אני חושב שזה פחות עניין עדתי של מזרחים-אשכנזים, אלא יותר עניין של פורמליות. ההגיה במלעיל נחשבת לפורמלית, ול"אשכנזים מתנשאים" (בלי קשר למוצא שלהם בפועל) יש נטייה לדבר בשפה פורמלית, בעוד שאנשים יותר עממיים יעדיפו שפה לא פורמלית. כאן יש סרטון בנושא (למרות שבפועל הוא לא עונה על השאלה שלך בצורה ישירה): כאן סקרנים | מלעיל VS מלרע - הקרב הגדול של העברית - YouTube אגב, העניין הזה מזכיר נושא דומה, ומעניין לא פחות: מדוע דיבור בח' וע', שמזוהה עם עדות המזרח, נחשב לפרימיטיבי ומקור ללעג, למרות שזו צורת ההגייה התקנית של העיצורים? גם על כך יש סרטון: אנחנו לא הוגים אותיות כמו שצריך? | כאן סקרנים - YouTube
כן זה לא עניין עדתי, אלא של קהילות יותר. העניין הוא שההטעמה הנכונה ברוב המילים בעברית היא מלרעית ולא מלעלית. לכן השפה "פורמלית" צריכה להיות כפי שנהגו בקהילות מזרחיות/ספרדיות.
לא רק מלעיל ומלרע. גם הר' המתגלגלת היא התקנית לעומת הר' האשכנזית שהשתלטה כמעט סופית על הדיבור וגם על הדיבור הרשמי. גם ח' וע', באשכנזית התקשו להגות אותן. אבל יש עוד משהו ששמתי לב אליו. ההגייה התקנית של המילים זיתים, ביצים היא בלי להגות את הי' הראשונה (ZETIM, לא ZEYTIM). בעברית הספרדית י' כזאת היא אות ניקוד, באשכנזית הוגים אותה עיצורית.
אכן נכון יותר לומר בצים וזתים, כי התנועות בעברית הן חד צלילות, כלומר צֵרֵה זה e ולא ey. לגבי הר"ש זה בכלל תופעה לא מוסברת. רוב הקהילות, פרט למרכז ומערב אירופה, דוברות שפות עם ר"ש מתגלגלת ולא אחורית. כל קהילות העולם הערבי והאיסלם, כל קהילות דרום אירופה ודרום אמריקה, וכל הקהילות של יהודי מזרח אירופה. כלומר הקהילות שבהן יש ר"ש אחורית הן מיעוט, ועדיין זו התקבעה. גורל הח"ת והע"ין זה שונה כי עד שנות ה60/70, האשכנזים היו הרוב והם קבעו את השפה. בנושא שאני העלתי יש איזה קטע לא מובן. יש הטעמה מלרעית שהיא הנכונה בעברית והיא לרוב ההגיה של קהילות ספרד והמזרח. האשכנזים דיברו במלעיל בגלל היידיש המלעלית, ואיכשהו זה התחלף. לדבר במלעיל נשמע "צ׳חצ׳חי" ולדבר במלרע נשמע מתנשא. אשתי בת להורים ממרוקו אפילו אמרה לי שאני אשכנזי מתנשא כי אמרתי "תות֫ים" ולא ת֫ותים.
בכלל, אני שונא לשמוע את כינוי הגנאי "אשכנזי", בעיקר כי אני לא אשכנזי, למרות שאני כן ממוצא אירופי. אני בולגרי שלם ממוצא של אנוסי ספרד שהתפצלו לאירופה ולצפון אפריקה.
