דור, ראשית, אין לי שום בעיה עם האופי של אוזיל. דווקא ממה ששמעתי כבנאדם הוא בנאדם מעולה. הלוואי הרבה כמוהו. שפת הגוף שלו מציקה לי. שנית, למה שכתבתי לגבי אוזיל כמחליף בתפקיד של רודיגר, הדברים היו מופנים לגאון על הקווים ולא לאוזיל עצמו. הגאון על הקווים אמר לפני יומיים שלושה, מיד אחרי המשחק נגד הונגריה ואחרי שהוא הציב את אוזיל בתפקיד הקשר הכי אחורי במגרש (מס' 6) שאוזיל בשום מקרה לא ישחק על הקווים אלא רק באמצע וזה גם אפשרות מבחינתו שאוזיל ישחק כמס' 6. אז אם ככה, הנה התפנתה עמדה במרכז (להבדיל מהקווים) במקום אחד הבלמים. אם אוזיל יכול לשחק גרזן למה שלא יוכל לשחק בלם? לגופו של עניין (מסוט אוזיל). גם כאן, רוב הבעיה שלי איתו נובעת מהמאמן. אין מחלוקת שאוזיל לא שחקן שעושה עבודת הגנה. הוא לא מסוגל לזה גם אם היה רוצה. הוא לא שחקן לוחם (בלי קשר לכמות הריצה שהוא עושה). מה לעשות ובנבחרת גרמניה הנוכחית (שאין בה שום גרזן אחד) אי אפשר לוותר לאף שחקן על ההגנה והלחימה. אז בתפקיד שלו (שלא לגמרי ברור לי מהו בנבחרת) הייתי לוקח שחקן יותר פיזי, יותר לוחם. אוזיל נעלם להמון זמן במשחק, לפעמים למשחקים שלמים. שוב, בנבחרת גרמניה הנוכחית, אי אפשר לאפשר מצב כזה. בדיוק כמו שאתלטיקו לא יכולה להרשות לעצמה שחקנים כאלה. בתפקיד (שוב, שלא ברור לי לגמרי מהו, אבל בעיקרון זה מוסר ומנהל משחק) יש המון שחקנים בנבחרת, באופן יחסי. יש את קרוס, גצה, דרקסלר, מולר, שורלה. אפילו סאנה. כולם יכולים לעשות את זה. אז למה צריך עוד אחד? כשלכל אחד מהאחרים יש יתרונות על אוזיל (למשל, מולר יכול להיות חלוץ וגם קיצוני, קרוס יכול להיות קשר אחורי באמת ולתקל וכו') סתם צפיפות ובלאגן. יש חוסר איזון נוראי בסגל הנבחרת. צריך לוותר על שני טבחים (לפחות) ולהביא שני מגינים/בלמים/גרזנים. אתה טוען שהוא לא דורך למולר על הרגליים ואני לא מסכים. קודם כל הוא דורך לקרוס וקדירה על הרגליים כי שניהם מיועדים לשחק דרך האמצע ולעזור להתקפה. ואם גם הוא, אז שוב יש צפיפות ובלאגן. מולר נמשך כל הזמן לאמצע. ובבאיירן הוא משחק את מס' 10 למעשה. הבעיה היא שבנבחרת אגף ימין נשאר מיותם (מה גם שאין שם בכלל מגן). ושוב, לקרוס, קדירה גומז/גצה ומולר מצטרף אוזיל. או להיפך. 