ברצלונה 2021/22: החיים בלי מסי

העניין שג'רארד פיקה כן היה "מנהיג ההגנה" בחלק ניכר מהזמן, ולצידו לא ממש היו פרטנרים טובים. כבר בעונה האחרונה של קרלס פויול הקפטן מיעט לשחק. דבר דומה אי אפשר להגיד על רפאל ואראן. המחווה שלו לברצלונה בפן הכספי היא יפה וגם התקשורת פחות תתעסק ביחסיו עם צ'אבי ובבוז שהוא ספג מהקהל שזה לדעתי מכוער מאוד, אוהדים דפוקים. מרסלו אגב בחר להיות פיגורה על הספסל ולתת דחיפה לצעירים.

@Ever Banega, ספציפית המשחק נגד אינטר עליו דיברת - הרי האיטלקים שיחקו על מתפרצות ומול המהירות של לאוטרו מרטינס אין לו סיכוי. אני דווקא יכול לציין את המשחק נגד ולנסיה כשעלה מהספסל ודי מהר משך בחולצה של אחד השחקנים ועצר מתפרצת קטלנית - הניסיון שלו לדוגמא שיחק תפקיד חשוב. לדעתי חד וחלק הוא כבר לא מסוגל לעמוד בקצב. אבל גם אם היה משחק עוד 15 משחקים בעונה ומבקיע שער עצמי בקלאסיקו ומקבל אדום זה לא משנה את מקומו כאגדה.

 

כמובן שג'רארד פיקה ירד ביכולת ולדעתי סרחיו ראמוס תמיד היה מהיר ממנו, אבל זה מורכב מזה. אפשר לראות את ג'ורדי אלבה בתצוגות נפל בכל המשחקים בהם ברצלונה קיבלה בראש והודחה מאירופה. לדעתי פיקה היה מנהיג ההגנה, לא שמסצ'ראנו הוא איזה ספורטאי על וגם הוא ידע להתלכלך, אבל פיקה לקח הכל עליו. מסצ'ראנו גם אכן לא היה בלם טבעי, הוא שחקן מאוד אינטליגנטי ולוחם אז ההסבה הייתה סבירה לדעתי במקרה הטוב. סמואל אומטיטי נתן עונה אחת טובה וזהו, ז'רמי מאתייה היה עוד שחקן הגנה שעבר שם. גם משחק הלחץ של ברצלונה הלך ודעך עם השנים. אגב כשמדברים על פיקה מול ראמוס, גם ריאל קבוצה התקפית שתוקפת ותוקפת. עם זידאן התבנקרנו נגד באיירן וכאלה ובעונת האליפות. גם ראמוס היה 'חשוף'.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/6/638d7282c38f08683035db55f63e251b3c76bf67_2_690x460.Xxx

צ’אבי על פיקה במסיבת העיתונאים לקראת משחקו האחרון - נגד אלמריה בקאמפ נואו: “מגיע לפיקה לקבל את כל הכבוד שאפשר, הוא אגדה”. “זה משחק חשוב, אנחנו רוצים להפעיל לחץ על ריאל מדריד אחרי שננצח. כמובן שזו גם הפרידה מג’רארד. מגיע לו את כל השבחים מאוהדי ברצלונה על הקריירה שלו. זה הוא החליט. הוא מרגיש פחות חשוב ופחות שימושי. הייתי שם, זה קורה לכולם. הדבר הנורמלי זה לזוז הצידה. אני מכבד אותו מאוד. יש לו חוזה. הוא מפגין גדלות מרהיבה. אוהדי ברצלונה צריכים לכבד ולהעריך אותו על מה שהוא - אגדה. כמובן שיש מוטיבצייה נוספת לנצח בשביל פיקה”.

“בקיץ שוחחנו וכבר אמרתי לו את הכוונות שלי. זה היה אחד הימים הכי קשים בקריירה שלי. יש לי הערכה גדולה אליו. אבל זה קורה לכולנו. גם אני הייתי שם. זה קשה ככה. גילינו השבוע שהוא רוצה לפרוש. בטח שיש לי אחריות חשובה אבל בדקתי מה הכי טוב לי ולקבוצה. שוב, זה היה קשה. הוא היה חבר לקבוצה שלי במשך שנים, בחדר ההלבשה, אבל ככה זה. אני צריך לקבל החלטות כמה שזה כפוי טובה ולא נעים לקבל החלטות כאלה”. כשנשאל האם פיקה יפתח אמר: “בואו נראה”.

