באיירן מינכן 2015/2016 :: העונה האחרונה עם פפ

אנצ'לוטי בשבוע שעבר אמר כמה דברים מעניינים.
הראשון שאת מסיבת העיתונאים הראשונה שלו הוא יעשה בגרמנית. למי שלא יודע אחת מדרישות הסף של המועדון היא מאמן דובר גרמנית.
השני שבאיירן עשתה עונה מצויינת והוא מקווה לשפר אותה.
השלישי. שכל מאמן מביא את הרעיונות והמחשבות שלו אבל הוא לא הולך לעשות מהפכה, אלא שינויים והתאמות למה שכבר יש.

 

הייתה נפטרת ממנו איך בדיוק?

 

מוכרת אותו?

 

למי? אם הוא נותן עונה מזעזעת או פצוע מאוד ורק קבוצות פרנקפורט או סלטה ויגו מעוניינות בו? והן מוכנות גם לשלם לו רק שכר של 300,000 יורו לעונה במקום ה 9,000,000 יורו שהוא מקבל בבאיירן. גם אז היא הייתה יכולה למכור אותו לאחת משתי הקבוצות האלה?

 

אתה הולך רחוק מדי.
לא חסרים מקרים של שחקנים גדולים שנתנו עונה אחת זוועתית, הרוויחו מלא ואחר כך בכל זאת מצאו בית חדש.
תסתכל על פלקאו למשל, לפני שנתיים וחצי אולי החלוץ הכי טוב בעולם, הגיע ליונייטד, הרוויח 265 אלף פאונד בשבוע(כולל דמי השאלה), לא הצליח והינה מצא את עצמו בצ'לסי.
אני מאמין שגם על לבנדובסקי היו קופצות אם היה תסריט שהוא היה נותן עונה קטסטרופלית.

אני אפילו לא הייתי מופתע אם אנחנו(יונייטד) היינו קופצים עליו במקרה כזה ואם לא, לא חסרות קבוצות באנגליה שהיו יכולות לעמוד בדרישות השכר שלו או איטליה(נניח אינטר, מילאן, יובה?).

 

אני לא מדבר על שחקן ספציפי. אני מדבר באופן עקרוני. איך קבוצה יכולה למכור שחקן לקבוצה שהוא לא רוצה ללכת אליה? במיוחד אם היא קבוצה מדרג נמוך יותר וששם הוא ירוויח שליש ממה שהרוויח לפני כן.

 

לא הבנתי את השאלה.
אנחנו משחקים עכשיו בנדמה לי אז בוא נעשה את זה עד הסוף.

אם לבאנדובסקי היה עובר עונה מהגהנום ובאיירן הייתה רוצה למכור, מן הסתם הוא כנראה היה מבין את זה ומוכן בעצמו לעבור.
עכשיו אתה יוצא מנקודת הנחה שאם הוא היה נותן עונה מהגהנום אז רק סלטה ויגו או הרטה ברלין היו פוזלות לכיוון שלו.
אני טוען שגם עם עונה מהגהנום(שזו בסך הכל עונה היפותטית אחת מקריירה מצוינת) הוא היה מוצא בית אטרקטיבי(יונייטד, צ'לסי, ארסנל, אינטר, יובה, מילאן, סיטי), כל אחת מאלה שציינתי פה יכולות לשלם לו ולכם.

חלקן אפילו יכולות להשוות את מה שהוא מרוויח אצלכם או להעלות את זה כדי לאתגר אותו להגיע(למשל יונייטד).
תוסיף לזה דמי חתימה נאים מאוד, הבטחות, שינוי אווירה והינה למה לכל הצדדים יש אינטרס לעשות את זה.

 

שוב, אתה מדבר על לבנדובסקי. ואני מדבר באופן עקרוני.
שחקן חתם על חוזה בבאיירן מינכן ל - 5 שנים. הוא מרוויח שם 10 מליון יורו. הוא עבר עונה נוראית והוא גם קרע את רצועות הברך במשחק האחרון של העונה וצפוי להיות מושבת ל - 9 חודשים ואולי אפילו לא לחזור. אף קבוצה לא רוצה לקנות אותו חוץ מהפועל באר שבע. באיירן צריכה מחליף בשבילו. ולא ממש בא לה להמשיך לשלם לו 10 מליון יורו לעונה. א. כי הוא ממש היה חלש ולא ענה לציפיות. ב. כי הוא בכלל פצוע ולא יוכל לתת שום תרומה ברוב העונה הבאה. ג. ממילא יש מחליף על העמדה שלו שעולה המון כסף גם הוא.
השאלה העקרונית שלי היא: האם במקרה כזה באיירן יכולה להכריח את השחקן לעבור להפועל באר שבע ושירוויח שם רק מה שהפועל באר שבע מוכנה לשלם?