4 - 5 שחקנים באמצע ובאגף אין כלום. שוב, לא רק אשמתו, גם אשמת המאמן. לגבי ההצלחה שלו בנבחרת (ושל הנבחרת כשהוא טוב) ובארסנל. אני יודע שעל החלק של ארסנל יקפצו עלי. אבל זה דיי דומה. לא יודע בדיוק איזה משחקים טובים של הנבחרת ראית? מאז שיוגי מאמן (2004) היה אחד כזה. נגד צרפת ברבע הגמר בברזיל. כל השאר היה ניצחונות על נבחרות נחותות מאוד, משחק אחד שכונה נגד ברזיל בחצי הגמר, כמה נצחנות קטנים של המון מזל והשאר הפסדים. לטעמי, בארסנל הדברים דומים. ארסנל חזקה על חלשים, אבל בהתמודדויות הרציניות היא תמיד כושלת ולא נראית שייכת. מה ההשיגים שלה בליגת האלופות מאז שאוזיל שם? אני לא מאשים אותו בזה, אני רק אומר שזה לא חוכמה להיות המצטיין כשהקבוצה/נבחרת שלך הרבה יותר איכותית וטובה מהיריב. זה לא אומר שאתה שחקן גדול. ולכן אוזיל בעיניי לא כזה גדול. לאור כל האמור, לאור העובדה שמשחקים שלמים בנבחרת אני מקלל אותו, את אביו, את אמו ואת השכנים שלו (וכמו שאמרתי, יש רגעים שאני מת שיבוא לבאיירן) ובמיוחד בהתחשב במאמן האידיוט שיש ובסגל הלא מובחר שהוא בחר, החסרונות של אוזיל עולים על היתרונות שלו. דרך אגב, לטעמי את הימים הכי טובים שלו הוא נתן באגף. אם הוא היה עולה באגף (במיוחד ימין) הייתי מדבר אחרת כנראה. אה, וגם העניין שאוזיל הוא בבחינת פרה קדושה אצל יוגי, כזה שחייב לשחק, גם זה מפריע לי.
הזימון של יונתן טה מראה שרודיגר לא היה אמור להיות מגן ימני. כנראה שקימיש או הובדס ישחקו שם. או פולדי.
אני חושב שאוזיל ומולר יכולים לשחק יחד. מולר עיקר עבודתו היא בתנועה לרחבה. בנוגע לשחקנים אחרים שהוזכרו - אפשר להשוות בכלל בין האיכויות של סמי קדירה או טוני קרוס למסוט אוזיל? מה גם שאוזיל משחק יותר קדימה מהם. בריאל מדריד טוני קרוס שיחק לרוע מזלו כקשר אחורי בפרק ארוך מהזמן - אבל הוא לא מס' 10 מתחת לחלוצים. יש לו יכולת בעיטה מרשימה אבל זהו פחות או יותר. הוא לא דריבליסט, כדורי העומק שלו לא ברמה של אוזיל שהוא לטעמי המוסר בעולם. את הטייטל שנתת לאוזיל - טובים כשהחברים שלו טובים - הייתי נותן יותר לסמי קדירה למשל שלטעמי כל שחקן סביר אחר שהיה משחק בנבחרת גרמניה לצד שוונשטייגר למשל ובתלכיד קבוצתי כזה - היה משחק לא פחות טוב. החמרת קצת עם הנבחרת הגרמנית לגבי הביקורת שלך. מה עם ה-4:1 על ארגנטינה במונדיאל 2010? מה עם הניצחון על אנגליה? שלב הבתים ביורו 2012? וזה על קצה המזלג.
