המשחק היום מול ניו זילנד הוא כנראה החשוב ביותר בשלב הבתים בהתחשב בנסיבות ובתוצאות. אני מסכים עם האמירה שאמנם התיקו מול פראגוואי התקבל בהבנה מסוימת והצגנו יכולת טובה ביחס לציפיות, אבל מול ניו זילנד זה לא אותו דבר. ניצחון, בין אם 1-0 ובין אם 4-0 הוא חובה. ניצחון היום ותיקו מול סלובקיה יספיקו לעלייה בודאות, אבל בגלל האפשרות הגבוהה שספרד תסיים במקום השני, איטליה חייבת לנצח גם ביום חמישי. עלייה מהמקום הראשון בבית הזה היא ממש לא בשמיים, למרות התיקו ולמרות הפציעות של שני השחקנים הטובים בסגל. אני באמת חושב שלפי איך שהטורניר מתפתח, כשאין אף נבחרת שמתעלה על השאר (בייחוד עם התפוצצות הבועה של ספרד), איטליה יכולה ללכת רחוק ולהגיע לפחות לחצי.
חוויתי הדחות כואבות מול הצפרדעים ב-98 וב-2000, ואת הבושה של השיפוט ב-2002, ואת הביזיון בשלב הבתים ב-2004 ואת כאב הלב בפנדלים ב-2008, אבל תחושת בושה כמו היום מול ניו זילנד לא הייתה לי מעולם, ולא בגלל התוצאה בגלל שאף אחד לא מודה שזאת נבחרת בדרג שלישי באירופה, כשבמקום שחקנים כמו טוטי, דל פיירו, פירלו, גאטוסו ובופון מקבלים ליצנים כאלה, שמשקפים בדיוק את הרמה של הליגה האיטלקית. אם לא יתעוררו באיטליה היא תהיה גירסא של שבדיה או קרואטיה בשנים הקרובות, נבחרת חביבה שיכולה להפתיע את הגדולות מדי פעם.
פירלו פצוע. בדרך כלל אני לוקח על עצמי את תקפיד הסנגור של ליפי, אבל היום אני מתקשה לסחוט אפילו נקודה חיובית אחת (אם אני ממש מתעקש אז ג'ילארדינו שפתח היה טוב יותר היום - מתברר שזה אפשרי - מפאציני). כולי תקווה שפירלו יחלים עד סלובקיה. כולי תקווה שליפי ילמד מטעויותו הגסות. נראה את פאלומבו על חשבון מרקיזיו. נראה את מאג'יו (איפה קסאני?!) על חשבון קרישיטו ונראה את קוואליירלה.
והכי חשוב, נראה את בוקטי על חשבון קאנאבארו. קפטן, שחקן ותיק, מנהיג, אבל לא הגיוני שכל משחק הוא יעלה בגול. את השער איטליה תשיג - בפנדל, בקרן, בבעיטה מרחוק או הגבהה - אבל שער אחד לא מספיק אם כל משחק סופגים גול.
בואו נעשה סדר. מה יש לאיטליה: זאמברוטה בכושר משופר; מונטוליבו שמנהל משחק נהדר ולא חושש להפציץ מרחוק; דה-רוסי שאי-אפשר להגיד עליו מילה רעה, הוא עושה קצת מכל דבר; כל השאר - תוהו ובוהו. ליפי התעלם מכל-כך הרבה שחקנים יצירתיים שהיו יכולים להועיל לנבחרת כמו טוטי(לא תמיד הבריק במדי הנבחרת לטעמי אבל תמיד משך תשומת לב ופינה שטחים לאחרים מה גם שטוטי ווינר ולהבקיע הוא יודע), דל-פיירו(כן, עדיין בגילו המופלג) והכי חשוב - אנטוניו קסאנו. לא ייאמן שהתותח הזה נמצא מחוץ לנבחרת. קסאנו זה שחקן שיכול לעבור שלושה שחקנים בלי להתאמץ ואיתו הנבחרת הייתה הרבה יותר ערמומית ולא צפויה. איטליה לא הפסיקה להרים כדורים למרות שהשחקנים ראו שזה לא הולך ולא יילך - כי אין תוכנית מגירה, זה מה שהם יודעים. איטליה גם יודעת לשחק רק על מתפרצות, כמו למשל הבעיטה של קאמורנסי החוצה. תוך כדי משחק מסודר קשה לה להגיע לשער. עכשיו ליפי למעשה אוכל את הדייסה שהוא בישל לעצמו. לדעתי, אם די-נטאלה ימשיך לשחק על הקו עם הוראות ברורות מליפי - תחתוך לאמצע ותבעט, ובאגף השני יהיה את פפה שמעט יותר טכני בהשוואה לשאר שחקני איטליה - הנבחרת תיהיה קצת יותר מסוכנת. זה