ריאל מדריד 2023/24: שבעה קשרים, חלוץ אחד. איך יסתיים הריקוד האחרון של קרלו?

הזכייה בליגת האלופות לא קשורה לקרלו אנצ'לוטי. כל אחד היה שם את פדה ואלוורדה בצד ימין. כל אחד היה מכניס את אדוארדו קמאבינגה מהספסל ומרענן. חלק היו אפילו נותנים לו לפתוח בהרכב. תיזכר בהרכב המזעזע שלו נגד מנצ'סטר סיטי בעונה שעברה בגומלין. תאר לך שקמאבינגה בקישור ונאצ'ו מגן שמאלי. תאר לך שכמה קשרים כדי לצופף ולא רודריגו. תיזכר בעונה שעברה שפדה שיחק חצי עונה בכנף.

אני לא רוצה שהעונה הזו תהיה סיוט ואני אצטרך קפה לפני משחקים עם כמה שאני מת על ריאל מדריד. זה לא משנה אם נעבור את נאפולי או את ארסנל במפגש ישיר. לא יכול להיות שכל ניצחון יהיה קשה, לא צריך רמונטדה נגד חטאפה בדקה ה-95. זה צריך להיות משחק של כאילו 0:3. כשדיברתי על איך אנחנו משחקים לא התכוונתי בכלל לברצלונה, כי ברצלונה לא הטופ של אירופה. מעבר לכך ברצלונה רעבה יותר ונראתה טוב יותר מריאל בסופרקופה הספרדי, בקלאסיקו השני בליגה שזה היה חרפה וכן הלאה..

סיכוי טוב מאוד שלא תיקח אף תואר רציני העונה. התנועות האחרונות בחלון ההעברות הן קריטיות, ברצלונה רעבה יותר כמו שאמרתי. גם אין איך לקשט את המוזיאון עם גביע העולם למועדונים וגולסטאר מרוקו.

 

הסיכום שלי לניצחון על ריאל סוסיאדד: מה עם המחצית הראשונה?| לכבוד השנה החדשה נתחיל בחיובי. ריאל מדריד ניצחה במשחק הכי קשה שלה עד עכשיו, וזה חשוב מאוד, זה קרה בערב די פושר של ג'וד בלינגהאם וראינו שהקבוצה מסוגלת לעשות משהו בלעדיו על אף החוסר הגדול. אם היו אוהדים אופטימיים שציפו שניתן קונטרה למופע של ברצלונה עם שירה בתנועה – זה לא קרה, ולמען האמת זה גם לא יקרה. מעניין מתי ניתן חמישייה גם נגד הנמושות של הליגה. בניגוד לכל מיני משחקים כמו נגד חטאפה, הפעם זו רמונטדה שמתקבלת על הדעת. כי סוסיאדד קבוצה חזקה מאוד, יודעת מה היא רוצה מעצמה, יציבה, מאוזנת וכדומה. המחצית השנייה מספקת אותי. ככה נראית קבוצה גדולה.

זו רמונטדה שלישית של ריאל בחמישה מחזורים, עיין ערך סראגוסה בעונת 2004-05, והקבוצה בהחלט משחקת עד לדקה ה-90 ומראה אופי גם אם אין על המגרש כבר סרחיו ראמוס, כריסטיאנו רונאלדו ראול או חואניטו. אני אף פעם לא שופט רק על סמך תוצאה ומקווה שהשחקנים מקבלים לאט לאט ביטחון הן ברמה האישית והם ברמת הקבוצה.

אבל יש דברים רבים שמוציאים אותי מדעתי. דברים שלא צריכים לקרות. אני לא מדבר כבר על הסגל, חרשנו את הסאגה הזו וזה רק מוסיף לתסכול. העניין "הפעוט" הזה של המחצית הראשונה, פתיחת המשחק האיומה שוב ושוב ושוב. הבלבול בהגנה, אף אחד לא יודע איפה לעמוד. כל פעם אנחנו 'מופתעים'. ריאל לא מסוגלת לשמור על שער נקי. ספגנו בדקה השלישית מאלמריה, בדקה החמישית אתמול ובדקה ה-11 נגד חטאפה. יש יותר מדי שכונה, יש יותר מדי כאוס. כמה היה חסר שהגול של קובו היה נחשב למשל, והגיע לו לכבוש, ואז לך תרדוף אחריהם ב-2:0? הם גם הגיעו לעוד הרבה מצבים.