תיקון טעות: יוגי לא מאמן את הנבחרת מ-2004, הוא היה עוזר מאמן של קלינסמן ואחרי מונדיאל 2006 מונה. יורו 2008 היה הטורניר הראשון שלו כמאמן, גרמניה העפילה לגמר של אותו טורניר והפסידה לנבחרת טובה ומוכשרת בהרבה. כשמסתכלים על הנבחרת בעידן יוגי זה מה שרואים - גמר וחצי גמר ביורו, מקום 3 וזכיה במונדיאל. זה רחוק מלהיות פיאסקו. המשחק מול צרפת הוא לא היחידי הטובה של גרמניה מאז שהוא הגיע. 3 רביעיות ב-2010 כולל מול אנגליה וארגנטינה בנוקאאוט, רביעייה מול פורטוגל וברזיל (כן, זה משחק גדול, לפרק את ברזיל, הרבה נבחרות היו הולכות אחורה אחרי שער יתרון, אבל גרמניה דרסה) במונדיאל האחרון. גם במוקדמות היו לא מעט משחקים טובים של הנבחרת (בקמפיין האחרון פחות), וגם ביורו היו תצוגות לא רעות. אי אפשר למדוד כדורגל נבחרות כמו כדורגל קבוצות, מדובר במספר קטן יותר של משחקים בשנה ולכן התיאום לא יכול להיות מושלם. המאני טיים זה טורנירי סוף עונה כשהשחקנים עייפים יותר או פצועים. באופן טבעי הרמה יותר נמוכה. נדיר לראות נבחרת שנותנת יותר ממשחק אחד או שניים גדולים פר טורניר, זה פשוט לא דבר שקורה כמעט. גם ספרד של מונדיאל 2010 הייתה רחוקה מלהרשים, למרות שהיא הייתה הנבחרת המוכשרת ביותר ביי פאר באותו טורניר. הולנד נתנה משחק גדול אחד במונדיאל האחרון מול ספרד הגדולה עם 5-1, ובזה זה נגמר. ככה זה עובד. "ניצחונות על נבחרות נחותות מאוד", "כמה נצחונות קטנים של המון מזל", אם נחליף את גרמניה בבאיירן, את נבחרות בקבוצות, ויוגי בפפ, כמעריץ של האחרון אתה תדבר אחרת לגמרי. אתה זוכר כמה הגנת על הפוקס מול יובנטוס? ונוסיף לזה שהאפשרויות ויכולת ההשפעה של מאמן בקבוצה, במיוחד כמו באיירן, בכל הקשור בבניית סגל, באימונים בתיקון של הפסדים (כמו בנקאאוט של האלופות, יש שני משחקים) וביכולת ההשפעה של המאמן לעומת מאמן של נבחרת גרמניה, הם עצומים. ובכל זאת, ליוגי יש 66.41 אחוזי הצלחה מאז מונה למאמן של גרמניה, נתון מרשים מאוד לנבחרת. אבל את יוגי צריך לקטול ואת פפ צריך לשבח. ותרשה לי להבהיר - אני לא כזה מחזיק מיוגי וגם אני חושב שהוא די מקובע ומרובע, אבל הביקורת עליו מוגזמת לחלוטין, במיוחד כשזה מגיע ממישהו שהיה עסוק בלחפש תירוצים לפפ שספג תבוסות במאני טיים. גרמניה מאז שהוא מאמן אותה הייתה אחרי ספרד הנבחרת הכי יציבה וחזקה בעולם למרות שהיא די מוגבלת מבחינת האפשרויות שלה, אין לה כוכבי ענק או את קאדר השחקנים הטוב או העמוק ביותר (אפילו לאנגליה יש מגוון אפשרויות רחב יותר). במונדיאל האחרון, כשספרד התרסקה הייתה זאת גרמניה שירשה אותה כאלופת העולם, כשכולם אמרו שנבחרת אירופית לא יכול לזכות בדרום אמריקה. תביא לי נבחרת אחת חוץ מספרד שהציגה יכולת והישגים טובים יותר באופן עקבי מגרמניה מאז שיוגי מאמן.
