זה רק כדי שתבינו כמה מפלגת יש עתיד היא מפלגה חלולה ונטולת כל מטען אינטלקטואלי. יושבת שם אחת יסמין פרידמן, שכביכול באה להגן על מערכת המשפט שהיא כל כך חרדה לה ומתלוננת על זה שלנאשמים באונס יש ייצוג משפטי. היא אפילו לא מבינה איך היא סותרת את עצמה המעבולה הזאת.
אני באמת לא מבין איך אפשר לטעון את זה ברצינות. בג"ץ יכול להורות על יציאה למבצע בעזה? בג"ץ יכול להורות על הפצצת הכור האיראני? בג"ץ בכלל ידע לפני שהפציצו את הכור הסורי או העיראקי? בג"ץ יכול להורות על התיישבות בנגב? בג"ץ יכול לתקוע את הממשלה והכנסת בקלות מדי, ובג"ץ לא נבחר על ידי הציבור. אלה הבעיות. [בבג"ץ כאן אני כולל את כל המערכת המשפטית, כי נציגי לשכת עו"ד והיועמ"שים הם גם חלק מהסיפור]
כשיש תרחישים בינאריים בגץ יכול לפסול דרך אחת ובכך להתוות את הדרך השנייה היחידה שנשארה. אני לא יכול להבהיר יותר מזה. בנוגע לדוגמאות שציינת. -Hooray בגץ לא יכול להורות על מבצע X בשדה צבאי/אזרחי כלשהוא, -אבל הוא יכול להכתיב לך איך לנהל אותו. אחרי שהורת עליו בעצמך. אז מה ההבדל הגדול? מה שווה מוסד (אפילו לא רק מוסד שלטוני) שיכול רק להכריז על דברים - אבל לא יכול להחליט איך וכיצד הם יבוצעו?
אז רגע שאני אבין מה הרצנו אומר פה, שנבחרי ציבור הם חשובים יותר ממשפטנים? כי זה בעצם כל הרעיון של הרפורמה
בועדת החוקה חברי האופוזיציה לא מספיק לצרוח על שמחה רוטמן ולדבר אליו בצורה מזלזלת. רוטמן בתגובה מוציא אותם ב-3 קריאות כמו שנהוג לעשות בכנסת. מירב בן ארי בחרה שלא לעשות את זה ופשוט התחילה לצרוח על דלאל כמו פריחה מהשוק. זה הרמה של המפלגה הברברית הזאת. רק צורחים וקופצים על שולחנות. ועוד אחרי הם יטיפו לנו על תרבות השיח. וואלה בא לי שהרפורמה תעבור רק כדי לסתום להם את הפה, כבר לא מעניין אותי שום דבר אחר.
ההבדל עצום. בבג"ץ אין סכנה של דיקטטורה. הוא גוף שיכול להפריע לשלטון, לא גוף שיכול להיות שלטון. אני באמת לא מבין למה מתווכחים על דברים אלמנטריים כאלה. הביקורת על בג"ץ זה שהוא לא מאפשר לממשלה להתוות מדיניות ולא מאפשר לכנסת לחוקק (וכמובן: שאת כל זה הוא עושה בלי מנדט מהעם). המדינה לא מתפקדת עם 2 ממשלות ו2 כנסות (רגילה ובג"ץ). היא מתפקדת עם חצי ממשלה וחצי כנסת כי בג"ץ חוסם אותן.
מצד שני הוא יכול להפיל איזה חוק שבא לה במעטה של "חוק כבוד האדם וחירותו" והוא כבר עשה את זה לא מעט, שלא לדבר על כל החוקים שלא עלו מלכתחילה כי ידעו שבג"צ יפסול אותם. הוא גם יכול אפילו להחליט אם לאפשר איחוד משפחות או לא, שזאת אחת הסוגיות הלאומיות הכי רגישות שיש. זה גם סוג של דיקטטורה.
