אתה אוהב לדבר ברמה אופרטיבית/פרקטית, נכון? אז בוא תתאר לי איך נראית ב2025 מדינה כמו שהייתה ישראל בשנות ה50 (לפני שמייקרוסופט פתחה פה סניפים, ווייז נמכרה לגוגל והכי חשוב: התגלו מצבורי נפט עצומים במדינות ערב שהפכו כמה מהן לכמה מהמדינות העשירות בעולם) עם תל"ג לנפש שהיה אז אולי 5% בהשוואה להיום תודות לקפיטליזם, וממשיכה לשרוד. כמה אתה ממסה? מה אתה עושה לאנשים שרוצים להעתיק את העסקים שלהם לחו"ל?
https://x.com/NirYahav2/status/1946621964757410030 800 מיליון שקל על זה וכו'... עשיתי את זה נכון? כנראה שלא, אבל מה זה חשוב. תומכת באלימות בלי בושה.
אם אתה מדבר על חזרה לסוציאליזם ״כלכלי״ - לצערי אכן הרכבת הזו יצאה מהתחנה... יכול להיות שבעתיד היא תחזור. כרגע אין היתכנות טכנית. אך אפשר לרכז קצת מחשבה בכיוון. למשל אפשר לנסות לעגן בחקיקה הטמעה של מודלים לעידוד השקעות במתווה של קואופרטיבים, ואפשר לעגן בחקיקה חיזוק ארגוני עובדים בארגונים ומוסדות שאינם תחרותיים/שהם מונופולים מטבעם, ואמונים על תשתיות. למשל. ואפשר גם לנסות במאמץ מכוון להפיח רוח חיים במודלים של קיבוצים וקומונות. -לאנשים שחפצים בכך. בסביבה שאיננה חקלאית. יחד עם זאת מובהק ו ברור שאין לי איזו בשורה… מקיפה. צריך להבין אבל שהסוציאליזם הוא רק כלי. הוא לא המטרה הסופית. המטרה הסופית היא קולקטיביזם ורעות. -הסוציאליזם הוא רק הדרך… הוא רק ״כלי״ כדי להטמיע את הערכים הללו בצורה יום יומית. לכן הדרך הפרקטית הכי ניתנת להשגה (שאני מציע) היא באמצעות חינוך. כור היתוך לא רק בצבא. אלא מכיתה א׳. חינוך סוציאליסטי. (תחנך אנשים בצורה מסויימת מגיל 6ֶעד גיל 21 - הם יסיימו את הצבא יצאו לאזרחות - ואז הם יבנו את העולם כפי שחונכו. ואולי אז יעלו על מודלים ותוכניות שאני לא מצליח כרגע לשלוף בפניך). החתירה תעשה בעיקר במישור החינוכי. לא העיסקי - עם מתן דגשים - סמויים וגלויים ישירים ועקיפין - בשבחו של הקולקטיב ובגנותו של האינדבידואל האנוכי. ולא רק ביעדים הפדגוגיים. אלא גם במטודולוגיה: למשל מעבר לשיטה של פנימיות. למשל הטמעה של לימודים בקבוצות. הטמעה של הישגיות בקבוצות וציונים בקבוצות.
נעזוב שניה שזה ניסוי שנכשל ב100% מהמדינות שבהן הוא נוסה. נגיד שאנחנו מיוחדים ואצלנו זה יצליח. איך? תענה לשאלות ששאלתי אותך. מה שיעור המס? מה אתה עושה לאדם שמחליט שלא מתאים לו לתת למדינה את רוב הרווח שלו, ומעתיק את העסק שלו לחו"ל. גולאג? הלאמת רכוש? איך אתה מתכוון ליישם את זה בצורה שלא משמידה 70% מהתל"ג שלך?
הדרך היחידה שישראל תשרוד היא קפיטליזם. אחרת, לא נוכל לקנות נשק, אוכל, לא יהיה לעולם שום אינטרס שלא להרעיב אותנו. כלפי חוץ - כי אנחנו מביאים ערך עסקי וצבאי. כלפי פנים - כי זה הדבר היחיד שבאמת עובד.
