טרנטינו וסקןרסזה - זו רשימה קצרה מידי. בקלות אני מוסיף את האחים כהן ומיכאל הנקה ופול ורהובן ונולאן ואם תיתן לי דקה לחשוב אני אכפיל גם את הרשימה הזו בכיף.
@אלעד, Preach Brother! אפשר להוסיף גם את האחים כהן ונולאן לרשימה הקצרה. כבר כמעט ואיו לי ציפיות ו/או התרגשות לקראת סרטים. לחדש של טרנטינו אני מחכה כבר שנה (כשזה גם הולך להיות הסרט הלפני אחרון שלו, אם לא ישנה את דעתו...). זה הולך להיות בסגנון של ספרות זולה (אם אפשר בכלל להתקרב לזה...) עם היפסטריות של שנות ה-60 העליזות וקצת משפחת מנסון. הוא עבד על התסריט ב-5 השנים האחרונות. בסרטים של טרנטינו אתה יכול בכיף לצפות בטריילרים, מעבר לרמיזות קלות אתה לא תקבל כלום. סופר כבר את הימים ליציאת הסרט. אגב, באירי מעבר לקליבר המטורף של האיכות והכישרון שנראה, נקבל את גם את ג'ו פשי האדיר שחוזר למסך אחרי שפרש כבר ממשחק לפני כמה שנים טובות. בינינו, מי יכול לסרב כשהבמאי הוא סקורסזה ותשתף פעולה עם דה-נירו, אל פצ'ינו וקייטל. וואו כמה שהסרט הזה הולך להיות אדיר. כל הטיטאנים בשיתוף פעולה אחרון בהחלט.
טל, רשמתי שהם "בין הבודדים", וזה לאו דווקא רק קטע של איכות, אלא סגנון ועניין סובייקטיבי ברמה האישית של הפרויקטים שהם בוחרים לקחת על עצמם. עם שניהם u know what you gonna get, וב-99% מהמקרים הבידור מובטח ביג-טיים, גם אם לפעמים לסרט פחות התחברת. את האחים כהן אני מאוד אוהב, אבל לא יכול להגיד שאת כל הסרטים מאוד אהבתי. ה-thing שלהם מורגש בכל סרט שהם עושים (קומדיה שחורה, דמויות מוזרות, האירוניה של החיים, וכן הלאה), אבל יש סרטים שלהם שאני יכול לראות כמה פעמים ויש סרטים שאני מתקשה אפילו לראות בפעם הראשונה; את נולאן אני עוד לא יודע איך לאכול, אבל זה לא דבר רע בהכרח. מה שבטוח שאני לא מצפה לסרטים שלו אחרי Interstellar ו-Dunkirk. יובנטיני, מסכים 100% עם מה שאתה אומר, אבל אצלי (ואולי גם אצלך) ההתרגשות לגבי סרטים חדשים של שניהם היא לא רק כי הם כאלה טובים בעיניי, אלא כי הקולנוע עצמו גם מת. הכול עובר לסטרימינג. הקהל, הכסף, הבמאים, השחקנים, הכול. וזו מגמה שרק תלך ותחריף (וזה דיון מעניין בפני עצמו מה יקרה לדבר הזה בעידן הדיגיטלי). זה לא רע לצופים במובן שנקבל הרבה פרויקטים טובים-טובים מאוד באופן מהיר, אבל עדיין פרויקטים שיוכלו להיות "מעל" הם כמו אלה של טרנטינו שנשאר אותו אגו-מניאק-פסיכופת-פרפקציוניסט שעובד על פרויקט אחד במשך X שנים. עוד לא החלטתי אם באלי שיהיה קיל ביל 3. צמד הסרטים הזה היה מהאהובים עליי ever. ליטרלי, כ"כ הרבה איכות שמתפוצצת על המסך.
@אלעד, מסכים איתך בכל מה שאמרת, בכל מילה. טרנטינו יצור, אבל יצור מהסוג שכיף לאהוב. זרקתי לרשימה את האחים כהן ונולאן, למרות שאני מסכים איתך לגמרי בכל מה שכתבת. הם הוספו נטו כי אלה במאים, שכאשר הם מוציאים סרטים חדשים, אני תמיד אתיישר טיפה על הכיסא ואבדוק את העניין לעומק. נולאן ביאס בסרטים האחרונים אבל הוא עדיין ילדון במונחים קולנועיים והפוטנציאל לגדילה נמצא. האחים כהן מצד אחד יודעים לנפק סרטים אדירים ומצד שנים יש להם גם נפילות די חדות ביחס למה שמצופה מהם. אמרתי את זה כבר פעמיים, ואומר זאת בפעם השלישית - מסכים לגמרי עם הניתוח שלך. לגמרי קיל ביל 3 - שייצא. שיגעו את רבי שיגעו. בשנים האחרונות דובר על כך רבות ואפילו טרנטינו זרק משהו, אבל כנראה שזה כבר לעולם לא ייצא לפועל. אני לא אהיה זה שיתנגד לראות את תורמן בקיל/גאד מוד. נ"ב: האירי של סקורסזה הוא של נטפליקס.
