אתלטיקו מדריד 21/22:: היום שאחרי האליפות - מעפילים לשמינית הגמר, קריסה בליגה

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/15/15423026067300.Xxx

קוראה: האיש של צ'ולו. השחקן היחיד באתלטיקו ששותף בכל 18 המשחקים העונה - 12 בליגה, 4 בצ'מפיונס, 1 בסופר-קאפ האירופי ואפילו בגביע המלך. קוראה כבש שני שערים ובישל אותה כמות, ובהתחשב ב-942 הדקות שלו - ברור שהוא מסוגל יותר, אבל צ'ולו מאמין בו. לא תמיד הוא פותח בהרכב, אבל זה לא משנה.

ועוד שני עניינים: ראשית - המטרופוליטאנו עדיין לא עובד. אתלטיקו עדיין לא ניצחה יריבה גדולה באמת במגרשה הביתי החדש במסגרת הליגה. בשנה שעברה היא סיימה בתיקו 1:1 נגד ברצלונה ובתיקו מאופס נגד ריאל מדריד. באירופה המצב קצת שונה: לצד האכזבה הגדולה מההפסד לצ'לסי בליגת האלופות, אתלטיקו הצליחה לתקן נגד ארסנל בליגה האירופית והעונה כמובן ניצחה את בורוסיה דורטמונד 2:0, 'בגומלין'| הדבר השני, בהחלט קשור: שימו לב לרצף ההזוי הבא: אתלטיקו לא ניצחה את ברצלונה בליגה מאז ה-2:1 בעונת 2009/10, כשפורלהאן וסימאו כבשו. אין לה אף שריד מאז. ועברו 16 משחקים..צ'ולו עשה את המוות לריאל מדריד לאורך הזמן, באופן קבוע, ואת בארסה הוא עדיין לא ניצח.

בנוסף, ב-AS בדקו את המצב בכל קבוצות הליגה ומצאו שצ'ולו הוא מלך החילופים. השינויים שלו במהלך המשחקים הביאו לאתלטיקו לא פחות מ-7 נקודות ליגה - יותר מכל קבוצה אחרת. אותו קוראה שהזכרנו קודם עלה מהספסל כדי לנצח את בטיס, 1:0 במטרופוליטאנו. נגד בילבאו החילופים שלו היו שווים 3 נקודות, וצ'ולו ביצע חילוף טוב גם במשחק נגד ראיו וייקאנו במחזור השני שהסתיים בניצחון קטן.

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/18/15425357108453.Xxx

במארקה תפסו כמה אוהדים שרופים של אתלטיקו ממועדון האוהדים 'Atlético Cinco VIllas' ושאלו אותם מה דעתם על מה שקורה באתלטיקו מדריד. פדרדזה, שחקן עבר גדול בקבוצה, היה בין הכוכבים שהתראיינו. כולם מרוצים פחות או יותר ממה שקורה ויש להם חלום גדול - לשחק בגמר ליגת האלופות באצטדיון הביתי שלהם העונה וכמובן לזכות בגביע היחיד שחסר להם, הפיסגה אליהם טרם הגיעו. הציטוט שתפס את הכותרת - "משעממת? אתלטיקו היא האהבה שלנו. כל אחד נהנה בדרכים אחרים".
- "אובלאק? ברור שאנחנו אוהבים אותו ורוצים שהוא יישאר. אתה לא יכול לאבד את הראש שלך, הוא חלק חשוב אבל אתלטיקו הופכת אותו לטוב יותר, נוח לו מאוד כאן. אני יכול למנות לך בקלות שורה של שוערים גדולים באתלטיקו. אסור לחרוג מהתקציב".
- "יש לנו העונה הרבה פציעות, אני זוכר את זה גם בתקופה שלי, זה ממש מזל רע וזה פוגע באתלטיקו, אבל אלה חודשים קשים שיחלפו".
- "לאתלטיקו יש את הסגל הטוב ביותר בתולדותיה. אני מאוד מרוצה מהעבודה שעשו בקבוצה בקיץ. התחזקו בצורה נהדרת".
- "צ'ולו? ברור שלא כיף לחשוב על היום שאחרי אבל זה טבעו של עולם. אנטיץ' ולואיס ארגוניס ז"ל עזבו אותנו, ופרגוסון כבר לא מאמן מנצ'סטר יונייטד. אבל צ'ולו ישאיר מורשת אדירה".

