נבחרת ברזיל זה פיתוי מטורף למאמן שאולי ירגיש שמיצה עצמו באימון של קבוצות, אבל בואו נהיה ראליים ונודה הסיכוי שמינוי כזה ייצא לפועל מתישהו הוא נמוך עד אפסי. פפ וסיטי זה כנראה שידוך שנועד לכל החיים, אני לא מאמין שהוא ירצה לעזוב מתישהו את החיים הטובים במועדון שאולי הכי קל להצליח בו באחת מהליגות הבכירות ביבשת.
אני גם חושב שהוא יישאר שם עוד כמה שנים לפחות. גם כשיעזוב, זה יהיה לעוד קבוצה עם אמצעים רציניים או חזרה לברצלונה כמו שנאמר פה. הוא מאמן קבוצות קלאסי, מאוד מתמקד בפרטים, מאמין בעבודה ובדפוסי משחק, לא מתאים לנבחרות כל כך. קלופ שהוא מאמן יותר אמוציונלי (אם כי גם מאוד מתודי כמובן) יותר מתאים לאיזה ריצה עם גרמניה.
שניהם לא מתאימים לנבחרות לדעתי, אבל קלופ אולי כן ירצה לאמן את גרמניה בשלב כלשהו. אני גם חושב שפפ יישאר שם עוד תקופה לא מבוטלת כי אני באמת לא רואה איזה אופציה נוספת יש לו. האופציה היחידה שאני חושב שאולי יכולה להיות רלוונטית זאת יובה, אבל אני לא רואה אותו הולך לאמן בליגה האיטלקית כי אני חושב שיהיה לו קשה להקנות לקבוצה שם את הסגנון שלו. הוא היום בקבוצה עם התקציבים הכי גדולים, שמנוהלת מעולה, בליגה הכי אטרקטיבית. הוא יילך לבנות משהו חדש במקום אחר ועם פחות משאבים? זה נראה שונה לחלוטין ממה שהוא עשה עד היום. אני כן חושב שמפריע לו שהם פשוט לא זוכים לאהדה. הוא מדבר הרבה על כמה שלא אוהדים אותם, על כמה הוא רוצה שהאוהדים יבואו לתמוך בהם באצטדיון, על איך כולם נגדם (זה גם מלחמה פסיכולוגית, אבל לא רק). הם זוללים תארים, הם מרוויחים המון, אבל אף אחד לא ישכנע אותי שזה לא מבאס אותו (ואת דה-בריינה למשל) שאין מאחוריהם תמיכה פנאטית של אוהדים.
אני חושב שההשתלטות הקטארית יותר הרחיקה מסיטי אוהדים מאשר קירבה אותם אליה, אבל שזו תהיה הבעיה האחרונה של פפ כי זו אפילו לא קרובה להיות עילה לעזיבה שלו בשנים הקרובות. לדעתי פספסנו את פפ איפושהו ב-2015 ואפשר היה לנסות לגרום לו להגיע לאולד טראפוד אבל אני בספק אם נעשה ניסיון רציני לכך ואם הוא בכלל היה מסכים לבוא, אני בטוח שהוא לגמרי לא חש פספוס מכך.
קטאר זה פריז, לא סיטי... לא חושב שזה הרחיק אף אחד. מי שאהד אותם לפני זכה סוף סוף לראות תארים ואני בספק גדול אם זה הרחיק מישהו מהם. פשוט אף פעם לא היה להם בסיס אוהדים גדול, והם לא קבוצה עם היסטוריה עשירה אז הם פשוט לא מעניינים. הם גם לא מועדון מלונדון שהתקשורת באופן טבעי מחבקת יותר והיריבה העירונית שלה היא אחת מ2 הקבוצות הגדולות באנגליה. יש גבול כמה עניין הם יכולים לייצר וזה ישתנה רק אחרי עוד לא מעט שנים שהם ייצרו בסיס אוהדים חדש (שיגיע באופן טבעי בעקבות ההצלחות). מה שכן, יש מצב שגם חלק מהאוהדים שלהם כבר לא מתרגשים כל כך מאליפות כי הם מבינים שזאת הפכה להיות ברירת המחדל אז גם האמוציות שלהם מתונות.
בנרנדן רודג'רס הוא ללא ספק המאמן המאכזב של העונה, לדעתי השמועות שצצו באמצע העונה שמנצ'סטר יונייטד מעוניינת בו גרמו לו נזק בלתי הפיך. אם לסטר רוצה לחזור בעונה הבאה להיות קבוצת צמרת היא צריכה לעבור רענון על הקווים, גרהאם פוטר שעושה בשלוש העונות האחרונות עבודה נפלאה בברייטון יכול להיות מועמד מעניין, ובכלל אני כמעט בטוח שהוא יגיע בקיץ לאחת מקבוצות דרג הביניים השאפתניות שעוברות השנה עונה מזעזעת: אולי לסטר, אולי סאות'המפטון, אולי אפילו אברטון בהנחה שתצליח לשרוד ולמפארד לא ימשיך.
