באיירן מינכן 2015/2016 :: העונה האחרונה עם פפ

זאת לא תהיה הפתעה אם נעלה. אנחנו שווים גם 4-0 בבית מו אתלטיקו ביום שהכדורים נכנסים.

אחד כאן מדבר בטונים כאילו הובסנו אתמול 3-0 אבל במציאות בסך הכל הפסדנו איפה שכל שאר האריות של אירופה מפסידים במגרש קשה. ועוד הפסדנו בצורה די מנימלית עם אפשרות שהיינו יוצאים גם בשוויון לא הייתה כלל רחוקה.

יגיד אפנברג מה שיגיד אבל הוא תמיד היה מוצא מה לא בסדר. היה לגיטמי לגמרי להוציא שחקן התקפה עבור שחקן הגנה כדי לצאת במנימום נזק ממגרש קשה. אם היינו עולים עם שחקן התקפה יותר ושחקן הגנה פחות, הוא היה אומר שאנחנו עולים פתוח מידי במשחקי חוץ. לא תמצאו אותו מרוצה וגם אם אף אחד לא מצליחה להוציא תוצאות טובות נגד אתלטיקו אצלה בבית, אז כולם בסדר ורק פפ כשל. זה לא דיון אלא גנון. פפ עשה מה שהיה צריך לעשות כדי לא לצאת מובס ולהביא עם הרכב הגנתי שלנו לכך שגם יהיו לנו הזדמנויות לתת שער חוץ. אז ההזדמנויות הגיעו וההזדמנויות מנגד היו מנימליות. הוא הביא אותנו לבאר וזה כבר עניין של מהלך של שחקן או 2 כדי גם לקבוע תוצאה אחרת לגמרי. אם כדור אחד מכל ההזדמנויות שלנו היה נכנס אז היו כאן שמהללים את פפ כגאון שזה גם מוקצן לצד השני. בסך הכל ניהול משחק נורמלי של המאמן, עשה מה שכל אחד היה עושה במגרש קשה וכל תוצאה הייתה אפשרית.

נתראה בגומלין.

 

הדיון נהפך ל״גנון״ כאשר לא נותנים לאנשים להביע את דעתם השונות.

כן, ״אפנברג״ הוא קוטר אינסופי, אבל בסה״כ נכתבו כאן כמה דברים נכונים שבמקרה הגרוע ביותר ניתן להגיד שהם אולי שנויים במחלוקת. מעבר לכך, יש כאן גם בעיה קלה של הבנת הנקרא. בנאדם מציג ביקורת לא בהכרח = ״הכול חרא, הפסדנו, אני שונא את פפ - הוא אפס מאופס!!!״.

 

גנון זה עוד מחמאה, כנראה שיש לכמה אנשים פה זיכרון קצר, כשמנצחים אז השחקן גיבור וכשמפסידים אז אותו שחקן שהיה גיבור הופכים אותו לכלום.

 

תראה שהוספתי עוד מלל להודעה שלי. כתבתי שגם אם אחד מההזדמנויות שלנו היה הופך לשער אז הייתה כאן מקהלה שפפ הוא גאון על הדרך שעלה אתמול. זה מאוד נזיל והייללות מכל הצדדים מוגזמות. ניהול המשחק אתמול היה משהו שכמעט כל מאמן היה עושה וזה גם כמעט הצליח איפה ששאר אריות אירופה גם לא הצליחו. כנראה שנורא קשה לנצח שם ועדיין היו לנו את ההזדמנויות, לכן המאמן את שלו עשה. הגומלין גם פתוח ואיפה שלנו היה קשה לשחק יצטרכו עכשיו אתלטיקו להגיע למבצר בעייתי גם כן במגרש הבייתי שלנו, כי גם אצלנו הוא יצטרך עכשיו לשבור את הראש איך לא לספוג תבוסה. יש עוד מחצית להתמודדות הזאת.

 

"הוציאו שחקן התקפה בשביל שחקן הגנה"-איזו דרך עדינה לתאר חרפה של מאמן. הניסוח הנכון הוא "הוציאו שחקן מהטובים בקבוצה, מהיציבים בקבוצה, ווינר וגולר בשביל שחקן שכל מהות הבאתו זה שאח של פפ יגזור קופון עליו כסוכנו". זה ניסוח שמתאר הרבה יותר טוב את הבושה של לא לשתף שחקן כמו מולר במשחק כזה, ששער חוץ בו חשוב ביותר. אם לא נעלה זה רק על הראש של פפ. כל אירופה מחזרת אחרי מולר והוא מרשה לעצמו לספסלו. בושה וחרפה ויהירות אינסופית.

