדעתי) על המגרש, גם פדה וכן הלאה. גם בלי קמאבינגה שאולי לא היה צריך לסכנו בכלל- אני מצפה ליותר וגם ללחץ גבוה מ-ת-ו-א-ם ולא פעם באלף שנה. כנראה שצוות האימון, האנצ'לוטיז - לא מבינים את החשיבות של משחק לחץ גבוה, עד כמה זה רלוונטי לקבוצה גדולה בכדורגל המודרני ובלי שני הוותיקים זה מתבקש. קרוס בישל שער דומה מאוד לרודיגר נגד שחטאר, זה הזכיר לי, זה הגיע בשלב מוקדם יחסית בדקה ה-60 אבל עדיין לא מצאתי הצדקה לנוכחות שלו ב-11. בעוד לגבי לוקה מודריץ' זה קצת מוזר ואולי לחלק מהאוהדים גם לא פשוט להסתגל לסטטוס החדש שלו. בדקה ה-60 הוא יכול לעלות מהספסל רענן ולדחוף קדימה. הוא עוד ישחק.

במחצית זעמתי ורציתי את חוסלו על המגרש ואפילו את לוקאס ואסקס למרות שלדני קרבחאל היה משחק טוב בסה"כ (היידה קפטן אבל מה זה השרוול הארוך בשרוב הזה?? מה אתה יודע שאני לא) - וההתקפה שלנו הייתה יכולה להיות טובה. אז חילוף כזה לא הגיע אבל אחר כן - כל הכבוד לקרלו שמוציא את רודריגו ועובר לשחק עם חמישה קשרים, אני לא זוכר דבר כזה אצלנו מאז 2020/21 וגם במכת הפציעות הקודרת. רק לוודא, אנחנו נגד אלמריה בחוץ או נגד באיירן מינכן שגם היא משחקת באדום? חבל שאנחנו תוקפים עם מעט שחקנים, ועכשיו זה יהיה יותר גרוע. אפשר היה להכניס את ברהים דיאס (אבי נמני כבר צעק מספיק פעמים ‘חוסלו’ אז אני אגוון). דיאס דריבליסט בחסד, אמנם זה מול קבוצה בלי אוויר שהפקירה את ההגנה אבל מגיע לו יותר מפירורים. הדבר היחיד שאני יכול לזקוף לזכות קרלו זה שוויניסיוס לא שיחק את כל הדקות.

אני שמח מאוד ואם ברצלונה שתעלה לשחק לחוצה הערב תפשל שוב (לא יקרה) זה יהיה מבורך כמו חזרת הדף שלנו, טפו-טפו-טפו, אבל אמשיך להתלונן בדיוק כמו שהיה בעונה שעברה כשניצחנו את כל ששת המשחקים הראשונים כולל הדרבי בחוץ ללא קארים בנזמה אבל רמת הכדורגל לא הייתה מספקת. ועכשיו המצב ההתקפי גרוע יותר על אף שג’וד נפלא. שלא יחשבו שזה יעבוד ככה כל שבוע. למה לא להביא חלוץ נורמלי? עזבו קיליאן אמבפה. לא תהיה עונה מצוינת אבל אולי תהיה עונה טובה. עם מה שיש תגיע הנפילה. אם לא באוקטובר אז בנובמבר ואם לא אז בדצמבר ואם לא אז במרץ כמו בעונת הקיירוש. שלא נחכה עד ינואר עם חלוץ בשביל להביא איזה צ'יצ'ריטו. האללה מדריד! יום שישי, כן?

 

כמה מילים על הניצחון על סלטה ויגו: הדחה נדחתה בשבוע| ככה זה לא יכול להימשך, זה ממש מרגיש “הישרדות”. אז פה משחררים אנחת רווחה, וגם שם ג’וד בלינגהאם מסדר הכל. אבל גם אין פציעות וגם בסגל מלא, בואו, אנחנו מאוד מוגבלים. כדורגל צריך להיות כיף ובידור, וזה ממש לא ככה. רק התחלנו את המשחק וספגנו - עבירה לפי החוקים על קפה, וראיתי בהילוך החוזר שהכדור פגע במישהו, אבל איך הם אוהבים לספוג שער מהיר ולהתחיל רע. ב-DNA שלנו. כמובן גם הפציעה של ויניסיוס ג’וניור הוציאה את החשק לראות. במקום שישי רגוע - שישי עם עצבים. מה שכן, בשנה שעברה ברצלונה לקחה אליפות בצורה די דומה. גירדה נקודות עוד שבוע ועוד שבוע.
בלינגהאם מדהים, כמה טירוף ומוטיבציה ומוערבות. ניצול מצבים. מסוכן גם ביום פושר. הוא גם היה כמעט בחוץ אחרי שתפס את הברך, וכמובן המחווה עם קפה. שחקן שלם מאוד ונכס.

