כשהלקוח מחליט האם לקנות את מוצר הוא בודק פרמטרים כמו איכות המוצר והמחיר שלו. באיזה צד אתה של ההיסטוריה פחות מעניין אותו. גם מדינות זה לקוחות.
לפיד בריאיון לרשתות ערביות:צריך לבטל את חוק הלאום.הקפאנו את חוק קמיניץ.לא נאפשר תפילות יהודים על הר הבית - חדשות רוטר איזה אפס. עבד נרצע של ממשל ביידן. למה בעצם הוא לא מתאסלם?
שמאלנים:הימנואידים האלה יודעים רק לקשקש, מי שבאמת מבין בביטחון הם השמאלנים, עובדה שכל הקצינים הבכירים נמצאים במפלגות השמאל והם כולם אומרים שהכיבוש מוביל אותנו לאבדון. גם שמאלנים:
מה נתב"ג, מה נמל אשדוד, מה רכבת, מה זה מעניין שירותים שמשפיעים ישירות על כל אזרח במדינה. רק ביבי אומרים לך. עריכה: אם גם לכם הפוסט של אביר קארה לא מופיע, הנה התוכן: הקדמה חשובה: הפוסט הבא מאשים מפורשות את מירי רגב בלא פחות משחיתות ציבורית. שחיתות שלא גרמה לנזק חד פעמי, אלא עולה לנו גם היום, כל יום, מחירים עצומים כמדינה וכאזרחים. מדובר בדילים מלוכלכים שהעלו כאן את יוקר המחיה לשמים, רק כדי לקדם את האינטרס האישי של גברת רגב. לצערי רגב מצליחה לברוח מהאחריות בעזרת אמירות פרובוקטיביות שמסיטות את הדיון, אבל הפעם היא לא תחמוק מהדיבור על מה שחשוב. מאז שהגעתי לפוליטיקה, אני מתחקה אחרי השורשים הרעילים של יוקר המחיה. כאן אחשוף פרק מהתוצאות. אני עומד מאחורי כל מילה שלי ואהיה מוכן להגן עליה גם בבית המשפט. 1. דיל התעופה: ב2020, בשיא הקורונה, כמעט לא יצאו ונכנסו מטוסים לישראל. באוצר זיהו בזה הזדמנות נדירה: לפרק את המונופול המושחת של רשות שדות התעופה. נתב"ג של היום פרימיטיבי, יקר, כושל ולא יעיל כי את כל תחום התעופה בישראל מנהלת רשות שדות התעופה הדורסנית. כשניסו לפרק אותם – הם שבתו וסגרו את המדינה. בקורונה היתה ההזדמנות לשחרר את המדינה מהם. אבל לא כשמירי רגב שרת התחבורה. רגב היא חברתו של פנחס עידן, יו"ר ועד העובדים של הרשות. היא עצרה בכל תוקף תפקידה את הרפורמה ובלמה את הניסיון לפרק את המונופול. פנחס עידן חבר במרכז הליכוד, ותחתיו אלפי מתפקדים. האצבע שלו במרכז הליכוד, האצבע של אנשיו בפריימריז – שלה. כן, היא קנתה את הכח בכסף שלכם. 2. דיל הרכבת: רכבת ישראל אהובה בוודאי על כולכם עקב הדיוק, ההתמדה והמסירות של עובדיה. חחח סתם. אם שאלתם את עצמכם למה הרכבת כושלת כל כך, תוכלו להיעזר בידיעה שגילה אדרעי, יושבת ראש ועד העובדים, כן זו מהשביתות ו"ימי המחלה" המסתוריים של הנהגים שקורים ממש באותו יום – היא חברה של מירי רגב. יחד הם ניסו ב2021, לפטר את המנכ"ל מיכה מייקסנר, בסיוע יו"ר הדירקטוריון שרגב מינתה במיוחד. למה לפטר את המנכ"ל? ובכן, הוא סירב למנות בכירי ליכוד לתפקידי סמנכ"ל בטיחות ותפקידים בכירים נוספים. הקומבינה הניהולית והמינויים הפוליטיים החריבו כל שיקול מקצועי. התוצאה: רכבת ישראל היא מונופול, שבויה בידי הועד, מקבלת תשלומי עתק מהמדינה ונותנת שירות שראוי לקללות שאתם שופכים עליו יום יום. 3. דיל הנמל באשדוד: אני לא צריך לספר לכם על הטירוף של נמל אשדוד, נמל עם ועד של עושקי ציבור שממשלת הליכוד ריפדה במיליונים. אבל רק נזכיר את הדיל המסריח של רציפים 24 ו25. שתתעצבנו עוד קצת. ב2021 המדינה ניסתה לפתוח שני רציפים לתחרות בנמל, כדי לייעל קצת סוף סוף את צוואר הבקבוק ברציפים שמביא להפסדים עצומים. בתגובה, מה הסיכוי, איים ועד הנמל בשביתה. מירי רגב נכנעה בקולניות לכל דרישות הועד, במיוחד לדרישה העיקרית שלהם בהסכם ה"התייעלות" החדש – שלא תהיה תחרות באשדוד. בכלל. זה בנוסף לדרישות כספיות מופרכות. משרד האוצר נאבק בבהלה בתכנית של רגב והצליח לבטל את חלקה. הנזק עדיין עצום. למה לרגב להכנע ככה לועד? מה, חשוב לה שהעובדים המסכנים שנהנים מהשכר הכי גבוה במגזר הציבורי יצליחו לסגור את החודש? לא, התשובה פשוטה בהרבה. לרגב קשרים לא רק ברכבת וברשות שדות התעופה אלא גם בנמל אשדוד. וכשועד העובדים רומז לכולם, רמז עבה, שהצבעה לרגב תביא לנו הרבה כסף ישר מהציבור, אז גברת רגב מגיעה גבוה גבוה בפריימריז. 