זכרונות איטלקיים שישארו איתנו?

זה נורא עצוב שהרגע הזה הגיע, הפורום הזה ליווה אותי 21 שנים, שברובן הייתי פעיל ובשאר הקפדתי מדי פעם לקרוא. כאן חיזקתי את העברית שלי, הכרתי אנשים מעניינים שחלקם נהיו חברים, ובעיקר כאן היה לי מקום לחגוג הצלחות ולהכות כישלונות של קבוצתי האהובה.

מודה מכל הלב למי שהחזיקו את הפורום ולכל חברי הקהילה של הפורום האיטלקי. במיוחד לאורי וחבריי שכבר אינם פעילים, יניב, יואב, שחם, אנדריי ולואי.

 

לגמרי שכחתי מלואי שחם ואנדריי!

 

היה גם בחור מבריק בשם יותם, אוהד מילאן שהוסיף המון לקהילה.

 

פורום כדורגל אחר קיים לא בא בחשבון?

 

איזה רגע עצוב. אמנם לא כתבתי כאן המון זמן (ובעודי כותב, אני שם לב שאני פחות כותב בכלל), אבל ההרגל של להיכנס לפה אחרי משחק (כמו אחרי המשחק אמש) או בתום יום מרקאטו סוער עודנו.
ועל אף החלודה שבכתיבה, קשה שלא לומר כמה מילים על הבית שהפורום הזה היווה עבורי במשך תקופה כה ארוכה. הייתי פה ילד, נער, חייל, סטודנט. ניהלתי וכתבתי מן המניין. הדברים הקבועים היחידים ששרדו לאורך התקופה: הכדורגל האיטלקי בירידה, והכותבים בפורום האיטלקי נפלאים. תודה לכולם.

 

טוטאל פוטבול, שורדי ספורטאנטר. כרגע יש קהילות של בארסה, ריאל וקצת יונייטד, אבל זו לא בעיה להתרחב.

 

עושה רושם שיש כאן קצת חוסר חיבה (בוא נאמר ככה), לוואטסטפ, -ובאמת שאני לא מבין למה.
הכי פשוט הכי זמין.
שופכים ת'לב קצת קצת על קאלצ'ו מתי שיש זמן ומתי שבא לנו וזה הכל.

 

אני אישית לא סובל את הוואצאפ.
גם ככה יש מלא קבוצות, והעבודה מתערבבת עם השכנים, המשפחה, החברים, הדברים של הילדים ומה לא.

רק מביא לי עצבים. רוצה לבוא לסביבה נקייה.
מה גם שבוואצפ זה שיחה אחת ארוכה ואי אפשר לנהל דיונים מקבילים.

 

ספורטאנטר זכור לרעה כי כתבתי שם יותר מדי אז יניב הביא אותי לפה, עברו אולי עשרים שנה...כבר יש לי שערות שיבה ודאגות אחרות אבל לא ממש אכפת לי איך ננסה לשמר את הקשר בינינו, אני לא ממש יודע מה זה דיסקורד אבל גם וואטסאפ בסדר (למרות שגם אני לא חובב גדול של וואטסאפ). חשוב לי לציין כמה אייסוקר היה מקום מאוד משמעותי בשבילי, כאחד שלא ממש הסתדר במסגרות כמו בתי ספר ועבר משברים בגיל ההתבגרות ואחר כך גם לא התגייס לצבא, זה היה מקום שהצלחתי לייצר קשרים טובים. תודה לכולם ואולי נצליח להפגש עוד פעם...

 

קה קצו!

יואב - כמה טוב לראות אותך כותב פה!

אולי בגלל העתיד הלא ברור כבר כדאי להיות נוסטלגיים עד הסוף.

מה המשחק הכי נוסטלגי, נישתי, אהוב שהיה לכם פה?
למשל לי חקוק ה6-4 של פארמה על ליבורנו ב05 עם הרביעיות של לוקארלי וג׳ילארדינו