דיון הסרטים

כן, חה חה, הוא לא יודע מה עושים על החרא. כן, חה חה, בחור שמן שעיר ועירום יושב לו על הפרצוף. חה חה חה. יותר מצחיק-הוא חושב שיהודים זה ג'וקים...הומור בשיאו! אמריקן פאי קטנים לידו, ג'ים קרי צריך לעבור אצלו את השיעורים.

 

מה שעשית פה זה לקחת את הדברים שלי ופשוט להקצין אותם.
אני נהניתי מהסרט והוא הצחיק אותי, זה שאתה לא לא אומר כלום.

נ.ב-אני לא לבד בקטע הזה (של לאהוב את בוראט).

 

יפה לראות בבוראט את ההתנשאות של האמריקאים ברגע שהם רואים משהו שהוא מתרבות אחרת. לראות איך כל דבר שאדם כמוני וכמוכם היה מקבל מכות אם היה עושה ברגע שאדם "פרימיטיבי" מבצע אותו זה הופך לבסדר.

 

אתה במילים אחרות, היית דופק מכות לפרימיטיבי?

 

באותן מילים מה שאהבתי בסרט הזה זה שהוא צוחק על ההתנשאות של האמריקאים כשהם רואים מישהו מתרבות זרה, גם אם היא בדיונית והזויה לחלוטין כמו בסרט.

 

לדעתי מדובר דווקא הרבה יותר בסלחנות וקבלה מאשר התנשאות. כולם היו די נחמדים אליו וניסו לצחוק איתו. זה שבין האנשים היו גזענים, קיצוניים דתיים וסתם אנשים דפוקים זה כבר משהו אחר.

 

http://www.infernodistribution.com/cannes/AIR_POSTER%20(1).Xxx
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
הערב הלכתי לראות את הסרט "אוויר לנשימה". הגעתי בלי ציפיות בכלל, ומדובר בסרט נפלא, פשוט נפלא. סרט מרתק לכל אורכו וגרם לי לחשוב עליו הרבה אחרי שהוא הסתיים. אני חושב עליו גם עכשיו ואין לי ספק שאני אראה אותו שוב בקרוב. יופי של סרט, נהניתי מאוד.

 

למחוק

 

אתם רציניים? הבנאדם עושה מעצמו צחוק, איך לא יהיו כאלה? גם אני הייתי מגיב באותו אופן, הוא פשוט מטומטם, אין כאן שום התנשאות, הפיגור שלו לא מצחיק אותם ואני מזדהה איתם. סרט למתבגרים משועממים שרוצים להעביר את הזמן.

 

חייבים להעריך את סאשה בארון על השנינות, יכולת האלתור ובעיקר - על החוצפה.

אבל יש הרבה רגעים שהוא פשוט מגעיל אותי.

 

http://mad.walla.co.il/archive/411792-5.Xxx

בדיוק חזרתי עכשיו מהקולנוע, אחרי שראיתי את הסרט "חטופה".

בסרט היו קצת דברים שהרגיזו אותי, אבל בשורה התחתונה - נהנתי מאוד.

עוד מישהו ראה ?

 

מישהו ראה את הסרט "המאמין" \ The Believer

http://www.imdb.com/title/tt0247199/

זה התקציר:
"מבוסס על סיפור אמיתי של דני באלינט, תלמיד ישיבה לשעבר שהפך להיות אנטישמי וניאו-פשיסט. הוא מוצא את עצמו מנהל חיים כפולים: רודף יהודים במשך היום ולומד תורה ומלמד עברית במהלך הלילה. דני מגלה שהדבר היחידי שמקנה משמעות לחייו הוא לחיות אותם בסתירה, להיות הדבר והיפוכו, יהודי ונאצי גם יחד. הניגוד הבלתי אפשרי הזה מוביל אותו לסוף הרסני ובלתי נמנע. במפגש של ארגון ניאו-פשיסטי בביתה של לינה מואביוס (תרזה ראסל), דני מרשים את המשתתפים בהתבטאויות האלימות שלו העושות רושם בעיקר על ביתה של לינה, קרלה (סאמר פיניקס). ככל ששמו של דני נעשה מוכר יותר בחוגים הימניים כך הווייתו כיהודי הופכת מסוכנת ומורכבת יותר. הוא נמלט מניו יורק עם חבריו מגולחי הראש, אך קטטה במעדנייה כשרה מביאה אותו לידי עמידה במשפט. בסופו של המשפט הוא נשלח לעבוד עם ניצולי שואה במטרה להעבירו סוג של 'אימון רגשי'. בעוד הם מספרים את סיפורי הזוועה שלהם מתפרץ עליהם דני בזעם ומטיח בהם האשמות על חוסר האונים שלהם והפסיביות שהפגינו מול הנאצים, על רצונם לסבול ולשרוד על פני להילחם חזרה, אפילו במחיר חייהם. יחד עם זאת הניצולים משפיעים עליו בדרך שאפילו הוא אינו מודע לה. בזמן שהוא מניח פצצה בבית כנסת יחד קבוצת קיצוניים, משהוא קורה לו נוכח קדושת המקום. זהותו היהודית נחשפת ומובילה אותו לסופו ההרסני. "

ראיתי אותו עכשיו סרט מאוד מרגש

 

הסרט עצמו עשוי רע, וטוב שהתקציר לא מספר לגמרי את כל הסיפור.

הקטע היחיד שאיכשהו הזיז לי זה הסיפור של ניצול שואה עם הבן שלו, ואיך שהיהודון הנאצי דמיין את זה.

 

דווקא אני אהבתי את הסרט, אבל גם הקטע ההוא איך שהאיש תיאר אם רוצחים את בנו התינוק, זה הטריף אותי ולמשך 15 דקות לא יכולתי לראות את הסרט.

 

http://thecia.com.au/reviews/m/images/machinist-poster-1.Xxx

איזה יופי של סרט - פנטסטי!