מתודי או לא(למה זה שיהיה חיסרון?), הוא כבר התבטא בנוגע לרצון שלו לאמן בטורניר נבחרות בינלאומי בעתיד. יש גם טענה של דני אלבס שפפ הציע את עצמו לברזיל ב-2012. לגבי יונייטד, הייתה לו הזדמנות אחרי ברצלונה. פרגוסון רצה אותו וביקש שידבר איתו לפני שהוא מקבל החלטה, אבל גווארדיולה לא חזר אליו.
קנו לו את חלוץ החלומות שלו עכשיו כשהוא כמעט בן 22, דיאז בן 25, רודרי 25, פודן 21, קאנסלו בן 27, אדרסון רק בן 28. למה שהוא יחשוב בכלל לעזוב דבר כזה? הוא לא קרוב לשים חותמת של איזה הצלחה מובהקת על הזמן שלו פה, יש לו תחרות שנתית מול הקבוצה השנייה הכי טובה באירופה. יש לו ארנק להביא מה שהוא רק רוצה ונותנים לו לחצות את כל הקווים(במשכורות, בתשלומים לאב/לסוכן/לנשמהשלו). רוצה לומר, מריח לי כמו עוד 5 שנים לפחות.
לא מכיר את ההתבטאויות, אם אמר אז אמר. לגבי למה שזה יהיה חיסרון - כי בנבחרת אתה עובד בזמן מוגבל עם השחקנים, זה מגרש משחקים אחר מבחינת אימון וטקטיקה בגלל זה. באופן כללי אם אני מסתכל על נבחרות מצליחות ברמה הקבוצתית, אני חושב שזה פחות ברמת המאמן ויותר ברמת התשתיות שמונחות בנבחרות הצעירות עוד, סטייל איטליה, גרמניה וספרד. אלה שלוש מדינות שמאוד ניכר שיש סגנון משחק מובהק לאורך ה15-20 שנה האחרונות (לא יודע מה היה לפני) גם אם מחליפים מאמנים. אמנם אין לי הוכחות מוצקות לזה אבל זה לתחושתי המצב בכדורגל נבחרות. בספרד אגב רוב השחקנים מכירים כבר את סגנון הכדורגל על שטח קטן (ברמה כזו או אחרת) אז זה יותר מסתדר לי שגוארדיולה יילך לשם בגלל זה.
כדורגל נבחרות הרבה יותר אינדיבידואלי, הרבה פחות שיטתי. הרבה פחות איכותי. זה פשוט מטבע הדברים כשיש לך סגל שמתאמן יחד רק כמה פעמים בעונה, ועם תחלופה גבוהה של שחקנים. זה לא מקרי שרוב המאמנים בכדורגל נבחרות הם די בינוניים, או כאלה שירדו להם המניות או רוצים איזה סיבוב לפני פרישה. אני מסכים שזה לא נראה מתאים כ"כ לפנאט כמו פפ. לא יודע אם הייתי קורא לזה חסרון, פשוט קשה לראות את יכולות האימון שלו באות לידי ביטוי בנבחרת כמו במועדון.
תוסיף לזה גם את המעט קרדיט שבדרך כלל מאמן נבחרת יקבל על הצלחה של הנבחרת שלו. תמיד ייחסו את זה לסגל, לתשתיות ואפשר גם להוסיף תיבלון של מזל כי זה טורניר נוק אאוט. איך האלטר אגו של פפ גווארדיולה יחיה באקלים הזה? מעבר לנבחרות זה בדרך כלל סיבוב פרידה מהכדורגל. הוא לא קרוב לזה. הוא בחנות ממתקים במנצ׳סטר סיטי והוא נלחם על הלגאסי שלו כמו שניתן לראות כשהוא מפמפם בכל שבוע שכולם אוהבים את סיטי ואין הערכה למה שהם עושים וכו וכו וכו...
פפ המאמן האחרון שילך לאמן נבחרת. הסיבה המרכזית נאמרה פה- תהיה לו השפעה מינימלית על אסופת שחקנים מתחלפת שהוא יפגוש 4-5 פעמים בשנה, אבל סיבה לא פחות חשובה- הוא פשוט מזעזע בטורנירי נוקאאוט. בלשון המעטה.
סיבה עוד יותר חשובה - בנבחרת צריך לעבוד עם מה שיש ולמקסם את החומר הקיים, ולא ליצור קבוצה על פי החזון שלך באמצעות רכש מאסיבי.