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/11/19/15426256270463_310x174.Xxx

"לא רציתי להיות הסגן של ליאו מסי", כך בחר אנטואן גריזמן לתאר את אחת הסיבות מדוע לא חתם בברצלונה שחיזרה אחריו נמרצות בקיץ. גריזמן התראיין לתקשורת בספרד וסיפר על המעבר שכמעט קרה: "להיות מספר 2 של מסי בהחלט השפיע על ההחלטה שלי. היה קשה לסרב להצעה של ברצלונה, אפילו קשה מאוד. הם הבהירו לי שהם רוצים אותי, הם התקשרו אליי, הם שלחו לי הודעות. היה עליי לחץ". הצרפתי סיפר גם על הלחץ שהפעילה אתלטיקו: "מהצד השני יש את השחקנים, יש את המשפחה ואת המועדון בו אתה כבר שחקן חשוב, ובו הבטיחו שיבנו סביבי. אתלטיקו הראתה שהיא רוצה אותי, היא אמרה כמה אני חשוב, איך יגדילו את שכרי, השחקנים והצוות דיברו איתי והסבירו לי הכל. הם עשו הכל כדי שלא אעזוב, דיברתי עם אשתי ב-3 לפנות בוקר כדי לדבר על זה. עשיתי את ההחלטה הנכונה". [תורגם ע"י ספורט5].

גריזמן קודם כל אומר שהוא לא רוצה להיות הסגן של מסי ואחר-כך מדבר על כמה טוב לו באתלטיקו, הייתי מעדיף שסדר הדברים יהיה הפוך, ועדיין - יפה שהוא נשאר. רק מצד שני, למרות שמסי יש רק אחד - זה קצת תבוסתני לדעתי. בעוד 3-4 שנים, סתם נשתמש ב-'נניח' - פאריס רוצה לצרף אותו, ואמבפה וניימאר או אחד מהם עדיין שם - אז זו סיבה לא להגיע? לואיס סוארס היה מס' 1 בליברפול ועדיין עבר לברצלונה. מעניין

 

אני חושב שאובר פרגון גריזמן קיבל על המונדיאל האחרון, אבל לגבי אתלטיקו ההייפ סביבו מוצדק. המספרים, איכות הכדורגל, הוא גם פליימקר לעתים לעת צרה וגם כובש שערים, ומה לעשות שצ'ולו גיבש יחידה לוחמת מטורפת אבל הנה גם השנה כשלאתלטיקו יש המון כישרון התקפי - לאמר וג'לסון הצטרפו למשל, ויטולו אמור לחזור מפציעה - זה עדיין אותו דבר. רוצה לומר: ביחס לקבוצה גדולה, אתלטיקו לא מספיק התקפית ומעניינת. אם גריזמן היה נראה אותו דבר בברצלונה אז יכול להיות שמה שכתבת היה נכון.
מעבר לכך שבארסה>פאריס, מכל בחינה לדעתי(שם לרגע בצד את עניין השכר), דווקא לגריזמן אמור להיות אינטרס אולי להישאר בספרד בגלל המשפחה וכו'. אמנם נולד בצרפת אבל הוא בספרד כבר 15 שנה כמעט. אני פחות אהבתי לשמוע את הציטוט הזה של גריזמן, אבל זה נתון לפרשנות.

דבר נוסף לגבי אתלטיקו, הבצורת של דייגו קוסטה הזויה, ומעבר לכך הוא לא מצליח להיות כשיר ברצף, כל שבועיים-שלושה בערך מדברים על אי-נוחות, תראו גם בספרד.

