ארסנל 2013/14

תקופה חלומית.

מג'ירו תמיד תפסתי חלוץ טוב מאד, אבל העונה הוא פשוט עושה קסמים... על אוזיל אין צורך להכביר במילים (היורש של ברגקאמפ) ולאהרון מסי, סליחה, ראמזי, יש לי רק דבר אחד להגיד - מחילה!

תענוג של משחק עם שני מתחרים לשער העונה (אולי גם השער האחרון שהיה יפהפה).

 

הכל הולך לנו כרגע. אם זה המהלך הנדיר בנגיעה אחת ועקבים בשער של ווילשר; אם זה ראמזי שמטעה ברחבה בקור רוח של ברגקמפ; אם זה ז'ירו שמספק בישולים עם סטייל. סך הכל זה היה משחק די פושר של הקבוצה. איפשרנו לנוריץ להחזיק יותר מדי בכדור, ואפילו לצמק ולהכניס אותנו ללחץ לכמה דקות, אבל הכל הולך לנו כרגע.

אני מקווה שאני טועה, אבל נדמה לי שונגר רואה את ארטטה כשחקן הרכב קבוע, וזה חבל. לדעתי, כל עוד פלאמיני משחק, לא צריך עוד שחקן די מוגבל בקישור. זה פוגע מאוד בשטף המשחק שלנו.

רק שימשיך כך.

 

- וולקוט, OX, פודולסקי, 'נברי, ריו... יש לך מספיק קיצוניים ממנוסים ועד צעירים מבטיחים. נכון שהיום זה היה חסר, אבל ברגע שוולקוט ופולדי (ואפילו ה-OX) יחזרו העסק הזה מסודר.

- אני ממש לא חושב שהסגל של צ'לסי עם יותר ניסיון מאיתנו. לפחות לא בהתקפה. הוא אולי יותר איכותי ועמוק, אבל ניסיון? לא ממש...

 

תראה, רק צ'ך, טרי, לאמפרד, אטו, רמירז, מאטה, איבנוביץ' וכו' - שחקנים שלקחו אליפויות וצ'מפיונס ותוסיף את מוריניו שהוא מאמן עם המון ניסיון ואחד שתארים הוא יודע לקחת.

בנוגע לקיצוניים, אני לא אומר שחסרים קיצוניים, אני אומר שבשביל לקחת תואר, אנחנו צריכים עוד חלוץ ברמה גבוהה כמו ג'ירו לפחות, אם לא טוב יותר ואנחנו צריכים קיצוני לאגף שמאל שמבקיע שערים - רויס, דה מריה, רובן, פדרו... שחקן ברמה כזאת. הייתי מוסיף גם קשר הגנתי לרוטציה עם פלאמיני... אלה 3 הרכישות שגם בקיץ רציתי ואף אחת לא הגיעה.

אוקס צעיר מדי ועם פציעה קשה מאוד, פודולסקי לדעתי הוא יותר חלוץ 2 ל- 4-4-2 מאשר קיצוני שמאלי, פשוט משום שהוא כבר לא מהיר מספיק ולדעתי קאזורלה לא כזה קיצוני טוב ושוב, צריך עומק ורוטציות.

בקיצור, תן לי רכישה אחת בינואר, אז אם כולם בריאים, אני אומר חלוץ נוסף. אם לא, אני אומר קיצוני סקורר.

צריך להירגע... הוא שחקן מצויין, רמה עולמית, אבל עוד לא יורש של אף אחד... קודם שיביא תארים, שיקח אחריות ויבקיע גם נגד טוטנהאם, יונייטד וצ'לסי ואז אחרי איזה 3-4 שנים במועדון נתחיל לדבר על יורשים. בינתיים הוא השחקן "על הנייר" הכי טוב שלנו, רוב המהלכים הטובים עוברים דרכו והוא ללא ספק מספק את הסחורה, אבל מוקדם לדבר.

ד"א, משחק באמת קשה וחשוב מצפה לנו בשלישי, הנה הזדמנות לאוזיל להוכיח שגם נגד סגנית אלופת אירופה הוא יכול להוביל קבוצה. אישית, אני מאוד מקווה, אבל הוא צריך להוכיח את עצמו.

 

מלבד פרק הזמן בין השער הראשון לשער השני שלנו, שנוריץ שלטה במרכז המגרש, משחק פשוט מושלם שלנו, פשוט תענוג.

