בית 6 - גרמניה, מקסיקו, שוודיה, דרום קוריאה

איסלמובפוב

 

אין לי מיצג מספק עליו כי לא ראיתי את לייפציג למעט משחקים בודדים, אבל מההתרשמות המועטה שלי הוא נראה כמו שחקן דיי אנגלי בסגנון שלו, קרי, הוא מתבסס על המהירות וכוח הפריצה שלו בשטחים מתים - ולכן הוא גם יבלוט כשהמשחק פתוח - אבל הוא לעיתים קרובות נראה כמו תרנגולת ללא ראש כשהמשחק הופך להיות מורכב מדי בגלל שאין לו את הטכניקה או התחכום במשחק כדי לתת אקסטרה כמו השחקנים הטובים ביותר.

אמ;לק - נראה שמקומו בבונדסליגה בלייפציג זה המקום האידיאלי עבורו, אך אין שם הרבה מעבר לזה.

 

על טעויות משלמים,ולב משלם ביוקר. הנבחרת השבעה שלו קבלה בדיוק מה שמגיע לה.
נוייר משחק אחרי שנה בחוץ, שטר-שטגן בעונה טובה מאוד בבארסה,אין מגן שמאלי,להוציא את קרוס אין מרכז מגרש,סאנה לא זומן,ולב הולך עם גומז ומולר בהתקפה אחרי שהם כבר שנתיים לא פוגעים.
ואת הכי טוב שמרתי לסוף,מסוט אוזיל,שכול מילה שאני אוסיף רק יהרוס.

 

אתם התחלתם להזכיר את השכנים שלכם, את הולנד...שחקנים שסוגרים חשבון עם הקהל, אוזיל וגונדוגאן שלא חשבו פעמיים אם ההצגה אצל עריץ טורקי תתקבל בהבנה בארצם, שחקנים ותיקים שמעבר לשיא. חוסר מחץ התקפי.

מילה על יוגי לאוו. בלי צל של ספק שהוא נכשל בטורניר הזה. בלי צל של ספק שהוא גם עשה טעויות בקביעת הסגל, אבל האיש כן גרם ביחד עם קלינסמן למהפכה בכדורגל הגרמני. מנבחרת שכולם שונאים לנבחרת שאפילו מעריכים. אין לי מושג אם הוא ממשיך, אבל כמו תמיד אנשים שוכחים מהר מאד.

 

המונדיאל הקודם שלהם היה 2006, עוד עם לרסון. אין פה אפילו מה לתאר מה היה יכול להיות.

גם טקסס וגם ניו מקסיקו. צפון קליפורניה הייתה שייכת פעם לרוסים כמו אלסקה.
אחרי מלחמת ארה"ב-מכסיקו ב - 1846 השטח של מכסיקו מאוד הצטמצם והשטח של ארה"ב טפח(בתווך טקסס היו מדינה עצמאית ולדעתי גם קליפורניה תקופה קצרה).

 

המהפכה בכדורגל הגרמני היא הרבה יותר גדולה מקלינסמן ולאוו. זה מזכיר לי את הססמאות הריקות בארסנל על איך "ונגר בנה את האיצטדיון".

ממליץ לך על הספר הזה אם הנושא מעניין אותך:

 

אף אחד לא שכח.
אבל כמו וונגר גם זמנו תם.

 

איזה היסטוריה מגבה אותך במקרה של היגוואין-אגוורו?
לא רוצה לפתוח את זה פה אבל רשמתי לך את זה בדיון של הבית של ארגנטינה שלמרות שהם בני אותו גיל ואגוורו אפילו הוזמן לנבחרת שנתיים לפני, היגוואין הוא זה שראסמי קיבל הרבה יותר דקות, בעיקר בטורנירים רשמיים לאורך השנים(ועדיין כבש פחות).
מעבר לזה שבכלל מגוחך להציג את הכשלון של שניהם באותו הראי וכשנזכרים איזה החמצות היגוואין סיגל לעצמו לאורך הקריירה שם ובאיזה מעמדים.
שניהם לא הצליחו, האחד קיבל הרבה יותר צ'אנסים ונכשל הרבה יותר(מעבר לעובדה האומללה הזאת ששניהם גם לא שחקנים באותו סדר גודל, שזה כבר מדגיש את העלבון).

הנקודה היא ברורה,
אתה לא מחפש תירוצים למה שחקני על לא מצליחים אצלך, אתה צריך לגרום להם למצוא את החיבור הנכון ולגרום לזה לקרות.
אם אתה לא מצליח, נכשלת כנראה במשימה היחידה שלך כמאמן נבחרת.

היה פה מישהו שכתב מקודם שהעבודה של מאמן נבחרת היא 80 אחוז לבחור נכון, לעלות בהרכב נכון, מערכים נכונים ולהגיב בחילופים נכונים תוך כדי המשחק.

לא להביא את השחקנים הכי טובים שלך לטורניר או לא להאמין בהם בזמן הטורניר, משמע שאת התנאי ההכרחי היחידי לתפקיד אתה לא מקיים.

לאב לא צריך שתחזיק ממנו.
בהגדרת התפקיד המינימלית של מאמן נבחרת הוא בעיקר צריך ללמוד לא להפריע, לבחור את השחקנים הנכונים בפיק שלהם ולגרום להם לשחק טוב ביחד.
פעם זה קרה די טוב ולכן הם הצליחו(גם בזכותו).
זה לא הופך אותו למאמן יותר טוב ממה שתפקיד הנבחרת דרש ממנו, אבל זה הספיק.