@VAR אני בפירוש ציינתי שבכל הקשור לסוציאליזם במובנו הכלכלי - הרכבת די יצאה מהתחנה. וצריך לפנות לפעולות ואופרציות במישורים אחרים. (כמו חינוך) מתוך הבנה שבסופו של יום סוציאליזם הוא רק כלי. הוא לא המטרה הסופית. -המטרה הסופית היא קולקטיביזם. כאורח חיים. אם אתה מתעקש על דיון במישור הכלכלי והפיסקאלי - נתתי כמה רעיונות משלי. אפשר ורצוי לייצר מאמץ מושכל בכיוון הזה ולחשוב על עוד רעיונות. יחד עם זאת חובה לציין שבכל הקשור למישור הפיסקאלי והמיסי - הפיתרונות לא טמונים בהגברת הגבייה אלא בשכלול הגבייה ובעיקר בשיכלול התמורה. לכן ציינתי גם למשל עידוד פרוייקטים שנבנים במתווה של קיבוצים וקומונות ועידוד עסקים שנבנים בתצורה של קואופרטיבים - באמצעות הטבות מס. גם עסקים רגילים - אם בעלים מציג אסמכתאות להגדלת דיבידנדים ובונוסים עקבית לעובדיו - הוא יוכל לעבור למתווה של הטבות מס. גם תרומות הייתי מעביר למישור של זיכויים ממס הרבה יותר מוגברים ממה שקיים כעת. הצד השני של המטבע הוא הדרה של אוכלוסיות לא יצרניות ולא תורמות - מחוץ למעגל התמורה. לשם כך יתכן ונצטרך החלה של צעדים שעלולים להחשב כלא דמוקרטים. בזאת אתה צודק. אך אין מנוס מכך.
מה זה "שכלול הגבייה והתמורה"? הפרויקטים שאתה מדבר עליהם - מי הפרויקטור? אם זה המדינה - מאיזה כסף? אם זה אדם פרטי - מה התמריץ שלו? פטור ממס לא רלוונטי כשמדובר בעסק מפסיד. הרווחים ממוסים. כלומר זה פרויקט שאמור לייצר רווח כלשהו. מה זה עסקים רגילים? הכוונה לעסקים מקומיים? כי מדובר כבר היום בשכבה הכי נחלבת בישראל. זו שנותנת הכי הרבה ומקבלת הכי מעט. הכוונה לעסקים של חברות בינלאומיות? לך יש אומץ לבוא לביל גייטס ולומר לו שמעתה הרווחים של מייקרוסופט ישראל הם שלך? אם לא, אתה מבין שמדובר בגזר דין מוות לחברות המקומיות, כי אין אדם אחד שירצה לעבוד בהן ולהיות כפוף לרגולציות הדרקוניות שלך? ואחרי שחשבת על אלה תן מחשבה גם על השאלות הבאות: כמה מרוויח רופא? כמה מרוויח מורה? כמה מרוויח עובד עירייה? כמה מרוויח עובד בחברת החשמל? כמה מרוויח מלצר? "היצע וביקוש" זו תשובה קפיטליסטית, כך שאתה לא יכול להשתמש בה. אתה יכול לדבר במונחים נומינלים או באחוזים מהתקציב, איך שבא לך. כמובן שיש לי עוד הרבה שאלות המשך אבל בינתיים נסתפק בזה.
@VAR כבר אמרתי לך, הברנש שאתה מדבר איתו הוא לפני הכל מרקסיסט, ותפיסת המחשבה שלו מרקסיסטית. אין ספק שהוא היה מתחבב על סטלין מהר מאוד ביקום מקביל. לכן, כל ניסיון לנהל דיון כלכלי ענייני עם מרקסיסט, דינו להיכשל. בשורה התחתונה הוא בעד מערכת חינוך קולקטיביסטית וארגוני בריונים "סוציאליסטים". אין שום דבר שצועק יותר מרקסיזם מזה.
אני מבין ממנו שהוא אדם שדוגל בפרקטיקה וחיבור למציאות ולא אחיזה בפנטזיות. נראה אם האסימון ייפול. הוא מזכיר לי חבר מאוד טוב שלי (ישראלי שגר פה). הכרנו לפני 10 שנים והוא היה כזה בדיוק. כיום הוא ימני יותר קיצוני ממני בלא מעט מובנים. אז אולי יש תקווה.