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

 

זה גם מה שאמרו כאן על הושבת לבנדובסקי במשחק הקודם, איך אפשר לא לשתף את לבנדובסקי החלוץ הטוב בעולם?!?!? אבל כשזה מצליח פפ גאון ושזה קרוב להצליח על חודם של כמה הזדמנויות לא רעות אז פפ כושל (אפילו שכל אריות אירופה גם הפסידו שם, מה שהופך את זה למקום לגיטימי להפסיד בו ולא כישלון). אם לא היינו עולים כל כך הגנתי הייתה מתלונן שזו הסיבה שספגנו, כבר היינו בסרט הזה איתך.

פפ הולך עם האמת שלו ואם הוא האמין שהיה צריך את הקיצונים הכי מהירים שלנו כדי להכריע במתפרצת את אתלטיקו, אפשר להבין גם אם זה בסוף לא נכנס. מבחינתו כל שחקן יכול לשבת עבור טקטיקה נכונה, זו לא יהירות אלא גמישות ומחשבה. עזוב גדול עליך להבין את זה.

 

מתי בדיוק אתלטיקו הביסה 3-0?

זה בדיוק הבעיה, נראה שכל גרם ביקורת ישר הופך את מבקרי פפ לאויבי הציבור מספר 1. אני לא מאשים את פפ בכל דבר רע שקורה, אבל נראה עפ"י חסידיו הנאמנים שאסור לבקר אותו בכלל.

אני בהחלט חושב שבהתחשב בארסנל שיש לקבוצה הזאת, ניתן להיות מאוכזב מהתוצאות ומהיכולת שהיא מציגה במשחקי הננקאאוט בליגת האלופות מאז שפפ הגיע, והנחיתות שהיא מציגה מול הספרדיות.
אזכיר לכולם שהקבוצה של היינקס עברה ריאל חזקה יותר שזכתה באליפות באותה שנה עם קבוצה חלשה יותר והביסה את ברצלונה ויובנטוס תוך הצגת כדורגל שוטף, תכליתי ואטרקטיבי. זה אמנם לא אומר שהיינקס מאמן יותר טוב מפפ, אבל אני כן חושב שבכל מה שקשור למפעל היוקרתי ביותר הוא עשה עבודה יותר טובה מפפ, גם ביכולת וגם בתוצאות.

בסה"כ אני חושב שזה בהחלט הגיוני להגיד שסימאונה התכונן טוב יותר למשחק מאשר פפ,
לשים על הספסל במשחק כזה חשוב שחקן כמו מולר שהוא שחקן הבית היחיד שלך חוץ מלאם ואני בטוח שהוא היה נלחם יותר מתיאגו שזז כדי להימנע ממאבק עם סאול בגול ובכך סלל לו את הדרך לשער (ובאדיבות אלונסו וברנאט).
לשחק רק 20 דקות עם שחקן נשמה ווינר כמו מולר, שהוא גם שחקן פיזי שנלחם ומכסה שטחים גדולים בכל המגרש, לטובת טיאגו הרכרוכי מול קבוצה קשוחה כמו אתלטיקו, זה טעות משמעותית במשחק מהסוג הזה.

אבל עפ"י nfcb והמציאות שהוא רואה, למרות פתיחת המשחק החזקה של אתלטיקו אל מול ההלם של באיירן והשער המהיר שהיא מאפיין ידוע בטקטיקה שלה, פפ לא נפל מסימאונה (רק אל תגיד שהתעלה עליו) ומוסיף בדרך אגב שאם בעיטה מקרית למשקוף השער מ-40 מטר הייתה נכנסת היינו מדברים אחרת (אני גם בכלל לא בטוח שאובלק הנפלא לא היה עוצר את זה). מעניין למה הוא לא אומר את זה על הקורה של טורס והריבאונד של קוקה.
ואיך כמובן הוא ביטל בזלזול את המצבים המצוינים של קווארדדו ומורטה הגיעו במצב של 2-0 בשמינית.