אני גם לא רואה התקדמות בריאל בכל מיני אספקטים כמו לחץ גבוה – ראיתם אתמול את סוסיאדד עושה את זה כמה דקות (וריאל גם בלי ארבעה פלאי תבל מסוגלת, אפשר ללחוץ גבוה גם אם טוני קרוס משתחל להרכב למשל), משחק ההתקפה מגוון אבל עדיין בעיקר על סמך יכולת אישית ולא שיתופי פעולה בין שחקנים, דאבל-פסים וכן הלאה.

משחק ההתקפה – רודריגו סופר-מאכזב. 422 דקות בלי שער זה רע, "זה לא יכול לקרות" כשוויניסיוס ג'וניור פצוע. רודריגו היה שחקן שמקבל החלטות פרפקט ברחבה, יודע מתי לבעוט גבוה, מתי שטוח, מתי לפינה הרחוקה, הוא היה לא צפוי. ראיתם איך ברהיס מנדס וקובו בעטו מרחוק וראיתם איך רודריגו? הוא מוריד את הראש, הוא לא מספיק מבקש את הכדור, הוא מאכזב. דור הופמן שאל אותי ואמרתי שאני עדיין לא ויתרתי על רף של 20 גולים העונה. אני לא רוצה 'להוריד אותו', אלא להרים לוויניסיוס שלא קל להיות בנעליים שלו, הציפיות ממנו גבוהות ורק עכשיו רודריגו מבין "איך זה מרגיש".

נצטרך להתחיל להתרגל לזה שג'וד לא יהיה MVP בכל ערב. סוסיאדד שמרה אותו קצת אישית, הנעת הכדור הייתה תקועה והוא ירד אחורה מאוד. קבוצות יבינו את התנועה שלו מקו שני. אתמול הוא עשה את מה שהוא כל כך טוב בו רק בתוספת הזמן.

ואם כבר הצטרפות מקו שני – פדה ואלוורדה – בעט, ילד, בעט. מבחינתי שישים את החולצה של נבחרת אורוגוואי בחדר ההלבשה וישמע את המנון. זה בדיוק מה שאני רוצה לראות ממנו ועכשיו שלא יביט לאחור. מעבר לשער הפנומנלי והבעיטה הכל-כך ייחודית – היה לו עוד מצב. פדה שמסיים משחקים שלמים בלי לבעוט לשער זה בזבוז, והוא צריך לתקוף יותר ופחות להיות מגן ימני שני שעוזר לדני קרבחאל, אתמול בקושי תקפו מהצד הזה. אותה התלונה יש לי גם לאדוארדו קמאבינגה.

הלאה, למגינים, החלק הטוב במשחק. אני לא מקל ראש בזה שפראן גארסיה היה קטסטרופה בהתחלה וזו לא פעם ראשונה שקשה לו בהגנה, בספרד נכתב שהיו אפילו כמה שריקות בוז מהקהל, והוא התגבר על זה, הראה כמה הוא חזק מנטאלית. פרלאן מנדי בישל עשרה שערים בארבע שנים ופראן אתמול פינק כהוגן בשני בישולים, בעיקר הבישול השני מרשים. המהירות שלו היא יתרון גדול, הוא רעב לעלות קדימה כמו רוברטו קרלוס ומרסלו בזמנו, כפיים. הייתי מאלה שרצו לצנן את ההתלהבות מפתיחת העונה של דני קרבחאל אבל אתמול הוא המשיך להיות אריה מבלי לנוח והיה לו גם מבצע פנומנלי עם הכניסה לרחבה, חשבתי שהוא ייאבד והנה הוא עבר עוד אחד ועוד אחד וכמעט היה לו מה לספר בארוחת שישי הבאה עם המסירה לחוסלו שהתפקששה. ועדיין לשמור עליו בכל משמר.