 

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/11/27/champions/1543337610_404086_1543338006_noticia_normal.Xxx

המשחק מחר בין אתלטיקו למונאקו הוא בטח לא הכי מעניין במחזור ליגת האלופות, אבל אולי יהיה הכי אמוציונלי, ככה זה כשראמדל פלקאו יחזור הביתה, יפגוש את הקהל שכל-כך אוהב אותו. לרגל המאורע, בתקשורת בספרד הכינו סקר - מי החלוץ הטוב ביותר של אתלטיקו במאה ה-21? והשמות מעוררים צמרמורת - החל מילד הפלא פרננדו טורס, דרך פורלאן ואגווארו שהיו שם לקראת סוף העשור, אחר-כך דייגו קוסטה שהוביל את הקבוצה לאליפות היסטורית, וכמובן אנטואן גריזמן. ויש גם את ראדמל פלקאו, שנבחר ע"י האוהדים החלוץ לטוב ביותר - 70 שערים יש לו ב-91 משחקים - 0.76 שערים בממוצע למשחק. הוא כיכב בגמר הליגה האירופית נגד בילבאו וגם בסופר-קאפ האירופי נגד צ'לסי. 'אל-טיגרה' גרף לא רחוק מ-50% מהקולות - 45.4%, יותר מפי שנים מהמדורג שני אחריו - דייגו פורלאן. פרננדו טורס, הלב והנשמה, קיבל 11.7% במקום השלישי. הבאים בתור: גריזמן עם 8.1%, קון אגווארו עם 7.4%, דויד ויאה עם 3.6% ודייגו קוסטה עם 2.9%.

כל המספרים:
רדמאל פלקאו: 70 שערים ב-91 משחקים - 0.76 שערים למשחק.
דייגו פורלהאן: 96 שערים ב-196 משחקים - 0.49 שערים למשחק.
פרננדו טורס: 129 שערים ב-404 משחקים - 0.32 שערים למשחק.
אנטואן גריזמן: 118 שערים ב-225 משחקים - 0.524 שערים למשחק.
קון אגווארו: 101 שערים ב-234 משחקים - 0.43 שערים למשחק.
דויד ויאה: 15 שערים ב-47 משחקים - 0.32 שערים למשחק
דייגו קוסטה: 75 שערים ב-173 משחקים - 0.43 שערים למשחק
מה דעתכם?

 

חתיכת שמות יש בסקר הזה, בואו נשווה את זה למצב החלוצים בריאל מדריד בעשור+ האחרון לדוגמא, כשראול כבר הרחק משיאו, ואני שם בצד את כריסטיאנו שלא היה חלוץ טהור רוב הזמן - יש לנו את ואן-ניסטלרוי שנתן עונה אחת מדהימה, עונה שנייה טובה משולבת בפציעות ואחר-כך - זהו; יש את בנזמה, כמובן, את היגואין שיש היגידו שלא עמד בציפיות, ועוד נוכחים לרגע - אדבאיור, הונטלאר, צ'יצ'ריטו, מוראטה.
ועכשיו לעניין - בחירה קשה, אני מאוד מעריך את אגווארו וכנראה הוא היה הבחירה שלי אם הייתי מצביע בסקר. אני לא הולך לבדוק את ממוצע ההבקעות בהכרח, מדובר בסגנון משחק שובה עין, בסיפור, הוא פרץ מאתלטיקו, הילד שהפך לגבר. באנגליה הוא העלה מסת שריר, שיפר את הפיניש, אבל היה חוויה לראות אותו כבר באתלטיקו. לאוהדים יש זיכרון קצר, הם כועסים על העזיבה למשל, ולכן גם דייגו קוסטה מדורג נמוך - הוא בכושר איום ונורא ולזה תוסיפו את סגנון המשחק הדי משעמם שלו, אין בו קסם. מעניין לראות את אגווארו בקבוצה הזו של צ'ולו. אני חושב שגריזמן עדיין לא שם מבחינת שלושת התותחים, הסדר שלי: 1) אגווארו 2) פלקאו 3) פורלאן.