ארסנל 2017/18: ונגר פורש

למה כן לשחק בשלישי ורביעי? זכויות השידור היא הפרה שכל גופי הכדורגל בעולם חולבים כמה שיותר, ומה שמזרים הכי הרבה כסף לעולם הזה.
לשים שני מפעלים באותם ימים קצת יורה לעצמך ברגל, כי אתה פוגע באטרקטיביות של המפעל השני במיקוח שלך מול הרשתות הגדולות.
לדעתי אם היו יכולים גם לפזר את זה בין חמישי לשישי בלי לפגוע ביותר מדי ליגות היו עושים את זה.

(באתי לכתוב פה שמבחינת אופ"א זה נהדר שהם יכולים למכור זכויות שידור לליברפול וצ'לסי בימי שלישי-רביעי ואז למכור את הזכויות למשחק של יונייטד בחמישי אבל אז נזכרתי שגם הם נכנסו פנימה. מילא.)

אני גם לא בטוח שהשיטה במפעל הזה היא כ"כ בעייתית. לדעתי אחת הסיבות שהוא נהיה חלש היא שליגת האלופות הפכה למועדון סגור, וקבצות שמדי פעם היו נושרות לגביע אופ"א כמו ברצלונה ויובנטוס (אם הזכרון שלי לא מפיל אותי פה) כמעט ולא מגיעות לשם יותר, מה שהופך את הליגה האירופית למעין מועדון סגור לקבוצות הדרג השלישי. מדי פעם יש שם סבבים טובים, כמו לפני שנתיים, אבל חוץ מזה זה מרגיש כמו מפעל שבנפיקה, שחטאר, סביליה וזניט משחקות שם אחת נגד השניה כבר 10 שנים.

 

גם ליגת האלופות נהייתה שעמום צפוי. שוב ריאל מול באיירן ובארסה מול סן ז'רמן, מרתק. אבל פה האשמה היא על האנגליות והאיטלקיות חוץ מיובנטוס שלא מספיק תחרותיות.

 

http://www.hindustantimes.com/rf/image_size_960x540/HT/p2/2017/08/12/Pictures/premier-league-arsenal-vs-leicester-city_dd190632-7f09-11e7-ba32-a280bea68af6.Xxx

רוצה להמשיך דיון כלשהו שהתפתח בת'רד של מחזור הפתיחה ובטח שעלה כאן כמה פעמים: אוליביה ז'ירו עשה זאת שוב. הסופר-סאב של ארסנל עלה מהספסל אתמול בשלב מאוחר והכריע את המשחק. תחילה הוא מסר עם עקב נפלא ללאקאזט שהחמיץ ובדקה ה-85 היה הגיבור של ארסנל כשכבש את שער הניצחון נגד לסטר במשחק הפתיחה המטורף(4:3). אחרי המשחק ונגר אישר - "ז'ירו ביקש לעזוב ואיפשרנו לו לעשות זאת אבל הוא בחר להישאר ואני שמח". השער הבא של ז'ירו יהיה השער המאה שלו במדי ארסנל וכל זה ב-230 משחקים, והוא לא רחוק מהטופ 10 של ארסנל - יעד אפשרי אם יישאר. עונת השיא שלו הייתה 24 שערים ב-2016. מאז שהצטרף לארסנל ממונפלייה הוא לא ירד מעולם מ-16 שערים, הכמות שכבש אשתקד כשלא מעט זמן היה שחקן ספסל.

אני שיניתי את דעתי על ז'ירו. כלומר אני חושב שכן, הוא פחות טוב מאגווארו, דייגו קוסטה, סוארס של ליברפול לדוגמא, ואן-פרסי, וארסנל אולי הייתה צריכה לשאוף להשתדרג. אבל ז'ירו מעולם לא היה הסיבה שארסנל לא זכתה בתארים, כי אם הגנת המרגרינה שלה והיעדר קשר אחורי אמיתי. אני חושב שהוא שחקן מרגש ולא מובן מאליו שנשאר למרות גילו המופלג(30). ארסנל יכולה להעלות כזה סופר-סאב מהספסל וזו פריווילגיה שאין לאף קבוצה אחרת באנגליה. החלק ההתקפי שלה המרשים ביותר על הנייר. חבל שהיתר פח.

 

כשמדברים על שחקני התקפה שעברו בארסנל בעשור האחרון, אפשר למצוא שמות גדולים כמו ואן-פרסי, ססק, נאסרי(?), אדבאיור שהיה גדול לפרקים, אדוארדו שאני ראיתי בו כמעין וילטורד\קאנו - סופר-סאב, ועוד לפני שגל העזיבות החל אמרנו שזה פשוט לא מספיק, גם כי הליגה האנגלית אז הייתה מפלצת אמיתית עם צ'לסי והבסיס של מוריניו, יונייטד של פרגוסון שעשתה את הדאבל וגם ליברפול של בניטס. בהמשך הצטרפו ז'ירו שהוא בסדר, וולקוט שהוא בסדר, ונניח שאוזיל יותר טוב ואלכסיס טופ-פלייר ללא ספק.
אבל בואו נדבר רגע על שחקני ההגנה. מישהו יכול למנות עם יד על הלב, באמת אבל, שחקנים ברמה של סול קמפבל ואשלי קול למשל? היחיד שתמיד היה טופ לדעתי היה סאנייה, מי שהיה משתלב בהרכב הבלתי-מנוצחים ב-2004(תחרות מול לאורן). כשגאלאס הגיע שחקן איטי ורשלן, לא החומה מצ'לסי. מוכן לקבל את אלה שייצעקו 'קוסיילני'. מרטסאקר היה גבוה אבל מסורבל במשחק הקרקע. הקישור האחורי: קוקליין? זה לא זה. פלאמיני? עונה אחת טובה ואז הלך למילאן.