@VAR שכלול הגביה, לעומת הגברת הגביה -פשוטו כמשמעו. גביית המס, נומינלית היא לא תגדל (אם כבר רק תקטן במתווה של הטבות מס כדרך לעידוד התנהגויות) אלא תעשה ביחס לקווים מנחים. קווי מדיניות. שכלול התמורה - הכוונה היא הדרה של אוכלוסיות לא יצרניות ו/או מזיקות ו/או עוינות ממעגל התמורה. הדרה לפי חוק. בכך למעשה שכלול הגביה יתאפשר. אם אתה רוצה לדבר בסלוגנים - המטרה לא תהיה לקחת מהעשירים ולתת לעניים, אלא לקחת מהעשירים ולתת לפועלים. הציונים. מי הפרויקטור - המדינה כמובן. הכל זה המדינה. מאיזה כסף? -ראה לעיל. עסקים רגילים - עסקים שאינם בתצורה של קואופרטיב. (שכאמור יבוצע עידוד רגולטורי מכוון להטיה והגברה של התצורה העסקית הזו). עסקים שכאלו - במידה ובעלי השליטה יוכיחו מדיניות של פנימית של חלוקת עושר עקבית ושותפות ברווחים עקבית, ומתן דיבידנדים ובונוסים עקבית - פנים תאגידית - לשכבות עובדים שכירות (לפחות מעל וותק מסויים) - יוכלו להגיע עם האסמכתאות לפקיד שומה ולדרוש הטבות מס. מה המנוע הפילוסופי של כל זה? למה שאדם ירצה בכלל ללכת בדרך הזו מלכתחילה? -חינוך. איך אמר ביסמרק? גרמניה אוחדה בבתי הספר היסודיים. אדם הוא תבנית נוף ילדותו. תחנך אדם לתפיסה מסויימת. ישתחרר מהשירות הצבאי בגיל 21 - יצא לחיים האזרחיים, הוא יחפש (וימצא) דרכים להגשים אותה. להגשים את עצמו ואותה על הדרך. כי התפיסה הזו היא הוא. היא חלק ממנו. הכל מתחיל מהחינוך. מה בנוגע לחברות בינלאומיות/זרות שלא חולקות את אותם ערכי חינוך ואותה תפיסת עולם? לצורך עסקיהן כאן, יכולות להקים חברת בת ישראלית שתחשב כעסק מקומי. ותמוסה בהתאם. מה בנוגע לעובדים זרים? הם פטורים מהקונפיגורציה המיסית הזו כמובן. —————————————- רופאים יכולים להיות מועסקים במסגרת ממשלתית או פרטית. מסגרת ממשלתית תלוייה לתקופה מסויימת. באותה מסגרת ממשלתית אוכלוסיות לא יצרניות ו/או עוינות: ממילא יודרו.ֶ ממעגל הפציינטים של קופות החולים. במסגרת הפרטית המקבילה ניתן לקיים שוק חופשי של היצע וביקוש. החינוך והערכים של האוכלוסייה יתופקדו כרגולטור. אין פה מונופוליזם טבוע. במקומות שבהם יש מונופוליזם טבוע - עובדי עירייה כפי שציינת למשל או עובדי חברת חשמל או נמלים. או אפילו הייתי מרחיב את הכלל הזה על עסקים ותאגידים אחרים שעוסקים בענפים שאינם מונופוליסטים אבל עדיין bound לרווחי עתק וקיבלו מהמדינה רשיון להדפיס כסף כמו למשל בנקים או חברות ביטוח: מבנה השכר של העובדים צריך כלול בתוכו השתתפות ברווחי החברה. עד שיעור מסויים שייקבע לפי חוק. מישהו פה הולך להתעשר. No matter what. מעדיף שאלו יהיו העובדים. ולא איזה אוליגרך. אם אוליגרכים רוצים הם מוזמנים להיכנס לשווקים תחרותיים. בשווקים ומישורים מונופוליסטיים ו/או רווחים מטבעם: אני לא רוצה אותם כאן בכלל מלכתחילה. ——————————————- המיקוד הגדול ביותר לא צריך להיות בשאלות פרטניות רגע מה עם זה מה עם ההוא מה עם עובד כאן או עובד שם. המיקוד הגדול ביותר צריך להבין שלמדינה כמו ישראל שמצויה במרחב ובנסיבות של ישראל: הקפיטליזם הוא נגע. הוא נטל. בדרגת מסוכנות קריטית. הוא מכרסם בעמודי התווך ומסכן את המבנה כולו. למעט חומרנות - הוא משמיד כל ערך אחר מסביבו. המדינה הזו לא יכולה לשרוד ולא תשרוד ללא ערכים כמו קולקטיביזם רעות ואחווה הדדית. הנסיבות של המדינה הזו הן שותפות גורל. ולכן הערך המרכזי צריך להיות שותפות גורל. הטענה שלי כנגד קפיטליזם איננה שהוא לא טוב או לא נכון או לא יעיל. הטענה שלי היא ש-לנו הוא לא מתאים.
