גם אני חושב שההרכב שצויין למעלה אופטימלי. אבל אני בטוח שאין שום סיכוי בעולם שמילנר יסופסל, הוא בדיוק מסוג השחקנים שמאמן כמו הודג'סון בחיים לא יזיז מההרכב. הלוואי שהוא יפתיע.
חלק מההודעה שלי מתוך דיון המחזור של יום שישי: כרגע, עומד בפני רוי הודג'סון כאב ראש רציני: האם לתת לת'יאו וולקוט לפתוח בהרכב, ובכך אולי לאבד את המומנטום שלו כסופר-סאב מול שחקני הגנה עייפים, או להמשיך עם אשלי יאנג וג'יימס מילנר שמציגים יכולת ירודה עד כה? זה בהחלט כאב ראש להודג'סון, שבטח מכיר את וולקוט ויודע כמה הוא יכול לאכזב אותו אם יפתח, ובטח לא ירצה לוותר על שחקנים עם ניסיון פרמייר-ליג גדול יותר מאשר אלכס אוקסלייד-צ'מברליין הצעיר ויש שיגידו גם הבוסרי. בעניין גלן ג'ונסון. למרות שכביכול הוא יכול לתת תרומה התקפית טובה יותר מאשר פיל ג'ונס ושיש לו ניסיון עתיר יותר משל מרטין קלי, אני לא מבין למה הודג'סון ממשיך לפתוח איתו. הוא לא שם לב כמה פעמים במשחק ג'ונסון לא מתואם עם ההגנה שלו, דבר שאמנם עלה לאנגליה בשער נגד שבדיה, אך בהחלט ניתן היה לשים לב לזה גם נגד צרפת? יש כאן שני צדדים: מצד אחד, אם הודג'סון הולך עם וולקוט בימין, זו טעות להשאיר אותו שם "לבד" (בלי מגן שיעזור לו), מצד שני, האם צריך להמשיך להסתכן עם גלן ג'ונסון בצד ימין של ההגנה, גם אחרי שהוא אולי נתן לנו טריילר לעומד לבוא? אני הייתי הולך עם ג'ונס.
הדעה שלי היא שוולקוט צריך להיות סופר סאב. כזה שיכול להשפיע בצורה רצינית יותר כשהמגנים שמולו עייפים, לת מימד חדש למשחק של אנגליה ולהכניס אנרגיות חדשות ודינמיקה חדשה למשחק. מנגד, אשלי יאנג הוא קטסטרופה מהלכת והוא השחקן שהייתי מוציא לפני מילנר. מאידך גיסא, הנסיון צריך לשחק פה תפקיד ולכן חובה שיאנג ייפתח לפני האוקס. אותו דבר לגבי ג'ונסון. הייתי מקבל את זה שהוא צריך להיות מוחלף אם היה מחליף עם נסיון על הספסל. פיל ג'ונס הוא חסר נסיון, ולמען האמת אני לא חושב שהוא שיפור הגנתי גדול, אם בכלל, על פני ג'ונסון.
האם כאב הראש של רוי לגבי עמדת הקיצוני הימני נפתר? עם ה-DNA של ארסנל שכבר טבוע עמוק בבחור הפציעה הזו בטח תתברר בסוף כיותר מסתם מתיחה קלה. אני מהמר על פציעה שתגמור לו את הטורניר ותגרום לו להפסיד את פתיחת העונה בארסנל.
אני מפחד שדווקא עם רוני, שחקן שאני מן הסתם מעריץ כאוהד יונייטד, משהו יפגע במשחק של הנבחרת. בכלל לפני משחקים כאלו שנראה שהכל דופק והנה זה הזמן לנצח, הם פתאום קורסים בלחץ והשד הלוזרי והמוכר של נבחרת אנגליה לדורותיה יוצא החוצה. חייבים לעבור את שלב הבתים כי להיות מודחים עכשיו זה יהיה שוב לא נעים. אחרי זה להפסיד לספרד או משהו זה לא בושה ויתקבל הרבה יותר בהבנה. היום זה מאסט.
נו מישהו מתגעגע ללמפארד? תראו איך סטיבן ג?רארד פורח בנבחרת. בישול שלישי שלו. קפטן פנטסטיק. רק להוציא את ונחבר לטובת קארול ויהיה טוב נגד איטליה. אנחנו לוקחים את היורו.
האמת שכן. לא התלהבתי ממנו במשחק הראשון, בשני הוא היה מעולה והיום הוא היה פנטסטי. המון עבודה, המון ריצה. הוא גם מחלץ המון כדורים ומוציא קדימה נהדר - כשוולקוט יפתח אני מאמין שנראה את זה יותר. אבל לפעמים זה מוגזם ולא צריך לחפש מתפרצת בכוח, ככה הכדור נאבד מהר וחבל. אפשר גם להחזיק מעט בכדור ולנסות לצאת להתקפה איטית מידי פעם.
בהתחשב בכך שחזיתי לאנגליה נקודה או שתיים, אני כמובן מופתע מהמצב - גם עלתה, גם מהמקום הראשון. לא ראיתי דבר ששכנע אותי שלא נעשו טעויות נקודתיות בבחירת הסגל, כשאני מביט על הקשר ההגנתי ועל המגן הימני, אבל את מה שיש לו הודג'סון חיבר יפה. לא יודע אם זה יכול להספיק ליותר. איטליה קרובה יותר לצרפת מאשר לאוקראינה ולשבדיה וראינו איך זה נראה נגד הצרפתים. לא צריך להגדיל ציפיות פתאום.
אולי לחזות לאנגליה נקודה שתיים גם הייתה הגזמה כלשהי. כן האמנתי שנלחם על העלייה, למה לא? בכל סגל שנביא אנחנו עדיין עדיפים על הנייר על אוקראינה ושוודיה וצריכים להלחם כדי לנצח. מה שהכניס עוד יותר אופטימיות לגבי ההמשך היה העמידה שלנו על המגרש, גם מול צרפת וגם בסך הכל. אנחנו לא משאירים הרבה מקום ליריב לתקוף וכך אפשר להגיע רחוק. עם קצת עבודה טובה וגם קצת מזל, אפילו עד הגמר.
אני די מרוצה שהצלחתי לחזות היטב את אנשי המפתח, בעיקר בשלב הבתים. מה שג'רארד עשה בשלב הבתים הוא פנטסטי, זה לא רק הבישולים אלא כל התרומה במרכז השדה, לא בתפקיד הכי אידיאלי מבחינתו ולא בעונת שיא. מאוד, מאוד מעודד לקראת השנה הבאה בליברפול. צריך לתת את הקרדיט להודג'סון על ניהול המשחקים וההרכבים בשלב הבתים. אני לא יודע מה גרם לו לבחור בדאונינג וג'ונסון ע"פ ג'ונסון וריצ'ארדס, אבל הוא מעלה הרכבים טובים בסה"כ במשחקים החשובים ושומר על משחק מבוקר מספיק. זה לא חדש, הוא עשה את זה גם בפולהאם וב-WBA ולצערי ברמת הסגל הנוכחית אנגליה היא הפולהאם של אירופה. מה שבטוח זה שהשלב הכי קשה, שבו היה מה להפסיד, מאחורינו. להפסיד לאיטליה לא תהיה בושה, אבל המומנטום בצד האנגלי לדעתי ואם עוברים אותם אז בכלל אי אפשר לשלול אפשרות של גמר.