המקסימום שהיא מסוגלת לעשות עם הסגל הנוכחי. אולי גם פירלו במקום דה-רוסי, משום שעל מונטוליבו אסור לוותר. אל לליפי לחכות עם השינויים בהרכב, הוא חייב ליצור משהו חדש ומפתיע במשחק השלישי. חבל שהוא לא למד מדומאנק וקאפלו שעלו עם הרכבים גרועים ושילמו על כך. איטליה לא יכולה לבנות כבר על ההגנה שלה שתסחוב אותה עד לסוף הטורניר, כי בכל משחק היא סופגת. איטליה מודל 2006 שמרה על שער נקי מול גרמניה והנבחרת הנוכחית מתקשה לעשות זאת נגד פרגוואי וניו-זילנד. גם אם קנבארו לא גרוע כמו במדי יובנטוס, הוא טועה 'רק' פעמיים וזה עולה לנבחרת בגול ולא תמיד היא תוכל להחזיר. ייתכן וקנבארו הוא הבעייה על אף שהיו לו גם תאקלים טובים ורואים שהוא מאוד נמרץ ומשפיע קצת בפן המנטאלי על השחקנים שלצידו. אני גם חושב שהנבחרת איבדה את כוח ההרתעה שלה בצורה משמעותית וזה קרה כבר הרבה לפניכן. נבחרות כבר לא חוששות מאיטליה במצב של שיוויון. הנה התגובה שלי בדיון המשחקים:
דור, טוטי ודל פיירו כבר לא משחקים בנבחרת איזה 4 שנים. יש לי תחושה כל כך רעה מהמשחק הזה שאני רוצה שפראנדלי יטוס עכשיו לדרום אפריקה.
אין סיכוי שליפי יוותר על דה רוסי. כשפירלו יחזור כנראה נגד סלובקיה הוא יכנס במקום מרקיזיו לשלישייה בקישור עם מונטו ודה רוסי. יש סיכוי שפאלומבו יועדף על פירלו אם הוא לא יהיה כשיר ב100 %. איזה יום חרא, דווקא ביום האחרון ללימודים באה איטליה והרסה לי את החופש. רק תתארו לעצמכם שעם מאמן נורמאלי נטול אינטרסים היינו יכולים לשחק בהרכב הבא: -----בופון/ מארקטי----- זמברוטה- קייליני- קנאברו (נסטה תחזור http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx )- קסאני פירלו- דה רוסי- מונטוליבו די נטאלה- ג'ילא/ פאציני(געגועים לטוטי)- קסאנו (לא שכחתי את מיקולי, הוא פצוע) אני בטוח שעם ההרכב הזה אני מגיעים רחוק יותר והרבה יותר יצירתיים בהתקפה.
אני דווקא אגיב בניגוד לרוח הדיכאון ששוררת בדיון הזה, הרי גם ככה כל מה שהיה להגיד על המשחק היום כבר נאמר. מה שרציתי להגיד הוא שמונטוליבו פשוט נהדר. הוא השחקן שהכי הרשים אותי עד עכשיו בטורניר. עושה את תפקידו על הצד הטוב ביותר, ומציג יכולת וורלד קלאס אמיתית. הוא תמיד משחק ככה, או שזו איזו התעלות רגעית? כי אם כן, יש לכם דאגה אחת פחות לגבי העתיד של נבחרת איטליה...
הוא היה צריך לנצח את המשחק הזה עבור איטליה בכדי לעשות את קפיצת המדרגה שהיתה מעמידה אותו לצד שחקן כמו פירלו למשל. הוא גרעין של כשרון, שחקן יוצא מן הכלל, אבל עדיין חסר לו את ההתפוצצות הזו.
ברור לי שהוא עדיין לא עומד ברמה של שמות כמו פירלו. העניין הוא שהוא ממש קרוב לשם, ואפשר בהחלט להניח שהוא יגיע לשם די מהר. אני בהחלט רואה אותו בשורה הראשונה של הקשרים בעולם עוד עונה שתיים...
אגב, באיזה יום קסאנו היה מאושר יותר, אתמול כשהתחתן עם בחירת ליבו או היום כאשר ראה את הנבחרת של ליפי, נואשת לשחקן בדמותו... (רק אומר לזכותו שהוא אוהד אמיתי של הנבחרת שרק רוצה בהצלחתה).
אולי כדי לרומם את רוחכם, אולי כי קשה לי להאמין שאיטליה כבר תודח, בכל אופן אני יזכיר לכם את מונדיאל 1982, אז איטליה פתחה עם 3 תוצאות תיקו וסיימה כאלופת עולם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
