אני מקווה לראות בשבת מרכז קישור של ארטטה-אוקס-סאנטי, והתקפה של ת'יאו-ז'ירו-פולדי. רק לא ראמזי, ואני לא מבין איך הוא עדיף על אוקס בכל עמדה שהיא.
זה הבוס, לכן הוא לא לובש את המדים הפשוטים של השחקנים הזוטרים. http://3.bp.blogspot.com/_o0z7HPmXX6w/S0PqpBu5xKI/AAAAAAAABVY/XF15NN7hQiA/s200/fbgrin.Xxx
ראיון מעניין עם גזיאידיס בו הוא מגן על הצורה שהמועדון עובד. הנה כמה אמירות מעניינות: בקשר לחידוש של העסקאות המסחריות ([commercial) בהן אנחנו מפגרים אחרי רוב המועדונים בליגה: We have got the opportunity as a Club to really catapult our revenues forward again it will be as significant a step forward for the football club from a financial viewpoint as the stadium was in 2005 וגם: it does kick us into the top five clubs in the world with separation from the rest. The overall journey that the Club embarked... Not for a moment in the sun, but be able to count ourselves in the ranks of the Manchester Uniteds, Barcelonas and Bayern Munichs of this world over the next generation. בקשר למציאות שהשתנתה עם בוא המשקיעים הכבדים: Along the way the environment became more difficult and I think Arsène Wenger has done an absolutely masterful job within the constraints he has בקשר להנהלה: Our board... they dont do is treat the football club as a popularity contest. ואז שוב הוא חוזר על הנקודה החשובה שלו: .We will be separated away as one of the top five clubs in the world in revenue. ------------------------------------------------ אני חושב שהדבר הזה קצת נשכח. העובדה שהיכולת שלנו לצמוח בצד המסחרי גדולה בהרבה מזו של המתחרים שלנו בגלל שאנחנו הרבה מתחת למה שאנחנו צריכים להיות, חשובה מאד. ברגע שהכסף הגדול יכנס מהצד הזה, רק אז היכולת הכלכלית של המועדון תהיה ברמה של הגדולות באמת. זה מחיר שאנחנו משלמים על הצורה שבה מימנו את האצטדיון, וזה מחיר קטן מאד כיוון שלבנות כזה דבר זה עסק מסובך מאד שרוב הקבוצות בעולם נכשלות לעשות בכלל, בטח בצורה כזו חלקה וגם תוך כדי שמירה על תחרותיות (מינימלית) בטופ. אלו כולם הישגים גדולים מאד. הרעיון הוא להישאר מועדון גדול גם עוד 20 שנה, וגם עוד 40 שנה. עם כול הכבוד להישגים שלנו לפני שונגר הגיע, ארסנל לא הייתה מועדון ברמה של הגדולות באמת בעולם אף פעם. בואו נודה בזה. מאנגליה רק יונייטד הייתה באמת. אפילו וליוורפל היתה יותר שם גדול מאשר מועדון גדול מבחינה כלכלית. החזון שלו, ושל ההנהלה הוא להגיע לשם, ולעשות זאת בדרך שלא תהיה רגע חולף, אלא תיצור תשתית רבת שנים היא הדבר הגדול שאסור לשכוח. אנחנו נוכל לשפוט אם זה הצליח רק בעוד שנים רבות, לטוב או לרע.
מעניין על אילו ?costraints" הוא מדבר שייש על וונגר. כל שני וחמישי הם מודיעים על זה שהמועדון שוחה בכסף ושייש לנו את האמצעים להביא ?איכות? כרגיל מורחים אותנו.