דור, בוא נעמיד דברים על דיוקם. א. לא אמרתי שקדירה וקרוס משחקים על העמדה של אוזיל. לא בכלל ולא בנבחרת. מה שהתכוונתי זה שהתפקיד של קרוס (בנבחרת והיה ככה גם בבאיירן וגם לא מעט בריאל) הוא לנהל את המשחק מאחור וגם לתת פס/מסירה חכמים פנימה. אין צורך בשני מנהלי משחק מאותה העמדה פחות או יותר באותה הקבוצה על המגרש. סמי קדירה, לפחות אצל יוגי, מתבקש להגיע מהקו השני ולהיכנס לרחבה בעיקר דרך האמצע. שוב, זה אזור שבו אוזיל נמצא רוב הזמן ואמור לשחק. גם כאן, זה סתם צפיפות ויותר מידי אנשים על אותו המקום. קישור נכון היה שם את קדירה ועוד גרזן (או כל שני שחקנים אחוריים אמיתיים) ואת קרוס לפניהם. או מולר. ואילו אצל יוגי זה לא ברור. זה קדירה ולפניו אוזיל וקרוס ומולר ביחד. אני מוצא יותר חסרונות מיתרונות בכך. והראשון שהייתי מוותר עליו מבין כל אלה הוא אוזיל. ב. לא אמרתי שאוזיל חזק כשהחבר'ה סביבו חזקים. אמרתי שאת החוזק שלו רואים נגד קבוצות חלשות בהרבה מהקבוצה שלו. גם בנבחרת כשהיא פוגשת בנבחרת איכותית הוא איננו וגם בארסנל כשהיא פוגשת יריב אמיתי במחשק שקובע לשתי הקבוצות בליגת האלופות. ג. ארגנטינה של 2010 ואנגליה - הוא שאמרתי. נבחרות בינוניות במקרה הטוב.
ברגע שהכנסת את פפ הבנתי את הכוונה והחלטתי לא להגיב. רק דבר אחד קטן. זה שיוגי היה העוזר מ - 2004 זה ידוע. רק זה שזה היה הכדורגל שלו והאימונים שלו וההחלטות שלו ורק הפרצוף של קלינסמן זה גם ידוע. בגלל זה אצלי הוא תמיד המאמן מאז שנת 2004.
אתה יודע מה? עזוב את פפ. תתייחס עניינית לנקודות שהעליתי בנוגע לקדנציה של יוגי, ליציבות וההישגים של הנבחרת תחתיו, וקח בחשבון גם את ההבדלים המהותיים בין כדורגל נבחרות לבין כדורגל קבוצות שאותם כבר ציינתי. בהתחשב בהם, ניתן לומר שנבחרת גרמניה תחת יוגי סיפקה תוצאות יפות מאוד ושמרה על יציבות ורמה מנטלית מרשימה. עם כל הביקורות עליו, שחלקן מוצדקות (כמו הקיבעון שלו על שחקנים מסוימים), אי אפשר להגיד שהוא לא הצליח עם הנבחרת. אם אנגליה וארגנטינה של 2010 בינוניות, אז מי לא בינונית? איך קובעים איזו נבחרת בינונית ואיזו לא? מה הסטנדרטים שלך בדיוק לניצחון מרשים ברמת הנבחרות? אנגליה וארגנטינה, בינוניות או לא, היו עדיין נבחרות יותר טובות מרוב הנבחרות בטורניר. אני גם זוכר בבירור שסוכנויות ההימורים נתנו להם יחס מועדף מול גרמניה, כי הימרתי עליה. בכלל, אפשר לחשוב שגרמניה של 2010 הייתה מורכבת מ-11 וורלד קלאס שזה כזה מובן מאליו לתת שתי רביעיות לנבחרות עם סגלים לא פחות טובים (ואולי אף יותר) שמורכבים משחקנים מוכחים כמו טרי, ג'רארד, אשלי קול, למפרד, רוני, מסצ'רנו, מסי, היגוואין וטבס, וזאת בלי השחקן הגרמני שנחשב הבכיר והמנוסה ביותר דאז, באלאק. כשאתה אומר על אנגליה וארגנטינה של 2010 נבחרות בינוניות ולכן ממעיט מההישג של הנבחרת החדשה שמורכבת ברובה מהרבה שחקנים צעירים ואלמונים שלא שיחקו ביחד לפני, זה מרגיש שאתה מבטל אוטומטית את יוגי ומסרב לפרגן. כשנבחרת גרמניה תחת פיקודו מביסה נבחרות בכירות עם מסורת ועם סגלים מהטופ, מגיעה דרך קבע לשלבים המאוחרים ביותר, מקדמת שחקנים צעירים וזוכה במונדיאל, צריך לקחת את זה כמובן מאליו? הנתונים מדברים בעד עצמם - גמר יורו, חצי גמר מונדיאל ומקום שלישי, שוב חצי גמר יורו והזכייה המיוחלת במונדיאל, 66 אחוזי הצלחה, 319 שערים ב131 משחקים, תן לי נבחרת אחת חוץ מספרד שעשתה יותר.
