תבוא לעודד את הגרמנים ככה במקום לעודד אחרים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
אם נעלה לשמינית, הטורניר יתחיל עבורינו מחדש. אבל עד שלא הבטחנו את העליה, אני בלחץ! http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/let_it_all_out.Xxx
למרות הכל אני מאמין שאיטליה תעלה לשלב הבא, השאלה אם ליפי יפיק את הלקחים הטקטיים הדרושים. נהניתי מאד לראות את מונטוליבו (אני זוכר אותו עוד ממשחק של נבחרת איטליה הצעירה נגד אנגליה הצעירה) וגם קרישיטו שיחק טוב מאד לדעתי.
איך שסלובקיה נראתה היום, אני לא יודע מי נראה יותר גרוע בהתקפה. בכל אופן, איטליה תלויה בעצמה וניצחון יבטיח מקום בשמינית הגמר, כנראה נגד הולנד.
מצטער שאני אומר את זה אבל: אמרתי לכם! כל הדברים שכתבתי אחרי המשחק הקודם התגלו במערומיהם היום! ואפילו עוד יותר נורא! לא להאמין ששחקן כמו יאקווינטה ממשיך לשחק 90 דקות, פשוט שחקן אפס, א-פ-ס. מספיק היה לראות את כל הכדורים שהוא קיבל ועשה מהם 0 מצבים, ועד שהכניסו לו כדור לרחבה, הביא דרדלה שהלך לקרן. ההגנה? שוב, ניו זילנד לא היתה צריכה 10 מצבים, מספיק אחד עם טעות של קאנאברו (מפתיע לא?) והופ זה נכנס, מזל שלא הפסדנו בסוף. היחידי שמגיע לו ציון לשבח - מונטוליבו. פשוט ביזיון מה שהיה היום, אין לי מילה אחרת להגדיר את זה, גם עם השחקנים האלה, אסור להיראות כל כך רע מול ניו זילנד, עצם העובדה שהגענו ל-0 מצבים בתוך הרחבה אומרת הכל. אגב אם מישהו תוהה, לא היה אופסייד בגול של הניו זילנדים מאחר והכדור כשהוגבה לא נגע באיש וסמלץ לא היה באופסייד...קאנאברו פשוט מסר לו. אם אני לא רואה את יאקווינטה וג'ילא בחוץ ואת קוואליארלה ופאציני בפנים עם די נאטאלה זה ביזיון, וקאנאברו על הספסל רבאק! מבית קליל, הפכנו אותו למסובך כמו שרק איטליה הנוכחית יודעת... 1. פאראגוואי (1:3) 4 2. איטליה (2:2) 2 3. ניו זילנד (2:2) 2 4. סלובקיה (3:1) 1 מחזור אחרון: סלובקיה נגד איטליה ניו זילנד נגד פאראגוואי אין מה לעשות, חייבים לנצח את פאראגוואי בשביל לקבל בשמינית הגמר את הולנד...במידה ונסיים בתיקו וניו זילנד תסיים באותה תוצאה בדיוק אז תיערך הטלת מטבע על זהות העולה לשלב הבא, אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.
נראה שהמעמד של ליפי מתחיל להתערער בקרב השחקנים. ג'ילארדינו: "יותר מדי פעמים אני מוצא את עצמי עם הגב אל השער. העמדה שלי פוגעת ביכולת שלי." מרקיזיו: "יותר מדי שחקנים לא משחקים בעמדות שלהם כי המאמן כל הזמן עושה ניסוים. כל השינויים הללו גורמים לבילבול ומביאים לטעויות."
אני מודה ומתוודה שניו זילנד הפתיעו אותי לגמרי. כולם ראו את התגובות המזלזלות שלי לפני המשחק. אבל היום הם נתנו פשוט משחק טקטי מעולה. עם זאת, איטליה לא ניצחה את המשחק הזה בעיקר בגלל עצמה. למישהו עדיין יש ספק שמקומו של קנאבארו לא בהרכב. עצוב שהזוכה בכדור הזהב במונדיאל הקודם נראה כמו בלם של נבחרת ג'מייקה במקרה הטוב. בונוצ'י,קרישיטו, פאלומבו לא יודע מי צריך לתפוס את מקומו. איתו בהרכב זה עוד עלול להגמר בהדחה בשלב התים. יאקווינטה היום היה פשוט זוועה. התקשה לעצור כדור הסתבך הרבה פעמים בדריבלים מיותרים, נתן מסירות לא מדויקות. אני מאוד מקווה לראות את די-נטאלה או פציני במקומו. למה סימונה פפה דווקא יצא במחצית אני לא מצליח להבין. מרקיזיו ויקווינטה היו צריכים לצאת הרבה לפניו. קוואלירלה פצוע או משהו כזה? יש סיבה שהוא לא שיחק? לגבי השחקנים. עדיף שיסתנמו את הפה ויתרכזו בלהביא תוצאות על המגרש במקום לדבר על המאמן. למרקיזיו לא חדש לשחק בצד ועושה רושם שגם אם ליפי היה מתפקד את אורן ניסים עם הגב אל השער הוא היה עושה יותר מג'ילא.
