אגב משהו נחמד. בפעם הקודמת שחמאס מרח את העסקה ישראל נאלצה לשמור על הפסקת אש לא רשמית ולחכות כמו מטומטמת ל״כן״ של סינוואר. עכשיו חמאס מורח את העסקה תוך כדי שישראל נלחמת בעזה. זאת אומרת שהזמן פועל עכשיו לרעתו של חמאס, לא לרעתנו. מצידנו שימשוך את העסקה כמה שבא לו, אנחנו גם נעזור לו בזה.
סינוואר הוא ג׳יאדיסט, מבחינתו המלחמה תסתיים בשתי תרחישים:1.הפסקת אש בתנאים של חמאס. 2.הוא ימות. אבל הוא לא מוכן להיכנע בשום צורה, ואם צריך הוא גם יחיה במנהרות 20 שנה כמו בן לאדן. זה לא סותר את זה שצה״ל עושה עבודה אדירה בעזה. מנצח כל קרב. כובש כל יעד. מפרק את גדודי החמאס אחד אחרי השני. מפוצץ מנהרות אחת אחרי השניה. אתה יכול לשנוא את ביבי, לגיטימי לגמרי, אבל לפחות תיתן כבוד לחיילים הגיבורים שלנו שעושים עבודת קודש בשביל שאתה ואני נוכל לישון טוב בלילה. אנשים כמוך עסוקים מהשביעי באוקטובר בדה מורליציה עלובה. ציונות אף פעם לא היתה הצד החזק שלכם.
אין לך מושג מה זה ציונות אז סתום ת'פה יא סתום. לגבי רפיח - אנחנו כבר תקופה שם, לא נראה שזה מזיז למישהו בחמאס מה שאתה בעצמך אמרת לאמיר תגובה למטה. לפחות תהיה עקבי בטיעונים שלך
אין שום סתירה בין לומר שצה"ל עושה עבודה טובה לבין זה שלחמאס לא מזיז שצה"ל במערב רפיח. הטענה הראשונה מתייחסת למיקרו והשנייה למאקרו - צה"ל יכול לנצח מיליון קרבות אבל אם ניהול המערכה לא טוב אז זה לא ישפיע משמעותית על חמאס.
מה זה ״אנחנו כבר תקופה שם״ מה הגענו לשם בשביל לאכול חומוס? אנחנו כובשים את כל העיר הזאת ומשמידים כל תשתית טרור אפשרית. התחלנו בכרם שלום ועכשיו אנחנו כבר בים. אולי חלאס כבר להיות כאלה מרירים? או די כבר לחפש מה לא בסדר?
את מי זה מעניין מה מזיז לחמאס ומה לא. אותי מעניין שצה״ל עומד במשימה שלו, והוא עומד בה בענק. מה עובר בראש המעוות של סינוואר לא מעניין אותי וזה לא מה שצריך להכתיב לי את המדיניות.
אותי לא מעניין שצה"ל עומד במשימה שלו, כי אני לא משחק במשחקי מלחמה באייסוקר וכי "לכסח את חמאס" זה לא יעד, אלא צעד בדרך ליעד. היעד הוא שמכל זה ייצא עתיד טוב יותר למדינת ישראל ולתושביה. ואחרי שמונה חודשים, אני רואה הווה מחורבן ביותר, חוסר ודאות אינסופי, הרג נוראי, פליטות קשה, כלכלה במשבר, עולם שמביט בנו בגועל - ובעיקר, אני לא רואה שום אופק או תכנון אמיתי שייצר את אותו עתיד, כי לחימה בעזה לבדה היא בקושי התחלה של ייצור העתיד הזה. החיילים? אני רוצה משהו חשוב יותר מהם ועבורם מגבורה: שהם יישארו בחיים ולא ימסרו את חייהם בשביל משיחיסטים ופוליטיקאים אינטרסנטים. ולא, אני לא עסוק מ-7 באוקטובר במה שטענת. להפך, במשך שבועות רבים גישתי היתה שונה לגמרי. רק כשהבנתי שנפרץ המחסום האחרון, ונתניהו מוכר גם את הביטחון, גם את חיי החיילים והאזרחים וגם את יחסי המדינה עם העולם למען השלטון, שיניתי את דעתי.
