אקטואליה

אין שוב היגיון פוליטי לנתניהו לותר על הברית עם החרדים.
ליברמן אחרי סבב א' פסל רק את החרדים ולא את הליכוד, זה היה ברור שנתניהו לא יוותר על הברית עם החרדים כי זה היה גומר את הקריירה הפוליטית שלו. פעם אחת זה נכפה עליו בממשלה עם לפיד ובגלל זה הוא דאג לפרק את הממשלה אז מהר יחסית כדי לא לשרוף את הגשר לחלוטין. ראינו גם כמה זה עזר ללפיד בלונג טרם.
לדעתי, גם למחליף שלו לא יהיה אינטרס לוותר על הברית הזו.ביחד עם החרדים יש לליכוד 50 מנדטים, וייתכן שהמספר הזה עוד יעלה.

 

לא יודע עד כמה מצב תאונות דרכים באמת חמור ונמצא על סדר היום. אבל נושא כלכלי קשור לעניין דת ומדינה, מבנה השלטון קשור. הבעיות רק יעמיקו אם לא יעשה רפורמה בשיטת משטר ולא יפרידו את הדת המדינה. בפירוש אין לישראל עתיד במצב הנוכחי. ושוב לא יצטרכו אויבים מבחוץ.
באופן כללי גם בעת העתיקה, יהודים איבדו את עצמאותם קודם כל בגלל מלחמות פנים.

 

לא דיברתי על תאונות הדרכים אלא על ערסים עם סכינים שמספיק שתעיר להם על הבריונות שלהם בכביש בשביל למצוא את עצמך במצב קשה בבית החולים הקרוב.

 

לא מסכים איתך. זה לא נושאים פוליטיים, זה חוצה מחנות, יש מפלגה שלא תגיד שהיא הולכת לטפל באלימות בכבישים או מחירי דירות? נו בחייך. אפשר אולי לדבר על ימין או שמאל כלכלי, בפועל כמה באמת עושים את זה בארץ? זה לא מעניין פה אף אחד, זורקים פה ימני שמאלני בלי שום התייחסות לכלכלה, דרעי הוא כביכול הבעל ברית של הימין והוא עוד רגע חורט פטיש ומגל ליד הספר תורה על דגל המפלגה שלו.

זה לא ייעצר בהכנסת חמץ לבתי חולים או 15% מהשעות רחצה בהפרדה. אם כן אז עם כל הטמטום שבחוקים האלה זה באמת כנראה ייבלע בגרון. השאלה אם שם זה באמת ייעצר.

 

1. 'הפרדת דת ממדינה' זו סיסמא טיפשית במדינה שיש בה את חוק השבות, וזו סיסמא מגוחכת כשהיא מגיעה מאנשים שבלי חוק השבות לא היו כאן.
2. אני לא חושב שאלימות אזרחית היא דרמה גדולה בישראל. כמובן שיש אנשים אלימים, אבל לי לפחות נראה שזה אנקדוטלי.
הסיכון הגדול בישראל זה אלימות של גברים ערבים. בין אם כלפי גברים ערבים אחרים, בין אם כלפי נשים ערביות ('כבוד המשפחה'), בין אם כלפי יהודים (רקע לאומני). אני די בטוח שאם מורידים את רמת האלימות של גברים ערבים בישראל (כולל יו"ש) לרמה של גברים יהודים או נשים ערביות - רמת האלימות בישראל תהיה נמוכה מאוד.

הבעיה מספר 1 בישראל היא האיום הבטחוני, מאיראן דרך סוריה וחיזבאללה וחמאס ופת"ח ועד ל'מפגעים בודדים'.
הבעיה מספר 2 בישראל היא הקושי הכלכלי, שנובע מ: א. עלות בטחונית. ב. עלות חרדים. ג. שאריות סוציאליזם.

@אמיר ע
נוסח החוק שגפני הציג כולל "בתקופת חג הפסח לא יוכנס ולא יוחזק במוסד רפואי חמץ או כל מזון אחר, אלא לפי הוראות שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל... הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד רפואי שאינו מציג את עצמו ככשר".
אני לא יודע איזה מוסדות רפואיים מציגים את עצמם ככשרים ואיזה לא (ומי בכלל מחליט את זה), אבל אני כן מניח שמועצת הרבנות הראשית תאפשר לבית חולים להציע מתחם כלשהו שבו כן יהיה אפשר לאכול חמץ. הרציונל בחוק הזה הוא לאפשר לדתיים לשמור הלכה (ולא להסתכן בטיפת חמץ שתהיה לידם או בחדר אוכל או במטבח) וליצור מרחב ציבורי שלא מציג חמץ.
בקיצור: לא משהו שאני תומך בו ולא נעים מדי, אבל הרבה יותר 'נושא לריב עליו' מאשר 'נושא שמשנה למישהו'.