ראמזי מוכיח כמה חוזק מנטלי הוא אישיו בספורט הזה ובספורט בכלל, ממש מזכיר לי את ג'ימי גרימבל שגנבו לו את הנעליים במשחק הגמר, ובמחצית הוא הבין שזה לא הנעליים, שזה הוא והכל בראש.
ככה ראמזי, חזר מהפציעה וכלום לא הלך לו, בלי ביטחון הוא נראה כמו שחקן ליגה לאומית.
ותראו מה הביטחון עושה לשחקן, נכנס כמחליף, אומנם לאחר 40 דק', וסיכן את השער כל כך הרבה, בעונה שעברה אני לא זוכר אותו מאיים כך על השער, בועט כל כך חד ומדוייק, עושה סיבסוב על שחקן ומשחק עם עקבים.
פשוט תענוג.


עוד מילה טובה לג'ירו, המון המון המון מהניצחון הזה בזכותו.
עד לפירוק של נוריץ' לא היה קל, הפתיחה הייתה מעולה ועד לשער השני ארסנל לא הגיעה למצבים, ושני השערים היו בזכות קבלת החלטות וריכוז גבוה מצד ג'ירו.

 

הדקות הטובות שלנו במשחק הזה היו מדהימות, היו דקות פחות טובות אבל עדיין שמרנו על קור רוח ולא נתנו להם יותר מדי מצבים של גול.
הגול של ווילשר היה ממש מהלך של ה-invincibles! והגול של ראמזי לא פחות יפה. בקיצור נהניתי.

אני חייב לתת פה דעה נגדית לכולם ולהגן על ארטטה. אתם מסתכלים יותר מדי על מה הוא עושה עם הכדור ומתעלמים מההשפעה שלו על הקבוצה ועל המשחק. לא סתם הוא הקפטן שלנו, ב-2 עונות האחרונות כשלא היה לנו שחקן כמו פלאמיני, ארטטה היה השחקן שבלעדיו אין לנו שום סדר במשחק והקבוצה הייתה מפורקת. נכון, רוב המסירות שלו הן לא מסירות לשטחים המסוכנים, אבל השליטה שלו בכדור מצויינת והוא אחד המוסרים המדוייקים בליגה. יש לנו מספיק כשרון בקישור ההתקפי כדי להרשות לעצמנו לשחק עם פלאמיני וארטטה ביחד. כשפלאמיני יצא אני לא הרגשתי בחסרון שלו. היו לו גם כמה חילוצי כדור שלא היו מביישים את פלאמיני.
בכל מקרה, עם כל הפציעות ולוח המשחקים הצפוף אנחנו נצטרך את שניהם.

אני גם שמח לראות את בנדטנר חוזר לעניינים. היו לו נגיעות מאוד טובות היו בכדור כולל בעיטה מסוכנת.

 

הרבה מחשבות חיוביות הועלו פה ובצדק. ניצחנו 4:1 בלי להתאמץ כי הקבוצה פתאום מפוצצת בכישרון. אין טעם להוסיף או לחלוק על כך.

אבל אני מודאג מזה שהקבוצה נראתה עייפה במשך רוב המשחק (עד ה-3:1 בעצם). פיזית ומנטלית. במשך חודשיים כל שחקני הרוטציה, או ששיחקו 90 דקות פעמיים בשבוע, או ששיחקו 90 דקות פעמיים בשבוע כל עוד היו כשירים ובשאר הזמן היו פצועים. סימני השחיקה ניכרים. ממש לא היה רחוק שנספוג שער שיוויון בסוף המחצית הראשונה, בתחילת המחצית השנייה או לאחר מכן את ה-2:2, ואז זה היה יכול ללכת לכאן או לכאן (כמו נגד סנדרלנד מצד אחד ונגד וילה מצד שני). היה לנו את הכישרון כדי לקבור פעמיים את סכנת השיוויון עם השערים של אוזיל וראמזי, אבל מול קבוצות טובות יותר זה לא יספיק. אני מקווה שלקראת המשחקים הקריטיים שעומדים לפנינו השחקנים יצברו כוחות ויעלו הילוך.

 

רק רשמתי את ההודעה והנה נתקלתי בסרטון הזה:

http://www.101greatgoals.com/gvideos/denni...s-just-like-me/

 

אוהדי ארסנל כרגע.

