כל המשחקים הקשים נגד הגדולות (למעט טוטנהאם) בסיבוב הראשון הם משחקי חוץ. צ'לסי, יונייטד, ליברפול, סיטי, אברטון, הוילה. וגם משחקים מול קבוצות בית טובות כמו בלקבורן וסנדרלנד. מצד אחד זה יתרון לארח את הגדולות ברגעים המכריעים של העונה. מצד שני, אחרי סיבוב כזה מי אמר שיהיו רגעים מכריעים בעונה?
טוב, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. אני הולך בשלב ראשון על ארסנל מול בירמינגהאם, כמעט באותו תאריך כמו בעונה החולפת (אז זה היה ה-17 באוקטובר, הפעם ה-16). כל מה שביקשתי מלוח המשחקים הזה הוא משחק בית בסופ"ש שאחרי הפגרה הבינלאומית באוקטובר, וזה גם מה שקיבלתי- עם אותה יריבה. אנגליה-מונטנגרו וארסנל-בירמינגהאם, בתקווה גם לאיזה משחק צ'מפיונס ליג נחמד מסדר אחלה שבוע בבירת העולם. הולך להיות מבחן עצום להגנה שלנו כבר במשחק הפתיחה שלה. לעלות למשחק כזה עם בלמים שאין להם ניסיון בפרמייר ליג, מול פרננדו טורס... אי אפשר לסמוך לא על דג'ורו ולא על קוסיילני (בהנחה שהוא חותם). אללה יוסתור. משם והלאה, קשה להתלונן על המחזורים הראשונים. בשאר הלוח, אמנם אין לנו רצף מחריד כמו שהיה לנו בסוף ינואר-תחילת פברואר של העונה החולפת, אבל כריסמס לא ממש מיטיב איתנו הפעם, אחרי כמה שנים של לוח משחקים יחסית נוח בתקופה הלחוצה של השנה: פותחים בבוקסינג דיי נגד הצ'אבס, יומיים אח"כ אנחנו בחוץ נגד וויגן (ובחורף המגרש שם הוא מרעה לעזים באופן מסורתי), בראש השנה הנוצרית אנחנו בנאחס הקבוע של סנט אנדרוז ושלושה ימים אחר כך- סיטי בגרוב. במשחקים המקבילים השנה, להזכירכם, הוצאנו שתי נקודות מתוך ארבעת המשחקים האלה. שימו לב גם לסיום העונה המסויט המסתמן לנו: מנצ'סטר יונייטד בבית, טיול "נעים" לבריטניה סטדיום מול סטוק, אסטון וילה בבית ומסיימים בחוץ נגד פולהאם. לא פשוט.
אני מסתכל על השחקנים של ארסנל שמשחקים הערב בדרום אפריקה, ופשוט לא מבין מה בינם לבין המועדון הנהדר שאני אוהד. בושה. חבל שאין לי את השידור הצרפתי, הייתי שמח לשמוע מה יש לונגר לומר.
בכנות, לא אכפת לי איך הם נראים בנבחרת. העיקר שהם יסיימו מוקדם, ויהיה להם זמן לנוח. אנחנו מכירים את היכולות שלהם (לטובה או לרעה). שום דבר לא חדש לנו.
זו בדיוק הבעיה- אנחנו מכירים בעיקר את היכולת לרעה. סאניה סיים את העונה בצורה רעה מאוד, ולא נשכח שהוא חלק מהגנה שספגה ארבעים שערים. על דיאבי באמת עדיף לא לדבר, לראות אותו כשחקן הרכב בארסנל ולבכות. כמו שהם נראו היום, ככה הם נראו גם בארסנל.
arsenalfan, כל השחקנים בנבחרת הזו נראו כמו הגרסא המכוערת של הצרות שלי, ראית איך עברו את אברה? ראית איך ריברי נראה? איך אנלקה ומאלודה? זה עוד יותר מחזק את החשיבות של מאמן בכדורגל, מאמן צריך להיות איש בעל יכולת להוציא מהשחקנים שלו את המקסימום. דומנק מוציא מהם את המינימום. אני לא דואג בקשר לארסנלים. אני שמח ששחקנים כמו דיאבי ו-ולה התגלחו קצת על הזקן של הנבחרת שלהם במקום על של הקבוצה, נקווה שולה בסדר ויהיה כשיר להמשך הדרך של מקסיקו בטורניר.
רשמתי את זה גם בפורום המונדיאל, אני לא מאמין שזה רק עניין של מאמן. זו הגישה של השחקנים האלה, היהירות שלהם. אבל אתה צודק, אלה ממש לא רק השחקנים של ארסנל (אני לא מתפלא שזה מונדיאל מזעזע עד כה לשחקנים של ארסנל- אסור לשכוח באיזה כושר רובם מגיעים, סיום העונה שלנו היה קטסטרופלי בכל קנה מידה ויש עוד את אלו שהגיעו אחרי פציעות). אברה, אבידל, ריברי ואנלקה משחקים בקבוצות הכי מצליחות באירופה ואני מאמין שגם אוהדי הקבוצות האלה משפשפים את עיניהם בתדהמה ולא מבינים מה הקשר בין מה שהם ראו מהשחקנים האלה בצרפת לבין הקבוצה שלהם. דבר אחד ייאמר לזכותו של ולה, למרות שאני לא מחזיק ממנו- אתמול הוא עלה עם אש בעיניים (כמו שמצפים משחקן שעולה לשחק במונדיאל, חלומו של כל כדורגלן), בניגוד לצרפתים המפונקים. בכל אופן, הפציעה של ולה נראתה רע, אני מעריך שהוא גמר את הטורניר למרות שאני מקווה שלא. עדיף כבר לקוות שהוא יהיה כשיר ל-Pre Season.
נחכה להודעה הרשמית לפני החגיגות. החתמה מהגרועות אי פעם של וונגר, כישלון ידוע מראש שלא תרם בכלום, איטי כמו צב עם אוסטיאופרוזיס, שחקן שב"שיאו" היה בלוף לטעמי. נקווה שזה ייתן דחיפה כן להחתים את סול על חוזה חדש.
הביקורת על סילבסטרה היא מהמוגזמות שהיו על שחקן ארסנל. הוא הגיע כבלם לרוטציה, וכולם התעצבנו, ומאז ירדו עליו בכל משחק, גם כששיחק טוב. הוא בסה"כ עשה עבודה לא רעה כבלם רביעי. הבעיה איתו היא לא שהוא עושה טעויות מפגרות סטייל סנדרוס, אלא שהוא פשוט גמור מבחינה פיזית. אני לא חושב שהוא היה רכישה עד כדי כך נוראית, אבל כמובן שהוא חייב ללכת.
