יו"ר מנהלת הליגה החדש בראיון כניסה לתפקיד, תוכניות וחלומות. אבל אנסה להתייחס לדבריו בנוגע לאולמות "אני לא אשאב לפוליטיקות, לא מחויב לאף אחד" מה עושים מבחינת האולמות? ”כבר הוכח שכשיש אולמות טובים זה מרים את הקבוצות והכדורסל. ראינו את זה בירושלים, וראינו את זה פעמיים בתל אביב. אני מקווה שגם בהרצליה כשיהיה, זה ירים עוד יותר את הקבוצה, שכרגע עושה דברים נהדרים באולם לא טוב. לא עשו מתקנים עם שימושים רבים, כמו שצריך להיות כי בסופו של דבר התחזוקה של האולמות האלה היא בעייתית. אולם צריך לעבוד כל הזמן בנדל”ן. (כלומר הוא רוצה אולמות רב תכליתיים שיהיו רווחיים גם ע"י אירוח ענפים נוספים, כנסים והופעות) ככל שהחוויה תהיה טובה יותר, הקהל יבוא יותר, זה מוכח”. כמו שהוכיחו את זה בסמי עופר. ”בדיוק. תראה מה זה עשה לכדורגל. הבעיה היא שעושים את זה בצורה מדורגת. יש שיטות לעשות את הדברים האלה, אבל לעשות את זה בצורה מדורגת? לא נגיע ככה למתקנים גם עוד 20 שנה, מה שחדש יהיה ישן ואלה שיקומו יהיו נקודתיים, צריך להרים את זה בבת אחת”. (כלומר זה שכרגע הבטיחו מימון רק להרצליה ואילת למשל, זה לא טוב אם רוצים להרים פרוייקטי היכלים בכל הארץ שייבנו במקביל)". ”יש לי תכניות. כסף ציבורי חייב להיכנס פנימה ואנחנו נצטרך משאבים. השר הנוכחי, מיקי זוהר, בא לעבוד והוא איש כדורסל, יכול להיות שזו התחלה של מהפכה ממשית כי הוא רוצה להביא עוד כמה מיליונים.. אנחנו נביא עוד אנשי עסקים גם מהארץ וגם מחו”ל (שיממנו קבוצות מלבד תקציבי עיריות), שיפגשו את כל ישראל כפי שהיא ואנחנו נתחיל לעבוד מול אוהדים ולהביא אותם למגרשים (יותר צופים יותר הכנסות). זה יהיה חייב להזין את עצמו ואין דרך אחרת. השינוי הגדול ביותר שיוכל לקרות במידה וזה לא ייקח הרבה זמן, זה ההימורים. אם יהיו הימורים אונליין מהמגרשים (מהמרים על הימורי ספורט לייב בישראל?), ונצטרך לטפל בעניין ה-WIFI במגרשים כבר מעכשיו (נזכיר שבאצטדיוני הכדורגל כבר החלו לקדם את ענייני הדור ה5 והWIFI), זה עניין שיכול להביא הרבה יותר כסף, גם לקבוצות עצמן וגם לטוטו. המנהלת תבדוק את עצמה לגבי הכסף כי זה המדד להכל".
מכבי ת"א מעל כולן: נתוני הקהל ביורוליג - ספורט 5 ובלי קשר אצטדיוני נתניה וטדי והיכל מנורה מבטחים הוארו בכחול כחלק מהקמפיין לגלישה בטוחה לילדים ברשת האינטרנט (יום האינטרנט הבטוח) שומרים על הילדים ברשת: עשרות מבני ציבור נצבעו כחול - וואלה! מקומי לראשונה: רשויות ברחבי הארץ יאירו בכחול מבני ציבור במטרה להעביר מסר של גלישה בטוחה, אחראית ומכבדת ברשת | המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת
אחרי אירוח הסופר אנדורו בארנה ב2022 ולמרות מורכבות ההפקה והיציעים הלא מלאים ב2022, ירושלים תארח את הטורניר בסבב העולמי גם ב2023 (מארחות נוספות לאורך השנה קרקוב וגליביצה בפולין, רייסה בגרמניה, בודפשט בהונגריה, מארחת שנסוגה ניס בצרפת). ירושלים תארח את אליפות העולם ברכיבת אקסטרים
הכנות בהיכל קבוצת שלמה לגרנד סלאם ת"א בג'ודו. מישהו זוכר שהיו זמנים ששקלו להעביר אותו לאקספו או היכל מנורה מבטחים?
