ניצחון יפה למרות יכולת לא מרשימה (מבחינה התקפית) ועדיין אין על מה לשמוח או להירגע... חייבים לנצח בראשון ולא יהיה קל! נחמד לראות את וולקוט ממשיך לכבוש ואפילו ראמזי הבקיע שער יפה, אבל כמה מסירות לא מדויקות ועוד במקומות מסוכנים. הבחור פשוט לא חושב לפני שהוא מוסר... מילה לגבי וויגאן - חבל. קבוצה מאוד סימפטית, משחקת גם כדורגל חיובי ומנסה להניע כדור ולא רק לעשות בונקר ולהפציץ את הכדור קדימה... חייבים ניצחון בראשון, כי אם לא נהיה בצ'מפיונס, תשכחו מזה שיגיעו אלינו שחקנים ברמה סבירה כלשהי... אפילו ברמה של פודולסקי וג'ירו לא נביא.
4 בישולים לקאזורלה. הטופ 4 עדיין לא בטוח כי אחרי האמירה של פארדיו ניוקאסל יהיו חייבים לתת 100% נגדנו, ועדיין אף פעם לא קל לשחק שם ויש להם חומר שחקנים טוב שבקלות יכולים לעקוץ אותנו בשערים. לעומת זאת אני די בטוח שטוטנהאם תנצח את סנדרלנד בלול.
1) ניצחון יפה לקבוצה. הלחץ היה עלינו, וראו את זה אחרי השווין כאשר השחקנים ממש נכנסו להלם, אבל הם עברו את זה ע"י שימוש נכון בוולקוט בכדורי עומק, ואחרי כן כאשר הובלנו הביטחון חזר והראנו את העליונות שלנו. כול הכבוד לקבוצה! :aaarse: 2) בקשר לדיון של יובט'ץ מול היגואין: אני חושב שמדובר בשני שחקנים שונים. ליובטיץ' יש טאץ' ויכולת טכנית והוא יכול לתרום הרבה למשחק המעבר. הוא מזכיר במובן הזה את ואן-פרסי בגילו. השערים עוד יגיעו, אבל התרומה שלו תהיה לשטף של משחק ההתקפה יותר מאשר לתת מספרים גדולים. לכן אני חושב שהוא הרבה יותר חשוב לנו מאשר היגוואין. אם היגוואין יגיע, זה יהיה כסקורר, ולפי המספרים שלו, הוא בהחלט יכול לתת את השערים החשובים שחסרו לנו ב0-0 ובמשחקים הגדולים בהם הגענו להיזדמנויות אבל החמצנו אותם כי אין לנו סקורר בקבוצה. במובן הזה סוף סוף יהיה לנו סקורר רציני שליד סנטי, ופולדי יהיה משמעותי מאד. אבל אם שואלים אותי, לדינמקיה של הקבוצה צריך את יובטיץ' הרבה יותר מאשר את היגוואין.
דווקא לואן פרסי לעולם לא היתה בעיה בהבקעה. עד לפני העונה שהוא נפטר מהפציעות הוא היה בעיה גדולה מאוד במשחק מעבר. הוא היה תוקע אותנו כל משחק שהוא היה על המגרש.
עשר דקות של זוהר מצידנו בעזרת עשר דקות של התפוררות טוטאלית - מנטאלית, פיזית ומקצועית - של וויגאן, לא ישכיחו את החרפה שחווינו גם היום; שוב, ארסנל ביתרון, אבל בדקה ה-20, בלי שום סיבה מוצדקת, היא פשוט מורידה את הרגל מהגז, ונותנת לקבוצה שמולה להשוות, איכשהו, out of nowhere מה שנקרא. זו עוד עדות לכך שלקבוצה הזו חסר הכל מהכל - מנהיגות, רגל מסיימת, יכולת מוכחת ומנטליות. הקבוצה הזו לעולם לא הייתה מנצחת 5-3 את מידלסבורו במצב שהקבוצה ההיא הייתה בו לרגעים מסוימים. הקבוצה הזו רק הולכת ומדרדרת, ושאף אחד לא יגיד לי שראמזי מנפק דיבידנטים מהעבודה הקשה, כי הוא עדיין לא קרוב בקילומטר למה שארסנל, כשם, כמועדון, אמורה לדרוש. עוד משחק שרק מוכיח כמה זבל יש בקבוצה הזאת: וויצ'ך שצ'סני, למשל, היה אחד מההבטחות הגדולות לדעתי עד לא מזמן, והיום? היום אני מבין שאם לא נחתים שוער כמו רנה אדלר או אסמיר בגוביץ' בקיץ, אנחנו יכולים לחלום על הגנה סבירה. מיקל ארטטה הוא לוחם נהדר, סוחט עבירות מדופלם ובהחלט, בלי ציניות, שחקן