היום הרבה תנאים לא מתקיימים יותר+סגל שהשחקנים המנוסים בו כבר אחרי הרבה השיא/אחרי עונות רעות, זה בקושי נחשב להימור מבחינתי.
שים לב שלא אמרתי שהם יעופו בבתים.
כתבתי שהבית הזה מסוכן מאוד בשבילהם כדי לקחת את זה כמובן מאליו שבגלל שגרמניה היא גרמניה היא תשרוד אותו ובכל מקרה אני לא רואה אותה עוברת את הרבע ואם הייתה מגיעה לשם זה היה נגמר בהשפלה.

 

לאב מאמן אפס מקובע ואני לא רוצה לבזבז עליו עוד שניה.

ברמת השחקנים: יש שחקן אחד שאכזב אותי היום במיוחד. כולם אכזבו אבל הוא במיוחד.
ואני חייב לציין את זה.
בכאב.

כמעט כל השאר: ת'כלס היה צפויי. חלקם הגיעו למונדיאל בתקופה לא טובה (רוב שחקני ההגנה), או מעבר לשיא (מולר גומז חדירה), או פירות שעדיין לא בשלים (וורנר קימיך), או שחקנים דפקטים שכולם ת'כלס יודעים שהם דפקטים (אוזיל הקטור דרעקסלר).

אבל יש אחד שוואלאק כל הזמן אמרתי לעצמי בלב: אווווו הוא יציל אותנו. הוא ולא אחר. זה הג'וקר שלנו.
זה השחקן שעד היום המזל הרע מנע ממנו להיות איתנו - והיום הוא נוכח.

מרקו רויס.
פאקינג שייזה.

 

הקלקול התחיל או אולי יותר נכון מה שהכי הרבה מסמן את הקלקול היה ששני שחקנים עושים מה שעושים ולא מעיפים אותם קיבינמט מהסגל. גרמניה תמיד הייתה קודם כל נבחרת שמייצגת את מה שהמדינה מאמינה בו. יחידה אחת מאורגנת (אני זוכר כמו אתמול איך ב 86 עם חבורה של נגרים הפסדנו בגמר בגול אחד קטן. או ב 2002 עם נגרים עוד יותר גדולים מגיעים לגמר ולא מביישים את עצמם). יחידה עם משמעת. יחידה שמייצגת את המדינה הגרמנית. לא את נשיא טורקיה. לא את מלכת היופי הבורמזית. בדיוק כמו ששחקן שהיה קורא לגזענות כזו או אחרת היה מועף ככה היה צריך לנהוג גם פה. ואם המאמן מוכן לוותר על העקרונות של הנבחרת (ולא משנה אם השחקנים שבשבילם הוא מוותר עליהם יהיו הכי גדולים בעולם) אז ככה זה נראה. לא סתם המאמן הראשון שמוותר על עקרונות הנבחרת הוא גם הראשון שלא עובר את שלב הבתים.

מקצועית, האמת חייבת להאמר. נבחרת שמשחקת עם כל כך הרבה שחקנים התקפיים (היום למשל בהרכב הפותח ורנר, רויס, גורצקה, אוזיל וקרוס כשגם שני המגינים תוקפים ולמעשה משחקים כקיצונים) ובכל זאת מבקיעה רק שני שערים בשלושה משחקים, מבקיעה רק במשחק אחד מתוך שניים (ולא מול ברזיל צרפת וספרד) צריכה ללכת הביתה ומהר. נבחרת שסופגת ב 3 משחקים 4 שערים. אין לה מה לחפש. היה מאוד מצחיק (או עצוב) לראות שהנבחרת על המגרש עם 4 שחקני כנף (מולר וורנר רויס ובראנט) ואת הכדורים מרים קימיש או שבכלל הולכים מהאמצע. באמת ממש מעניין אותי אם רויס שחקן הכנף השמאלית מה בדיוק הכניסה של בראנט לאותו אגף אמורה לעזור? ואותו הדבר בצד שני.
מאמן שב - 14 שנים עשה רק משחק אחד באמת טוב (נגד צרפת בברזיל).

 

נתחיל מזה שאימון נבחרות בעשורים האחרונים זה דרג ב' או אפילו ג' של מאמנים. מי שהטופ שבטופ עובד במועדוני טופ בדרך כלל(קונטה היה שנתיים יוצאי דופן בעניין). תבדקו מה לב עשה במועדונים - גמר מחזיקות ואליפות באוסטריה זה הכי טוב שלו.
מכאן אני לא צופה גם לעבודה עילאית. הרבה פעמים בנבחרת גדולה צריך לדעת לא להפריע. לב אחרי השיא המצוין של 2014 שיש לו גם חלק כמובן, היה צריך ללכת. זה לא שיש פה פרגוסונים שמסוגלים לבנות שושלת ועוד שושלת באותו מקום. גם נבחרת שונה במהותה ממועדון.

 

יוגי לב זה באמת בלון שנופח.
ה"מוח" מאחורי הכדורגל ה"מדהים" עם קלינסמן. פחחחח

 

אגב - גם היום - השימוש במצלמה הביא את השער הראשון של דרום קוריאה. היה קשה עד בלתי אפשרי לראות שהכדור נגע בקרוס בהילוך ראשון.

מסוג הדברים הפשוטים האלה - בוודאי בטכנולוגיה של היום - שאתה לא מבין איך לעזאזל זה לא היה קודם.

 

יחסית לכדורגל נבחרות לא. לקחת מישהו למועדון רק על סמך נבחרת זו טעות.