ובזמן שבטורניר הקודם הסתדרו עם אימונים באולמות של מלונות ואוהל אירוח הפעם מתאמנים בטורניר בטרקלין בלומפילד כדורגל? בלומפילד הפך לזירת ג'ודו עולמית השימוש החדש של אצטדיון בלומפילד | ערוץ 7 https://www.inn.co.il/static/pictures/781x439/1108070.Xxx
עוד אירוע שיתכן שיתקיים בהיכל קבוצת שלמה, משחק בגמר גביע האתגר של מכבי ת"א בכדורעף (שיטת בית-חוץ עם משחק נוסף ביוון). נזכיר שאולם הבית עד כה היה האולם בהדר יוסף. מכבי צפויה לבקש לארח את הגמר בדרייב אין - ספורט 5 אגב מסתבר שזה יהיה גם מעין פיילוט לבית בישראל באליפות אירופה בכדורעף בקיץ שהיכל קבוצת שלמה יארח. גם לא בהיכל: הסיבות שמכבי תארח בדרייב אין תוך 5 דקות: נמכרו כל הכרטיסים למשחק של מכבי תל אביב בגמר גביע האתגר בכדורעף תוך שתי דקות: כל הכרטיסים לגמר גביע האתגר נמכרו | ספורט 1
קודם כל התקדמות מאולם הדר יוסף לדרייב אין כבר הכפלת כמות הקהל (האמת נראה היה שבחנו זאת אף לשלב חצי הגמר לפני שהחליטו להמשיך בהדר יוסף) ונשמע שגם זה כבר נחשב אתגר כלכלי לקבוצה לקיים את הגמר בדרייב אין. אבל אין שום היתכנות ל10,000 צופים או אפילו 5000 ויותר שיצדיקו את היכל מנורה. דבר שני להיכל מנורה יש הגבלת גודל משטח ובינתיים בחיים לא שמעתי שאירחו בו משחק כדורעף בעוד הדרייב אין אירח כבר משחקי נבחרת וכו'. מקווה שיהיה בעתיד בעיר איזה אולם בגודל ביניים בין קיבולת היכל מנורה לדרייב אין כמו למשל ההיכל שהוקפא בהדר יוסף למעל 5000 צופים, או התכנון להכפיל את קיבולת הדרייב אין למעל 7000 צופים. ולגבי האולם הנוכחי בהדר יוסף נזכיר שגם היתה אופציה להכפילו ל3000 מקומות בכדורסל שהם פחות מזה בכדורעף וכדוריד. אבל מעניין מבחינת סנטימנטים איך זה ש"מכבי" תשחק באולם של "הפועל". בכל אופן למיטב הבנתי גם היריבה בגמר אולימפיאקוס-כדורעף, אמורה לארח באולם הביתי שלה שמכיל 1800 מקומות ולא באחד מ3 ההיכלים הגדולים יותר שבפיראוס המכילים 2387 (היה בעבר אף אולם ביתי זמני לקבוצת הכדורעף), 8536 ו11,500 מקומות. בסופו של דבר זה רק הטורניר האירופאי השלישי בחשיבותו לקבוצות בכדורעף גם אם מתרגשים שסופסוף יש נציגה ישראלית בגמר. מאחל לעיר שכל תוכנית אולמות גדולים שהוגשה אי פעם בעשור האחרון בעיר תוגשם ושיהיה בעיר אולם 3000 מקומות ע"י הרחבת הדר יוסף מ1400 כעת, היכל 5200 מקומות חדש גם הוא בהדר יוסף, הרחבת הדרייב אין ל7000 מקומות לפחות של שלב ב', יד אליהו עם מעל 10300 מקומות וגולת הכותרת היכל לכ20,000 צופים ברמה בינלאומית (ובלי לדבר על אולמות סמוכים אך מחוץ לגבולות העיר כמו הארנות בחולון, הרצליה ור"ג שבתכנונים עתידיים). אבל אלו חלומות פרועים שגם אם היו רוצים להגשים היו לוקחים שנים רבות לבצע.