ועם כל הכבוד ללבנדובסקי והעונה הגדולה שלו, כשהוא משחק כחלוץ בודד ברחבה הוא נראה רע מאוד, בטח מול קבוצה עם הגנת ברזל כמו שפגש אתמול.

 

יש לך את המשפט המודגש ביותר מתנשא?

מתי נאמר פה כשזה "מצליח" הוא גאון? (אני בכלל מתנגד להגדרה של גאון בהקשר של מאמן כדורגל). לדעתי הוא נכשל בניהול המשחק שלו נגד יובה והיה לקבוצה יותר מזל משכל. להיות בסטטוס הדחה עד דקה 91 בבית שלך אחרי שהיית כבר ביתרון 2-0 בחוץ זה לא מה שהייתי מגדיר כמשהו הצליח..

נגד בנפיקה באיירן עלתה על חודו של שער מול קבוצה נחותה משמעותית, לא בדיוק גאונות.

אני לא מבין? אסור לבקר את פפ? שום מילת ביקורת או אכזבה לא לגיטימים? מדובר באלוהים בכבודו ובעצמו?

 

יש לבקר ויש מה שאפנברג עושה. הוא יבקר ויסתור את עצמו כל פעם מחדש כאן ותמיד יספר מה נכון לעשות בדיעבד. שעושים התקפי זה לא טוב כי פפ יודע רק התקפה אז הוא חשף אותנו. כעושים הגנתי זה לא טוב כי איך הוא העיז לעלות בלי לבנדובסקי או מולר. הכי חכמולוגיה לפצח בריקודים שלא הולך ולשתוק במקרים שכן הולך. ההבדל בין המקהלה כאן על איזה כישלון חורץ אתמול בערב ולבין שתיקה כאן היום בבוקר הוא בסך הכל אם גם אחת ההזדמנויות שלנו הייתה מתורגמת לשער. זה כזה נזיל ולכן זה חסר רמה לזמר כאן על איזשהו כישלון גדול.

"מתי בדיוק אתלטיקו הביסה 3-0?"

מה באמת לא הבנת או שאתה עושה את עצמך? לפי הקולות כאן של אפבנרג על איזה כישלון חורץ (במגרש שגדולות וטובות מאיתנו מפסידות) הוא מתאר את זה כאילו הובסנו כאן 4-0 לפחות ולא נפל כאן ניצחון על חודו של שער מהסרטים עם כמה הזדמנויות טובות להשוות. מהסרט שהוא חי בו כנראה הוא גם ככה לא יצא, לא משנה מה באמת קרה על המגרש.

סבבה, כישלון, זבל הכנה למשחק ובושה שהובסנו אתמול מול יריבה מעפנה כמו אתלטיקו במגרש מצ'וקמק. איזה פראיירים אנחנו.

 

זה נראה לי יותר כמו מחמאה עבור פפ שמגיעים כאן 3-4 פעמים בשנה לבקר אותו מתוך יותר מ 50 משחקים. כנראה הוא באמת כזה מאמן מבריק.

 

אתה מבין, לברון לא מגיע לכאן למשחקים הגדולים שאנחנו מנצחים כדי לתת ביקורת בונה והוא עוד יוצר לנו קטגוריה של אוהדי פפ בזמן שהוא עושה בדיוק את אותו החטא ומחפש הפסדים שלנו כדי לספר לנו שפפ כושל (חושד בו גם לכך שהוא רוצה שנפסיד כדי להתנגח בפפ, אבל נו זו בעיה שהוא צריך ללכת לישון איתה בלילה לא אני). מצא למי להטיף

 

לא נאמר כאן שזה כישלון והוא לא אמר שאלתטיקו יריבה מעפנה. הוא כן ביקר את ההכנה של פפ למשחק ואת אי ההרכבה של מולר, ובהתחשב בפתיחת המשחק הגרועה ובתוצאה הסופית אני בהחלט מסכים איתו.