 

הסו קולד "ימין" מורכב ממפלגה אחת שהשתלטו עליה ועדי העובדים הגדולים במשק, דת ומדינה לא מעניין אותם כמו הפריבילגיה לקבל 20 אלף שקל בחודש, לעבוד 12 שעות בשבוע ופנסיה בגיל 50 עם שלל הטבות שהציבור העובד מממן, שתי מפלגות שהן הגוש החרדי שנגדו אתה בעצם רוצה להילחם ומתרבה הכי מהר, ומפלגה נוספת שכן אמרה במפורש שדרושות רפורמות במערכת המשפט ובמערכת הביטחון על מנת להתמודד עם הפשיעה הבדואית/הערבית. זו פשיעה שאתה לא כל כך מרגיש בתל אביב אבל אם תיסע לצפון או לדרום אתה תרגיש כאילו אתה נמצא במדינת עולם שלישי. הציבור שחי שם שקוף לציבור התל אביבי, אבל מה לעשות זה ציבור שגם לו יש זכות הצבעה. וזו המפלגה שהצמיחה שלה עשתה את ההבדל בבחירות האחרונות.

ובלי קשר, אני לא מאמין שאם נושא ביבי יירד מהפרק ונושא דת-מדינה יתפוס את מקומו מפת הגושים תשתנה מהותית. ה64 מנדטים שהצביעו למפלגות הקואליציה ידעו טוב מאוד שהם מצביעים נגד הפרדת דת ומדינה.

 

תקפת את זה מהכיוון הלא נכון. זה לא שלנתניהו אין מה לוותר על החרדים, אלא לחרדים יש הרבה יותר מה להרוויח כאשר שני הצדדים מוכנים לשבת איתם. אולי יש פוליטיקאים כמו גנץ שרצו לשבת עם החרדים, אבל איך שזה נראה, קהל המצביעים שלו ממש לא מעוניין בזה.

 

אני אפילו לא מדבר על המהות. אני מדבר על הטמטום שבמסגרתו שר - שאפילו לא קשור לנושא, ולכן אולי כדאי שפשוט יגיד שהוא לא יודע ויפנה לאנשים שמתעסקים בזה - פשוט מבלבל את המוח ופולט שטויות שלא מתחברות למשהו קוהרנטי.

הרבה שירות לציבור אין פה.

 

מיקי לוי הוא הפרצוף של יש לפיד
כולם ביש לפיד בידיוק כמוהו. מפלגה של בריונים חלולים ורדודים. אבל הם מהמחנה הנכון

 

@avicii קהל המצביעים של גנץ/לפיד מעדיפים ממשלת לפיד-גנץ-חרדים על פני ממשלת נתניהו שבה גנץ ולפיד שרים בכירים.
הרק-לא-ביבי קודם לכל עיקרון אידאולוגי.

הפוליטיקאים היחידים שהציעו עמדה אידאולוגית בלי להתיחס לביבי-רקלאביבי (שקד, הנדל, קארה) לא קיבלו שום אמון מהציבור.
ככה הציבור החילוני ממקסם את הכוח הפוליטי של החרדים.

 

לא יודע לגבי כל המצביעים, אבל בתור אחד שהצביע לכחול לבן בארבעת הבחירות הקודמות (פרט לאחרונה), אני הייתי דווקא בעד שיתוף פעולה עם כל מי שצריך, גם אם זה אומר כניסה לממשלת נתניהו כמו ב2020. כנראה שרוב המצביעים לא שם.
לגבי החרדים-לפיד-גנץ, זה בדיוק מה שמרתיח אותי בלפיד וגנץ. הם חשבו שש"ס תצטרף אליהם אם נתניהו לא יצליח להגיע ל-61, ועכשיו הם מנסים להפחיד את הציבור כאילו אנחנו איראן. אנחנו לא מטומטמים, ש"ס ויהדות התורה לא היו נכנסות לקואליציה עם לפיד וגנץ בתור מפלגות סתמיות, בלי לקבל שום תיק ושום סמכות.

 

כמו שאמרתי

 

לא יודע למי הצבעת בפעם האחרונה, אבל כשאני מסתכל אני רואה:
גוש ביבי קיבל 48.38% מהקולות (64 מנדטים).
גוש רל"ב קיבל 38.2% (46 מנדטים).
תומכי טרור מובהקים 6.66% (5 מנדטים).
רע"מ 4.07% (5 מנדטים).
מפלגות אידאולוגיות/קיקיוניות 2.69% (0 מנדטים).

אגב, אני רואה את אותו עקרון ביחס לרפורמת לוין - גם אם יש הסתיגויות מוצדקות ממנה, ברגע שאין שום אלטרנטיבה רצינית - ברור שהוא צודק.
הרי התפיסה של חיות-ביניש-ברק היא טהרנית ברמה בלתי נתפסת, והאופוזיציה והתקשורת המיינסטרימית מישרים קו עם הפאתטיות הזו.
אז בסדר, כהנא עדיין תומך ברפורמה כלשהי (חכ אחד!) וליברמן בעד רפורמה אבל פוסל את ביבי אישית.
עדיין, דה-פקטו: הקואליציה יכולה לעשות מעצמה בדיחה עוד עשרים פעם לפני שהיא תגיע לרמה המביכה של האופוזיציה הריקנית הזו.

 

לא כל כך הבנתי באיזה הקשר זה נכתב. אנחנו לא יודעים כמה מתוך גוש רל"ב הם באמת רל"ב או שמצביעים זהותית למרכז שמאל כי זה מה שקורה בסביבתם.
הצבעתי למפלגת חופש כלכלי של אביר קארה כי נמאס לי משיח הביבי לא ביבי הזה.