כנראה שלא הובנתי נכון. כשאמרתי ״אני לא זוכר מקרה כזה בהיסטוריה״ התכוונתי להיסטוריה של המדינה, אז אתה יכול לחסוך מעצמך לבדוק כמה מנדטים יש לראש הממשלה באלבניה.
תסתכל על הודעה אחת מעליך של אדון @Roma ותבין. המסר של נתניהו בימים האחרונים רגע לפני ההחלטה של הועידה עובד על לפחות חלק תומכיו. יש אנשים שהשתכנעו שרכב, נהג ומאבטחים למשפחה הזאת מטעם המדינה זה אינטרס ציבורי, אבל כל אדם שעיניו בראשו יודע שאלו שהתרגלו למאבטחים, רכב ונהג על חשבון הקופה הציבורית מתקשים לוותר עליהם, וממש לא רוצים לשלם על זה מכספם. אריה אלדד ניתח את זה יפה: 103FM - בן כספית ואריה אלדד - "העניין הוא כסף וכבוד - לא ביטחון"
אני מאד מקווה שישחררו אותה אבל אלה שני מקרים שונים. המעצר של בני הזוג אועקנין היה מעצר פוליטי וסלקטיבי. העורכת דין עברה על החוק של בלארוס. כשאתה נכנס עם סמים רפואיים לכל מדינה, בטח ובטח כשמדובר בדיקטטורה חשוכה אתה צריך לברר קודם מה החוק שם אומר לגבי זה. היא נהגה בחוסר אחריות ועכשיו משלמת על זה. ולמרות זאת אני מקווה ומאמין שמשרד החוץ ידאג לשחרר אותה.
זה כמו קבוצה אלופה שבסוף העונה, ובטח שאחרי שנים, זוכרים את הרגעים הגדולים שלה ואת ים המשחקים הבינוניים והחלשים שבהם היא גירדה נקודות שוכחים. בזמן אמת, בימי שרון-אולמרט-לא משנה מי, כנראה שהיינו נתקלים בהרבה מקרים שבהם ראש הממשלה רצה ללכת בכיוון מסוים והוא לא יכול היה. כמו כן יצוין שבזמן שרוב הממשלות בישראל היו די הומוגניות, הממשלה הזו שונה מאוד. ולכן, גם אם לבנט היו 40 מנדטים, זה לא היה משנה אם הוא היה נזקק למשל ליש עתיד, לעבודה ולמרצ כל הזמן כדי להעביר החלטות. זה לא ששת המנדטים. זה הרכב הקואליציה. נ.ב: עדיף גם ראש ממשלה לא חזק בממשלתו מראש ממשלה שנגרר לא אחרי שותפים קואליציוניים, אלא אשתו ובנו. אוי, הבושה.
האמן לי ידידי שאני זוכר טוב מאד את תקופה שרון ואולמרט ואני בהחלט זוכר שהם היו מנהיגים דומיננטים. זה לא שלא היו ויכוחים בממשלה, היו וטוב מאד שהיו, אבל מי שקיבל את ההחלטה הסופית היה הרוה"מ. במקרה של בנט זה נראה כאילו שלא סופרים אותו בכלל, שהוא ראש ממשלה רק כי לפי החוק צריך מישהו שיאייש את המשרה. אני לא אשקר ואגיד שביבי קיבל את כל ההחלטות על דעת עצמו, ברור שהיו גם לחצים מבית, החרדים למשל, אבל כן הרגשת שיש פה מנהיג, אתה יכול לאהוב את המנהיג הזה או לא, אבל אי אפשר להתכחש שהיה כזה. היום אתה לא רואה את זה. קח לדוגמא את נושא החיסונים בבתי הספר. בנט הורה לא פעם לחסן ילדים בבית ספר אבל שרת החינוך לא סופרת אותו בכלל, והיום היא גם פיטרה את המנכ"ל שלה בגלל שרב איתה על אותו נושא. איפה זה ואיפה שרון שזרק מהממשלה את כל מי שהתנגד להתנתקות.
רק לשמוע את הטון המזלזל הזה של יעל אודם. אבל כבר התרגלנו, זה ככה כבר למעלה מעשור. תקשורת שיום אחרי יום מתגייסת נגד ביבי וכל מי שקשור אליו. אודם היא בסך הכל חיילת זוטרה בארגון הזה. אבל העיקר שאת ביבי מעמידים למשפט על קשרים עם התקשורת, כמובן באדיבות הפרקליטות, זרוע נוספת של הדיפ סטייט.