למי שמתקשה... https://scontent-lhr3-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/13394205_10154952869312576_2994744463643272578_n.Xxx?oh=6ab675b8fd9b9b2aec606a2607bfa0d7&oe=57CDF92A
אופ״א טעו בכמה שמות בנבחרות אחרות. בכל מקרה, מה שהפתיע אותי ולא שמתי לב אליו עד לא מזמן זה שהשם הפרטי של פביאנסקי ופישצ׳ק הוא ווקאש ולא לוקאש - זו ה-Ł שעושה צליל של W.
נבחרת גרמניה חולמת על דאבל. ואם יש סיבה אחת לאופטימיות - תומאס מולר דור הופמן כתב עליו הבוקר בישראל היום - הרוצח השקט מולר מגיע ליורו אחרי עונת שיא בקריירה במהלכה כבש 32 שערים במדי באיירן מינכן אך מה שהרבה זוכרים לו - דווקא הפנדל המוחמץ בחצי גמר ליגת האלופות בגומלין נגד אתלטיקו מה שהיה יכול לשנות את התמונה וכן את הספסול במשחק בויסנטה קאלדרון. שימו לב שיש לו כבר 32 שערים ב-71 משחקים והוא רחוק שער אחד בלבד כדי להגיע לטופ 10 של הנבחרת בכל הזמנים. הציפייה ממנו היא שימלא את החלל שהותיר מירוסלב קלוסה הכל יכול - מלך שערי המונדיאל בכל הזמנים. גרמניה לא הפסידה מעולם במשחק בו מולר כבש אגב. http://i.imgur.com/9kTbmqq.Xxx למולר יש לא פחות מעשרה שערים במונדיאל - חמישה שערים ב-2010 וכן חמישה שערים במונדיאל הקודם. מצד שני ביורו הוא עדיין לא מצא את הרשת. הנה השוואה לחלוצים גדולים אחרים בתולדות הכדורגל הגרמני. http://i.imgur.com/MvbmrFS.Xxx
היות ואת כל הדברים שלי על יוגי ומה הוא מוציא כתבתי באריכות בהרבה הזדמנויות פה אני לא אחזור. רק כמה נקודות. ברור לך שאנחנו מדברים על נבחרת גרמניה? לא סרביה, לא פולין, לא ישראל. גרמניה. מגרמניה מצופה לעבור כל שלב מוקדמות כל שלב בתים ולהעפיל לפחות לחצי הגמר בכל טורניר גדול. וזה מה שבדרך כלל קורה. ברטי פוגטס שלקח יורו עף על הדחה ברבע הגמר. חוץ מזה רק אריך ריבק היה זוועה. ולו היו שחקנים הרבה פחות טובים ממה שהיו ליוגי. רודי פלר נגע בגביע עם שחקנים מצחיקים (לעומת מה שיש ליוגי). 66% הצלחה בנבחרת גרמניה זה מאזן עלוב. שכן, בזה נלקחים בחשבון גם משחקים נגד סאן מרינו, ישראל, שוודיה הונגריה, פולין וכו'. נגד הקבוצות הגדולות מה קרה עד 2014? ב - 2006 תיקו עם ארגנטינה והפסד לאיטליה, ב - 2008 הפסד לספרד, ככה גם ב - 2010, וב - 2012 שוב לאיטליה. כשבכל המשחקים האלו אנחנו אפילו לא קרובים להוות יריב ומתבטלים בפניו. רק ב - 2010 (ואני אזרום איתך שארגנטינה הייתה אז נבחרת טובה) ניצחנו את ארגנטינה 4:0. מאזן עלוב מאוד. שוב, מדברים על נבחרת גרמניה. נבחרת שמצופה ממנה לעבור את כל הקטנות והבינוניות והטובות ומידי פעם לעבור ומידי פעם לא לעבור את הטובות. ובכל מקרה גם מולן להציג לפחות משחק שקול כוחות. (ובלי להרגיז אף אחד - אנגליה בהחלט לא נבחרת מהטופ למרות המשכורות של השחקנים).