בית משפט עליון, בטח בשבתו כבג"צ, יכול גם לתת - למדינה, לרשויות המדינה, ואף "לאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין" - צו לעשות מעשה. כל מה שהוא צריך, זה לקבל עתירה (לפעמים בהזמנה) מאיזה מישהו... -ואז להכריח את המדינה ורשויותיה לנהוג לפי מה שדרש העותר. בכל נושא, בכל דבר, בכל עניין. גם אם זה בניגוד לחוק קיים. -במקרה כזה השופטים לא מבטלים שום חוק. אלא פשוט יפרשו את החוק הקיים, כראות עינייהם (לשם כך המציאו שופטי העליון כל מיני המצאות כמו "פרשנות תכליתית", שזה מילים מכובסות ל-"אנחנו מכירים את החוק שכתוב בו x אבל לדעתינו המחוקק בזמנו התכוון ל y". או כל ניסוח אחר שרק תרצו. בסופו של יום הכוונה היא להתעלם מחוק קיים. או מחלק מהחוק. -מבלי לבטל אותו). קחו דוגמא. ובאמת מי שלא מבין גם אחרי זה - שיילך לעשות תואר במשפטים. יש גבול כמה אני יכול לחזור על אותו עניין. כשפרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה - פתחה מדינת ישראל את שעריה בפני אזרחי אוקראינה. ולא רק כאלו שהם זכאי חוק השבות, אלא אפילו החריגה זמנית מהחוק כאלו שרק יש להם קרובי משפחה בישראל. בעת ההיא היתה שרת פנים שקראו לה איילת שקד. אחרי שכבר נכנסו (בהרבה מקרים בניגוד לחוק ולהחרגת קרובי המשפחה) כמה עשרות אלפי פליטים עקב המלחמה מאוקראינה לתוך ישראל, לבסוף השרה החליטה, לפי סמכותה הסטטוטורית, להגביל את מספר הנכנסים מאוקראינה. כך שתהיה פה מכסה של 5000 שוהים בכל רגע נתון. היה פה גם עניין של מדיניות פנים. אבל גם מדיניות חוץ ליחסי החוץ של מדינת ישראל... בגלל לחצים מרוסיה. שגריר אוקראינה בישראל לא אהב את זה. הבעיה: לשגריר אוקראינה בישראל לא בדיוק מותר לעתור לבג"צ. הפליטים גם הם בעצמם לא עתרו. לא נורא. חחחח. השגריר פשוט פנה לעורך דין מקומי ישראלי, וביקש ממנו שיעתור לבג"צ. (אגב, פעם בכלל לעותר שכזה לא היתה זכות עתירה לעליון במדינת ישראל. אבל בג"צ של היום מקבל כל עתירה של כל אחד לא משנה מיהו מהו איך ולמה). הלאה: אותו עותר פרטי, דה פקטו בשם שגריר אוקראינה, עתר לבג"ץ נגד הממשלה. -הטענה שלו: היות ואוקראינה מנויה כאחת המדינות ב-"צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה)", שאזרחיהן פטורים מאשרת מעבר לשם כניסה לישראל, לתקופה של עד שלושה חודשים. ולכן ישראל מנועה מלהגביל את הכניסה של אזרחי אוקראינה לתוכה. מי שרוצה לקרוא בגוגל את לשון הצו - מוזמן לערוך חיפוש ולקרוא. לענייננו: סעיף 1 לצו אכן מציין בפירוש: "אזרח בעל דרכון של מדינה ששמה נקוב בתוספת הראשונה או אזרח בעל דרכון ביומטרי של מדינה ששמה נקוב בתוספת השנייה, פטור מהוראות החוק בדבר חובה של אשרת מעבר או אשרת ביקור מסוג ב/2 עד שלושה חדשים". אבל בסעיף 2 כתוב: על אף האמור בסעיף 1, רשאי שר הפנים או מי שהסמיך לכך לסרב