ממש לא. המפלגה הקטנה תקבל כוח לא פרופורציונאלי, אבל יש קו אדום שאחריו בחירות וירידה מתחת לאחוז החסימה.
@DRORIKO אולמרט לא היה דומיננטי ברמת הכנסת. להתוות מדיניות לא קשור לכמות המנדטים. גם בנט מתווה מדיניות בנושא הקורונה עם 6 מנדטים בלבד. הטענה שלך מדברת על זה שראש ממשלה צריך להיות חזק ברמת הכנסת (מנדטים), ואולמרט היה פופולרי ככה לתקופה קצרה מאוד. שרון קיבל 38 מנדטים בליכוד, אולמרט קיבל את השאריות עם 29 מנדטים בקדימה, ואז נזרק משם בבוז ולבני קיבלה אותה כמות. אתה מערבב בין "ראש ממשלה חזק זה ראש ממשלה מאוד פופולרי" (ואז נתניהו ושרון חזקים ואולמרט וברק לא) לבין "ראש ממשלה חזק זה ראש ממשלה שמקבל החלטות דרמטיות" (ואז באופן פרדוקסלי נתניהו לא היה ראש ממשלה חזק כי הוא היה מאוד מסויג וזהיר). אתה מביא את 'שרון זרק את מי שהתנגד להתנתקות' כשכולם מסכימים איתך ששרון היה ראש ממשלה חזק עד כדי דורסנות. את תקופת אולמרט אתה מתאר אחרת לגמרי משהיתה. הוא לא היה קרוב לדומיננטיות של ביבי אחריו או שרון לפניו, וזה שקרו דברים דרמטיים בתקופתו לא משנה את זה בשום צורה. בכל מקרה, הדוגמאות - נתניהו שרון וההתנתקות, רבין ואוסלו, שרון וההתנתקות ואפילו נתניהו והריכוזיות* - מראות יפה מאוד כמה עדיף ראש ממשלה אפרורי ומשעמם (פורצה אדלשטיין) ולא חזק וסופר פופולרי. *לא שנתניהו עשה משהו רע כמו אלה, אבל העובדה שהמדינה מעדיפה 4 מערכות בחירות ורוטציות וקואליציות מקרטעות על החלפת פרסונה היא עובדה מדאיגה. @YYY מה הקשר לבחירות ולאחוז חסימה? מדבר על התוצאות וזהו. זו עובדה מתמטית פשוטה.
בנט הוא ראש הממשלה הכי סתמי שהיה פה. נער מקהלה סתמי.אף אחד חוץ ממנו ומבן כספית לא יזכור שהוא היה ראש ממשלת ישראל
המועמדים של נתניהו: אביחי מנדלבליט, פצ"ר לשעבר ומזכיר הממשלה. המועמדים של סער: פרקליטת מחוז מרכז, המשנה ליועמ"ש לניהול, המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי. לא יודע אם המועמדים טובים, אבל המשך מגמת השיפור (או "עשר מעלות ימינה", לחובבי הביטוי).
אם אתה רוצה להסתמך על חשבון פשוט, תספור את התיקים. לא בממשלה הנוכחית שהיא בית זונות, אלא בכל ממשלה רגילה שבה למפלגת השלטון יש 30 מנדטים או יותר.
תגיד אתה יודע לדבר על בן אדם בעולם הזה בלי לדחוף את נתניהו? כשאתה מתווכח עם אשתך אתה גם דוחף את נתניהו? כל המועמדים של סער הם מתוך המערכת, אנשי המערכת ואף אחד מהם לא מביא איתו גישה שמרנית כפי שאתה מצפה מסער כביכול. אף אחד מהם לא יתקן מה שצריך לתקן.
של הצעות פסיכותיות חסרות קשר למציאות. נדמה כי הוא היחיד בממשלה שבכלל נלחם על הגבלות כלשהן. אם זה תלוי בשרים אחרים, כבר לא היו ממש הגבלות, אולי מלבד מסכות במקומות סגורים ובדיקות בכניסה לארץ. בנט מבזבז זמן על הצעות לא דמוקרטיות. הוא נלחם באזרחים שומרי חוק ובכלכלה.
