מבחינתי ההגדרה "בוגד" תקפה רק למי שעובר מאיתנו לקבוצות הבאות - יונייטד, צ'לסי או ספרס. לכן אדבאיור, חלב, פלאמיני ושות' הם לא בוגדים, הם סתם חלאות. היה קשה לי לקרוא את מה שנאסרי אמר שם. עצם מה שהוא אמר על יונייטד מגלה את פרצופו האמיתי. לצערי אנחנו במצב שאנחנו צריכים אותו ולא יכולים להעיף אותו לעזאזל, אבל אני בכל מקרה אזכור לו את זה. גם אם הוא ישאר. כמו שאומרים, כשהמים רותחים, הנקניקיות צפות...
לא בהכרח. הבגידה שיותר כאבה לי בשנים האחרונות הייתה פלאמיני. וונגר עשה את האפס הזה. בלי וונגר מי היה מכיר אותו? וונגר עשה אותו לקשר בנבחרת העונה של הפריימרליג ושחקן העונה בארסנל אם אני לא טועה. אז כן, זו הייתה בגידה ללכת למילאן בתור שחקן חופשי שהקבוצה שעשתה אותך למה שאתה רוצה שתמשיך לשחק אצלה. בנוגע לנאסרי, אני פה מגבה את וונגר. אני כמעט בטוח שהוא עוזב כי הוא רוצה שדרוג בחוזה, ווונגר לא מוכן לתת לו סכומי עתק, ובצדק. מי הוא בכלל? בהסתכלות כללית על התרומה שלו אצלנו מאז שהגיע, הוא לא שווה חצי מהמשכורת, ובכל זאת נחשב לאחד השחקנים היותר חשובים שלנו. זה רק מראה כמה המצב שלנו עצוב.
ג'ק מרוצה שהעונה הארוכה שלו הסתיימה. אני שמח לראות שהוא מקבל בצורה טובה את אי הכללתו בסגל של הU-21. בהתחלה הוא נשמע נורא נלהב להצטרף אליהם, וחששתי שהעניין ייצור בעיות בינו לבין ונגר.
אני חייב להגיד שאני ממש מחזיק מתיאגו אבל הדבר האחרון שאנחנו צריכים בסגל זה עוד פרוספקט. בטח לא בעמדת הקישור המרכזי שיש כבר את ווילשייר, ראמזי ועכשיו גם את לנסברי שצפוי לקחת חלק ברוטציה לקראת העונה הבאה. אולי גם פרימונג יצליח לעשות זאת, אבל בכל באופן אם אכן תהיה עסקה איתם בקיץ אני מקווה שנקבל מהם אך ורק כסף. 40-50 מיליון יורו ואני מוכר בלי לחשוב פעמיים. בעונה שעברה גם את זה הם לא הציעו ואני חשבתי שלאור הסכומים שנזרקו בשנתיים האחרונות ססק פברגאס שווה יותר אבל צריך לדעת להתפשר, בטח אחרי העונה האחרונה שלו שלא הייתה גרועה אבל בטח לא טובה כמו הקודמת אז אפשר להגיד שירדו לו המניות מאז. 40-50 מיליון יורו בהחלט יעשו את העבודה.