ובינתיים הארנה בירושלים לא מצליחה להיות רווחית למרות כל האירועים משחקים ומופעים לצד בעיות תחבורה ועוד. אומנם יהיו שיפורים עתידיים כמו חנוכת עוד קווי רכבת קלה למלחה והשלמת הנגשה תחבורתית מכביש 16 לקריית הספורט כולל חניון, ויש פרויקטים שיותר מוטלים בסימן שאלה כמו חידוש פעילותה של תחנת הרכבת במלחה ושדרוג המסילות אליה (רכבת קלה מבית שמש? רכבת כבדה במסלול חדש ומהיר יותר?), או החניון התת קרקעי שהובטח בין טדי לארנה ומעליו רחבת התכנסות ושטחי מסחר, ויהיה גם פיתוח אזורי שיכלול תוספת של משרדים, מסחר מלונאות דירות ועוד סביב קריית הספורט אבל עד אז בינתיים הארנה לא מממשת מספיק את הפוטנציאל. נזכיר שמנסים כל העת להוסיף בארנה מתחמים ושדרוגים נוספים כולל הבטחה לאולם אימונים במרתף, טרקלין אירועים לצד תאי הVIP בקומה העליונה, פעילות מסחרית ועוד (חוץ מהפעילות החדשה מחוץ לארנה כמו במרכז הטניס ובטדי). ירושלים, כשלים סביב לה: כך הפכה הארנה למוקד תלונות | ספורט 1 ירושלים, כשלים סביב לה: כך הפכה הארנה למוקד תלונות - וואלה! ספורט ייתכן ואם היו בונים אותה במיקום המוצע המקורי, כארנה ל15,000 צופים סמוך לבנייני האומה (כולל חיבור של החללים והחנייה?) היתה מצליחה ונגישה יותר? ובינתיים דיווח על כ100 כיסאות עקורים ועלות נזק מעל 50,000 שקלים במשחק גמר גביע המדינה ונדליזם חמור בגמר הגביע בארנה: נזק של עשרות אלפי שקלים נגרם ביציעים | כל העיר ירושלים
הדגמה איך חברת רולן המתמחה בהקמת אולמות ספורט מודולאריים קטנים מהסוג שנועד למתנ"סים ובתי ספר מתקתקת את עיקר בניית שלד בפחות משבוע (באולם שמוקם במצפה יריחו), גם אם עבודות הגימור הפנימיות ייקחו כמה חודשים טובים.