כניסתו לישראל של אדם כאמור אם יש, לדעתו, נסיבה המצדיקה זאת". מה עשה בית משפט עליון? -פשוט התייחס רק לסעיף הראשון בצו. והתעלם מהסעיף השני בצו. זהו. שום דבר מעבר לכך. העתירה התקבלה. (מי שרוצה יכול לחפש בגוגל. פס"ד ורשה) וכל מדיניות הפנים ומדיניות החוץ שממשלת ישראל החליטה עליה, כחוק, ולפי סמכותה - הלכה לעזאזל. בית משפט עליון חייב את הממשלה הנבחרת - לנהוג לפי מה שדרש איזה עותר פרטי תלוש כלשהוא, בשם שגריר כלשהוא. יש חוק. אין חוק. יש אינטרסים ישראליים, אין אינטרסים ישראליים (שימו לב! אנחנו מדברים פה על מדיניות חוץ של ממשלה) -את מי זה מעניין? בגצ מתווה דרך, וכופה אותה על המדינה. בניגוד לרצונה. זה נקרא "נהג". זה נקרא דיקטטור. ---------------------------------- בזאת סיימתי עם ההצדקות. וההסבר להן. מי שלא מבין זה רק כי לא רוצה להבין. הצד שתומך ברפורמה (ואני בתוכו) לא חסר לנו צדק. הצדק נשפך לנו מהאוזניים מרוב שאנחנו צודקים. הבעיה שלנו היא שאנחנו חלשים. הצד השני, האנרכיסטי, שמבזה את חוקי המדינה, את שבועת צהל, את האחדות שבשנמה הוקמה המדינה אחרי 2000 שנות גלות - הוא הצד החזק. הם הצד החזק. להם יש את אצולת הממון, את חיל הים וחיל האוויר, הם הצד ששולט ב 8200, בשב"כ, במוסד, בהייטק. -לנו מה יש? מיליון וחצי פרזיטים שמסתובבים ברחובות בני ברק ב 12 בצהריים.
חחחחחח יו איך אני מחכה לזה, כבר קניתי פופקורן המחאה מגיעה לבני ברק: "חוקי חמץ, כפייה ואפליה לא יעברו במשמרת שלנו"
@טל. אני חושב שהוא התכוון לכך שבג"צ לא יכול לשלוח צבא או משטרה לעשות מעשה בפועל (כלומר, בג"צ לא יכול לשלוח משטרה לעקור ישובים). לגבי התווית מדיניות, אני מסכים לחלוטין.
תלויי מה אתה קורא "יישוב". עד היום הוא הורה למדינה (AKA שלח צבא ומשטרה) לפנות רק מאחזים... זה עד היום. בוא נראה מה יהיה מחר. עכשיו גם "פינוי מאחזים" אסור לו להתעסק בזה. ואת זה אני אומר לך בתור איש שמאל שחושב שישראל צריכה ליסוג מכל יו"ש. למה? -כי הסמכות הזו צריכה להיות רק בידי הממשלה. כל המאחזים האלו הם/יכולים להיות קלפי מיקוח. מחר נבוא במו"מ עם הפלסטינים או עם ארה"ב מעל הראש של הפלסטינים (כמו שעשה אריאל שרון ז"ל) נגיד להם כפתיח "אני מוכן לפנות מאחזים A B C ו-D. מה נקבל בתמורה?" במקביל יבוא לי איזה אחד, יעתור לבגץ לפנות את מאחז A ו- C ממילא. -הלך לי הקלף מיקוח. יש לי פה עוד ידיים על ההגה. אין משילות. אצלי הכל מתקשר להכל. והוא שאמרתי כבר מזמן: 90 אחוז מהזמן תמיד נסבול עם מנהיגים כלומניקים כמו ביבי ולפיד וגנץ, שאין ביניהם שום הבדל אידאולוגי ת'כלס. -אבל אם יום יום יבוא וייפול עלינו מהשמיים איזה רבין חדש או בן גוריון חדש או מישהו שבאמת יוצא דופן: גם הוא לא יוכל לעשות כלום... יש לו עוד מאה ידיים שאוחזות איתו ביחד על ההגה ועל הברקסים ועל הרדיו.