ב-2006 יוגי לא אימן נקודה, די לסלף את המציאות. ההפסד לאיטליה לא עליו. אגב, הפסד שקורה ממש בתום הארכה, שכל השחקנים על המגרש גמורים וזה יכול ללכת לכאן ולכאן, זה לא הפסד של מאמן. אני יודע שהבטחתי שאני לא אעלה את פפ, מצטער אבל קשה לי עם הצביעות ולכן מחל לי כי אני הולך לשבור את הבטחתי. נניח אני זורם איתך ומתעלם מהמציאות שקלינסמן אימן את הנבחרת ב-2006, אם תיקו וניצחון בפנדלים מול ארגנטינה, שהייתה המרשימה ביותר באותו טורניר, זה לא לגיטמי, אז גם לא מה שהיה מול יובנטוס. צביעות טייק אחד. נבחרת גרמניה צעירה וחדשה שמפסידה 1-0 קטן בגמר יורו וחצי גמר מונדיאל לנבחרת ספרד החזקה עם הסגל הטוב ביותר אי פעם ששלטה במשך 8 שנים בכדורגל הנבחרות זה כישלון??? התבטלות?? המילה התבטלות מתאימה יותר למה שבאיירן הראתה מול ריאל ובארסה בחצי הגמר, שם זה נגמר בתבוסה. מצופה ממנה להציג משחק שקול כוחות? היא הציגה משחק שקול כחות הרבה יותר ממה שבאיירן הציגה מול שתי האימפריות הספרדיות. ואם לבאיירן מותר לעוף מול אתלטיקו עם תקציב יותר קטן משמעותית, ליוגי מותר לעוף פעם אחת גם לנבחרת נחותה יותר (איטליה, שאותה אגב גרמניה לא ניצחה מעולם במשחק רשמי, אבל בוא נאשים את יוגי). צביעות טייק שתיים. ברור, רביעיות מול ארגנטינה ואנגליה זה לא נחשב, גם לא שביעייה לברזיל, ניצחון על צרפת, שלושה נצחונות על פורטוגל, ניצחון על הולנד, עוד ניצחון על ארגנטינה בגמר. לך תשווה לנבחרות אחרות ותיווכח לגלות שגרמניה נמצאת במקום מצוין מהבחינה הזאת. בכלל, מי נחשבת נבחרת מהטופ מבחינתך? מה הסטנדרטים שלך? רק אם גרמניה תנצח את ספרד או איטליה זה נחשב מבחינתך? ואיזה נצחונות גדולים ומשכנעים היו לפפ על קבוצות גדולות בקדנציה שלו? מדבר מי שמתלהב מנצחונות על בנפיקה, יונייטד של מויס ושאחטר. ולנצח את פולין ושבדיה זה לא פחות קשה מלנצח עם באיירן את הופנהיים ופרנקפורט, צביעות טייק שלוש. 66.41 אחוז מאזן עלוב??? אתה כל הזמן שובר שיאים של אבסורד. תראה לי נבחרת אחת עם מאזן יותר טוב חוץ מספרד, עם התור הזהב והסגל הכי טוב שלה אי פעם, הרבה יותר טוב מזה של גרמניה. בכלל, אני לא רוצה מה היית עושה ליוגי אם הוא היה מודח בבושת פנים כמו ספרד הגדולה במונדיאל האחרון בשלב הבתים, או חוטף שביעייה במונדיאל שהנבחרת שלו מארחת, או חוטף