הם חושבים שתומאס טוכל מאמן טוב יותר ובקיץ הוא לא יהיה פנוי אולי, וגם ככה בקבוצות על מאמן לא מחזיק יותר מדי זמן לרוב, אמנם זינדין זידאן שם את המפתחות מיוזמתו אבל גם בשתי קדנציות במצטבר הוא רק חמש שנים היה בריאל מדריד. אני הייתי מופתע מהמערך ההגנתי יחסית של באיירן מינכן אבל אולי קצת יותר דיפנס זה מה שהיה חסר לקבוצות הגדולות האלה של אריאן רובן ופרנק ריברי שהיו חשופות מאחור. כאחד שבקיא מאוד בבאיירן, אשאל - מה יוליאן נגלסמן עשה שבהכרח הגיע לו להמשיך? נניח אחרי העונה שעברה? הרי אליפות, מבלי לזלזל - זה לא הרף, רחוק מזה. זו הייתה בחירה מפתיעה מאוד. אגב אני חושב, וזו השערה בלבד, בלי לקרוא כל יום את 'הבילד', בטח מאז שאני כבר לא עובד בספורט1 - שחסן סליהמיצ'יץ' לא בידיוק מקל את העבודה..
אם היו בוחרים לפטר את נאגלסמן אחרי הכישלון מול ויאריאל בשנה שעברה, או אחרי שניר ולבאנדובסקי הסתכסכו איתו - ניחא. אבל בחרו לתת גיבוי ושינו כיוון דווקא כשהקבוצה לגמרי נראית על המסלול (עם כל הכבוד לפאלטות בליגה שלא באמת הוציאו את הקבוצה ממאבק האליפות). זה שהיו הדלפות אומר שוב שחלק מהשחקנים לא הסתדרו עם נאגלסמן. זה לא לגמרי בריא אבל בהחלט קורה בהמון מועדונים (מישהו אמר פפ וקאנסלו?). אם רוב מוחלט לא היה מסתדר, הקבוצה הייתה נראית שבורה לחלוטין על המגרש ולא כמו שהיא היום. לא יודע, להחליף מאמן באפריל כשאתה חזק במאבק בכל המסגרות החשובות והקבוצה כבר מאומנת בצורה מסוימת זה סיכון עצום לעונה הזו.
תגידו זה לא קצת ילדותי הקטע הזה של "מביאים את טוכל בשביל שיביא צ'מפיונס במיידי וכוס אחתק מה שיהיה איתו שנה הבאה"? אני מאד מקווה שזה דיבור של עיתונאים ולא באמת הסיבה למינוי שלו. זה לא ממש אופייני למועדון שתמיד חושב מעבר לבלטה של המטר וחצי. מה גם שאף אחד לא באמת יכול להבטיח שטוכל יביא את הגביע עם האוזניים.
סאדיו מאנה בדרך לאל נאסר של כריסטיאנו רונאלדו. בדרך כלל שחקן רכש גדול שמגיע, כזה עם מעמד ושם - מקבל הזדמנות של יותר מעונה אחת כדי להוכיח את עצמו. עכשיו מעבר לכך שזו הצעה כספית יפה עבור השחקן עצמו - זו גם עסקה שתגיע לבאיירן מינכן משמיים. מאנה בבאיירן היה ההיפך הגמור מאשר בליברפול. הוא רב - אותה התקרית, היה עצלן, לא הביא ערך מוסף, נקרא גמור פיזית, מאכזב מאוד. לדעתי בשקט-בשקט בטופ10 השחקנים הכושלים של שחקני הרכש לפחות מאז שאני רואה כדורגל, יחד עם לוקאס הרננדס.
בעונות אחרונות באיירן מינכן איבדה את זה, גם בשל כישלונות מקצועיים וגם בשל חדר הלבשה רקובה ועכשיו המהלך עם הארי קיין מחזיר אותה לקדמת הבמה, זה שילוב שאין סיכוי שלא יצליח. באיירן הייתה נועזת ושאפתנית בניגוד לריאל מדריד, הייתה צריכה קצת להיכנע לדרישות של טוטנהאם אבל אין מה לעשות. קיין מכונת התקפה שלמה - שחקן קבוצתי שיודע גם לבשל שערים, סקורר מעולה, יהיה לו מאוד נוח בבונדסליגה, הוא גם כוכב ובאיירן כבר שנים, לדעתי מאז הבאתם של פרנק ריברי ואריאן רובן בהפרש של שנתיים - מחפשת שחקנים כאלה. לוקאס הרננדס שהיה כישלון נחרץ ואוי ואבוי שהחזיק בתואר השחקן היקר בהיסטוריה - איננו וזה מריח קצת יותר טוב. מקנא
איך טוכל עולה בסופר קאפ עם אופאמקאנו ופבארד לפני קים, אני לא אבין לעולם. ורנר ואופנדה מהצד השני כשססקו מחכה על הספסל. עדיין זה של באיירן. כמובן צהוב לכל אחד תוך 30 דקות.
הוא חלוץ נהדר, אבל לא כזה שאני מגדיר כוורלד קלאס. הוא לא סוארס ולא אגוארו ולא לבנדובסקי. ועדיין הוא טוב יותר מצ'ופו מוטינג אז זה כבר שדרוג בעמדה. האם זה יהיה מספיק בשביל לזכות בצ'מפיונס ליג? זה תלוי באלף ואחד גורמים שהארי קיין הוא רק אחד מהם.