השאלה למה שרוצים להגדיל אולמות / איצטדיונים לא מאשרים ואו לא חושב על שימוש בטכניקה הזאת . נקודה למחשבה למשל באולמות קיר שאפשר להוריד קיר ולהגדיל בצורה הזאת או יותר קל יציעי מאחורי השערים במושבה, נתניה , רשלצ וכו …
יש הבדל בהיקפי בנייה ו"משקל" טריבונות בטון לאלפי צופים באצטדיונים כמו נתניה והמושבה שתצורתם שונה לבין אולם שנועד למאות בודדות של צופים שמעוצב על פי מודל מודולרי של כמה עשרות אולמות זהים מסוגו. אומנם יש אולמות ששקלו הרחבה בהם במקום להקים חדשים (בדומה להרחבות בגן נר והקרייה באשדוד) כמו חסון בעפולה, זיסמן בר"ג, רלף קליין ביבנה, מטרווסט ברעננה, קריית האמנים ברמלה, מרכז הספורט במודיעין, אולם הדר יוסף בת"א וכן הלאה. אבל בטווח הרחוק רוב הערים שוקלות ללכת מלכתחילה על בניית אולם נוסף וגדול יותר מאשר להסתמך על הרחבה מצד אחד לאולם קיים (בעוד הרחבת אולם קיים נועדה להוסיף 1000 מקומות ויותר ובסה"כ להפוך אולם של 1000 ל2000 ואולם של 1500 ל3000 בלבד ולרוב מעדיפים לקדם הרחבה מצד אחד כלומר עדיין ללא יציעים מאחורי הסלים, אולם חדש ניתן לתכנן מלכתחילה ל5000-3000 צופים בתצורה רב תכליתית). צריך לזכור שהרחבה כוללת פריצת קיר וחיזוקי שלד לתקרה והתוצאה של ההרחבה לא תיראה "חלקה" כמו אולם שמלכתחילה נבנה גדול יותר. וממילא אם "האולם העירוני" בסופו של דבר הוא אולם בית ספר, הוא לא מענה כמו היכל חדש שיוקם בקריית ספורט עירונית וכו' עם הסדרי תנועה וחנייה ובלי להפריע לפעילות התלמידים או החוגים לנוער. אני מניח שתמיד היה אפשר לקדם איזה תוכנית אסטרטגית ולהגיד שמשרד הספורט יממן כמה היכלים "זהים" בבנייה מודולרית ל3000 או 5000 צופים ולבחור חברה שמתמחה בבנייה מתועשת לייצר ולספק חלקים לכל המתקנים בו זמנית. סתם לדוגמה כשמרוקו הציגה מועמדות למונדיאל 2026, היא תכננה לבנות 6 אצטדיונים מודולאריים זמניים (תחשבו על אצטדיון 974 בקטאר כפול 6) שהבידול ביניהם ייעשה רק במעטפות חזית וגג חיצוניות בעיצובים מעט שונים. תארו לכם את הרצליה/אשדוד/ראשל"צ/קריית גת שכולן רוצות היכלים של 5000 מקומות מזמינות את אותו "דגם" היכל כדי לתקתק את הבנייה במהירות ובבת אחת לחנוך 4 היכלים זהים ויותר בערים שונות.
מסכים אבל לא מסכים … ברור שפריצת קיר מצריכה הכנה הנדסית ועוד כבודה אבל בערים ושיש בהם היכלי קיר ולכאורה פריצת הקיראמורה להיות פשוטה יחסית ראה ערך נס ציונה , הרי הנדסית מדובר על ״קופסת״ בטון שסביר להניח שגג המבנה הוא קונסטרוקצית פלדה ופח. לכאורה בשביל מהנדסי ואדריכלי על שלהזכיר יש פה במדינת ישראל … ( כולנו יודעים שמפלצות המגדלים וכל פרוייקטי תמ״א למינהם מסובכים יותר הנדסית ) והם צצים פה כפטריות אחרי הגשם . ברור שהיה אפשר עם קצת רצון , יציאה מהקופסא וראש גדול לבצע את סה במהירות יחסית, בטיחות ועמידה בתקנים וכנראה חצי מהתקציב . רואים פרוייקטים מהסוגים האלה בארהב ( חייתי שם בחמש השנים האחרונות ) ובטח בגרמניה מקימים ומרחיבים איצטדיונים מודולרית בצורה מהירה ומדהימה .