ידעתי על מה אני מדבר, גם "נבחרת של נגרים" יודעת לעשות קשיים. הפערים היום בכדורגל העולמי מצומצמים והפער יילך ויקטן. העיקר כל הפרשנים באיטליה קשקשו על ניצחון בהפרש בגדול. ומילא הפרשנים, אותי מאוד הרגיז מרצ'לו ליפי בתגובות שלו אחרי המשחק, הוא דיבר על אותו שלב הבתים במונדיאל 1982, שבו איטליה השיגה שלושה תוצאות ואיכשהו עלתה לשלב הבא. ולעזאזל, איך אתה מרשה לעצמך לדבר ככה? אתה לא עיתונאי, לא סטטיסטיקן ולא עורך סקרים, אתה המאמן של נבחרת איטליה! לבוא ולהגיד לעיתונאים במסיבת העיתונאים: "אנחנו לא בפאניקה, אנחנו רק מאוכזבים". הוא עוד מרשה להגיד לעצמו שהוא יסתפק בתיקו אם פאראגוואי תנצח את ניו זילנד. העיקר הוא זכה במונדיאל לפני 4 שנים ועכשיו הוא שם זין על כולם. אין לו שום רעיון מאחורי הנבחרת הזאת, שום פילוספיה של משחק, שום שיטה של משחק, הרבה ניסויים לא פרקטים ולא ממשיים ולא קונקרטים ואני לא אופתע אם נגד סלובקיה הוא ימציא מערך חדש. לך תחזור לדוג בויארג'ו!
דווקא היום ליפי היה בסדר לדעתי, עשה את החילופים הנכונים אבל ניו-זילנד היו מושלמים ולא עשו טעויות (ורק ככה איטליה יכולה לכבוש). לא היו לי ציפיות מהמונדיאל הזה, אבל מה שהיה עד עכשיו הצליח אפילו להפתיע אותי.
אולי החילופים שלו היו בסדר אבל לפתוח עם החוד האפור שנקרא ג'ילא את יאקווינטה זה ממש לא נכון. גם לפי המשחק הראשון וגם לפי מה שהם באמת שווים. היה צריך לפתוח עם די נטאלה מההתחלה ואני מקווה שיעשה את זה במשחק הבא. מיקולי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx
דווקא אתמול ליפי עשה כמעט כל טעות אפשרית. ההצבה התמוהה של מרקיזיו (למה לא להשתמש בקוואליירלה?), ההכנסה החוזרת של מאורו שלא תורם במאומה כבר שני משחקים, חוסר היכולת לפצח בונקר (על זה הרחבתי בדיון המחזור) שהתבטא גם בחילופים, בקיצור - ליפי אמור לאכול נבחרות כמו ניו-זילנד לארוחת בוקר, אני לא מאמין ששחקנים ברמות האלה (אפילו יובנטוס ניצחה את סאונגם בתחילת העונה) לא יכולים שלא לנצח נבחרת חובבנית.
באופן כללי, אני בעד סגל שמורכב מוותיקים לצד צעירים שעדין לא מוכחים. הבעיה בליפי זה ששחקנים שממשיכים לאכזב (בין אם כי הם כבר לא לרמה הזאת או שהם עדין לא לרמה הזאת) ממשיכים לקבל קרדיט. מצד אחד, זמברוטה הוותיק מוכיח שהוא שווה הרכב גם בגילו והוא אחד השחקנים הטובים ביותר בנבחרת. לצידו גם יש את מונטוליבו, שחקן לא מוכח (לפחות לא ברמות האלה) שגם הוא מציג יכולת מעולה. הבעיה היא בשחקנים כמו קאנאבארו וקאמוראנזי, שהוכיחו כבר פעמיים (שזה כבר יותר מדי. גביע עולם זה 7 משחקים במקרה הטוב, בשביל זה יש משחקים הכנה) שהם כבר לא לרמה הזאת ועלו לנבחרת בנקודות. יש גם שחקנים כמו מרקיזיו שהוכיח שהוא עדין לא בשל להוביל את איטליה ולמרות זאת ממשיך לקבל קרדיט מליפי. למשחק הבא - מאג'יו על חשבון קרישיטו (לא כי קרישיטו היה רע, פשוט מאג'יו תומך התקפית יותר), בוקטי על חשבון קאנאבארו (פשוט כי קאנא רע), פירלו (או פאלומבו) למרכז על חשבון מרקיזיו הלא בשל, פפה (שחקן ההתקפה היחיד ששיחק טוב יחסית) וקוואליארלה (פפה בפנים, קאמוראנזי איכזב, יאקווינטה לא טוב באגף ודי נטאלה לא הביא את השינוי המיוחל) בצדדים, כשבשפיץ אני מעדיף לראות את יאקווינטה, לא כי ג'ילא או פאציני רעים, פשוט צריכים כמה שיותר שחקנים טכניים (ויאקווינטה, על כל מגרעותיו, עדין טכני יותר מג'ילארדינו ופאציני).
אין דיון יותר מתאים להעלות את הנושא הזה בו, אבל לדעתי זהו הטורניר שבו אנחנו נפרדים באופן רשמי מהאסכולה האיטלקית הישנה, שחרתה על דגלה שיטת כדורגל שהתאימה למצב שהיה נתון בסוף שנות השמונים-תחילת שנות התשעים, וכיום לא מאפשרת לנבחרות שמשתמשות בה להצליח מול טקטיקות חדשות. מרצ'לו ליפי, פאביו קפאלו, סוון גוראן אריקסון - כולם קידשו את אותה השיטה במשך הרבה מאוד שנים, ולא היו מוכנים להסתכל החוצה ולחפש חדשנות. כמובן שהם לא השתמשו באותו המערך בדיוק (קאפלו הוא אלוהי ה-4-4-2 וליפי ואריקסון גיוונו מעט לאורך השניםם), אבל התפיסה, שלא נותנת אפשרות למערכי יהלום להתפתח, או סתם לשחקנים יצירתיים לקבל תפקיד חופשי במרכז השדה (זה בעיקר בלט לרעה אצל אנגליה, למפארד לא יכול למצות את עצמו ככה). דעתכם?
