בחירות 2020 (א'?)

יועז הנדל וצבי האוזר, מהדוחפים לממשלת "חירום", מחוקקים לעצמם 3 מיליון שקל של כספי ציבור, שלא היו אמורים להגיע אליהם ע"פ החוקים הקיימים של מימון מפלגות.

ערכיים.

 

יש לך לינק לחוק?
הם מקבלים על חשבון תל"ם או בלי קשר?

 

מתקן את ההודעה הקודמת, עכשיו אני רואה שזה 3 מיליון לשנה כלומר 9/12 מיליון שקל.

 

נתניהו והגוש שלו הם המסוכנים האמיתיים.

Sent from my SM-A750F using Tapatalk

 

הממשלה הם לא נבחרי ציבור, ולכן הם לא אמורים להיות חלק מהתהליך.

 

אחלה, בשביל זה יש את הכנסת ולכן הוא כתב ״לאישור ה*כנסת* *ו*הממשלה״.
הגיע הזמן ששופטים יפסיקו לבחור שופטים ולארגן ג׳ובים לחברים/מקורבים/משפחה וסתם כאלה שתואמים את האג׳נדה של הנשיא העליון אהרן ברק.

 

השופטים **לא** בוחרים שופטים. תגיד את זה מספיק פעמים זה לא יהפוך לנכון. לכל היותר הטענה הכי נכונה בסגנון היא ש**השופטים לא יתנו לממשלה לבחור שופטים שהם לא רוצים.** יש להם וטו בדיוק כמו שיש לנבחרי הציבור וטו.
בכל מקרה, כל "תומכי הדמוקרטיה האמיתית" איבדו את האמינות שלהם כשלא אמרו מילה פה בפורום על כך שהקואליציה העתידית החליטה פשוט לבטל את החברות של האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים כאילו הם עושים להם טובה, ובעצם דה-פקטו ביטלו את הכנסת שפתאום לא כל כך חשובה להם.

 

אם בג"ץ יקבעו שנאשם בשוחד לא יכול לכהן כמ"מ ראש ממשלה - כחול לבן יתמכו בפיסקת התגברות.

לא יאומן, באמת. זה בלתי נתפס מה שהם עשו פה. הונאה חסרת תקדים, פשוט הונאה עצומה על הציבור.

 

כפי שאמרתי נבחרי הציבור הם אלה שצריכים להכריע וזה אכן קורה כאשר לאחר החלטת הממשלה הבחירה תצטרך לעבור את אישור הכנסת.

 

גנץ כבר שרף את עצמו במחנה שלו אז אני מניח כבר שהוא יעשה הכל בשביל שזה לא יהיה לחינם.

 

@חייל שוקולד
תודה. חייב לציין שלא ממש הבנתי אם בפועל הם דופקים ככה את בוגי יעלון או פשוט מגדילים את העוגה.
בכל מקרה די עלוב.

@סיונרה
1. הממשלה נבחרת על ידי נבחרי הציבור. בית המשפט העליון לא.
2. לבית המשפט העליון יש יכולת וטו על הצטרפות לבית המשפט העליון. זה לא קיים בכנסת ולא בממשלה.
הכוח של האליטה המשפטית בועדה בלתי סביר בעליל, ועצם הרעיון שאנשים ממנים את המחליפים שלהם ברשות שלטון מופרך.
אני יודע שאתה נורא אוהב אנלוגיות ולכן תדמיין שכל ממשלה תחליט מי יהיו חברי הממשלה הבאה. זו רמת המופרכות שאתה תומך בה.
3. אף אחד לא ביטל את הכנסת ביחס לועדה למינוי שופטים. זה שהיה נוהג חלקי לשים נציג אופוזיציה אחד זה נחמד אבל לוותר עליו זה לא פגיעה בדמוקרטיה. מעבר לזה, מדובר בסך הכל בנוהג טכני. גם בקואליציה של 119-1 תדרוש את זה? מעבר לזה, עוד לא הוחלט מי יהיו חברי הועדה בכלל. מעבר לזה, עוד לא הוחלט מי יהיה בקואליציה בכלל. בקיצור, בקלות יכול להיות שבסופו של דבר אילת שקד תהיה נציגת אופוזיציה בועדה למינוי שופטים, מה שיראה כמה חלש הטיעון המופרך שאתה מנסה להיאחז בו כדי להפוך את בג"ץ לצד הדמוקרטי כאן.

 

יש נבחרי ציבור בוועדה שקיימת על פי חוק שחוקקו נבחרי הציבור, וגם אם לא היו, אז זה עדיין משהו שנבחרי הציבור החליטו לתת לוועדה ולכן זה דמוקרטי לחלוטין. איילת שקד הצליחה למנות שופטים שהיא תמכה בהם, ככה שזה כן אפשרי.
מה שרשמת עכשיו הוא טיעון לביטול הכנסת על ידי הממשלה. יש הבדל בין קואליציה ואופוזיציה ללא קשר לזהות האנשים. מעניין שאת הגמישות המחשבתית הזאת אתה לא מפעיל כשמדובר בבית המשפט העליון. שם זה "נבחרי הציבור חייבים לשלוט!" ופה זה "במקרה הספיציפי הזה הקואליציה והאופוזיציה הן ככה וככה". או שיש כנסת עצמאית, או שאין כנסת עצמאית. אם ראשי הקואליציה הם הממשלה, והם מחליטים לבטל את האופוזיציה, לקחת להם את כל הוועדות החשובות, להוציא אותם מהוועדה שאמורה לאזן בין הרשויות ולאפשר לעצמם לפטר חברי כנסת שלא יצביעו נגדם, אז אין כנסת עצמאית. אם ועדת השרים לחקיקה מחליטה בכל שבוע אילו הצעות של חברי הכנסת יהפכו לחוקים ואילו הצעות לא, אז אין כנסת עצמאית.
אם יש לך עניין עם חוסר איזון בין הרשויות, אתה לא אמין כשאתה מבקר חוסר איזון אחד על חשבון חוסר איזון הרבה יותר גרוע.