אתם מכירים אותי, זה נדיר שאני מעלה פוסט על דברים כאלה באמצע המשחק, אבל הייתי חייב. אני עדיין לא נרגעתי מהחילוף של קרלו אנצ'לוטי. זה פשע לכל אוהד כדורגל, בטח לריאל מדריד. אתם יודעים, ואנדרליי לושמבורגו פוטר לפני כמעט 20 שנה אחרי שהתבנקר נגד חטאפה, ניצחון לא עזר לו. רונאלדו הוחלף והיה בלאגן. חוסלו מבקיע מכל הלב, נוגח, עושה את מה שהוא בהחלט טוב בו, הוא בטירוף – והוא היה בהלם כשהוחלף. חבל שלא קיבלנו קצת יותר מהפריים הזה, הקלוז-אפ עליו. זה פשוט פשע שריאל מדריד משחקת נגד ריאל סוסיאדד, בבית, עם כל הכבוד שיש לי לבאסקים, ואכן ההערכה היא רבה – עם שחקן התקפה אחד בלבד. אנצ'לוטי היה צריך להעיף את טוני קרוס במחצית כי הוא היה חלש מאוד בהגנה וגם לא ניהל את המשחק, קמאבינגה היה פותר את הטיילת. הקבוצה השתפרה בלי החילופים אבל זה לא משנה. קרלו כן 'מחשבן' לכוכבים, כי גם לוקה מודריץ' לא בהכרח היה נחוץ אתמול. אני חושש שקרלו יפריע לנו במאבק האליפות.

ברהים דיאס, ושוב ברהים. בקיץ אמרתי כמה לדעתי הוא שחקן פחות טוב ממרקו אסנסיו אבל עזבו. בהתחשב במה שיש הוא חייב לשחק, בטח כשוויניסיוס איננו. הוא מהיר, הוא תחבולן, הוא בהחלט דריבליסט טוב, הוא רעב. אתמול שוב בפירורים הוא עשה הכל נכון – הריצה לעומק, ההרמה המדויקת ומלאת חן לג'וד שכמעט הבקיע. אי אפשר לייבש אותו כל העונה ואז לצפות למשהו. הוא חייב לשחק מבחינתי נגד אוניון ברלין.

זה המשחק לרוטציות לפני הדרבי. בהתקפה אין הרבה מה לעשות ואולי לספסל את רודריגו – יש למטבע שני צדדים. מצד אחד להוריד לחץ ומצד שני אתה עלול 'לגמור' אותו. אבל כן אני מקווה לראות את לוקאס ואסקס ונאצ'ו המקופחים – משחקים, את לוקה מודריץ', את ברהים דיאס. אגב אורליאן טשואמני בערב נפל, שכחתי כבר שהוא משחק, אבל זה לפעם אחרת. אני חושב על כל הילדים המאושרים בני ה-10 שחוסלו גרם להם לחזור לבית הספר שמחים ואני שמח בעצמי. האללה מדריד.

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1695053528210.Xxx

 

כמה מילים שלי על התבוסה בדרבי: קיבלנו בראש וזה כואב| אני מאלה שראו את המשחק בלינק כמובן, (סליחה), בדקו חצי שעה לפני שהעניין סודר ונטש מעגל של חבר'ה בכיכר. הבטחתי לעצמי שזה יום כיפור, פרופורציות, אבל לא הייתי יכול שלא להתעצבן. לפחות לא בשער הראשון. לא מסוגל לשלוט בזה. כל השבוע אתה מחכה וזה החרא שאתה מקבל, פשוט נמאס לי. עוד מפרסום ההרכב כעסתי אבל אמרתי אולי פורטונה איתנו, אולי שוב "נגנוב". ריאל מדריד המציאה פאטנט חדש - לא צריך לשחק 90 דקות, אפשר לעלות למגרש בדקה ה-85. סופגים כבר במנהרה, ונגד מי? פעם אחת אתם תפתחו משחק כמו שצריך? כאילו הם עושים בכוונה. כאילו הם לא יודעים כמה המשחק הזה חשוב ושאי אפשר כל פעם רמונטדה.