דווקא נס ציונה הכי הוכחה לתזה שלי. למה לעיר להשקיע בהרחבת האולם הקיים לאיזה 2000 מקומות, כשהיא חולמת על היכל חדש שהתנפח בחלומות שלה ל4000 מקומות.. לב המושבה עדיין יישאר לשימושים שונים אחרים. כך למשל בעפולה עשו גם חישוב, הרחבת אולם חסון תהיה לכ2000 מקומות ואילו אולם חדש יכיל כ3000 מקומות ויותר אם יוקם ליד האצטדיון, ועד 5000 אם יוקם באזור נגיש יותר כמו ליד תחנת הרכבת. אשדוד הרחיבה את אולם הקרייה ובכל זאת החליטה שאין טעם לממש בו את שלב ב' בהרחבה (אם אתה שואל אותי היו צריכים לפרק את כל החלק הישן ולהגביה לגובה ההרחבה) אלא צריך לקדם ארנה עירונית חדשה. אילת שללה אופציות להרחבת אולם בגין ומקדמת היכל חדש וכן הלאה. ואילו לגבי אצטדיונים, כרגע יש לנו דוגמאות בודדות של הרחבת אצטדיונים מתוספת יציעים מאחורי השערים (דוגמת ההרחבה הבולטת בטדי) ועד הגבהת יציעים קיימים (דוגמה בולטת בלומפילד) ואלו היו פרויקטים ממושכים. קודם כל מדובר בטכניקות בנייה שונות. בישראל בונים לרוב בבטון מחוזק/מזוין שמכתיב קצב בנייה איטי יותר ואילו בחו"ל עיקר ההרחבות המהירות מתבססות על שלד קורות פלדה שנושא את טריבונות הבטון ויש אף הרחבות שלד זמני עם מדרגות טריבונות מפלדה שלרוב מיועדות לשימוש זמני בלבד כמו נגיד אירוח במונדיאל/אולימפיאדה ופירוקם אחריו). דבר שני הקבוצות במקומות כמו נתניה ופתח תקווה לא מביאות מספיק קהל להצדיק הרחבה (היה חלון זמנים צר שבלומפילד היה בשיפוצים ועבור התל אביביות בחנו ברצינות הרחבה ביציע או שתיים באצטדיונים אלו, אבל זה ירד מהפרק). אז את אצטדיון נתניה בתיאוריה ניתן להרחיב עד כ24,000 מקומות ואת פתח תקווה ל20,000, אבל אין מי שירצה לממש כעת את ההרחבות, בדיוק כפי שגם אין מי שירצה להרחיב את טדי למעל 50,000 מקומות. דווקא לגבי אצטדיונים קטנים כמו ראשל"צ ונס ציונה יש יותר תקווה שמתישהו יורחבו מהקיבולת הנוכחית כדי לאפשר בהם אירוח בליגת העל. אגב בחו"ל גם אפשר לראות "סיכונים" של בניית תוספות ליציעים "מעל ראשי האוהדים" בזמן שבישראל יסגרו את הטריבונות שבהם מבוצעות העבודות או בכלל את כל האצטדיון. בשורה תחתונה גם כיום אצטדיונים והיכלים רגילים ייקח מינימום שלוש שנים לבנות ולא תראה עבודות קצרצרות.
למען הסר ספק אין לי וויכוח איתך שעדיף וצריך להקים אולמות והיכלים גדולים יותר חדשים ומודרניים יותר . בלי קשר אולמות הקיר חייבים להעלם מהעולם טזו דרך יעילה , מהירה וזולה יותר לעשות זאת גם כדי להפוך אולמות אחה לרב תכליתיים לעוד ענפי ספורט וכן גן למראית עין מקצוענית , ושידורי הטלוויזיה גם כן , אין סתירה בין הדברים לדעתי. עוד דבר אני עפולאי , שיחקתי באולם חסון החל מנבחרת בתי הספר ועודני פוקד מידי פעם את משחקי הקבוצה המקומית , הקיר אינו קיר בטון הוא קיר פלדה שמחובר בברגים ענקיים למעפת הבטון … כך שלהוריד אותו ולהתאים לו מבנה כמו שראינו למעלה אמור להיות פשוט יחסית