אולי הוא קוטר ולפעמים קצת מגזים לפעמים, אבל הוא בהחלט מעלה כמה נקודות נכונות שנכשלתם להתייחס אליהם.
הדגש הוא על האכזבה היחסית מפפ בכל הקשור להכנה למשחקי הנקאאוט של הקבוצה בליגת האלופות וזה בא לידי ביטוי הן ביכולת והן בתוצאות.
פפ אמנם הצליח לשמר את השליטה של הקבוצה שהתחילה בעונת הטרבל בליגה המקומית, שאם תשאל אותי די נחלשה בשנים האחרונות, עשה כמה רכשים טובים ומשחק הלחץ עובד טוב בד"כ, אבל בכל מה שקשור למפעל היוקרתי והחשוב ביותר פפ לא הביא עימו בשורה, ואף ביחס לשתי העונות שקדמו להגעתו יש נסיגה ביכולת ובתוצאות של הקבוצה במפעל הזה.

לא הכל באשמתו כמובן, קשה לבוא אליו בטענות על ההדחה בשנה שעברה מול ברצלונה עם הרכב חסר, אבל אני בהחלט חושב שבכל הקשור להכנה למשחקים בשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות הקבוצה מאכזבת ולא מרשימה, ולפפ יש חלק בכך. אם היד הלב, אתה באמת רוצה להגיד לי שאתה מרוצה מהיכולת של הקבוצה בשלבי הנוקאאוט מאז שפפ הגיע? כי מהקבוצה הזאת עם הסגל והעוצמה הזאת ציפיתי להרבה יותר, ובשנתיים שקדמו לה עם סגנון משחק אחר ראינו ממנה במעמדים האלה תצוגות יותר תכלתיות ואטרקטיביות, לדעתי האישית הסגנון של פפ עובד פחות טוב בבאיירן מאשר בבארסה, ופחות טוב בשלבי נוקאאוט.
אני גם חושב שכיום קבוצות ממושמעות טקטית מסתדרות עם השיטה של פפ בצורה טובה יותר.

השער לא היה מהסרטים, אפילו פפ טען שהיה מדובר בשער לא מחייב שנבע מפתיחת משחק גרועה וקצב המשחק היה נמוך.

ואם כל הכבוד, לבאיירן לא היו הזדמנויות מצוינות לשער, היו 20-25 דקות טובות מאוד של לחץ במחצית השנייה שניפקו מצבים לא רעים, אבל לא מצוינים. המצב של טורס והריבאונד של קוקה היו יותר מסוכנים מכל המצבים שבאיירן הגיעה אליהן.

במקרה והקבוצה לא תצליח לבצע מהפך מול אתלטיקו בגומלים ושוב תודח בחצי הגמר, אני בהחלט חושב שהקדנציה של פפ בבאיירן בכל הקשור לליגת האלופות תסומן כאכזבה, השליטה בליגה נחמדה אבל היא לא מהווה פקטור. הפער בין באיירן לשער הליגה בכל הקשור לתקציב וחומר שחקנים הוא עצום, היא לא התמודדה בליגה עם יריבות כמו אתלטיקו, ריאל ובארסה, ולכן זה קצת מטעה.
לראיה - הקבוצה של היינקס בעונת הטרבל זכתה עם אחוזי הצלחה טובים יותר ועם מאזן שערים טוב יותר.

 

אם אתה מתייחס לניצחונות על יובה ובנפיקה השנה כניצחונות גדולים של מאמן, אז אני ממש לא מסכים. אמנם קפצתי משמחה בגול של מולר בדקה ה90 ובגול תיאגו בהארכה, אבל אני חושב שזה היה ניצחון של רגש, מזל ומלחמה, לא של מאמן. להזכירך הקבוצה הובילה את התמודדות עם 2-0 בחוץ ואחריו ספגה ארבעה שערים רצופים, זה לא דבר שצריך לקרות למועדון שמתיימר להיות הטוב בעולם.

מול בנפיקה באיירן הייתה יעילה, לא גדולה. ניהול משחק זהיר ואחראי של פפ, אבל לא תצוגה גדולה או מרשימה של הקבוצה.

השנה ספציפית, היה לבאיירן משחק אחד באמת גדול מול קבוצה גדולה, וזה ה5-1 מול דורטמונד (הקבוצה היחידה בגרמניה שאיכשהו ניתן לקרוא לה כזאת). גם במשחק השני באיירן שיחקה מצוין ועל צמד המשחקים הזה אני בהחלט מוכן לתת לו קרדיט.