זה נכון שמבחינת היסטוריה, הישגים, שחקני עבר, ארסנל היא יותר באזור החיוג של רומא, ולנסיה, אתלטיקו ודורטמונד, מאשר של המועדונים הגדולים באמת. אבל וזה אבל גדול, מבחינה כלכלית היא נמצאת בדרגה מעל הקבוצות בדרג ההיסטורי שלה, מסיבות ידועות: 1. כקבוצה אנגלית גדולה, יש לה יתרון עצום מבחינת קהלים מהמזרח הרחוק ושאר שווקים מהסוג הזה, שיש להם משמעות כלכלית עצומה. 2. לארסנל יש קהל שלא רק מסוגל למלא איצטדיון של 60 אלף מקומות, אלא כזה שמסוגל לשלם את המחירים הגבוהים בעולם הכדורגל. את זה אפילו לליברפול אין (שלא לדבר על קבוצות מאיטליה או ספרד) וזה יתרון מובנה מתוקף היותה קבוצה מלונדון עם בסיס אוהדים מרמה סוציו אקונומית בהתאם. 3. קהל "חדש" (כמו הזומבים במזרח הרחוק) מושפע לא פחות מהצלחה נוכחית מאשר מהיסטוריה. ארסנל ב2004 הייתה בעמדת זינוק שיווקית אדירה שחוסר ההצלחה (היחסי) הנוכחי, עצר. צריך להבין כדורגל הוא לא עסק רגיל מהבחינה הזאת. הוא תחום שבו חוסר הצלחה על המגרש על פני זמן יבוא לידי ביטוי גם בהכנסות. להמחיש את הענין: ברצלונה תמיד היה מועדון גדול מארסנל מבחינת שם והיסטוריה, אבל לפני 7-8 שנים ארסנל היה מועדון עם הכנסות גדולות יותר. היום ההכנסות של ארסנל הן כמעט חצי (250 מיליון של ארסנל לעומת קרוב ל500 מיליון של ברצלונה). וגם אם אתה מנטרל את זכויות השידור האינדבידאוליות, זה עדיין פער שמתקרב ל200 מיליון יורו. למה? כי כוכבים גדולים והצלחות גדולות על המגרש מייצרים קהלים חדשים, תהילה, מגדילים את המותג ולכן גם את ההכנסות. אם ארסנל תמשיך למכור את הכוכבים הגדולים שלה בכל עונה ותראה במקום רביעי הישג, על פני זמן היא תפסיק להתפס כמועדון גדול וזה יתבטא גם באספקט הכלכלי. וכאמור, להבדיל מרומא וולנסיה של העולם, אצל ארסנל המצב הנוכחי הוא כמעט לחלוטין מבחירה.
עוד דוגמא (הפוכה) שתמחיש את הנקודה שלי: צ'לסי. באנגליה תמיד אוהדים יריבים מקניטים את צ'לסי ש"אין לה היסטוריה". זה נכון במידה רבה. בווודאי שקבוצות כמו אברטון או וילה גדולות ממנה היסטורית. רק מה? 10-15 שנים של הצלחה בעידן המודרני הפכו את צ'לסי למותג שמייצר הכנסות ברמה שקרובה לארסנל, למרות הנחיתות בהיסטוריה וגודל האיצטדיון. עוד חמש-עשר שנים כאלו ואנשים יסתכלו על צ'לסי, לא רק קבוצה עשירה יותר בגלל אוליגרך, אלא כמועדון גדול יותר. את הילד היפני לא מענין ליאם בריידי. מענין אותו מה הקבוצה שווה היום.
למי שמעונין, זו טבלת ההכנסות של הקבוצות ב 2011: http://www.deloitte.com/view/en_GB/uk/indu...a56f00aRCRD.htm שימו לב כמה הכנסות מייצר המודל הכלכלי המופרך של צ'לסי בהשוואה למודל השפוי של ארסנל. וזו לא הייתה עונה שבה ללצ'לסי היו הכנסות גבוהות במיוחד מליגת האלופות (כמו ב2012) וזה במצב שבו הנחת המוצא היא שארסנל הוא מועדון שההכנסות שלו אמורות להיות גבוהות יותר.