 

@סיונרה אנחנו חוזרים לאותה נקודה שבה אתה מנסה לרמות -
הכנסת לא מבוטלת על ידי הממשלה. הממשלה מבוטלת על ידי הכנסת.
מי ששולט ברשות המחוקקת וברשות המבצעת הם קבוצה של רוב נבחרי העם. זו דמוקרטיה.
רוצה להפריד ביניהם יותר? בכיף. דיון אחר.

הכח של הכנסת מגיע מהעם.
הכח של הממשלה מגיע מהכנסת כלומר מהעם.
הכח של בג"ץ לא מגיע מהעם.
אין לי מושג למה אתה חושב שלחזור מאה פעמים על 'הממשלה הלא נבחרת השתלטה על הכנסת הנבחרת' ישכנע מישהו. זה מופרך.

 

אתה אומר את זה, אבל לא מגבה את זה בפועל. האם בוועדת שרים לחקיקה קובעים אילו הצעות חוק יעברו השבוע בכנסת? התשובה היא כן.
אם השרים קובעים מה יקרה בכנסת, אז אין הפרדת רשויות. זה עד כדי כך פשוט. אם הקואליציה, שהיא בפועל הממשלה, מחליטה להשתיק את האופוזיציה, אז אין הפרדת רשויות.
האם החוק קובע איך תיראה הוועדה לבחירות שופטים? התשובה היא כן. מי חוקק אותו?

 

@סיונרה
אין לי שום בעיה - וכבר כתבתי את זה בעצמי - שתגיד שאין הפרדת רשויות ראויה בין הכנסת לממשלה.
אבל, כיוון שבסופו של דבר הממשלה לא יכולה לפזר את הכנסת והכנסת כן יכולה לפזר את הממשלה - הכוח נמצא בידי הכנסת.
אפשר להסתכל על זה בפשטות בכך שהממשלה היא הזרוע הביצועית של הכנסת.

אתה לא עוצר ב'אין הפרדה בין הממשלה לבין הכנסת', אלא ממשיך ל'הכנסת בוטלה על ידי הממשלה'. זה לא נכון בכלל.
אפשר להגיד שברגע שהרכבנו קואליציה תמיד יהיה רוב לצד מסוים והאופוזיציה תפסיד, וכך אין דיונים אמיתיים על 'מה רוב נבחרי הציבור רוצים', אבל זה סתם להתעלם מהמהות של הפוליטיקה. דילים תמיד היו ויהיו.

החוק אכן קובע איך תיראה הוועדה לבחירת שופטים, והטיעון שלי הוא שהחוק הזה לא דמוקרטי גם אם הוא חוקק על ידי נבחרי הציבור. מדובר בחוק לא לגיטימי בעליל, בדיוק כמו חוק שיקבע שרק לאשכנזים יש זכות בחירה או שרק לאדם ששמו הפרטי בנימין מותר לכהן כראש ממשלה. החוק והוועדה יצרו מנגנון כוח סגור בתוך אליטה. כשזה קורה במועצת הרבנות הראשית - לא נורא, למי כבר אכפת. כשזה קורה בגוף שמרשה לעצמו לפסול חוקים על סמך דעתו האישית - זה לא דמוקרטי.
אי אפשר לתת סמכות לגוף סגור בלי שהגוף הזה ניגש לעם ומקבל את הכוח ממנו. אם רק לרמטכ"ל תהיה הסמכות למנות אלופים - אז הרמטכ"ל חייב להיות ממונה על ידי אדם חיצוני, ולא על ידי האלופים שהוא מינה. המצב בבית המשפט העליון שונה - שם שופטי העליון ממנים (או מטילים וטו על מי שלא רוצים) את מחליפיהם ואף אחד לא יכול לבוא ולהחליף אותם עכשיו. יש כאן מנגנון סגור.


אגב, קל מאוד להסתכל על תחילת הסיפור כדי להבין איך מנגנון הכוח הזה נשמר -
ב48 מונו חמישה שופטי עליון, מתוכם שלושה מפא"יניקים, אחד דתי ואחד 'מרכז'. הם מונו על ידי הממשלה (מפא"י).
ב53 נקבע בחוק שמי שימנה את הושפטים יהיה בפועל נשיא המדינה (בזמנו בן צבי - מפא"י), על פי המלצת ועדה שתורכב מ -
2 שרים, 2 ח"כים, 3 שופטי עליון, 2 חברי לשכת עו"ד.
כלומר החוק יצר מצב שבו גם ביום שבו מפא"י תאבד את השלטון - עדיין הם לא יאבדו את השליטה בועדה, כיוון שרוב הועדה לא מורכבת מנבחרי ציבור אלא מאנשים שבאים מקבוצה עם עמדות פוליטיות ברורות מאוד.
בממשלה הקודמת שקד הצליחה להשיג רוב רק בגלל שנציג האופוזיציה נכנס לקואליציה (ישראל ביתנו) ואז 4 נבחרי הציבור היו מול 5 הלא-נבחרים, והדילים עם אפי נווה הם אלה שאיפשרו לשקד להשיג תוצאות בינוניות למדי, כשבמקביל נראה שכחלון ונווה השיגו מכל הסיפור גם טובות הנאה אישיות מאוד לא חוקיות ולא ראויות.