גביע המדינה: ב״ש מפרקת את ברדה, בית״ר ירושלים נגד הפועל ב״ש בגמר הגדול

הארגון הוא הבסיס להכל, ואומר את זה אחד שהיה שותף להקמת ארגון האוהדים (אז פשוט קראנו לזה מועדון האוהדים של הפועל באר שבע, בלי אולטרס ובלי כלום מעבר) והגוש המעודד הראשון של המועדון בשנת 1999 ומאז אני עדין בגוש (עם מנוי לדרומי כמובן).
פתיחת שערים, הראשונים שנכנסו ליציע של הפועל תל אביב, הראשונים, היו הארגון עם התופים, וזה נתן להם אפשרות להתמקם באמצע היציע (בחלק התחתון של היציע העליון), ומשם אתה שולט על כל היציע.
אצלנו עד שהארגון נכנס (מאוד באיחור) המקום היחידי שאפשר היה להתמקם הוא למטה, וביציע כמו הדרומי חסר האקוסטיקה זה אומר להפסיד את כל החלק העליון של היציע שגם אם שומע אותך הוא שר באיחוד ואז להפסיד גם את אמצע היציע שלא יודע אם לשיר בקצב של החלק התחתון או החלק העליון.
ושוב, אני כותב את הדברים האלה מידיעה. בזמנו בחצי גמר הגביע בטדי, אני הכנתי מפת ישיבה לארגון שהייתי חלק ממנו, 191 איש שכל אחד במיקום מדויק לפי הבקשות השונות, הכנתי אפילו דפי A4 עם שמות, והגעתי לטדי בפתיחת שערים, תפסנו מיקום ששולט על כל היציע והדבקנו את השמות על כל הכיסאות, ברמה כזאת.

אין דבר כזה במשחק חצי גמר להגיע כארגון מאוחר ולא לתפוס מקום שולט ביציע, ויותר מזה, דווקא במשחק הזה האוהדים שלנו באו מוקדם וכן רצו לשיר ולתמוך, אבל איך זה אפשרי כשכל פעם אתה שר באיחור לא לדבר על בחירת השירים הרעה! לשיר גם אם זה כואב אחרי גול? מה הקשר! מה אתה הפועל שחטפו את הרביעי? תן שיר שיטריף את כל היציעים.

יש הרבה סיבות להיכנס בקהל שלנו השנה, חצי הגמר זה לא אחד מהם, ולצערי זה נטו הארגון, ולראייה, איך הארגון של הפועל תל אביב שלט ביציע שלהם.
לא נכנס רגע להאם לשיר או לא ב 4 - 0 אלא לעובדה שהייתה להם שליטה מוחלטת על יציע העידוד, מיקום מצוין, בחירת שירים טובה מאוד, וזה הבסיס לעידוד טוב.

 

בנוגע לאוהדי הפועל תל אביב.
צריך לדעת לעשות הפרדה ורוב האנשים לא יודעים לעשות אותה.
בין הצד הפחות יפה של אוהדי הפועל תל אביב, שירי השואה, כל השטויות של מייצגים את הפועל ולא את ישראל, העובדה שגם אצלם באולטראס יש כאלה שמחפשים מריבות והיו אמורים להוביל לפיצוץ משחק שלהם השנה וגם אצלם יש גוש בעייתי, לתרבות העידוד שלהם.

הם כבר היו השנה ערב המינוי של ברדה 12 נקודות מהמקום שמוביל לעליית ליגה, ולכן הדרך שעברו מאותו רגע, עד למצב שהם מנצחים 19 משחקים מתוך 20 בליגה (כשגם את המשחק שלא ניצחו הם סיימו בתיקו), פלוס מצליחים להגיע לחצי גמר הגביע כשהם מדיחים קבוצות ליגת העל, זאת דרך שאני מתאר לעצמי שהאוהדים מעריכים.
תוסיפו לזה בעלים חדש, כניראה עם כיס עמוק ביציע, אז מגיעים למסקנה שאין שום סיבה למה לא לתמוך ולעודד גם כשהם מפסידים.
החוכמה היא לעודד רק כשמצליחים? כשמובילים? אם היו שורקים בוז ומקללים זה היה תורם במשהו? מוריד את פערי הרמות האדירים? בדיוק להפך, זה רק היה מוריד עוד את הביטחון לשחקנים שהם גם ככה מאוד מוגבלים ביחס להפועל באר שבע.
מה יותר טוב לעתיד כשהבעלים החדשים ביציע? תצוגת עידוד מרשימה או מופע קללות?

יש מקרים שיש מקום לביקורת, כשהקבוצה לא רוצה, לא מנסה, מזלזלת בקהל שהגיע, אבל זה לא היה המקרה, אלא פשוט פערי איכות גדולים מאוד.
אני חושב שהקהל של הפועל תל אביב הבין מצוין את הסיטואציה, הבין מה הוא מפסיד ומה הוא מרוויח, ובחר את הדבר הכי טוב לסיטואציה שהוא היה בה.
במקום שידברו בסוף המשחק על דברים שלילים, כולם מדברים על התמיכה של הקהל והפוטנציאל של המועדון הזה, וזה נטו בזכות העובדה שהמשיכו לעודד גם בתבוסה.