מנצ'סטר יונייטד 2018/19-ימי סולשיאר

מאמן הנוער בעבר מרק דמפסי מצטרף לצוות של סולשאר. דמפסי, שחקן בית של יונייטד, עבד עם סולשאר בנורווגיה וגם אימן ללא הצלחה מועדונים בליגה הזו.

 

לי דווקא יש ספק, בטח עם החיסורים שהיו לנו בגמרים האלה.
מוריניו לא התאים לDNA שלנו, לתרבות של המועדון, בטח בתקופה ההיא שהייתה מאוד חזקה מהקהל ועד אחרון השחקנים.
סביר להניח שזה לא היה עובר מסך גם אז, סורי שאני נכנס והורס את סיפור הלג'נד.

גם מציגים את זה כאילו הוא עשה ב2010 בית ספר לפפ עם ברנלי ולא עם קבוצה עתירת כוכבים.

 

חוץ מיורגן קלופ שהצליח להוציא בעונה שעברה 200 אחוז מסגל מוגבל של ליברפול אני מתקשה למצוא מאמן שהוא לא באמת נטו מאמן של שחקנים כפי שמישהו פה מעליי הציג את מוריניו.

שימו את גוארדיולה באברטון למשל ואני חותם איתכם שהיא לא עוברת את המקום ה-6, כן גם מאמן גדול ככל שיהיה צריך גם בוס נדיב ושחקנים ברמה גבוהה שבלעדיהם אין לו סיכוי להצליח.

 

מגוחך להגיד על פפ שהוא פשוט נותן לשחקנים לשחק ולא מפריע, אם זו בעצם הרמיזה.
זה שיש לו סגל אדיר לא משנה את העובדה שהוא יצר קבוצה שנראית כמו יותר מסך חלקיה, לא משנה כמה החלקים האלה טובים ויקרים. גם לסגל הכי טוב בהיסטוריה של אנגליה זה הישג גדול לעשות עונה כמו העונה שעברה של סיטי. זו קבוצה שמאומנת ומתורגלת ברמה מופתית, זו נטו עבודה של מאמן במגרש האימונים, וכמו קלופ גם פפ הוא הכוכב האמיתי של הקבוצה הזו.

 

על זה שהוא לא רלוונטי לכדורגל של היום אני מסכים כמו שציינתי ואין לי מה להרחיב בנושא. ואני לא חגגתי את ה" טרבל" בעונה הראשונה. אני כתבתי בסוף עונת 16-17 כמה אני מאוכזב מהעונה. כתבתי את זה פה בפורום. אבל כן היו אחרים שחגגו וחשבו שזו עונה טובה, דבר שהוא בהחלט הזוי. אומנם כן תמכתי במינוי של מוריניו אבל ככל שהתקדמה העונה הראשונה הבנתי שזה לא זה.

ולא השיא של ה15 ספיגות לא ישבר לדעתי.
בטח שלא ה150 משחקי בית ברצף ללא הפסד.
ולהגיע לקבוצה כמו ריאל בזמנו שכמה שנים רצוף נכשלה בלעבור שמינית גמר ולהגיע איתה לחצי 3 שנים רצוף זה יפה מאוד. ומה שהוא השיג בקריירה זה הרבה יותר מ" דברים יפים" כמו שציינת. והאליפות שהשיג בריאל הייתה מהמרשימות שהיו ועוד בעידן של בארסה אולי הכי גדולה בהיסטוריה. מה שכן בעונה השלישית בריאל הוא איבד את זה לגמרי.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

שים לב, כתבתי שהןא עשה דברים יפים ומרשימים בתקופה ההיא בקריירה שלו.