קיין בעיניי לא פחות טוב מאגווארו. סוארז ולבנדובסקי בפריים אכן רמה אחת מעליו, אבל אלה היו חלוצים מהגדולים בהיסטוריה, ככה שזו לא בושה להפסיד לסלבדור. הוא שחקן מעולה ויתרום לבאיירן רבות. עכשיו כדי להצליח היא צריכה להעמיד הגנה נורמלית.
לא חושב שקיין נופל מלבנדובסקי. הוא היה החלוץ העקבי והטוב ביותר בליגה הקשה בעולם בעשור האחרון. (ואז הגיע האלאנד). הוא גם מוסר טוב יותר. אני חושב שהוא מתאים מאוד לבאיירן, גם באופי וגם בסגנון משחק. מקווה שהוא וקים יכנסו כבר במשחק הקרוב להרכב. אני כבר לא יכול לראות את אופאמקנו בהרכב. גם את פאבארד לא, למרות נגיעת היד והפנדל מזראווי מרשים הרבה יותר ממנו.
שוב הוא חלוץ נהדר, אבל אין בו משהו "מפחיד". סוארס היה חלוץ מפחיד, האלאנד מפחיד, אגוארו היה מפחיד. דרוגבה היה מפחיד. אני כבר לא מדבר על כריסטיאנו. אלה סוגי חלוצים שהיו גורמים לבלמים להזיע רק מהלחץ. כל זה לא סותר את זה שהוא יכול להצליח בבאיירן. בסופו של דבר זאת מכונה שכבר עובדת ונשאר להם רק שביב קטן שהם רוצים לשפר אותו. לשביב הזה קוראים צ'ופו מוטינג אז הם רוצים שביב טוב יותר.
בתור אוהד של קבוצה ששיחקה מולו לפחות פעמיים בעונה אני יכול להגיד לך שאותי באופן אישי הוא הפחיד. הוא נראה ומדבר כמו גולם אבל יש לו חוש מטורף לשערים והוא יוצר מצבים (לעצמו ולאחרים) מכלום.
השוואה מאוד-מאוד לא הוגנת בין רוברט לבנדובסקי להארי קיין, אחד שיחק בבונדסליגה בקבוצה טובה פי כמה מהיתר והיה מקבל הרבה מאוד כדורים במשחק (כמובן שהוא ידע מה לעשות איתם) ואחד בקבוצה שבמקרה הטוב היא הקבוצה השלישית בטיבה בליגה, בסגנון אחר לחלוטין, ובליגה קשה הרבה יותר בהרבה. קיין לא 'רוצח' כמו לבנדובסקי ולא 'פנטזיסט' כמו סוארס ואגוארו בשיאם אבל הוא שחקן פנטסי, ויש לו איכויות שאין ללבנדובסקי. אני שמח שכל מה שנאמר על ה-3:0 ללייפציג לא 'חדר' לכאן, סתם מנחוס, הוא עלה אתמול מהספסל בפיגור כפול אם אני זוכר נכון, הוא עוד יזכה בתארים ובהרבה. הוא שחקן רעב שבא לעבוד קשה בזמן שבבאיירן יש כמה שהם קצת שבעים. אחרי שנה שבאיירן סבלה מסאדיו מאנה היא מקבלת פיצוי. ותומאס טוכל? המניות שלו מה-זה בירידה.
לבה היה גדול גם בדורטמונד והוביל אותם לאליפות. זה לא הוגן להגיד שהוא היה מפחיד רק בבאיירן. ואגב היו ימים שקיין שיחק עם צוות מסייע לא רע בכלל. סון, אריקסן, דלה עלי לפני שפרש מכדורגל. אני זוכר שגם היה להם קישור מאד אגרסיבי. מוסא דמבלה וכאלה. האכילו את הקישור שלנו קש במפגש באלופות. אין לי מושג איך עברנו אותם בכלל.
קיין אבל תמיד הבקיע בצרורות והפך את השחקנים שלצידו לטובים יותר, אני חושב שהוא גם כן עזר לסון להיראות כל כך טוב. כוכב שהוא אנטי כוכב. בורוסיה דורטמונד, אמנם בזכות לבנדובסקי, עדיין הייתה טובה יותר בבונדסליגה ברוב העונות מאשר טוטנהאם באנגליה. לבה שחקן חכם, סקורר עצום ומפלצת שרירים. הוא לא מוסר לעומק כמו קיין למשל. הוא כלי קצת פחות טוב למתפרצות. אני מסכים לגבי 'עניין הפחד', גם שוערים לא פחדו מקסיאס וכן פחדו מבופון ומנוייר - ולדעתי איקר היה יותר טוב משניהם.
עם כל האהבה, בשום עולם קסיאס לא גדול יותר מנויר ובופון. אלה שני השוערים הכי טובים שראיתי בעידן המודרני, יש מצב שכל אחד מהם יכול לטעון לתואר "הגדול בהיסטוריה" (לא יודע להשוות אותם ללב יאשין וכאלה). איקר בשיאו היה שוער מעולה וגם לו יש מקום של כבוד בהיסטוריה, אבל הוא לא שם.