חוליית הקישור המודרנית שיחקה היום והיינו חסרי רעיונות. זה מרגיש שצוחקים עלינו. אף אחד לא עושה כלום - לא “ההנהלה” - כבוד הנשיא, ולא המאמן שלא מבין את השינויים שצריך לעשות. אפילו אף שחקן במגרש לא הרים את הקול או ניסה להזיז את החבר’ה, חבל. ומה קרלו אומר אחרי המשחק? ההתקפה מעולה, שלמה, מבקיעים שערים בלי קארים בנזמה והיום גם ללא ויניסיוס. אוף

לא היה צורך להכניס למשל את טוני קרוס, לא הוא ולוקה מודריץ’ ביחד, איבד כדור בנונשאלנט וכמעט שילמנו על כך מחיר. חוסלו היה נראה די אבוד, הוא מגביל אותו לסגנון משחק מאוד מסוים. אני גם לא רוצה לראות את ריאל מרימה כדור בכל התקפה. גם אם ברצלונה תאבד נקודות בוויאריאל יהיה קשה לחייך. כן היה מקום לשחקן יצירתי אמיתי על המגרש, מהיר ודריבליסט - כמו ברהים דיאס למשל. סלטה תיגברה כצפוי עם בלם נוסף וכל פעם שרודריגו עבר שניים אז השלישי חטף לו ולא היה מקום לתנועות עומק. זה יקרה בווליום גבוה יותר במשחקים נגד יריבות קטנות בחוץ.

כמה חבל שרודריגו החמיץ את הפנדל, זה יכול לקרות (קרלו אנצ’לוטי אמר שהוא כועס - לוקה מודריץ’ היה צריך לבעוט), אבל כמה רציתי שהוא יביא את הניצחון בעצמו ויהיה הכוכב. שהפנדל הזה, הראשון שהוא מחמיץ אצלנו - לא יוריד לו את הביטחון. הוא לקח אחריות וכל משחק ההתקפה היה על כתפיו, ביצע כמה דריבלים נפלאים אם כי תמיד איחר בבעיטה. במובן הזה הפציעה של ויניסיוס ג’וניור עשתה לו טוב. אגב הראבונה של טשואמני - שאפו. הגיע הזמן לחזור הביתה. האללה מדריד!

 

@Captain Canada, גם בלי שהעיתונאים ידווחו על כך די ברור שקרלו אנצ'לוטי מקריא דף מסרים במסיבות העיתונאים השונות ומה שהוא חושב שונה ממה שנאמר לתקשורת. אבל גם אם העונה הזו הולכת לאבדון וזה ברור - למה שישים את המפתחות? הוא מאמן את ריאל מדריד אחד מהמועדונים הגדולים בעולם או את אברטון? גם ככה אין לו עוד הרבה שנים בכדורגל, ברזיל מחכה לו, יש לו עוד עונה אחת להעביר. בשנה שעברה הוא היה אשם בגדול בזה שלא זכינו בתואר. השנה יהיה קשה להאשים אותו. אף אחד לא היה שם את המפתחות ועוזב את ריאל מדריד למעט זינדין זידאן. אולי גם אנטוניו קונטה חמום המוח שראינו לאן כל הריבים עם ההנהלות השונות הביאו אותו.

גם בתוך הכלום שיש לנו: צריך לשחק עם ברהים במשחק כמו אתמול. ולא להעלות מהספסל גם את קרוס וגם את מודריץ' ביחד.

 

שוב אומר, אין סיבה שקרלו אנצ'לוטי "ישבור את הכלים" כי הוא לא היה כזה מעולם ובטח כשמדובר בעונה אחרונה שלו בטופ הכדורגל של הקבוצות. הפעם, בניגוד לעונה שעברה שהוא היה ראוי לכל ביקורת אפשרית (זה מאוד "מרשים" להיות בפער כל כך גדול מברצלונה ולאבד עניין בליגה כבר בפברואר) - הפעם גם כותבי הטורים הקשים במארקה וב-AS מבינים שזה לא קשור אליו בשום צורה. אגב, קרלו לאו דווקא היה ראוי לקבל הארכת חוזה. הוא כולה זכה בקופה דל ריי אחרי ריצה יפה. בצ'מפיונס קרסנו - לא עצם ההדחה בחצי הגמר אלא הדרך. אבל אנשים לא מבינים משהו אחד: כמעט כל מאמן שריאל מדריד תקרא לו - יגיע בריצה. גם אם הוא יהיה בובה. ראול לא היה מסכים לקפוץ כיתה גם בלי חלוץ? גם צ'אבי אלונסו, אני משוכנע.