להגיע עם ריאל מדריד שבזבזה על סגל שלם יותר מ200 מליון פאונד ובכללותו נכלל אחד משני השחקנים הגדולים בהיסטוריה בפיק לחצי גמר אלופות זה דבר יפה לא מעבר.
זה שאלו שלפניו נכשלו לעבור את השמינית רק מעצים משהו שהוא בכלל דבר מתבקש מקבוצה כל כך גדולה שרוב שחקניה היו בפיק.
אפילו אתה השתמשת בהגדרה שזה ״יפה מאוד״ ולא מעבר.
אחרי 3 שנים הוא עף משם כי נכשל ובגדול גם לא עשה משהו שהוא מעבר ליפה באירופה עם קבוצה שגם היא אחת מהגדולות בהיסטוריה(ולראיה מה שעשתה שלוש שנים ברצף אחרי שעף משם).

אני לא מאמין שמוריניו היה מוציא יותר עם מנצ׳סטר יונייטד באותם גמרים, זו דעתי.

 

אכן אמרתי דבר יפה על זה שהוא הגיע 3 שנים רצוף לחצי גמר אחרי 6 שנים כושלות של המועדון באלופות. זה באמת יפה מאוד ולא מעבר לכך. אבל חוץ מזה בריאל הוא הצליח לשבור את ההגמוניה של בארסה של פפ שזה לא דבר של מה בכך וזה הרבה יותר מ"דבר יפה".

ושוב, בראייה כוללת על הקריירה של מוריניו אין ספק שהוא אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה למרות הכשלונות שהיו לו. זה לא דבר שנתון לוויכוח לדעתי.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

מה זה אחד מהגדולים בהיסטוריה?

לדעתי בחיים לא ברשימה עם הגדולים ביותר שידע המשחק הזה.
איפשהו בסוף העשריה או תחילת העשרייה השנייה ורחוק מאוד מעילויים כמו פרגוסון, שאנקלי, באזבי וכשגם פפ לדעתי עם פוזיציה גבוהה מאוד מעליו.

 

אולי המאמן הפורטוגלי הטוב בכל הזמנים אבל ממש לא אחד המאמנים הטובים בכל הזמנים. היה לו גם מזל עצום עם השער ההוא של קושטינו בדקה ה-90 באולד טראפוד שאלמלא הוא אני בספק רב אם היה מגיע לאן שהגיע.

 

לא אוהב להתייחס לדברים מחוץ לאנגליה או לדברים לפני תקופתי כלומר לפני שנות ה90, בתוך אנגליה בזמני כאוהד מוריניו כנראה מקום 3 מבחינת כמה הרשים אותי בעבודה שלו ואני מדבר כמובן על הגירסא המצויינת של צ'לסי שהוא בנה (יודע שראניירי רכש את רובן וצ'ך לפני שמוריניו חתם) זאת של הקדנציה ה-1 שלו. רק מקום 3 כי ונגר בנה גירסא אדירה של ארסנל עם פחות אמצעים ממנו ולטעמי הסובייקטיבי גם את הקבוצה הטובה ביותר שראיתי באנגליה עד לסיטי של עונה שעברה. 1 זה פרגוסון שבנה המשכיות שהשניים האלה לא עשו.

 

טיעון מאוד בעייתי.
לפפ לא היה מזל עם השער של אינייסטה בברידג'? (ואני לא מדבר על השיפוט)
גם לפרגי כמובן היה "מזל עצום", מהפך בתוספת הזמן מול באיירן ושחקן שמחליק בפנדל מכריע.
כל הכדורגל מפוצץ ב"מה היה קורה אם", אי אפשר להשתמש בדברים כאלו כטיעון.

 

המהפך לא היה מזל. יונייטד עשתה אותו דבר לכם באותה עונה ובכלל עשתה מלא מהפכים.
המזל אולי היה שעד דקה 70 היה עדיין 1:0, אבל יונייטד כבר התחילה עם המכבש הרגיל שלה.

 

אפשר לדבר על מזל בהקשר נקודתי ולא בהקשר של עשור שלם של הצלחות.

 

זה מזל כמו שהמהפך של סיטי מול ק.פ.ר היה מזל. כשאתה מבקיע פעמיים בתוספת הזמן, בטח כשזה מגיע ממצבים נייחים, יש בזה אלמנט של מזל.