אבל על הניצחון על יובנטוס לחלוטין לא.

החשד שלך פתטי ולא מבוסס, אני הראשון שאשמח לאכול את הכובע ושבאיירן תזכה באלופות.

אני עדיין מחכה לתשובה לשאלה ששאלתי בהודעה הקודמת.

אני לא טענתי לרגע שפפ כישלון, אני כן חושב שהוא אכזבה ושהוא הוציא מעט מדי מהקבוצה בליגת האלופות (מאזן של 6 ניצחונות-7 תיקו-4 הפסדים בנוקאאוט שזה למעשה המאני טיים רחוק מלהיות מאזן של קבוצה שמתיימרת להיות אימפריה ושם לחלוטין בפרופרציות את אחוזי ההצלחה בליגה הגרמנית) והשיטה שלו לא מתאימה לחומר השחקנים ולאופיו המועדון ואני די מבסוט שהוא עוזב.

 

כמו שנאמר כאן. אין שום בעיה עם ביקורת עניינית. ולא משנה על מי. בטח לא על פפ (שלא עניין אותי לפני שחתם בבאיירן ולא יעניין אותי בראשון ליוני). מה שמפריע לי או מצחיק אותי או מה שלא תרצה זה הלא יודע איך לקרוא לזה של כפיר. שרק מחכה לטעות כדי לשמוח. (ולא רק לגבי פפ. אותם הדברים היו לגבי היינקס עד ליום שלאחר הגמר בוובלי (״מאמן בפנסיה שהביאו רק בגלל שהוא זול וחבר של אולי הונס״) ההנהלה וממשיך גם עם פפ. רק כמה שעות לפני המשחק כתב כפיר ״אני חושב שעוד לפני שחושבים התקפה צריך לחשוב הגנה: אם נצא מהקלדרון בלי ספיגה זה יהיה מצוין." והביקורת אחרי המשחק היא שלא שיתפנו עוד שחקן התקפה בהרכב. . כשאתלטיקו לא זוכה בליגת האלופות זה סביר אבל אם פפ לא זוכה זה כישלון. ושוב, הדברים האלה חוזרים על עצמם כל הזמן בלי שום קשר לפפ. זה קרה עם היינקס, עם ואן חאל, עם ההנהלה, עם שוויני ועוד.
עשרות שאלות שאלתי את כפיר במהלך השנים פה. על אף אחת מהן הוא לא ענה. אבל אני לא אתייאש.
אז יש לי אליך שתי שאלות. א. במה בדיוק מתבטא הנוקאווט של סימאונה?
ב. איך היית עולה ביום שלישי למשחק הגומלין? באיזה הרכב, באיזה מערך? בוא, פעם אחת תגיד לנו את דעתך שלא בדיעבד.

אני לא התעלמתי מהקורה של טורס והריבאונד (שהם ביחד הזדמנות אחת - אי אפשר היה לעשות מזה שני גולים) וגם אם הקורה שלהם (או הריבאונד) היו נכנסים והמשקוף של אלאבה היה נכנס זו הייתה תוצאה יותר טובה בשבילנו מהתוצאה בסופו של דבר. מה גם שהיו לנו עוד הזדמנויות חוץ מהבעיטה של אלאבה. זה לא מה שהיה בברצלונה בעונה שעברה שלא הגענו לשום מצב.

golding@ - לך אני יכול לענות כי ה"ביקורת" שלך עניינית. ראשית, אני חושב שכדורגל זה קודם כל הגנה. ככה אני גדלתי וככה "חונכתי". תארים מביאים דרך ההגנה. ויש כמה שיטות להגן. יש בונקר מוחלט, יש השיטה של פפ ושל ברצלונה של היום החזקה בכדור (שזו שיטה יחסית חדשה) (גם באיירן, גם ברצלונה ממעיטות לספוג שערים בד"כ ויש שיטה כמו של סימאונה שמבוססת יותר על לחכות ליריב אבל זה לא בונקר מוחלט והוא דיי עובר לבונקר מוחלט כשהתוצאה מתאימה לו לדעתו. מצטער, אבל החברים פה (ובמיוחד כפיר, אני מודה) רואים כהישגים אך ורק זכיה בליגת האלופות. אז עם כל הכבוד אתלטיקו לא הגיעו לזה.