כמובן שהקבוצה הזו לא מאומנת, שום דבר לא מתקדם ממשחק למשחק, אנחנו אחרי שבעה משחקים רשמיים העונה ונראים מבולבלים ועלובים כמו בקדם העונה כאילו אנחנו בסלפי בארה"ב. אף אחד לא יודע איפה לעמוד, אף אחד לא מרוכז, אף שחקן לא 'עוזר' לחבר שלו, אין לנו מנהיג. וזו אחריות של המאמן הליצן שלנו.

אבל אני גם רוצה לדבר על שחקן אחד. דויד אלאבה שצריך לזוז מההרכב לטובת נאצ'ו הגדול שלנו. אתה אמור להיות בלם. זו כולה הדקה השלישית. איך אתה כבר מאבד את השחקן שלך? תעמוד, תפריע לו, תיתן איזה מרפקון בסתר, תפריע לו, משהו. לאן הלכת, מה נרדמת? יש שחקן אחד שהוא 'הפסימי' שתמיד מרוכז ורואה את התסריט הכי רע שיש והפנים שלו כל המשחק מיוסרות, וזה נאצ'ו, והוא לא ישחק לעולם. ויש את החבר'ה של הפוזה, השאננים. אז אלאבה מזיז את הכדור מדהים וכשהוא מצטרף כבלם זו תאווה לעיניים, אז מה.

התסריט הכי גרוע שיש זה לספוג שער מהיר כשאתה עם הרכב אוטובוס כזה. זה לא שבהרכב מלא קל לתת לאתלטיקו גול, בטח בבית, אז מה נעשה עכשיו? לך תרדוף אחריהם. זה העונש המושלם לאנטי כדורגל שלנו. בטח שמתם לב שכמה עיתונאים נפלו בפח לפני המשחק, ההרכב הרשמי התעכב, ראינו את לוקה מודריץ' וטוני קרוס בפנים - אמצע קצת רך מדי הרי אסור ששניהם ישחקו יחד, ואדוארדו קמאבינגה בחוץ (מאכזב מאוד מה שקורה איתו), אבל לפחות חלוץ - חוסלו. ואז עלה "עדכון". אפילו לג'וד בלינגהאם אין חשק לכדורגל. זה שקרלו אנצ'לוטי יבוא אחרי המשחק ויגיד "זו אשמתי" ו"אולי הייתי צריך לעשות דברים אחרת" זה לא מספיק. ריאל עוברת לסדר היום על יכולת איומה שבוע אחר שבוע. כי מנצחים 1:2 קשה את הנמושות וכי יש ג'וד. ואחר כך אוהדים כותבים לי שנהייתי ממורמר\הדף שלי\חבל שככה מייצגים את ריאל מדריד בפודיום. מזל שאני לא מגיע ביום שלישי כדי "להסביר" את הגועל נפש הזה (עבודה - זה לא שאני מפחד לנתח). כתבתי על הבעיה בספיגות המוקדמות לפני המשחק וגם על ההרכב החלש.

