רק רוצה לתקן את המשפט האחרון שלי כי הוא היה מתלהם מדי. כן עשינו דברים בקרוב לשנתיים האלה. חמאס הוא לא אותו חמאס של תחילת התמרון ואפשר לראות את זה גם באופי הלחימה שלו וגם בכמות הרקטות. אני אוסיף שיש לנו חיילים גיבורים שאני עפר לרגליהם. ועדיין יש לנו עוד ה-מ-ו-ן עבודה. חמאס עדיין שולט ביד רמה ברצועה, לא הגענו אפילו לרבע מהמנהרות שלו, צריך לזכור שהוא בנה את כל המערך שלו ב-30 שנה. כדי למחוק עבודה של 30 שנה במעט זמן אתה צריך להוריד את הכפפות ולעשות דברים שכמו שנאמר יכולים להפוך אותנו למצורעים. אנחנו בחתיכת פלונטר.
אתה לא יכול, אחרי יותר משנה וחצי, להחליט שפתאום עכשיו אתה "תוריד את הכפפות". מאוחר מדי. אפילו אם נתעלם מהצד השני המקומי - הצבא כבר שחוק, החיילים הסדירים גמורים אחרי שטחנת להם שם את הנשמה, את המילואימניקים אתה כבר אפילו לא מעז להכניס כמעט לעזה. אתה לא יכול פתאום להגביר את הקצב ולא יכול עכשיו להמשיך "לעבוד" שם עוד שנים. ואתה גם יכול להמשיך להתרוצץ בעזה שנים, לגלח בתים, לפוצץ מנהרות, לאתר עוד חמאסניק ועוד חמאסניק. לא יהיה לזה סוף, וזה לא שווה את מחיר הדמים שתשלם בדרך. אנחנו כבר רואים את המחיר כמעט יומיומית עכשיו.
עם זה כבר אפשר להסכים. אנחנו אכן בפלונטר. אתה רק צריך לקבל את זה שאין לנו איך לפתור אותו בצורה ריאלית. זה כואב, מסכים, אבל זה המצב.
ישראל לא יכולה לצאת מהמצב הזה בלי שימוש במכון הביולוגי. מצטער לבשר לך דרוריקו. צר לי. אני אישית לא רואה דרך אחרת. העולם לא נותן לישראל לנצח. נכון. אבל אם לא תנצח לא תהיה ישראל. זה גם נכון... אמרתי ואני אומר שוב: אני כבר לא מדבר על חוסר היכולת לנצח ארגון טרור קטן נטול טנקים ומטוסים ומערכות צבאיות מלאות ומה שזה משדר (לא משנה אם זה כי העולם לא נותן לנו לנצח או המוסריות המלאכותית שגידלנו לא נותנת לנו לנצח או סבתא שלי לא נותנת לנו לנצח. -בשורה התחתונה לא מסוגלים לנצח. וזה משודר לכל הגורמים סביבנו). אני מדבר בעיקר על העובדה שאת השביעי לאוקטובר, תרצה או לא תרצה - עשו לנו עם קלצ'ניקובים עם טוסטוסים ועם טנדרים ועם רחפנים. אלו הכלים שבאמצעותם מיטטו לנו קווי הגנה ועשו לנו יום באוושוויץ בתוך שעתיים וחצי כולל אלפי הרוגים ופצועים ושבויים. אתה מכיר גבול, כלשהו, שאין מאחוריו טוסטוסים וטנדרים ורחפנים? ישראל חייבת לנצח. כדי לחיות. אם זה אומר שהניצחון לא יבוא ולא יכול לבוא עם לוחמה קונבניציונלית אז זה אומר שחייבים לעבור למימד אחר של לוחמה. המכון בנס ציונה שווה לנו כמו 20 דיביזיות ומאתיים מטוסים.
מצד שני אתה צריך להגן על תושבי העוטף. קח דוגמא. ירי נ״ט. היום לא נורה נ״ט על תושבי העוטף כי חמאס שומר את זה לחיילים. ברגע שתוציא את צה״ל מהרצועה הנ״ט הזה יופנה לתושבים. שלא לדבר על זה שחמאס יתעצם מחדש, בטח אם תצא מציר פילדלפי.
ובגלל זה דיברו (לא בממשלה, כמובן) משלב מאוד מוקדם במלחמה על כך שקריטי לייצר פתרון מדיני כלשהו כי היה ברור שלטהר לגמרי את עזה אי אפשר יהיה.
הקמת מדינה פלסטינית ברצועה, שעזה בירתה, כמובן. לא יודע. אינני מדינאי, אינני דיפלומט, אני לא מכיר אף אחד בתחום, אז למה מצפים ממני לפתרון? יש ממשלה נבחרת וכל זה, יש ראש ממשלה שמתגאה בקשריו בעולם, אז שימצאו מענה. במקום זה, הם פשוט נמנעו מהעניין במשך תקופה ארוכה וסירבו לדון בו, גם כשהצבא האיץ בהם. ביבי זרם (ועדיין מקשקש) על הקטע של ההגירה מעזה, למרות שהיה ברור ברגע שטראמפ העלה את זה שזה לא ריאלי, וטראמפ עצמו שכח מהעניין אחרי חמש דקות. אז פלא שהגענו לאין מוצא?
משאלת לב פנטזיונרית וילדותית. לא יכול להיות שבן אדם יחזיק בהשקפה שאין לה בסיס, שהוא מודה שאין לה בסיס, שהוא לא מכיר בסיס שיכול להיות לה,ֶ ולא שמע מעולם על מישהו שהציע לה בסיס. השקפה שהמציאות סותרת, ניסיון העבר סותר אותה, וכל נתון אמפירי או תחזית ריאלית סותרים אותה.ֿ זו בדיוק ההגדרה למשאלת לב. ותו לא. ילדותית אגב. במיוחד כשהיא מלוות בקנאות. קנאות ודבקות לקראת משהו לא מוגדר בכלל. פנטזיה. ——————————— אנשים כמו זה שמקשקשים מעליי - ציונות לא אומר להם כלום.ֶ יהדות לא אומר להם כלום. אבל תבונה כן אומר להם משהו. מתישהו הם יקלטו שזה לא נכון/נבון מבחינתם להישאר פה. ולהוביל או להציע או לחתור לשום מקום וסתם לסכן את עצמם (לסכן אחרים, כל עוד הם יהודים, זה פחות אכפת להם) אבל מעצמם כן אכפת להם. -השאלה היחידה רק כמה גלונים של דם יהיו להם על הידיים לפני שיקלטו את זה. ויתחפפו.
