אקטואליה

בג״צ הוא דיקטטור. שכמו מרבית הדיקטטורים - תופס את עצמו כדיקטטור נאור.
פטרנליזם.
מטרתו כביכול היא להגן על העם הנבער. על ההמון הנבער וקל הדעת.. שבעצמו לא מבין עד כמה הוא זקוק להגנה מפני עצמו.

היועמ׳׳ש כפי שהוא - זה יציר כפיו של בג׳׳צ. וזה מתאים לו מאוד. כי יש לו איש פנים בתוך הממשלה.
זה אחד הכלים ה most resourceful שיש לו כדי להבטיח את שליטותו האבסולוטית בשלטון - כשליט הבלעדי והסופי, בראש הפירמידה.

בג’’צ לא יוותר על הנכס הזה שנקרא היועמ׳׳ש כפי שהוא כעת… אלא אם כן כמובן הוא בעצמו יגדיר מחדש את התפקיד, ויבטיח את זכויותיו בנכס הזה, ואולי אפילו יעגן אותם בצורה עמוקה ומובהקת יותר.

זה הכל.

 

כל עוד זה חוקים. ולא חוקה. אין פה שום דבר ׳׳לא דמוקרטי׳׳, מיסודו.
תבין. -יכולה מחר לבוא ממשלה חדשה שנבחרה על ידי העם בבחירות מלאות שוויוניות וחשאיות - ולשנות או לבטל את החוקים הללו. כולם או מקצתם.

זו בדיוק הדמוקרטיה. זה מה שאתה לא תופס.

אתה מאידך, מגן על חונטה דיקטטורית סגורה שדה פקטו בוחרת את עצמה ואת יורשיה, מילתה היא האחרונה בכל נושא, והיא לא חייבת דין וחשבון לאף אחד מלבד לאידיאולוגיות שלה עצמה - בתור השליט העליון של המדינה הזו, ואתה מטיף ומדבר עם אחרים על ׳׳דמוקרטיה׳׳…

 

יריב לוין מודה שהתכנית הראשונית הייתה חיסול הדמוקרטיה (לא ערוך) - YouTube

יריב לוין בקולו אומר שההצעה המקורית הייתה בעייתית מאוד וטענת המתנגדים הגיונית. נראה שפספסת את המילה "לשיטתו".

לפחות לא קראת לי נאצי הפעם, התקדמות.

 

https://rotter.net/forum/scoops1/892515.shtml

לא להאמין, נשיאת העליון בדימוס תומכת בעבירה על החוק. היא עלתה לשידור כדי להגן על מערכת המשפט אבל רק הצדיקה את מי שרוצה לעשות לה פינוי בינוי.

 

@Scouser
כתבת ׳׳גם לשיטתו׳׳. לא ׳׳רק לשיטתו׳׳.
וזו בדיוק הסיבה שאני מגיב לך. ולא ליריב לוין.

אני מגיב לך כי אתה מחזיק בדעה הזו. ואני מעמת אותך עם החללים האינהרנטים (והמגוכחים) שקיימים בה.

באופן לא מפתיע, תשובה לגופו של עניין, עוד לא שמעתי ממך. אגב.
סתם עוד קשקושים סמנטיים התמקדות בענייני ניסוח, וכמובן פסים אישיים. לקינוח. -איך אפשר בלי זה.
————————————

אבל אם אתה רוצה לא אכפת לי לשחק גם בזה. -קפלניסטים הם בפועל אדריכלים של שואה. אני לא יודע אם אתה קפלניסט לא זכור לי שהצהרת על כך ו/או שפניתי אליך אף פעם בעניין. בכל מקרה אם הכינוי הימלריסטים לא מוצא חן בעיניך אתה מוזמן למצוא כינויי אחר לחברי הכת הללו שבמו ידיהם משרטטים ומקדמים ומוציאים ל-פועל שואה לעם היהודי.

