מחזור 17 בפרמיירליג - טוטנהאם מארחת את ליברפול, ניוקאסל את צ׳לסי

קיי 700 מה עם אמורים? האם אנחנו רואים קבוצה יותר מאומנת ?

 

אי אפשר לבוא בטענות למאמן היום. שיחקנו לא רע מול יריבה בתנופה, וזה כבר כן מסוג הימים שבהם אתה רואה איך שיפור באיכות הממש לא גבוהה של מה שהיה לנו בחלקים נרחבים מהמגרש היה מביא לתוצאה אחרת

 

ואז יבואו עוד הפסדים ומכתב פיטורים. היינו בסרט הזה.

 

גם עוד 20 שנה כשמישהו יזכיר את סלאח ומוריניו אני אתעקש שאף אחד לא פספס אותו בצ׳לסי, גם אמא שלו לא ידעה שזה מה שיצא ממנו כמה שנים אחרי.

איפה זה ואיפה קד״ב שלכל נעל עם עיניים היה ברור שמדובר בכוכב עליון. החלטה יותר גרועה מכל האליפויות שלו.

 

גם לוקאקו היה פספוס גדול מאוד שלו.
היה לו שם שאריות של סמואל אטו שהוא זרק לו דקות.

לפפ היו הרבה יותר פספוסים מרק רודג׳רס(כשעוד שיחק אצל קאריק בבורו היה ברור שזה חתיכת שחקן) ופאלמר.

 

מצד אחד פיספוסים, מצד שני הם אימנו במועדונים שלא היתה להם בעיה ולא היה להם צורך "לטפח" שחקן או לחכות שיתפוצץ כי יכלו להביא שחקן שמתאים להם יותר באותו רגע.
זה נחמד לפיקנטריה וזה מבאס אולי אוהדים של אותו מועדון לפספס שחקן כמו קד"ב (ואני מסכים ששם זה היה ברור, בניוגד לסלאח שהיה נראה כמו מישהו שבמקרה הטוב יהיה פדרו נטו) אבל בסוף זה לא פוגע בזמן אמת בקבוצה\מאמן.

חסרים לפפ טאלנטים בהתקפה? אם לא רודג'רס שמתפוצץ היום אז הוא יביא איזה סמניו\ניקו וויליאמס\מוסיאלה\מי שבא לו בשביל להתנחם ב"פספוס" של רודג'רס.
זה אולי כן שם באור מסוים את זיוני המח על המאמן הזה כמישהו שמפתח שחקנים. הוא פשוט תמיד קיבל לידיים שלו חומר גלם שלא היה לאף מאמן אחר אי פעם, ומה שלא קיבל לידיים הוא קנה בהרבה כסף.
השופרות שלו כבר דאגו לספר איך כל שחקן שלו משתפר דרמטית למרות שזה בדיוק אותו שחקן שתמיד היה, במקסימום הם ממשיכים להתפתח כמו שהתפתחו במועדונים הקודמים שלהם תחת מאמנים אחרים.

על הכשלונות שלו עם שחקנים שנחשבו טופ והוא סירס אותם או שלחלוטין לא הצליח לעבוד איתם אף אחד לא מדבר.
מאמנים אחרים שמביאים שחקן כמו גריליש ב-100 מיליון והופכים maverick התקפי כזה לצנון שרק מוסר אחורה ולצדדים נשחטים בתקשורת.
2 שניות תחת מוייס והוא כאילו חזר מהמתים.
אבל אצל פפ זה עובר מתחת לרדאר ולא פוגע בכלל בסופרלטיבים שנשפכים עליו (חלקם מוצדקים, חלקם כמו טיפוח שחקנים חוטאים קשות לאמת).

 

אני חושב שהסלחנות לפפ נובעת בעיקר מהתפיסה של סיטי כקבוצה של בארות נפט והזילות של הכסף שם ביחס למועדונים אחרים, ולכן זה אולי "לגיטימי" שהם נופלים ברכש.
אולי זה רק אני אבל מישהו באמת חושב שהרכישות של מארמוש או גבארדיול נבחנות תחת אותה זכוכית מגדלת כמו זו של אנטוני או יוקרש? (אותם סכומים פחות או יותר).