אהבתי שקראת לזה "חינוך" מבלי להוסיף את המילה "מחדש" - שזה מה שאתה תכלס מציע. יש לי הרבה מה לומר על זה אבל אני קצת קצר בזמן (וצריך לקרוא את זה עוד הרבה פעמים כדי א. להאמין למה שאני קורא וב. להבין עד הסוף מה אתה מציע) אז בינתיים אסתפק בשאלה הכי מובנת מאליה: אם אני מחנך את הילד שלי בצורה שאינה תואמת את האינדוקטרינציה הזאת, מה מתוכנן עבורי? הרי צריך להיות לך מנגנון הגנה עצמית כלשהו, אחרת כל השיטה הזאת קורסת לתוך עצמה - אנשים פשוט יכולים להצביע למישהו אחר ולזרוק אותה לפח (הכוונה לכל 1200 איש שלא ימצאו אופציה קורצת יותר בחו"ל). האם גם אני מודר? תשלח אותי לחינוך מחדש? או שתסתפק בלחטוף לי את הילד עד שיגיע לגיל 18 ויהיה בשל אידאולוגית? ושאלת בונוס: אתה אומר שקפיטליזם לא מתאים. מה שאתה מציע - יש לך דוגמה למדינה שבה זה כן התאים?
לחיוב ולשלילה - אין שום מנגנון הגנה עצמית יותר טוב מהמציאות. ואין שום מנגנון הטווית דרך מאשר המציאות. אם התנאים לא בשלו לרוב באוכלוסיה שמבין משהו - המשהו הזה לא יקרה. אני לא מבין את השאלה שלך. ברור שמלכתחילה המנוע הראשי לבחירה בדרך הזו יהיה כשאנשים ילכו ויצביעו עבורו בקלפי. ברור שבסוף המנוע הראשי לנטישה של הדרך הזו תהיה כשאנשים ילכו וצביעו עבור רעיון אחר חלופי בקלפי. בחירות דמוקרטיות חשאיות מלאות וכשרות שמשקפות את חוכמת ההמונים - הן תעודת הביטוח הטובה ביותר. לא רק כנגד רעיון גרוע. הרי גם רעיון מוצלח - יכול כעבור זמן מה להתמסמס... או להפוך ללא מוצלח (ולו בגלל שהנסיבות השתנו וכעת הוא כבר מיושן או לא מתאים) - במידה וזה קורה: לעם תהיה אפשרות לשנות דרך. לפעמים גם לא משנים דרך אלא מבצעים בה את ההתאמות הנדרשות. ------------------------------------------------ בנוגע לסקירה משווה: אני חושב שהרפרנס שלנו הנסיון שלנו עם התצורה הזו כאן בקום המדינה/העשורים הראשונים: היתה רפרנס מוצלח. ומאז שנטשנו אותו החלה ההתדרדרות. בנוגע להשוואה לאומות אחרות. -קשה להשוות כי מלכתחילה קשה למצוא עוד מדינה ואומה כמו ישראל ועוד עם כמו העם היהודי. שמצויי בנסיבות שכאלו, עם איומים שכאלו מעל ראשו. ועם אוייבים שכאלו. הן מבחינת איכות וכמות.
בנוגע ללא מאמין ל-מה what שאני קורא: זה כי אתה לא מבין למה why שאתה קורא. -הקפיליזם הוא נגע. בסביבה ובמציאות שאנחנו חיים בה הוא הוכח כנגע. לאומה בנסיבות חיינו: הוא קטליזטור של תהליכים הרסניים הרבה יותר מאשר הוא קטליזטור של תהליכים מייצבים. המטרה שלי בהודעות האלו היא להציג את העמדה הזו. ולשכנע את מי שאפשר לשכנע. או לפחות לפתוח את הנושא לדיון. המטרה שלי איננה לבוא עם תוכנית סדורה. מלאה. משוריינת מכל הכיוונים. לא ברחתי מהאתגר. ניסיתי להעניק מימד פרקטי כי אתה צודק בטענתך (וגם אני הרבה פעמים טוען את זה) שאי אפשר סתם לזרוק רעיונות באוויר. חייבים לבוא עם מינימום בשר בטענה. יחד עם זאת, מטרת העל היא לדון בנושא. בכלל להתחיל לדון בו. בשל מצוקת המצב הקיים. שכן נוסה. ונכשל. לכשזה יקרה, יכול להיות שיגיע אדם יותר בקיא ויותר מסוגל ממני, וייתן פתרונות יותר חדים ויותר משוייפים. ואז אתה תאמין ל-מה what שאתה קורא. אבל קודם כל אתה צריך להבין למה why אתה קורא. ולמה why אני כותב.