תיאגו לא יעזוב את ברצלונה, חבל לדון בזה בכלל. תיאורטית, כמעט כל שחקן מברצלונה ישפר את ההיצע הקיים שלנו, גם שחקני ספסל (אפלאיי המעולה במיוחד), אבל אני מתנגד לעסקאות חליפין שיביאו לנו שחקנים ממורמרים מהפגיעה במעמדם. עסקאות חליפין יכולות להצליח כשיש עניין אמיתי משני הצדדים, ואלה מקרים די נדירים. כאן נקבל ריג'קטס שיודעים שהם ריג'קטס ושמבחינתם לשחק בארסנל זה בגדר ברירת מחדל. וזה הרבה יותר גרוע ממה שדובר כאן אתמול על "קרש קפיצה". לכן אני מסכים שכדאי לנו לומר מראש לברצלונה שאנחנו מוכנים לקבל כסף בלבד. זה די פשוט - אם הם רוצים את פברגאס, שישלמו... הקיץ שעבר אמור היה ללמד אותם היטב שכל הטריקים המלוכלכים והפומביים לא יעבדו בסופו של דבר, בלי הצעה כספית שתהיה הגיונית מבחינת ארסנל. לפחות כזו שתהווה בסיס למו"מ. יש גם כל מיני שמועות על קאמבק של סבסטיאן לארסון. אני מחבב אותו (פחות או יותר הדבר היחיד שחיבבתי בבירמינגהאם), יש לו הגבהות טובות, הוא מאיים לעתים על השער ומן הסתם הוא מכיר את ארסנל, אבל בסופו של דבר, הוא לא יותר משחקן נחמד. שחקנים נחמדים זה לא בדיוק מה שאנחנו צריכים, למרות שהוא חופשי והנזק בהחתמה שלו איננו גבוה מדי.
איזו חוצפה זאת להציע לארסנל את תיאגו אלקנטרה ו35 מיליון אירו על פברגאס, כשעל טיאגו יש גם buy back clause. זו הצעה מעליבה ומשפילה. גם אם הוא ייתברר כשחקן טוב, ברסה תוכל להביא אותו בכמה מיליונים ספורים כבר בקיץ הבא. ואז ארסנל תצא קירחת מכל הכיוונים, אבל אולי זה מה שיעניין את וונגר - עוד פרוספקטים.
ויליאם גאלאס אומר שזאת הייתה טעות של ונגר לשחרר אותו וגם מדבר על הסיפור עם סמיר נאסרי: http://www.skysports.com/story/0,11670_6968040,00.html
http://www.teamtalk.com/arsenal/6968433/Ba...unners-friendly http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/5eek.Xxx מילא שנוסעים למסע משחקים במזרח, בסדר, אני מבין, אבל למה מסורת של שנים נזרקת לפח? אני לא מבין את זה, פשוט לא מצליח להבין.
היו שמועות על כך, לצערי עכשיו זה רשמי. מאוד עצוב. משחק הידידות המסורתי הזה שתמיד פותח את העונה הוא גם הזדמנות מצוינת לעזור כלכלית למועדון קטן ודל אמצעים שקשור אלינו ונמצא באזור שלנו, אבל יותר מכך - זו הזדמנות מצוינת לאוהדים מקומיים לבוא ולראות את השחקנים לקראת העונה החדשה במחירים מאוד נוחים ואטרקטיביים ומקרוב, לא באיזה טורניר פלסטיקי כמו האמירייטס קאפ (המיותר מתמיד). שורש העניין הוא כמובן ההחלטה המגעילה להוציא כמעט לאורך כל העונה את הריזרבס מאנדרהיל לטובת משחקים מאחורי דלתיים סגורות. כמובן כדי לנעוץ לנו קטנה, בארנט הודיעו שהם יארחו הרכב משני של ספ*ס... כן, זה עידן קרואנקי, המועדון פשוט מפנה עורף לאוהדים המסורים שלו ולקהילה שבה הוא חי.
תענוג לראות את ארסנל הפאתטיים ממשיכים לשלוח אימיילים להזכיר לי שעדיין לא חידשתי את הממברשיפ, אני נהנה להוציא להם את המיץ ולא אתן להם את התענוג לקבל את הכסף שלי.
וויליאם גאלאס, היה אחד השחקנים שהכי אהבתי בקבוצה, הוא תמיד הקריב מעצמו ותמיד נתן 100% במגרש, תמיד היה אכפת לו. הוא היה הקפטן של הקבוצה הכי מוצלחת שלנו בשנים האחרונות(07-08). עונה שאני לא אשכח בחיים שלי אולי. באמת שהעונה ההיא הייתה חוויה שאומנם נגמרה בשברון לב, אבל היה תענוג לראות את הקבוצה באותה השנה. אני כמובן הייתי רוצה שהוא ישאר, והעונה ראו כמה המנהיגות שלו בהגנה הייתה חסרה.