 

טוב הקצנת מדי את הסיטואציה.
אולי נוסיף ד. צפון קוריאה פתחה במלחמה גרעינית על העולם המערבי.

בסדר, אם השחקן קרע את הרצועות בברך, החמיץ 9 חודשים, היה גרוע לפני אז כן באיירן(או כל מועדון אחר שמחזיק בשחקן יקר שעבר את רצף האירועים הזה) בבעיה.
למרות שפלקאו למשל, ענה על חלק מהסעיפים האלה ועדיין מצא אחרי חצי שנה של פציעות, ספקות וחוזה מפלצתי- בית חדש.
אני מאמין שגם לבאנדובסקי היה מוצא בית כזה, בזכות השם שלו, בזכות מה שעשה בקריירה, הגיל והעובדה שיש מספיק קבוצות פראיירות עם המון כסף שמוכנות לקחת את הסיכון עם החוזה שלו(ולהרוויח גם מיידית משיווק וPR).
ראינו כבר דברים כאלה בכדורגל.

ותוריד את ההפועל באר שבע מהפרק, זה לא מוסיף שום דבר לדיון.
תחליף בארסנל.

 

אני מניח שהוא לא היה מסכים בדיוק כפי שבאיירן יכולה לא להסכים למכור אותו כרגע. אני עדיין לא מבין מה לא בסדר ברצון לפרק את החבילה.

 

שוב אתה נכנס לשמות. אני מדבר על עיקרון.
האם קבוצה יכולה לזרוק שחקן באמצע החוזה? להגיד לו לך הביתה לא רוצים אותך? לא שחקן שיקבל את אותם התנאים וישחק איפה שהוא רוצה, אלא שחקן שתנאיו יורעו באופן משמעותי (כך שיקבל בערך שליש מהשכר שלו) או ילך לשחק במועדון שהוא בכלל לא רוצה. או גם יקבל שכר נמוך בהרבה וגם ישחק במועדון שהוא לא רוצה.
עקרונית. האם זה אפשרי? האם זה בסדר?

 

רצון זה דבר אחד. שאיפות (לשחק בריאל) ואהבות (שחקן שאוהד ארסנל ומת לשחק שם) זה דבר אחד. ומינימום הגינות וכיבוד חוזה ומילה זה כבר דבר אחר. אם לבנדובסקי יגיד בכל מקום שהוא שהוא מת לשחק בריאל מדריד או ארסנל או הפועל באר שבע זה דבר אחד וסביר לחלוטין. אבל שחקן שעוד לא מילא אפילו 50% מההתחייבות שלו לקבוצה שלו וכבר מנהל מו"מ עם הקבוצה הבאה זה מראה על חוסר הגינות של בנאדם. בלי קשר לכדורגל.

 

העקרון שאתה מדבר עליו לא באמת קיים.
קבוצה לא תזרוק שחקן עם סטאטוס מסויים לכל מקום כי מן הסתם היא יודעת שיש לגם לשחקן SAY בנושא(למשל יש שחקנים שבמקרים קיצוניים כאלה יעדיפו לקחת את המשכורת הביתה ולבלות ביציע ומן הסתם זה פוגע בקבוצה כמו שזה פוגע בשחקן).

בדרך כלל מגיעים לעמק השווה. אם שחקן לא מתאים לקבוצה מסוימת היא תנסה לבחון את השוק ולראות אם אפשר להעביר אותו לקבוצה שתתן לו תנאים דומים או טובים יותר.
אם אין כאלה אז היא בדרך כלל נדפקת איתו(למשל אנחנו ופלאיני).

 

למה? האם לא קרו מקרים בעבר שמועדונים - ואני בטוח שגם באיירן - מכרו שחקן לאחר עונה או שתיים מאכזבות? מה ההבדל?

 

בשני תנאים - הראשון שהוא הסכים לשחק באותו המועדון (החדש) והשני שתנאי השכר שלא לא נפגעו (ואם יש צורך אז הקבוצה המוכרת השלימה את השכר שלו בקבוצה החדשה למה שהוא הרוויח אצל המוכרת). כלומר בהסכמתו של השחקן.