אין מישהו שמסוגל לעשות 'סטופ' לטיילת ברחבה שלנו כמו בצ'ארלס קלור (נאמר במקור על ידי שרון דוידוביץ' על הגנת מנצ'סטר יונייטד לאחר פתיחת העונה האיומה שלה אשתקד), גם הרגליים הבריאות באמצע לא עוצרות מתפרצת. אין לנו מנהיג לא בהגנה ולא על כר הדשא, כולם נחמדים מדי. דני קרבחאל איננו אבל גם הוא לא סרחיו ראמוס. כולם מבוהלים, מפוחדים, עם הראש באדמה. אנחנו קבוצה עצובה - בלי ויניסיוס ג’וניור. עצוב. אני סולח לקבוצה על המשחק היום. לא לקרלו. אמנם אחרי ה-2:0 הגיע שער ענק של טוני קרוס שחבל שהוא עושה את זה פעם בעונה, אבל פתחנו את המחצית השנייה במלוא הדרנו. זה הרי לא חשוב לדייגו סימאונה אם ריאל תניע את הכדור 99% מהזמן. לוקאס ואסקס לפדה ואלוורדה שמחזיר לקמאבינגה שמוסר לאנטוניו רודיגר שמוסר לקפה. את לוקה מודריץ' היה עצוב לראות - מאחר לכדורים, תמיד מהסס, נופל באגרסיביות, לא מייצר.

אמנם הייתה עבירה אחת מכוערת של חוסה מריה חימנס אבל כל שחקן אחר בריאל גם כן היה מפיל שחקן אתלטיקו בצורה מכוערת ומונע מצב מסוכן אבל פרט לכך, מה שעצוב זה שאתלטיקו שהייתה שטיח נגד ולנסיה - כלל לא הייתה צריכה להיות אתלטיקו. היא שיחקה לא רע, היה לה קל. היא לא הייתה צריכה עבירות מכוערות, מרפקים, לבזבז זמן, לעצבן, פרובוקציות, לא יודע. ואף מילה על השיפוט. היו כמה דקות על המגרש בכאוס שלנו שהייתה תחושה שאתלטיקו יכולה לשחזר את אותו 4:0 כואב מול אותו מאמן בדיוק - קרלו, לפני עשור, משחק שאחריו הוא היה צריך להיות מפוטר.

זה הרכב שצריך לזכור תמיד לדיראון עולם שריאל מדריד משחקת כמו חטאפה. לא ראיתי כדורגל רק בעידן כריסטיאנו, עידן מוצלח ומפואר, הייתי גם בחרא של שמינית הגמר. לא זוכר שהייתי מתוסכל ככה מהכלום הזה. אנחנו מועדון שלא רוצה לנצח, שאיבד את הרעב והשאפתנות ואם ג’וד לא היה מתברר ככוכב כזה מטורף שהשתלב בצורה מדויקת ומרגשת כל כך ויצא “מהביישנות” שלו אז בכלל היינו אבודים.

הנחתי שאנצ'לוטי יגיד לאחר המשחק משהו כמו: "זו לא בעיה של איכות אלא של ריכוז, מחויבות. אנחנו נעשה שזה לא יקרה יותר”. ובמחזור הבא…אתם יודעים…אותו הדבר. פרלאן מנדי ואורליאן טשואמני היו התשובה הנהדרת לקבוצה שצריכה שני גולים באופן דחוף, בטח האמתנם שהרמונטדה בדרך. לוקאס לא סגר את ההרמות אבל את אלאבה הוא בחיים לא היה מוציא והלו אתה צריך שני גולים כדי לעשות תיקו. איכס. פלורנטינו פרס הגדול הפקיר את ריאל מדריד לעונת 2023/24 אבל גם במעט שיש לנו (ברהים?) - קרלו מתעקש לעשות את המינימום. אנחנו בנחיתות גדולה מול ברצלונה שאין לה יורו ואין לה מגרש ביתי, גם במצ'אפ בין הקווים, ולוח המשחקים שמצפה לנו לא מזמין טובות. קרלו מרגיש בנוח, אף אחד לא ישאל את השאלות הקשות. ואיזה כיף, מתרגלים להפסיד (כמו נגד ג'ירונה אשתקד) ואז לא צריך לשלוח אף שחקן לעמדת הריאיונות.