שונה לטובה מרוב שחקני הקבוצה, אבל האם זה מה שאנחנו שואפים אליו? ארטטה לא היה ויירה, פארלור, ג'ילברטו ואפילו לא פברגאס. ארטטה הוא תצוגת תכלית למה שרסנל של היום יכולה להנפיק והבעיה היא אפילו לא שזה לא מספיק, אלא שהוא בכלל בצד הטוב של המאזניים. אהרון ראמזי יכול לרוץ עוד עשרות קילומטרים ולכבוש עוד 100 שערים (ולהרוג 100 אנשים בדרך, בתקווה שברשימה יכללו איסמעיל הנייה, חסן נסראללה, חאלד משעל וג'סטין ביבר), אבל משלל ההזדמנויות שהוא קיבל שחקן עם קצת יותר כשרון וזוהר היה עושה מטעמים. בקארי סאנייה ותומאס רוזיצקי הם שני שחקנים גמורים, שהיה צריך להאמר עליהם "ויפה שעה אחת קודם". לא משנה כמה פתאום רוזיצקי יראה כמו שחקן, או כמה סאנייה יילחם וינסה; קבוצה כמו ארסנל, או בעצם - מועדון כמו ארסנל, חייב לשאוף ליותר. מועדון כמו ארסנל צריך לשאוף למגן ימני צעיר, תוסס, רענן ואיכותי, ולא למגן ימני שאיבד את הכושר. מועדון כמו ארסנל אמור להעלות מהספסל שחקן קצת יותר מאיים מתומאס רוזיצקי, שכמובן יזכה לעוד שנה בארסנל בכלל כמה משחקים בודדים שבהם ביצע את מה שהוא מקבל בעבורו משכורת - לשחק כדורגל. בפן היותר חיובי אפשר לרשום את קוסיילני ומרטסאקר, שנותנים ריצה יפה ביחד ונראה כי משלימים אחד את השני. לא הייתי מתנגד להחתמת בלם ברמה אחת מעל כולם, אבל במצב שנוצר כיום נדמה כי מגן ימני ושוער תכופים יותר ושדווקא עם הבלמים הקיימים, בחיזוק של בלם מחליף ברמה טובה, אפשר להסתדר. לוקאס פודולסקי ות'יאו וולקוט עושים את שלהם, למרות שהם לא אמינים בעליל; אי אפשר לסמוך עליהם שיעשו את העבודה כשבאמת צריך. פודולסקי הוא שחקן שמנצל הזדמנויות, ולא בדיוק יוצר אותן לעצמו, ו-וולקוט הוא שחקן שיודע להתנדנד בעיקר - משחקן שמוכיח למה הוא כן צריך להיות במרכז ההתקפה, לשחקן שבכלל צריך לשבת על הספסל. סאנטי קאזורלה הוא כנראה החלק הטוב לגמרי היחידי בסגל של ארסנל כיום. למרות שגם בו יש דופי, היום הוא הוכיח (שוב) שבלעדיו היינו מסיימים אחרי ליברפול. כמה חבל שג'ק ווילשר לא כשיר במאת האחוזים, כמה חבל שאין לו קשר מרכזי ברמה (קצת) יותר גבוהה מראמזי, כמה חבל שבהתקפה אין לו גולר אמיתי וכמה חבל שגם הוא לפעמים נעלם בתוך הסבך. לפחות עשינו חצי דרך למקום הרביעי. ואם אפשר כמה משפטים על וויגאן: כואב הלב. אז כן, הם קבוצה עם קהל מזערי, וכן, זו בכלל עיר של ראגבי, אבל קבוצות כאלה לא פוגשים כל יום. העבודה שרוברטו מרטינז עשה שם גורמת לך ללקק את האצבעות. וויגאן היא קבוצה התקפית, לעיתים קרובות פשוט משובחת. תמיד מחפשת לכבוש, תמיד מחפשת את הכדורגל האטרקטיבי. מרטינז, עם כמות קהל של הפועל אום אל פאחם ותקציב של מזנון במג'דל שאמס, עולה ב-3-4-3, נותן לצעירים הזדמנות ומחפש את הכדורגל האטרקטיבי. איפה וויגאן ואיפה סטוק וכמה חבל שהראשונה תרד והשנייה תשאר כאן כדי להסריח את הליגה. כולי תקווה שוויגאן לא תשתנה יותר מדי ותחזור במהרה לפרמייר ליג. נכון שבצ'מפיונשיפ יש מועדונים גדולים יותר עם מסת קהל והיסטוריה גדולות יותר, כמו לידס, ברמינגהאם, לסטר ומידלסבורו, אבל לא כל מועדון בא לפרמייר ליג במטרה לשחק התקפי. סטוק סיטי למשל שורדת פה בגועל נפש. לא יודע מה איתכם, אני באמת אתגעגע לוויגאן.