הוא נשאל עד כמה הוא מרגיש אשם - “אני לא יודע אם הייתי הוגן כלפיו אבל בהחלט הייתי ישיר. הוא היה דוגמא לקבוצה, לקפטנים. הוא תמיד משך את העגלה. כששיחק הוא בדרך כלל ניצח והיה תחרותי. הוא היה אמיץ, ווינר, לא מפחד מכלום. הוא אינטיליגנטי. יש לו יכולת אינטלקטואלית גדולה, היה חבר טוב לקבוצה, קפטן טוב. אף אחד לא יכול להטיל בו דופי. אבל זה עניין של כדורגל”. על העתיד: “הוא יכול להיות נשיא המועדון בעתיד או כל דבר שירצה בזכות האישיות, המנהיגות, מה שהוא משדר. יש לו המון יכולת. אם הוא היה נשאר בקבוצה הייתי משתמש בו. מעולם לא עשה פרצוף רע, אין לי שום תלונה. היחסים שלנו אותו דבר כמו בעבר”.

“אני רוצה שוב להדגיש את האישיות שהפגין כבר בגיל 20, ראו עד כמה הוא אמיץ ומבין את המשחק. בלי פיקה אנחנו מאבדים מנהיגות, אישיות. לדעתי הוא אחד הבלמים הטובים בהיסטוריה של ברצלונה. אני לא רוצה לקפח אף אחד, היו גם פויול, מיגלי. הוא אחד מהגדולים גם בהיסטוריה של הכדורגל - בקנבאואר, בארזי, פרדיננד, טרי, הוא לצידם”.

 

אני אישית אוהב את כל השטויוית הקטנות האלה של המספרים:

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/f/f68218851e628487e0a99ea838826220c39a5acd_2_365x500.Xxx

החבר’ה איתם ג’רארד פיקה שיתף פעולה הכי הרבה. סרחיו בוסקטס ראשון עם 604 משחקים, במקום השני ליאו מסי עם 506, כאשר לגבי הקשר הרי שהם שיחקו יחד גם בנבחרת ספרד. עם קרלס פויול רק 159 משחקים, די מעט ביחס לכך שהם גם שיחקו יחד בנבחרת.

ריאל מדריד היא היריבה אותה פגש ג’רארד פיקה הכי הרבה פעמים - 42, אם נוריד את שני המשחקים במדי סראגוסה ב-2007/08 הרי שיש לו 40 קלאסיקוס. הוא רשם 19 ניצחונות, תשע תוצאות תיקו ו-12 הפסדים. הבקיע פעמיים ומעולם לא הורחק| הוא רשם הכי הרבה ניצחונות נגד סביליה - 28 (ב-35 משחקים), ואחר כך מדורגת אתלטיק בילבאו עם 25 ניצחונות. היריבה מולה כבש הכי הרבה - אספניול עם שישה שערים ואחריה ויאריאל עם ארבעה.

העונה בה רשם הכי הרבה משחקים היא עונת 2018-19 עם 52 הופעות וגם כבש שבעה שערים. במקום השני עונת 2010-11 עם 41 הופעות. בעונת הטרבל השנייה 2014-15 הבקיע שבעה שערים.

שימו לב כמה הוא קרוב לקרלס פויול. פיקה הוא השחקן עם מספר ההופעות החמישי הכי גבוה בברצלונה - 615 משחקים. לפניו אנדרס אינייסטה, סרחיו בוסקטס, צ’אבי וכמובן ליאו מסי. פיקה עם 396 הופעות ליגה לעומת 392 של הקפטן פויול. פיקה עם 133 משחקים בליגת האלופות/שאר המפעלים באירופה, ופויול עם 131.

הופעת הבכורה שלו בברצלונה הייתה ב-1:1 נגד ראסינג סנטאנדר בבית במחזור השני של עונת 2008-09, ההרכב היה: ואלדס| אלבס, פיקה, פויול, אבידל| בוסקטס, קייטה, צ’אבי| חלב, פדרו ואטו. מסי ואינייסטה עלו מהספסל.