אגב, מילה על החלוצים אתמול על כר הדשא. בזמנו כשאלבארו מוראטה נמכר לצ'לסי הייתי מאוכזב כי הוא היה הסופר-סאב המושלם, אבל ריאל מדריד הכניסה הרבה מאוד כסף מהמהלך הזה וקיוויתי שמוראטה יפרח במקום אחר. הוא לא מספיק טוב כחלוץ בכיר לקבוצה גדולה ולכן ההשוואה לא ממש רלוונטית, הוא שחקן הרכב באתלטיקו מדריד, ועדיין. התחושה היא שבהרבה מאוד דרבים הוא 'היה קרוב' להעניש אותנו, ורק אתמול החלום הפך עבורו למציאות. אני חושב שבריאל הוא לא הוערך מספיק, לא על ידי הההנהלה ולא על ידי הקהל. מוראטה >>חוסלו (ושוב, אין כאן ולו טענה לחלוץ שלנו שהגיע הקיץ, ואני יודע שזה לא אחד לאחד). אני חושב שמוראטה חלוץ נהדר. הוא מהיר מאוד, פיזי, לוחץ את ההגנה בטירוף, יודע לכבוש שערים בנגיחה, גם השליטה שלו בכדור טובה. או.קיי, הוא מחמיצן. סתם תיאורטית, איתו כחלוץ הבכיר שלנו הייתי קצת יותר רגוע, ואני מעריך את חוסלו

"תוכנית ההבראה" שאני מציע לקבוצה - קודם כל החיוך של ויניסיוס ג'וניור, אבל עד שהוא יבריא - להכניס את ברהים דיאס להרכב ויפה שעה אחת קודם. נאצ'ו יפתור קצת מבעיית השאננות והמיקום הלקוי בהגנה ואולי לא נתחיל כל משחק בפיגור ואם שחקן כמו אלאבה יסופסל, אחד שנחשב שתפס לו מעמד בקבוצה - אולי זה יעיר את האחרים. קמאבינגה כקשר אחורי במקום טשואמני שלא הוכיח דבר. האללה מדריד

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1695623954518.Xxx

 

ג'וד בלינגהאם הגיע ל-15 שערים במדי ריאל מדריד כבר בחודש נובמבר, קבע שיא קריירה והוא השחקן הראשון במאה ה-21 שכובש בכל ארבעת המשחקים הראשונים שלו במדי ריאל מדריד בליגת האלופות.

הכל מדהים מדי כדי שזה יהיה אמיתי. כמעט לא קורים דברים כאלה בכדורגל. כריסטיאנו רונאלדו שאני מגדיר אותו כרכש הגדול בהיסטוריה של הספורט בכלל ולא רק בכדורגל - היה נהדר מההתחלה, אבל היו את השטויות מסביב והאגו וכדומה. כאן זה שחקן שמדקלם משפטים כאילו הוא גדל על די סטפאנו ופושקאש ועל הספר שלי, חדר ההלבשה צעיר ומגניב. הוא מנהיג לכל דבר, כאילו משחק כאן כבר עשור, הוא רק בן 20. אני לא מזלזל לעולם בתכונה של שחקן לדעת לאן הכדור ייפול או מתי להיכנס לעומק והוא גם כמעט ולא מחמיץ, אבל בהחלט מאז החודש הראשון רואים עוד יותר קסם ברגליים. הוא כל כך טוב שזה לא משנה מבחינתי להגיד האם כדאי לו שיהיה חלוץ או לא. אני גם לא מזלזל בקלאסיקו שהוא הביא לנו במו רגליו. הוא כל כך רעב ואפילו אדיש למה שהוא עושה. אלוהים נגע בו. השער הרביעי נגד נאפולי, פשוט שחקן שעושה הכל.

זה נראה כאילו רק פציעות ארורות ועומס משחקים ודברים כאלה, ולצערנו בכדורגל יש דברים “בלתי צפויים” יכולים להרוס כאן שחקן שיסמן עידן. אני כבר אחרי הקלאסיקו קניתי חולצה ואתמול לבשתי. נזכר ברונסרו מטריל באל צ’ירינגיטו את אוהד ברצלונה אחרי ה-1:2 שלנו ומשתעשע. Hey Jude.