 

אני מסכים איתך שבשנתיים האחרונות הוא היה עמוד התווך של הקישור והוא הפך לאחד השחקנים האהובים עלי. למרות זאת, מאז תחילת העונה, זה לא אותו ארטטה. לדוג', לארטטה יש מהלך קבוע במרכז המגרש שהוא עושה סיבוב על שחקן, אבל במקום למסור את הכדור במהירות לאחד השחקנים על הקו, הפעם הוא יעשה סיבוב נוסף ויימסור לאחד הבלמים. נראה כאילו הוא מהוסס או איטי. שלא לדבר שבהגנה עברו אותו הרבה יותר פעמים מבדר"כ.
כרגע פלאמיני הרבה יותר טוב ממנו, למרות שהייתי נגד ההגעה שלו הוא נלחם, משרה ביטחון בהגנה ובכל פעם שהכדור אצלו הוא לא מתחכם ומעביר את הכדור למישהו שיודע להתקיף.

עוד משהו, היו דקות של שליטה פשוט מוחלטת של נוריץ'! עם קישור כזה בבית לא מובן לי איך הגענו למצב כזה. אני לא חושב שהשחקנים היו עייפים כי הם רצו בתזזיתיות וכשהתקפנו אז כן תקפנו עם הרבה מאוד שחקנים מה שמצביע דווקא על נמרצות. לא מובן לי העניין הזה...

 

מה שאתה אומר זה נכון, כשהקבוצה בטירוף ושוטפת את המגרש ארטטה מאיט קצת את המשחק. מצד שני, כשיש משחקים ששחקנים רצים ראש בקיר עם הכדור בכל התקפה (וולקוט, אוקס, ווילשר) הוא היה מרגיע את המשחק וגורם לקבוצה לשחק מסודר. זה ארטטה, לטוב או לרע.

להגיד שהקישור לא עבד נגד נוריץ בגללו זה ממש לא הוגן. מתחילת העונה ארסנל מראה יכולת אדירה לצד דקות חלשות גם בלעדיו. המשחק נגד וילה למשל שהקישור שלהם הרג אותנו, או נגד טוטנהאם ששיחקנו עם פלאמיני והם ישבו עלינו כמעט כל המחצית השניה. אפילו סטוק ישבו עלינו רבע משחק.

אני לא אומר לספסל את פלאמיני, אני מת עליו עוד מהקדנציה הקודמת, אבל אין פה תשובה חד משמעית מי צריך לשחק ומי צריך לשבת בספסל. נגד נאפולי שניהם שיחקו 90 דקות וראית מה היה.

 

לגבי ארטטה, יש שתי מגמות בהשוואה לעונות הקודמות שפועלות לרעתו.
בשתי העונות הקודמות הוא היה באנקר בקישור האחורי ועזר לנו מאוד להשיג את המקום בטופ-4. הוא היה טוב, האלטרנטיבות היו הרבה פחות טובות, ולכן כשהוא לא שיחק היינו פחות טובים.

עכשיו יש אלטרנטיבות ראויות ועדיפות. מעבר לכך, נראה שעכשיו הוא בכושר פחות טוב, כשמלכתחילה היכולת שלו הייתה מספיקה לטופ-4 ולא מעבר לכך.

 

ארטטה יותר אחראי מבחינה הגנתית מרוב שחקני הקישור שלנו, ולכן לדעתי צריך לפתוח במשחקים מול יריבות יותר חזקות (בהן נצטרך לשים דגש קצת יותר הגנתי) יחד עם פלאמיני. מול קבוצות כמו נוריץ' וסנדרלנד אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את ווילשייר במקום, שהעונה מגלה את עצמו התקפית ומתחיל לשבור את המחסום המנטלי עם כיבוש השערים.

בעונה הבאה כבר אי אפשר יהיה להמשיך עם ארטטה כשחקן לגיטימי להרכב, אם אנחנו רוצים להתקדם. גם כגיבוי לפלאמיני זה לא טוב מספיק.

אני מסכים עם כך שהתרומה של ארטטה על המגרש כשחקן מנוסה, מנהיג שמכוון את שאר השחקנים, היא גדולה מאד, והמבקרים שלו קצת מזלזלים בזה.

 

לא יעזור, חסרה לנו פיזיות בקישור האחורי, ''גרזן'' שיראה על פיזיות ושליטה בקישור האחורי, שיהיה ראשון לכדורי גובה, שיהרוס התקפות ויצמד לשחקני מפתח של היריבה.

ויירה, בוסקטס, מ'וויה, בסגנון הזה.

 

ויירה לא היה בדיוק קשר אחורי...

פלאמיני עונה על התיאור הזה.