 

אני מכיר את הדעה שלך. לשיטתך ממשלה צריכה לעשות ככל העולה על רוחה, כי יש בחירות מתישהו. בלי איזונים ובלי בלמים. עיקרון הכרעת הרוב ותו לא.
לדעתי זאת גישה שמתאימה למשטר נשיאותי, שבו יש איזונים אחרים כגון קונגרס בלתי תלוי. אצלנו הפרלמנט והממשלה אחד הם, והגורם היחיד שיכול לאזן את הממשלה היא הרשות השופטת.
אפשר לדון על איך וכמה, אבל מבחינתך לא צריך להיות שום בלמים מלבד בחירות. אני חושב שממשלה במשטר כמו שלנו (ללא הגבלת קדנציות) תשתמש בכוח בלתי מוגבל כדי לבצר את שלטונה (הגבלת תקשורת, מחאה).

 

זו שיטתי. לא כי נולדתי איתה.
זו שיטתי, כי השיטה הנוכחית לא עובדת.
השיטה הנוכחית הנהוגה כעת - פשוט לא עובדת. זה אפילו לא נטול בספק או בויכוח. השיטה הנוכחית מאפשרת מצב שהוא אך ורק נע בין קיפאון במקרה הטוב, לאנרכיה ותסיסה ומאבקי כוח אינסופיים במקרה הרע.
-אם לא היינו מוקפים במאות מיליונים של חיות טרף מסביבנו, אולי עוד הייתי חי בשלום עם מצב שנע תמיד רק בין קיפאון לבין חיכוכים תמידיים... אבל אנחנו לצערי כן מוקפים בחיות טרף.

וזה גם מתכתב עם מה שרשם @Roma מעליך, וגם עליו אני חולק.
לא יכול להיות חוק שמוסכם על כולם.
לא יכולה להיות החלטה שתוסכם על כולם.

אתם סתם מנסים לרדוף אחרי הקשת בענן.

גם אובייקטיבית הרי קשה לדעת מראש איזה כיוון הוא הנכון ללכת בו.
לכן ההתמקדות צריכה להיות במנגנון. ולא בתוצר הסופי (החוקים וההחלטות) שהמנגנון הזה ייצר.

אני אישית לא מוצא עיקרון פשוט יותר להשגה, ועיקרון טוב יותר ולא שיטה טובה יותר מאשר: שליט שנבחר בבחירות דמוקרטיות שוויוניות כשרות חשאיות מלאות. עם כהונה מוגבלת. ונותנים לו לעבוד, בתקופה הזו, כראות עיניו.
נותנים לו לעבוד ונותנים לו להחליט. נותנים לו גם לטעות.

לא צריך כל כך הרבה בלמים. הפכתם את הבלמים למטרה, במקום לאמצעי.
הרי בלם אחד, אם הוא כזה מהותי וחזק - הוא מספיק.

בסוף ה 4 שנים השליט הזה וכל מסייעיו ומינוייו - עומדים לבחירה שוב - בבחירות דמוקרטיות שוויוניות כשרות חשאיות מלאות - ואו שהוא מקבל כהונה נוספת ואמון מחודש מהציבור להמשיך בדרך הנוכחית שלו ובשלטון הנוכחי לו..,
או שלא.
(ואז בציבור מעדיפים אופציה שלטונית אחרת. עם רעיונות אחרים. ונותנים לה למשול כראות עיניה. -שוב, לתקופה מוגבלת בזמן שבסופה גם היא תעמוד לבחירות דמוקרטיות שוויוניות כשרות חשאיות ומלאות.)

 

גם לי אין בעיה עם המהלך הזה בעתיד.

עכשיו כמובן לא. והמהלך לפיטורי בהרב-מיארה הוא בלוף. זה בחיים לא יעבור בג"ץ, ובצדק גמור (בעניין בר זה ברור פחות לדעתי).

 

Akiva Bigman - אני בעד מרד מיסים, נתחיל בזה שנפסיק לממן את...

אני בעד

 

אז אתה תומך בשינוי שיטת משטר למודל נשיאותי, ובעיניי זה לגיטימי מאוד ושווה דיון (שלא יקרה במדינת ישראל לעולם). בשיטה הנוכחית אי אפשר לעשות את הסלט הזה שבפועל ישאיר רשות אחת בלבד.