 

לוקאס-סאנטה!| איזו מתנה מרגשת של השחקן החביב והמדרידיסטה הענק הזה לכבוד חג המולד, הפער בין התסכול כבר מהאדום שנאצ’ו ספג ועד לדקה האחרונה לעומת השמחה וגם ההפתעה בשער הזה – זה ענק, זו מהות הכדורגל. בעצם עשינו ניצחון עם ה-DNA המנצח של ריאל מדריד והגיע לנו, וגם קצת ברצלונה של העונה שעברה – כדורגל עלוב אבל 0:1 והנקודות מצטברות, מעין “הכלבים נובחים והשיירה עוברת”.

אם הייתי צריך לבחור מי יבקיע את השער וזה יהיה הכי מרגש אז כמובן לוקאס ואני עומד מאחוריו כמעט כמו אב גאה, כי אני מאלה שתמיד לצידו גם ברגעים הקשים. טוב מאוד שמעונת 2023-24 יזכרו ממנו לו את תצוגת הנפל בדרבי אלא את שער הניצחון הזה. למען האמת אני בכלל לא הבחנתי שהוא ברחבה והיו כל כך הרבה אפשרויות טובות ממנו להרים להן את הכדור: אורליאן טשואמני (הגול נגד ג’ירונה, זוכרים?), אנטוניו רודיגר שדורס כל מה שזז, חוסלו הגבוה, ג’וד בלינגהאם שניצח כבר כל כך הרבה משחקים כאלה. ובסוף לוקאס. כל כך מגיע לו. על העבודה הקשה, זה שהוא נאמן לסגל, תמיד נמרץ, משחק נגד אלאבס כאילו זו מנצ’סטר סיטי. נכס לסגל, לא מדבר על חדר ההלבשה וזה שהוא גבר-גבר אלא מבחינת הכדורגל. הוא לא מוערך מספיק לדעתי. תמיד אפשר לסמוך עליו. תסתכלו כמה מעט הוא שיחק העונה.

עוד מוקדם להשתמש במונח של “ניצחון של אליפות” אבל אין ספק שיש לו משמעות גדולה, הניצחון הזה עם הגב אל הקיר, החזרה לפסגה. ריאל הרדומה של 2022-23 לא מנצחת משחק כזה ואפילו הייתה מפסידה על אף הפאסיביות והעליבות של אלאבס. הפער מברצלונה ומאתלטיקו מדריד מרגש מאוד ובינתיים ניתן קרדיט לג’ירונה הפנטסטית. “חשיבותה של רצינות”, כתבתי תמיד. והעונה הזו לצד רגעי קסם של גאון כדורגל כמו ג’וד, הזון של רודריגו, ויניסיוס פה ושם או איזו מסירת אומן של טוני קרוס – יש גם את הרגעים האלה של האפורים, של שחקני המשנה, נקודה בה “פעם” היה נאצ’ו אבל העונה הוא מאוד מאכזב. חוסר אחריות, טיפשות, איזה שד נכנס בו. למה?

אף אחד לא חשב שזה יהיה קל והתגובה של הקבוצה ראויה לציון לשבח אבל מה שראינו קודם לכן בלתי מתקבל על הדעת. אפילו לא הכדורגל הדל שלמעט בעיטה של פדה ואלוורדה בדקה הראשונה – אלא הגישה. באמת שהיה קשה לשרוד את המחצית השנייה וזה לא החמישי שמח שהבטחתם לי. בטוח שאבא לא שרד ונרדם. הקבוצה הזו לא מספיק מוכשרת וטובה כדי לנצח משחקים ברוורס. איפה המוטיבציה לצאת לחופשה מהמקום הראשון בטבלה? אם לחץ גבוה עבד נהדר נגד ויאריאל שיש לה מוליכי כדור טובים יותר מאלאבס – למה זה לא קרה? להיפך, פתחנו לא רע, גם אם בלי מצבים, והייתה נסיגה גדולה במשחק שלנו עד לדקה ה-60.

