אני גם מתנגד לכפיית תכנים ערכיים על בתי ספר חרדים/דתיים לאומיים, הנה הלכה לך התיאוריה. כל עוד מאפשרים למנהלי בתי הספר לבחור את התכנים בהתאם להרכב התלמידים, ולא מאפשרים להם לבחור רק מהתכנים של מעוז למשל, אין לי בעיה עם זה. ושוב אני אזכיר - מעוז הוא רק מנדט אחד שאף אחד בקואליציה שהוא עצמו נמצא בה לא סופר. שמי שמינה אותו לא סופר אותו, בדיוק בגלל זה הוא התפטר, הוא הבין שלא יתנו לו לכפות תכנים ערכיים על מי שלא מעוניין בערכים שלו, אז על מה אנחנו מדברים בכלל? אני בעד שיטת השוברים, אבל כל עוד יש חינוך ממלכתי, אני כן חושב שצריך לתת לקהילה להחליט לגבי עצמה. לא חוזר בי מזה.
אבל הקהילה לא מחליטה לבד, על זה אנחנו מדברים. האיום של הרשויות היה שאם הממשלה לא תתקצב את זה, הם יתקצבו את זה מכספי העירייה. זו כמובן זכותם המלאה וגם אני הייתי מעדיף יותר כוח לרשויות המקומיות, אבל זו הוכחה שזה לא המצב הנוכחי. וכל עוד זה לא המצב הנוכחי, זכותו של מעוז לשנות דברים אם הכוח נמצא בידיים שלו, על זה הוא נבחר. מבחינת מעוז לחלוטין היה עדיף קואליציה של 61, אולי אפילו עד לרמה שהוא קיווה שמרצ תעבור.
וזכותם המלאה של הורים, ראשי רשויות ומנהלי בית ספר לא לאפשר למי שמייצג מנדט בודד מתוך 110 לכפות על הילדים שלהם את הערכים שלו. בדיוק כמו שזכותו של מנהל בבית ספר ממלכתי דתי או חרדי לא להכניס תכנים להטב"ים ופרוגרסיבים לבית הספר שלו. כפיה של ערכים על ילדים של הורים שלא מעוניינים בכך תביא מהר מאוד להתפוררות החברה. לשמחתי, הדיון הזה עבר לשלב התיאורטי כי כמו שאמרת, המנדט של מעוז בקואליציה של 64 לא באמת שווה כלום.
לא הבנתי את התוכן של המשפט הזה. זכותם למחות על כך, לא לאפשר לנבחר ציבור ליישם את המדיניות שלו זה אנטי דמוקרטי. לא רלוונטי כמה מנדטים הוא מייצג, הקואליציה בחרה להכניס אותו לשם למרות שלא הייתה חייבת (אין לי מושג למה, האמת). גם מרצ שתומכת בקהילה לא עברה את אחוז החסימה, זה אומר משהו לגבי התמיכה הציבורית בלהט"ב? אפשר כמובן לעקוף את זה באלף ואחת דרכים, זה לא סותר.
לכפות תכנים ערכיים על ילדים של הורים שלא מעוניינים בכך זה אנטי דמוקרטי. להתנגד לזה זה הכי דמוקרטי שיש. אם היו נותנים למעוז הזה להחליט איזה תכנים ערכיים הילדים שלי ייחשפו אליהם, שערי הגיהנום היו נפתחים מבחינתי. התערבות ברמה כזאת של מדינה בחינוך עם איזה קומיסר שיחליט אילו ערכים ילמדו כלל ילדי ישראל מתאים למדינות בולשביקיות או פאשיסטיות. כשזה נקבע ברמת הקהילה/בית הספר, זה דמוקרטי. יש לי תחושה שאם שרת חינוך ממרצ הייתה מחליטה לכפות תכנים להטב"ים/פרוגרסיבים על בתי ספר דתיים וחרדים, היית נשמע אחרת. אני לפחות עקבי, אני מתנגד גם לזה וגם לזה.
