50 השחקנים הכי גדולים של שנות ה - 2000 גרסת FourFourTwo

כי זה מגזין אנגלי. הם די מתעבים את האיטלקים. אין אף איטלקי בטופ 20(אבל לא היתה להם בעיה להכניס לשם 6 אנגלים) פירלו, שהוא ביי פאר הקשר הכי טוב באותו עשור מקום 27, מאלדיני מחוץ ל-30 ואת בופון הם בעטו בוולה לסוף הרשימה.

 

הייתי אומר שרוני פה כי בעשור הזה בערך ב-4 עונות הוא אחד משלושת שחקני ההתקפה הבכירים בקבוצה שבמשך 3-4 עונות הייתה בטופ של הכדורגל האירופאי. בכל אחת מהעונות האלה הוא פלירטט עם 20+- כיבושים ו15 בישולים. אז הגיוני מאוד.

 

לא חושב שהוא היה טוב בעונה הזאת(09-10) בהכרח יותר מבעונות אחרות בתקופת השיא שלו.
הוא כנראה הכוכב הכי team player בעשור הזה.
באותה עונה הקבוצה הייתה צריכה אותו כחלוץ מטרה week in week out אז הוא נתן מספרים הארי קיינים.
כבר לא היה את רונאלדו ולא את טבז אז טבעי ששיחק כמעט רק מקדימה.

בכל עונה בשיא שלו הוא היה נותן את המספרים האלה אם הקבוצה הייתה צריכה את זה ממנו ומשחקת איתו יותר קרוב לשער.
גם לסקנד סטרייקר ושחקן שבילה המון באגף(ועשה המון הגנה, ניהול המשחק ממרכז הקישור כשהיה צריך) הוא נתן מספרים מדהימים.

הוא היה כל כך טוב מ2006 שזה גרם לכל המערכת להתניע התקפה וגם לשחקנים צעירים, תוספות חדשות(טבז, ברבטוב) להכנס למערכת במהירות. שחקנים אהבו לא סתם לשחק לידו.

הבאסה עם רוני שבגיל 27.5 הוא כבר נראה פחות טוב מקאלום ווילסון.
בגיל 28 היה גמור.

 

בעונת ה34 שערים הוא לחלוטין היה השחקן שכל ההתקפה נבנתה בשבילו. הוא שיחק רק באמצע באותה עונה וההתקפות היו מיועדות רק לו. היינו קבוצת התקפה מאוד צפויה באותה עונה.
הרבה שחקנים מרכזיים אחרי השיא, את רונאלדו החלפנו בולנסיה שאומנם היה טוב אבל שחקן מוגבל וצפוי. נאני באותה עונה כבר היה רבע מהשחקן שהיה בשיא, ברבאטוב גם כן היה בירידה גדולה והוא היה הכובש הבכיר אחרי רוני...12 שערים. לדעתי השגנו את המקסימום שאפשר היה להשיג עם הסגל הזה. את האליפות הפסדנו במחזור האחרון לצ׳לסי על נקודה, באלופות עפתי מול באיירן כשאני עולה עם דארן גיבסון בגומלין.

המספרים שלו בקריירה כמעט דמיוניים. עונות של 15+- בישולים באהלן אהלן, הייתה לו אפילו עונה של 22 בישולים ממש בסוף(כשהוא כבר שחקן הרבה פחות טוב). בפיק שלו מסוף 2005 עד 2012 הוא משחקני ההתקפה הכי טובים באירופה, חד וחלק. כשאנגליה הייתה מגיעה לטורניר כדורגל היו בודקים מה מצב הכשירות של ווין רוני, לא אף שחקן אחר.

 

פרגוסון רצה לקחת אליפות לסיטי אחרי האגוורררוווו של 2012 ולפרוש.
הוא לא תכנן את הקבוצה מ2012 כדי שתחשוב מה יהיה אפשר לעשות איתה ב2014. היה ברור שרוב הסגל על אדי דלק אחרונים והיה ברור שמה שהוא הכי צריך זה עוד כלי התקפי אמין בנוסף לרוני ואז לפרוש בשקט. אשתו לא הייתה נותנת לו להמשיך מעבר לעונה ההיא.

אני לא ממש תכננתי שנאני יחזור לעצמו למרות ההופעה מול באיירן. היה ברור די מהשלבים הראשונים שזה לא השחקן המלהיב של תחילת הקריירה.
נתן אחר כך עונה אחת מעט יותר טובה אבל לא היה שחקן אמין יותר מנניח....ולנסיה. וזה מסכם טוב את מצבו באותה תקופה.

 

מתחיל להרגיש לי שבופון הוא אחד האנדרייטדים הכי גדולים אי פעם.

 

לא חושב שהוא אנדרייטד, מקבל את ההערצה הראויה לו, חוץ מברשימה הספציפית הזאת.

 

תפקידים קצת שונים כי זידאן היה קשר התקפי. ושלא תבין, אין לי בעיה שזיזו במקום השני, אבל פירלו היה חייב להיות ב-20 הראשונים. אישית הייתי גם מכניס אותו לעשיריה הראשונה במקום זלאטן.

 

אין לו את הדרכון הנכון והוא כנראה גם לא שיחק בקבוצה הנכונה בשביל הדירוגים המשעממים האלה.

 

חחחח פטריס אברה.
אם כבר שחקני יונייטד אז צריך לתת כבוד להווארד ווב. בנאדם אחד - אליפויות רבות.