 

אני לא תומך בשינויי מהפכני של שיטת משטר (ולא בייסוד חוקה שזה מהלך נלווה בלתי נמנע). כי טכנית זה בלתי אפשרי לעשות את הדברים הללו באמצע חייה של אומה.
זה עושים רק כשמייסדים אומה. חדשה.
אני לא תומך בדברים בלתי ניתנים לביצוע מבחינה טכנית.

אני גם לא חסיד של מהפיכות.
אני חסיד של אבולוציה.

אני כן תומך ברפורמה המשפטית של לוין. זה צעד אבולוציוני בכיוון הנבון.
בעתיד יכולה לבוא ממשלה אחרת חדשה - תוכל לשנות את כל הרפורמה הזו. להפוך אותה. לבטל אותה או להשאיר חלק ממנה.

 

רק שתי שאלות ברמה העניינית:
1. מי בדיוק אמור להיות אחראי לדאוג לבחירות שוויוניות, כשרות וחשאיות מלאות? הרי אמור להיות פיקוח. מי יפקח? מי יקבע את החוקים?
2. לשליט מכהן יש יתרון מובנה. עם כוח מוחלט כמו שאתה מציע לתת לו, הוא בהחלט יוכל להשתמש בכוח שברשותו כדי לדכא ביקורת (או לשלוט בה), לרדוף יריבים פוליטים, ואפילו לשנות את חוקי הבחירות כך שגם אם לא מתקבל רוב מוחלט מהקולות, תקבל רוב מוחלט בפרלמנט.
מי שתאב שלטון ירצה להישאר בשלטון

צריך להגיד את האמת אין דבר כזה דמוקרטיה. ההמון לא קובע ולא יקבע כלום לעולם.
להמון ברומניה היה יכולת להוציא להורג את צ'אושסקו ורעייתו. אבל לא היה לו יכולת לתרגם את זה באמת שלטונית. מי שתפסו טרמפ על המחאה הם חברי המפלגה הקומיניסטית ששלטה ברומניה, שפשוט החליטו להפוך לקפיטליסטים ולהשתלט על המדינה
זה משחק כוח בין אליטות, כי רק אליטה הלכה למעשה יכולה למשול.
השאלה היחידה היא איזו אליטה גרועה יותר. ומי הגורם המחולל של הכאוס.

פה אנחנו חלוקים.

אני הייתי תומך בסמכויות מורחבות לשליט רק לו היה משטר נשיאותי עם הגבלת כהונה לשתי קדנציות מלאות.

 

ברוך מרזל טוען שממשל טראמפ שוקל סנקציות נגד מובילי המחאה בארץ.

זה יכול להיות כל כך מצחיק.

 

שגיאה מוחלטת בכל שלושת המילים של המשפט. אחת אחת אחרי השניה.

לא יודע אם אנחנו חלוקים. אני לא מכיר אותך בכלל. אני יודע שאני חלוק עם הקרוב משפחה שלך שמפגין בקפלן.
אין לי בעיה עם אף אחד חוץ מהאנרכיסטים בקפלן. ובשאר המוקדים.

ואני לא חלוק איתם על הדברים האלו שכתבתי פה.
אלא אני חלוק איתם על שלב הרבה יותר מקדים.
-על שלב הרבה יותר “ראשוני” מאשר התוצאה הסופית הרצויה כזו או אחרת.

אלא על עצם השינויי והמעבר של ישראל - למדינה דמוקרטית כלשהיא - והתרחקות מהמודל החונטה הדיקטטורית שאהרון ברק ייסד כאן בשנת 1992.
מודל שמסתבר הם מוכנים להגן עליו - בקנאות. באובססיביות. בכל מחיר. גם באמצעות אנרכיה נפשעת. גם במחיר סיכון חייהם וחיי משפחותיהם (ובוודאי במחיר חיי וחיי משפחתי).

האמת, האנשים הללו אני אפילו לא חלוק עליהם. הם האויבים שלי. הם אולי הסכנה הגדולה ביותר לחיי.