4. דיל היבואנים המסתוריים: זה נשמע כמו סיפור יפה: סמוך לסיום תפקידה, רגב הכריזה על חוק חדש: חובת התקנה של מערכת למניעת שכחת ילדים ברכב. רק שהחוק נוסח באופן מתוחכם ומפותל ככה שמכל היבואנים הקיימים, שניים בלבד עמדו בתקן לסיפוק המערכת. והמחיר? הזוי בהתאם. מעל ארבע מאות שקלים ליחידה. אפשר רק להניח מי דחף את החקיקה מאחורי הקלעים. כחלק מהעבודה שלי באגף רגולציה יזמנו את מבצע "ניקיון אביב" לביטול רגולציות מיותרות והרסניות. במסגרת התכנית ביטלנו את החקיקה ההזויה הזו, שלא קיימת באף מקום בעולם. 5. איפה תמצאו תמיד את מירי רגב: המחולל הראשי של יוקר המחיה בישראל הוא ההסתדרות המושחתת. רגב חברה בה כמובן וגם ניסתה להתמודד על תפקיד היו"ר. רגב מתנגדת לרפורמת ההוזלה בחקלאות, התנגדה לרפורמת ההתייעלות בחינוך, התנגדה לכל רפורמות התחבורה ומבטיחה לציבור שאחרי הבחירות תסבסד לחם לעשירים ולעניים, ממש כמו שקורה במדינות הכושלות והרעבות ביותר בעולם. תבינו, מירי רגב היא לא אישה עם פה גדול ודעות קיצוניות. זה רק תפקידה בהצגה, האשליה שנועדה לכם. מירי רגב היא מחולל עוני. סוכנת רעב. הייתי אומר שהיא תמכור את ההורים שלכם בשביל לעלות מיקום אחד בליכוד, אבל היא כבר עשתה את זה. היא מכרה את ההורים שלכם, אתכם ואת הילדים שלכם. כסף לבתי החולים, למשכורות שוטרים, כסף פרטי לקניות בסופר – אין. בגללה. הליכוד של רגב ושותפיה (שחלקם גרועים ממש כמוה ואף יותר) הוא מפא"י. מפא"י של הצנע והפנקס האדום. ואת הצנע שלהם הם ימשיכו להביא לפה. מרגישים חסרי אונים? בחרדה? בצדק. בכל פעם נכנסים פוליטיקאים לעמדות הכח, חלקם עם כוונות טובות, ומכבש הלחצים המושחת מקפל אותם עם זנב בין הרגליים ומשעבד גם אותם. אנחנו צריכים שליח ציבור שלא יזוז מילימטר מול הביריונים הגדולים ביותר במדינה. שליח ציבור שזו משימת חייו. זה לא לוקח רגע, זה מהלך ארוך. אבל כדי שהוא יקרה חייבים לשים אצ בקלפי. חופש כלכלי. מפלגת הליכוד Miri Regev מירי רגב משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
יש פה מצביעי מרצ שיכולים לספר איך דווקא היא חזרה מהבית להנהיג את המפלגה? אני באמת לא מבין איך חוץ מלטנף בלי פילטרים כמו קשישה בימיה האחרונים איזו בשורה היא מביאה איתה, זנדברג והורוביץ נגיד לא הוכיחו את עצמם כשהיו בראש ואני מבין למה הם נרתעו בזמנו מפרענקים כמו דבוש ובוסקילה אבל יאיר גולן על כל חסרונותיו היה באמת מביא איתו משהו אחר והאופן שבו דחו אותו היה לא מובן(וגם מצחיק מאוד).
המפלגה שבשליטת נאשם שילמה כסף (אמנם עבור עבודה) לאדם שהעיד נגד אותו נאשם. כן, זה בדיוק כמו כלי תקשורת שמשלם למישהו כסף למישהו תמורת ריאיון. הטפשת כאן הולכת ומתחזקת.
דיווח: רביב דרוקר שילם לניר חפץ 300 אלף שקלים עבור החומרים לתוכנית המקור - חדשות רוטר 300 אלף ש''ח עבור ראיון סתמי בתוכנית סתמית. זומבים על מלא
כי היא היחידה שהם סומכים עליה שתלחם על חוק הנאשם. זה הדבר שהכי מעניין כיום את מצביעי מרצ. זו כבר מזמו לא מפלגה אידאולוגית