סליחה, אבל אתה מדבר מחוסר ידע. הסיבה שארסנל לא מובילה על בהרבה צ'לסי ולא מתקרבת לספרדיות היא בגלל שאנחנו חתומים על חוזים של חסויות שנחתמו כדי לממן את הגרוב. חוזים ארוכי טווח מ2005 שהיו דבר טוב בזמנו, אבל טעו בחישוב של העליה בערך העתידי. למשל ספרס מרוויחה יותר מארסנל בצד המסחרי. זה לא נובע מאהדה בין לאומית לספרס, שהיא נמוכה משמועתית מארסנל, ולא מהצלחה על הדשא. זה נובע רק מכך שהם מנצלים את הצד "המסחרי" במולואו, כמו רוב הקבוצות בעולם שלא נכבלו בחוזים ארוכים כדי לממן מעברי איצטדיון בצורה שפויה שמכסה על עצמה. הישג ענק מבחינה כלכלית כיוון שהוא נותן לנו 3.3 מליון פאונד למשחק בית. יותר מאשר כול הקבוצות מלבד יוניטד עם 3.7. ואחד הגדולים בעולם. ב2014 נקבל קפיצה משמעותית מאד, שתזניק אותנו, לפי המנ"כל שדיבר היום איבן גזידאיס, לאחת מחמש הקבוצות עם הטרן-אובר הגדול בעולם ובפער מהשאר. כלומר לכיוון ה-300 מיליון והוא לא ממציא את זה מהתחת שלו. וחשוב לזכור, שארסנל היא מותג ענק. גם בלי ההצלחות זה נשמר. יש לנו אוהדים רבים באסיה, אפריקה, וארה"ב וכמובן באירופה שלא לדבר על לונדון. היא מותג של כדורגל יפה, של משחק כיף לצפייה, התקפי והזיכרון של ההצלחות בתחילת המילניום הן הישג שהתקבע בהרבה מקומות כיוון שאז הפריימירליג התחילה לצאת בגדול לעולם בתור הליגה הטובה בעולם ורבים נחשפו אליה אז לראשונה. היא בדיוק הפכה להיות "it on a stick" מה שנקרא. ולכן על חוזי חסויות וחוזים מסחריים שנחתום באסיה נוכל לקבל סכומים גדולים בקרוב שרק יחזקו אותנו כלכלית. אנחנו עומדים להיות שחקן משמעותי מאד בקרוב עם ה-FFP אפילו אם הוא יכנס לתוקף בצורה מוחלשת.
תראו את הטבלה של סידו קיטע ושימו לב בדיוק על גזידיס דיבר כשהוא אמר: שנהיה כמו הבאירן מינכן, היונייטד, והריאל של העולם. הארבעה האלו מרוויחות בסביבות ה300 עד 500 בעוד אנחנו במקום 5 עם 250. הקפיצה שאנחנו עומדים לעשות ב2014 בדיוק תביא אותנו לסיביבות של ה300 350, מה ששם אותנו בפער גדול ממקום שישי. שאר הקבצות ברשימה כבר מנצלות את הצד המסחרי שלהן בצורה הרבה יותר מלאה. להן אין מאיפה לעשות את הקפיצה הזו אלא יהיה המשך גידול בקצב רגיל. הקפיצה שלנו תכניס אותנו למעודון של הגדולות ביותר. מילאן, יובה, והשאר ישארו מאחור... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
לא הבנתי איך בדיוק "אני מדבר מחוסר ידע" אם מעולם לא טענתי משהו שסותר את הקביעה שלך. ציינתי עובדה: המודל הכלכלי המופלא שלכם, נכון להיום, לא מייצר יותר הכנסות מפיקציה של אוליגרך. איך הגעתם למצב הזה, אתה מוזמן להסביר. ואם אתה חושב שהצלחה נוכחית (נניח על פני חמש-שבע עונות אחרונות) לא משפיעה בכלל על ערך המותג, אתה טועה ובענק. היסטוריה בכדורגל זה דבר דינאמי שמשתנה ונכתב בכל עונה מחדש. להצלחות פני 50 שנה יש משמעות, אבל עד גבול מסוים. גם אם אברמוביץ' יעזוב מחר, אף אחד כבר לא יקח מצ'לסי את גביע האלופות שהם זכו בו.
גם אם נהיה קבוצה שמרוויחה ברמות של יונייטד או בארסה, מי אמר שונגר וההנהלה לא ימשיכו להתקמצן? אנחנו רואים שיש כסף, רק שמה שמעניין את ההנהלה והמאמן זה לשמור כמה שיותר ממנו בארנק על חשבון תארים. ישראבלוף, הגירסא הלונודונית
יאללה כל הדיבורים האלה לגבי המצב הכלכלי. מי ישמע מועדון כדורגל אפשר לחשוב שעושים דוח בחשבונאות להגשה לאיזה קורס באוניברסיטה. כל ההתעסקות הזאת של אוהדי ארסנל בכסף לפעמים מגעילה אותי. (אני מדבר על עצמי בראש בראשונה כמובן). הדבר שבאמת קצת מרגש אותי העונה זה החדשות הטובות לגביי ווילשיר. מאוד מצפה ממנו לחזור ומקווה שהוא ימשיך באותה הנסיקה. מאוד גם מעניין אותי לראות שוב את המאסטרו הקטן החדש שלנו על הדשא. ובקיצור אני פשוט מתעב את הפגרות נבחרת האלה.