רביעייה כמו ארגנטינה ואנגליה. בכלל לך תראה מה אנגליה, ברזיל, צרפת ואיטליה ואגרנטינה עשו מאז שיוגי מאמן גרמניה. לפי התפיסה שלך אם אני מבין נכון, גרמניה של יוגי צריכה תמיד להעלות לחצי הגמר ולא להפסיד לספרד ואיטליה, אבל לנבחרות האחרות הגדולות שכולן כולל כולן מאז שיוגי מאמן, לפחות בטורניר אחד לא הגיעו אפילו לחצי, וחלקן אף הודחו בשלב הבתים, מותר לפשל. אפשר לחשוב שנבחרת גרמניה מורכבת מסופרמנים. יש לי תחושה שאם פפ היה המאמן ומשיג בדיוק את אותן תוצאות, וזוכה במונדיאל עם חלוץ טבעי אחד בסגל בן 36 ובלי רויס וגונדגאן שעד הפציעה שלהם היו בשיאם, היית מדבר אחרת. אחרי שלא הפסקת להסביר לנו שזה שבאיירן, קבוצה שיכולה להרשות לעצמה להביא שחקנים וורלד קלאס כמו וידאל, רובן ולבנדובסקי, מגיעה 3 פעמים ברציפות עם פפ לחצי גמר זה לא מובן מאליו כשבדרך היא פגשה קבוצות די נוחות ולא גדולות, וכשנתקלה בגדולות באמת הושפלה, אני מצפה ממך בהקשר של יוגי לטיפה הוגנות, ממש טיפה. למרות סלידתי היחסית מפפ אני ידעתי לפרגן לו על חלק מהדברים בקדנציה הסבירה שלו, אז גם אתה יכול לפרגן למי שהביא אליפות עולם רביעית לנבחרת שלך והביא אותה במינימום לחצי גמר בארבע קמפיינים כולל נצחונות על הנבחרות הבכירות ביותר (חמש קמפיינים אם הולכים עם המציאות שיצרת שהוא היה המאמן ב-2006), ולהשוות את זה לנבחרות האחרות ולהודות שזה לא מובן מאליו, בטח לא יותר מובן מאליו מבאיירן עולה לחצי גמר מול קבוצות נחותות. כמובן שיש גם נסיבות מקילות שמהן באופן לא מפתיע התעלמת וזה ההבדלים ברמת ההשפעה של המאמן בכדורגל נבחרת לעומת כדורגל קבוצות.
רודי פלר, שמצופה ממנו לעבור כל שלב בתים והעפיל לפחות לכל חצי גמר, גם הצליח להביא את הנבחרת להדחה ב 2004 בשלב הבתים. נכון שהיו לו שחקנים לא טובים, אבל גם הכדורגל לא היה טוב למשך יותר מ 4 שנים שאימן בנבחרת וזה הוכיח שמונדיאל 2000 היה רק מזל ועברנו בדרך לגמר בקושי יריבות כמו ארה"ב, דרום קוריאה וכל מיני קללות אחרות. זה לא דומה בכלל לנבחרות כמו ארגנטינה, אנגליה, פורטוגל ואפילו טורקיה אם תרצה. ברגע שנלקחה ממנו את הנבחרת ב 2004 כבר התחילו לראות שינוי לטובה. יותר אנטי כדורגל ממה שהוא הביא לנו, נדמה ל שעוד לא היה בנבחרת. מצטער נדב, בחזית הזאת אני לא איתך מתנצל מראש על הנכות בציטוטים.