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/8/80131a29e49bc4d9dcfda09eb5678648af883b1f.Xxx

סקר במארקה לאחר הפרידה מג’רארד פיקה: מי הבלם הגדול בהיסטוריה של ברצלונה? אז אחרי למעלה מ-26 אלף הצבעות בסקר, קרלס פויול מוליך בגאון עם 75%, אחריו ג’רארד פיקה עם 14%. הדור הצעיר פחות ראה כנראה את רונאלד קומאן, כובש שער הניצחון בגמר 1992, והוא זכה ל-5% (או שאולי משום שהיה רק שש עונות בקבוצה, מספר נמוך משמעותית מהאחרים). מיגלי משנות ה-70-80 שרשם מעל 550 משחקים - עם 4% בלבד והאופציה “אחר” עם 2%.

אני הצבעתי לקרלס פויול, ולמרות שאני לא אוהב את ג'רארד פיקה - יש הרבה דברים שכמובן הייתי יכול להתחבר אליהם אם הייתי בצד שלכם. כדורגל זה בידור, זה שואו, זה גם להטריף את הקהל וזה בסדר להטריל את היריבה הגדולה בטוויטר ובדרך אחרת. אבל פויול היה שור ששיחק גם כמגן ימני בתחילת הדרך. הוא היה נראה בפאניקה מתמדת בניגוד לפיקה שמשדר שהכל-קול, אבל פויול לדעתי בלם טוב מקצועית מפיקה, הוא בלט גם בימי טרום ההצלחה, הקרבות החייתיים והאלגנטיים שלו עם ראול. קלאסה של שחקן, לבל אחר מבחינתי. אגדה.

 

אפשר לחשוב שראפינייה הוא שחקן ההתקפה היחיד שסופרים לו מספרים בעולם וכך מודדים אותו. הוא משחק בברצלונה, יש שם תחרות, עליו להוכיח את עצמו. היו לו משחקים חלשים מאוד. הסטטיסטיקה מתחילה להתיישר, יופי-טופי. זה גם חשוב עבורו כי צפויה לו תחרות, על הנייר לפחות - עם רודריגו על העמדה בכנף ימין, כשרודריגו יכול גם לשחק כחלוץ שני במידת הצורך, לעבור שמאלה, הוא בזון פחות טוב כרגע אבל מגוון יותר במשחק שלו. היית צריך לציין שהבישול לרוברט לבנדובסקי במאסטייה, במשחק בו עלה מהספסל - היה גאוני ואולי יתברר כמריע מאוד ויכתיר את ברצלונה לאלופת ספרד.

איפה אתה מדרג את ג'רארד פיקה מבחינת הבלמים הגדולים בהיסטוריה של ברצלונה? ובכלל מה אתה אומר על התקופה שלו במועדון? מהשחקנים שהתחברת אליהם? אבל יותר מעניין אותי לשמוע מה דעתך על זה.

 

השאלה היא האם הפרטנרים שהיו לו בהגנה לא לקחו אותו למטה מדי, למשל קלמון לנגלה שבאותו 2:8 מפורסם אמנם כמובן שהייתה קריסת מערכות אבל כמעט כל הגולים הגיעו כשהצרפתי הוא זה שמאחר להגיע לאחד משחקני ההתקפה. גם ז'רמי מאתייה הגיע לברצלונה כרכש תמוה מאוד, בזמן מסוים זרקו פס על התמת בלמים. אני הצבעתי בסקר המארקה לפויול כבלם הגדול בתולדות המועדון פשוט כי הוא תמיד היה מרוכז ומפוקס ואצלו דין גמר הצ'מפיונס נגד יונייטד וכריסטיאנו כדין אוססונה בקאמפ נואו כשמובילים 0:3. הוא מעולם לא איבד פוקוס. קראתי את הסיפור על פפ-פיקה-שאקירה, זה גם יכול להיות משיגעון גדלות של פפ כי עובדה שפיקה נשאר והציג שנים גדולות. הדעיכה שלו החלה ב-2019 לדעתי.

אבל מה זה אופ"א סימנה את ברצלונה? בשנה שעברה הבית שהיא קיבלה בליגת האלופות היה סביר. וגם אינטר הנוכחית מפסידה בכל משחק ליגה גדול, זה היה אפשרי. ריאל מדריד קיבלה את פריז סן ז'רמן ואת ליברפול בשמינית הגמר. לא רוצה להגיד שסימנו אותנו.