עברו הרבה מאוד שנים מאז שטרנטינו או סקורסזה הוציאו סרט טוב באמת, כמעט עשור אפילו. בזמן הזה במאים כמו רפן, וילנב, נולאן, פינצ׳ר ועוד הספיקו לעשות הרבה יותר ואין שום סיבה להמשיך עם הנאמנות העיוורת לאלה שזמנם חלף. ומי בכלל רוצה לראות את דנירו, פצ׳ינו ופשי? זה כמו לרצות את דל פיירו והנרי בקבוצה שלך בעונה הקרובה.
1) עובר הרבה שנים בין סרט לסרט של טרנטינו וסקורסזה, כן? 2) אני לא מצפה שכל פרויקט יהיה ספרות זולה או החבר'ה הטובים. ג'אנגו והזאב מוול סטריט היו סרטים טובים שנהניתי מהם מאוד. 3) הסרט האחרון הבאמת גדול של פינצ'ר היה ב-99 (מועדון קרב). מאז הוציא סרטים טובים עד מצוינים. מה ההבדל הגדול? 4) מה הקשר בין שחקני קולנוע לספורטאים? אין להם פג תוקף מבחינה גופנית (כמובן שבני 80 לא יגלמו דמויות בני 30).
יש להם תוקף כשחקנים מובילים, ובמקרים מסוימים גם כשחקנים בכלל. לגבי פינצ'ר, גם הרשת החברתית וגם Gone Girl הם סרטים מעולים, כשהאחרון גדול ואפילו יותר טוב ממועדון קרב. פינצ'ר גם יצר את אחת הסדרות הכי טובות של השנים האחרונות לדעתי (מיינדהאנטר כמובן).
בתור אוהב טרנטינו אני נאלץ להסכים שהוא בירידה. דווקא בגלל שגם אני כל כך אוהב מערבונים אפילו עוד יותר התאכזבתי משמונת השנואים ודג'נגו. למשל. הם היו סרטים טובים. טובים מאוד. אבל הוא לא הצליח לעשות ''סרט מחוות'' למערבונים של פעם, עם שני אלה - כמו שהצליח לעשות סרט מחוות לסרטי הסמוראים של של פעם, כידוע 2 הפרקים של קיל ביל. כנ''ל ממזרים - כסרט מחוות לסרטי מלחה''ע השנייה. דווקא חסין מוות היה ''סרט מחוות'' טוב. לז'אנר האקספלוטיישן. ממש סרט קאלט כזה שאתה נהנה לראות שוב ושוב ושוב. מאידך: ממזרים, ושמונת, ודג'אנגו: אלו סרט שאתה רואה פעם ב20 שנה במקרה הטוב. על הסרטים שלו משנות ה 90 אני כבר לא בכלל מדבר. המציאו את הקאלט. עוד דבר שאהבתי יותר בסרטים המוקדמים שלו זה שהם המו קודם כל סרטים. פשוט סרטים. לא סרטי מחוות מובהקים שקורצים לז'אנר מסויים באופן מובהק ועל סף הגרוטסקי. עדיין אבל כמובן שהוא עושה סרטים יותר טוב כמעט מכל אחד אחר. סקורסזה גם היתה לו עכשיו לאחרונה את הנפילה עם שתיקה. הכניס אותי להלם האמת עד כמה שהוא היה סרט גרוע. אבל זה לא אומר כלום. הסרט שאני הכי אוהב שלו דרך אגב זה לא כל אלו שעולים אוטומטית לכולם בראש, אלא אחד שמשום מה אנשים שוכחים וצריך להזכיר להם: קזינו. גם הוא לא מוקרן האמת לא זוכר מתי פעם אחרונה ראיתי אותו ביס. בכל מקרה, אני לא מגביל את עצמי לבמאים מסויימים. אם אני רואה סרט בטלביזיה או בקולנוע (ואני רואה המון. סרטים ו קולנוע. סדרות בכלל לא) והוא מרשים אותי - אני ישר בודק את השם של הבמאי ומתחיל לעקוב אחריו עד הודעה חדשה.
Gone Girl ממש איכזב אותי. קראתי את הספר קודם לכן (הרבה הרבה יותר טוב). אותו דבר קרה לי עם הרשת החברתית. דווקא את זודיאק ובנג׳מין באטן אהבתי הרבה יותר.
Gone Girl והרשת החברתית מעולים אבל לא סרטים שאני יכול להגדיר אותם תחת קאלט, בניגוד לפייט קלאב או Se7en. מאוד אוהב את פינצ'ר אבל מבין מה אלעד אומר במובן הזה שהוא כבר לא מוציא סרטים גדולים באמת. את House of Cards רצתי לראות בגלל הקשר שלו לסדרה וב4 העונות הראשונות זו הייתה אחת הסדרות המוצלחות שראיתי, אבל לא יודע כמה הוא באמת היה מעורב שם מבחינה יצירתית.
אני רק מקווה שה- "In Select Theaters" כולל את ישראל. פשע מטורף אם לא נזכה לראות את זה על המסך הגדול. אגב, הבנתי שעומד לצאת בקרוב לדרך פרויקט חדש של סקורסזה בכיכובם של דה נירו ודיקפריו (שמבוסס על Killers of the Flower Moon).