אתה שובר כל פעם מחדש את שיאי הפופוליזם והשטחיות. לכסח את החמאס זה לא ״משחקי מלחמה באייסוקר״ זה להשמיד ארגון שעשה לך שואה בשביעי באוקטובר, זה לגרום לזה שהוא לא יעשה לך עוד שביעי באוקטובר. גם הכלכלה היא נגזרת של זה, כי אם לא תשמיד את החמאס לא תוכל להחזיר את תושבי העוטף ואז תקבל לא רק 90 אלף מפונים מהצפון אלא עוד 100 אלף מפונים מהדרום כמו שהיה בתחילת המלחמה. זה מה שאתה רוצה? חיילים נהרגים במלחמה? וואו הלם איך עלית על זה. זה בדיוק הדה מורליציה שאני מדבר עליה. השאלה זה לא אם נהרגים חיילים, כי היה ברור שיהרגו אלא כמה נהרגים. וכרגע נהרגו לנו הרבה פחות חיילים מהצפי, הרבה הודות לתיאום האדיר בין כוחות היבשה לחיל אוויר. אבל על זה אתה לא תגיד מילה כי אתה מחפש רק את הרע.
השאלה שלי היא כזו: האם אתה משווה את המצב של ישראל ביוני 2024 למה שחשבנו שהמצב של ישראל היה ב6.10.2023, או למה שהיה המצב באמת? כי מבחינתי הבנתי דבר אחד: חיינו בפנטזיה. היינו כמו האישה מהסרט שמגלה בהפתעה שבעלה לא מליונר מצליח, אלא תקוע בחובות. מה שקרה מאז זה שהתחלנו לחסוך ולשלם את החובות וזה כואב. ובכלל מבאס לגלות שאתה לא מליונר. אבל ביחס למצב האמיתי שהיינו בו - יש שיפור. השמדת רוב החמאס היא הישג משמעותי. אגב, ככלל: הדבר שהכי קשה לי בשיח בישראל זה שמעבירים ביקורת על נתניהו (ושאר הממשלה) בלי להגיד על מה מעבירים את הביקורת. סבבה, נתניהו פוליטקאי חרא שעסוק רק בעצמו. זה לא חדש ולא מענין. השאלה היא מה הוא עושה לא נכון? מלבד אחוז קטן מימין (אני ביניהם) שמצפה להשמדת עזה ולבנון בקנה מידה שלא לגיטימי במערב, ומלבד אחוז קטן משמאל (שאני פשוט לא מצליח להבין) שציפה לעסקת חטופים ונסיגה מיידית - מה הביקורת האמיתית על נתניהו? מה הוא היה צריך לעשות אחרת ביחס למלחמה עצמה? (כמובן, מעבר לזה שהוא פשוט לא ראש ממשלה מוצלח, שהאנשים תחתיו לא מוצלחים, ושהם בכללי שילוב מביך של אפסים ומנוולים)
ביקורת אפשרית היא, נניח, להבין אחרי 8 חודשים מה קורה בעזה ואיך חמאס לא מנהל שם את העניינים ברגע שנצא - ונצא - ומרכז אצלו את כל הכוח, פנימית וחיצונית. אנחנו לא יותר קרובים לזה ב-7.6.24 משהיינו ב-8.10.23. יש עוד הרבה, כמובן.
צריך לעשות רגע הפרדה. מטרות המלחמה היו למוטט את שלטון החמאס צבאית ואזרחית. בצבאית אנחנו עומדים יפה מאד. אזרחית זה יותר מורכב פשוט כי הכל בעזה זה השלטון האזרחי של חמאס. כל ראש עיר/מפקד תחנת משטרה/מנהל בית חולים זה חמאס. זה מנגנון עצום שנבנה במשך 30 שנה. לזה תוסיף את הדבר הכי חשוב שהופך בעצם את העסק לכל כך מסובך-התמיכה הציבורית בחמאס. גם אחרי 8 חודשים של מלחמה אגרסיבית הלב של הציבור העזתי הוא חמאסי. כל הפנטזיות האלה של לכפות על העזתים שלטון שהם לא רוצים יגמר או במקרה הטוב כמו בגדה שהפת"ח שולט שם רק למראית עין או במקרה הפחות טוב כמו באפגניסטן שחשבו שנפטרו מהטאליבן והוא חזר לשלוט.