מזל שהיה לנו גיבור אחר במשחק הכי חלש של ג’וד השנה, הוא היה עצבני ומתוסכל וכמעט לא הגיע לרחבה משום מה. ברהים דיאס פתח נפלא בעיקר במהלך הראשון, היו לו כמה השתחררויות נפלאות אבל לא מעבר לכך. רודריגו מסוגל ליותר. ג’וד צריך להבין שינסו להוציא אותו מפוקוס. הוא אינטיליגנט וצריך להיות מוכן לזה. קרלו אנצ’לוטי היה ממולכד כי מצד אחד עשרה שחקנים ומצד שני צריך את חוסלו, כמובן שהיו חייבים ‘להמר’, וברהים מצד שני היה שחקן ההתקפה הטוב ביותר שלנו לטעמי.

לא אומר שאורליאן טשואמני יהיה פה איזה פאביו קנבארו אבל אני לא מאלה שעפים על הנוכחות שלו בקישור, משהו חסר לי, בינתיים אולי הוא יהיה סותם חורים לא רע בכלל. אנטוניו רודיגר שר ההגנה, רק תהיה בריא. באיחור של שנה וקצת קיבלנו את הבלם הטוב ביותר בעולם.

מילה אחת לגבי פדה, הטירוף שלו ממש ריגש אותי אחרי השער, לבדוק שהוורידים אכן במקומם. הוא מקריב מעצמו הרבה העונה. אני לא זוכר שום איבוד כדור שלו. הוא נראה פתאום כמו “הפסימי בקישור”. הוא מחלץ הרבה כדורים, רץ ללא הפסק ולא לוקח סיכונים. מסקרן לראות אותו בעמדה יותר גבוהה.

אולי יהיה לנו פרק סיכום חצי עונה בפוד קלאסיקו אבל בינתיים בואו נחשוב על זה רגע, ריאל ביחס ליתר הקבוצות באירופה. באיירן מינכן עם ליגה בינונית מאוד ויסלח לי צ’אבי אלונסו| פריז סן ז’רמן משחקת נגד עצמה ולעתים מפסידה| ליברפול נהדרת אבל אין לה אירופה על הראש, ארסנל בסדר גמור ואולי היא טוענת לגיטימית לכתר, אבל מנצ’סטר סיטי למשל? התקרה שלה הכי גבוהה אבל היא לא מפסיקה לפשל. גם אינטר קבוצה ששווה אזכור. אבל איפה ריאל מדורגת? לאו דווקא מבחינת הכדורגל היפה, אנחנו לא דורסים ובתחילת העונה היה קצת סירחון – אבל ריאל מוציאה את המקסימום כמעט – תוצאות+כדורגל סביר+הסגל כל כך חסר. ואם כבר חסר, אתם תהיו חסרים לי בשבוע הזה בפגרה. האללה מדריד!

 

אפשר להיות שמחים בשבילו: ברהים דיאס - תנו לו בכפיים - עקף את ארבעת המתמודדים האחרים ונבחר לשחקן חודש דצמבר של אוהדי ריאל מדריד. הגולאסו נגד ויאריאל שראינו לא פעם, אבל בהחלט לא רק - גם שער נגד גרנאדה ובישול מבריק נגד בטיס לג’וד בלינגהאם. הוא פתח בהרכב בכל ארבעת משחקי הליגה. בליגת האלופות הוא עלה מהספסל נגד אוניון ברלין במשחק בו חוסלו הועדף על פניו.

הפתעה נעימה העונה, אין ספק, נראה לי שכבר הראיתי לכם את הסרטון שלי מדבר עליו לעומת מרקו אסנסיו. עובד קשה, לא רע בכלל, גם לא מכדרר כמו שחשבנו, מספרים לא רעים. רק שלא ייעלם ויישקע בבוידעם כשוויניסיוס ג’וניור יחזור.