ניצחון חשוב מאוד לארסנל, חבל לי מאוד על וויגאן קבוצה שמשחקת כדורגל התקפי וכיף לראות משחקים שלה. ארסנל צריכה לנצח את ניוקאסל אבל זה לא יהיה פשוט למרות שהם הבטיחו את הישארותם בליגה.
בעצם מאז שוויגאן עלו לפריימיר ליג ב05' ארסנל הפסיקו לזכות בתארים, עכשיו שהם חזרו לצ'מפיונשיפ אפשר להתחיל להתכונן לחזור לזכות בתארים. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/hahaha.Xxx
https://fbcdn-sphotos-f-a.akamaihd.net/hphotos-ak-ash3/941470_460282810721229_1738023022_n.Xxx קבלו את פר מאחורה, איזה צמד חמד מצאנו לנו פה.
לדעתי, העמדה החשובה ביותר במערך שבו אנחנו משחקים היא עמדת החלוץ. כשיש לך רק חלוץ אחד ואתה משחק עם כ"כ הרבה שחקני קישור יצירתיים אך חסרי חוש הבקעה (קאזורלה, ראמזי, ארטטה, רוזיצקי, ווילשייר) אתה חייב סקורר בעל יכולת לבצע תנועה מסוכנת. היגוואין כזה. פודולסקי למשל, בעל רגל מסיימת מצויינת, אבל לא יבצע תנועה חכמה כדי לקבל כדור. שים לב שמשחק ההתקפה שלנו כאשר אנחנו על שפת רחבת היריב פשוט עומד במקום, ובדר"כ הכדור מתבזבז על ניסיון דאבל פס מגושם. ז'ירו דווקא מבצע תנועה מצויינת בעיני אבל חסר טכניקה ויכולת מסיימת ברגל. היגוואין הוא החולייה החסרה במערך הנוכחי של ארסנל.
אני חושב שסבי ציין את זה בעבר במהלך הדיון, אבל זה באמת לא ייאמן איך ונגר הרס את כל המורשת שהוא למעשה בנה באופן טוטאלי לחלוטין; בדיוק כמו אלכס פרגוסון, יבוא יום וגם הדיקטטור הצרפתי לא יהיה כאן ולאיש שיבוא אחריו תיהיה הרבה מאוד עבודה בשביל להחזיר אותנו לימים יפים יותר. הקבוצה הזו דפוקה מכל-כך הרבה סיבות, אבל אני חושב שהיום מה שהכי מפריע לי היא שאנחנו פשוט קבוצה מאוד בינונית ואפורה ברמה המקצועית. אם סימן ההיכר של ונגר וארסנל בתחילת העשור הקודם היה הכדורגל האטרקטיבי באמצעות הכישרון הבלתי-נגמר שהיה לנו בסגל, היום אין שום זכר לכך.
אגב, כמה מילים על סאנטי קאסורלה: ללא ספק נקודת האור היחידה שלנו בעונה הנוכחית, אבל גם הוא לא שחקן שיוביל אותנו לשום מקום מלבד "הגביע של ונגר" - המקום הרביעי. רואים זאת במשחקים מול הקבוצות הקטנות אותן הוא פשוט דורס כמו אתמול כאשר בישל ארבעה פעמים (השחקן השני שעושה זאת באירופה העונה). לעומת זאת, כאשר זה מגיע למשחקים קשים יותר הוא כמעט בלתי נראה כי יודעים שהוא השחקן היחידי שיכול ליצור משהו וסוגרים אותו הרמטית. אולי זה עוד לא הוגן לתייג אותו כשחקן מוביל או כשחקן מושלים, אך מה שבטוח הוא שחייב להגיע לכל הפחות שחקן דומיננטי ברמתו לחלק ההתקפי של הקבוצה.
קאסורלה חסר חוש הבקעה? גם ווילשר וגם ראמזי מצטרפים המון להתקפה, אם כי אין ספק שהם צריכים לשפר את הסיומת שלהם.
הכול עניין של יחס ופרספקטיבה. כשמדובר בארסנל, אני לא מרוצה מהשאיפה להיות במקום הרביעי, גם אם זה נחשב כגביע בעיניי המאמן. כשאתה לא שואף למצוינות - אתה נמצא בבינוניות.