אז החרדים מתנגדים לחוק עונש מוות למחבלים. זו לא כזו הפתעה מרעישה כי זה ידוע שהם (בעיקר ש"ס) לא באמת ימין מדיני על מלא-מלא, אבל עדיין מצחיק שהם אלה שנכנסים לנעליים של המבוגר האחראי\הגורם הממתן בקואליציה הזאת.
נראה לי בדיוק ההיפך ממה שמעוז רצה לעשות. הוא רצה להסיר תכנים שלא לרוחו, לא לכפות תכנים שכן לרוחו (תכנים כאלה גם ככה נמצאים כבר בPOOL של תוכניות הלימודים). אני תומך רק בשיטת השוברים, כל דבר אחר הוא מועד להתערבות גסה של הממשלה בהתאם למי שמחזיק בתפקידי מפתח במשרד החינוך. אני לא יודע אם זה נכון אבל @טל. ציין ששרי החינוך של מרצ בעבר הכניסו תכנים שקשורים לנכבה. מנקודת מבט של איש ימין כמובן שזה חמור בעיני פי מיליון מאשר תכנים שקשורים ליהדות. אבל במדינה דמוקרטית אני יכול לעשות שמיניות באוויר אם זה המצב ונבחרי הציבור שלי לא ניצחו בבחירות. ואם השמאל מתנגד לשיטת השוברים גם הוא יכול ללכת לעשות שמיניות אם בא אבי מעוז ורוצה לעצב את תוכניות הלימוד בבתי הספר על פי השקפת עולמו.
אם לא הולכים לעונש מוות צריך לכל הפחות ללכת לגירוש משפחות של מחבלים, שלטעמי זה אפילו יותר חשוב כי זה עונש הרתעתי.
שרי החינוך של כולם (ימין או שמאל) מכניסים תכנים. -לפעמים זו הכנסת תכנים פר סה, ישירות, ואז כמובן זה עולה לכותרות על ידי הנשמות הטהורות. אך בד"כ זה על ידי תקצוב של תוכניות לימוד חוץ פדגוגיות או פדגוגיות מקבילות או אישור מפגשים עם עמותות כלשהן. ואז על ידי "התקציב" באופן עקיף יש ניהול/הכנסה/הוצאה של תכנים. יש לשר גם מילה בנוגע לאישור תוכניות - שבכלל לא ממומנות על ידי המשרד (אלא על ידי גורמים אחרים כל מיני קרנות ועמותות מחו"ל).
בזבוז אנרגיה מוחלט במקרה הטוב ופופוליזם במקרה הסביר. אף שופט לא יגזור עונש מוות וגם אם כן יעברו שנים של ערעורים, מחוות ובקשות מארה״ב עד שבכלל יגיעו לביצוע. זה לא יקרה. עונש מוות למחבלים צריך לבוא משינוי הוראות פתיחה באש ונהלים של איך מתפעלים, או יותר נכון מסיימים, אירוע פח״עי. צריך להתרכז בשלילת אזרחות, מניעת אישורי כניסה והריסת בתים תוך 24 שעות (לא האיטום הבדיחה הזה) במקום להתעסק בחרא.
לא רק זה, גם יש מגבלה אופרטיבית: כשמפגע מצליח להימלט מזירת הפשע, ומוצאים ומגיעים למקום המסתור שלו - נק' המוצא היא תמיד לשכנע שייכנע. ללכוד אותו חי. יש לזה חשיבות גם בניהול המעצר, שייגמר במהירות ולא יהפוך לאירוע מתגלגל. וגם חשיבות מודיעינית אח"כ בחקירה. במיוחד אם זה מחבל "מוצלח" שעלה בידו להימלט.
ראיתי ראיון של יריב לוין אצל שאול אמסטרדמסקי, אני לא אלאה אתכם עם כל הדיון שהיה שם, מי שזה מעניין אותו שיכנס, אבל מה שמשך את תשומת ליבי זה שלוין אומר בין השורות שאחד הסעיפים של הרפורמה זה שאי אפשר לפטר שופטים. אם כך אני באמת לא מבין מה הפואנטה שלה.