ומצד שני צריך להגיד שלצד שחקנים שכבר הגיעו אליו בשלים והיה רק צריך להשתמש כמו שצריך (האלנד,קד"ב) לאורך הקריירה שלו היו לו לא מעט שחקנים עם פוטנציאל גבוה שתחתיו הפכו לשחקנים היסטוריים. מסי זה האובייס כמובן אבל אני כן חושב שיש לו חלק סופר משמעותי בקריירה של שחקנים כמו בוסקטס, קימיש ורודרי שהותירו חותם (ובאופן די אירוני כולם משחקים בעמדה בה הוא שיחק כשחקן).

 

יש דפוס קבוע עם הכשלונות של פפ.
רובם המוחלט מגיעים כשהוא לא באמת היה צריך אותם, זה נטו האגו שלו מתובל בקנאה שקבוצות מסביב קונות שחקנים.

הוא לא היה צריך את גבארדיול, היו לו כבר 900 בלמים. אבל מקנא שלקבוצות אחרות קונים בלמים ב70-80 מליון(אולי בוהלי הדליק אותו).

הוא ממש לא היה צריך את מארמוש(שמי שראה אותו באמת ידע שזה הולכת להיות נפילה מצוק) אבל הוא כבר התרגל שבכל שנה- שנה וחצי מביאים שחקן להתקפה ב70 מליון לפחות. וזה היה ינואר אחרי חצי עונה קשה מאוד, היה צריך לשדר שעושים הכל כדי להשתפר וזה בכלל השחקנים בסגל ששרפו אותו.

הוא גם לא היה צריך את גריליש בזמנו. מי שזוכר הוא ניסה להביא את קיין שכבר רשם מכתב פרידה מטוטנהאם ובסוף זה נפל. אז איך ממתיקים את היגון? שופכים 105 מליון פאונד על קיצוני שלא מתאים לרמות הגבוהות(ואני לא מסכים שהוא הרס אותו, אברטון משחקת כמו שוילה בזמנו שיחקה. המון שחקנים גרועים שנותנים כדור לשחקן עם דריבל מצוין ונותנים לו לכדרר כל המשחק. בקבוצה גדולה אתה מכדרר הרבה אם אתה מסי או סטרלינג בשיא שמוציא מזה פנדלים ובישולים. לגריליש אין את הקילר אינטינקט באיזור הרחבה ולכן גם אז הרכש הזה היה נראה, הריח ועשה קולות של פלופ, היו כאלה שאזהירו).

כשהוא ממש היה חייב את הרכש זה דווקא הצליח.
למשל רודרי, למשל רובן דיאז כשהייתה לו הגנה של יצורים. גם הייתה סבלנות מצד פפ עם הרכש הזה כי ברור שרוצים שהרכש הזה יצליח.

אולי במקרים הראשונים יש המןו לייזי סקאוטינג וזה נטו מושתת על דחפים וחשקים אז זה נראה ככה.

 

לא מסכים לגבי ההנחה על פספוס רוג׳רס ופאלמר. כשאתה מעביר מועדון תהליך לקראת מועדון על, אז נכון זה קורה באמצעות המון כסף, אבל בסוף אלמנט של שחקני אקדמיה זה אלמנט שחשוב לטפח בתהליך. גם מבחינת החיבור של הקהל לקבוצה, גם מבחינת הוספת יכולת של מועדון גדול.

נכון שזה בסוף קצת בולשיט, כי התארים הופכים את המועדון בראי ההיסטוריה לגדול, ואולי אני רומנטי ונאיבי מדי, אבל אני רואה בזה חשיבות גדולה באבולוציה אמירתית/רוסית/אמריקאית שכזו.

 

רודג'רס לא גדל בסיטי, רק לחדד. עבר לשם בגיל 17.

ואני בדיעה דומה לשלך. לדעתי שחקני בית זה עניין חשוב, זה פשוט לא חשוב לרוב המאמנים (ובכללם מוריניו ופפ).