סקולארי מאמן מועדונים מצליח בברזיל ומאמן נבחרות מצוין. שוב אם הוא היה מאמן טופ באמת, זה היה בזבוז שהיה מעביר כל כך הרבה שנים בנבחרות.
אבל זה גם שאלה של תזמון, אני לא יודע מה היו ההצעות שלו ברמת המועדונים אחרי הזכייה עם ברזיל ב-2002, אני מניח שלא היה משהו מדהים, והיה ברור שהוא עוזב לנבחרת פורטוגל. יורו 2008 היה קצת פחות טוב, בו כריסטיאנו רונאלדו מאוד איכזב, וצ'לסי הייתה ממש פרס. התכוונתי מאמנים שיכולים להצליח בקבוצת טופ בליגה גדולה, לא מערער על מה שעשה בברזיל. מרצ'לו ליפי הוא לא "היחיד". גם ויסנטה דל בוסקה וזה לא משנה אם ספרד מודל 2010 הייתה מהנה או לא. היא קודם לכן לא זכתה לעולם במונדיאל. בריאל מדריד שים לב, שתי אליפויות ושתי זכיות בליגת האלופות בשלוש וחצי שנים, הוא גם מעולם לא עף לפני חצי גמר הצ'מפיונס כמאמן ריאל.
קולו היה גדול בהשאלה בפארמה, ככה שעניין הליגה אני לא קונה את זה. הוא שחקן גדול שהיה יכול להיות גדול גם ביובנטוס אם היה לה מאמן. יובה לא פספסה כלום עם בנטקור והוא לא גדול גם אצל קונטה. שחקן בינוני מאוד. תגיד לי שהוא עושה בינתיים עבודה יותר טובה מביסומה(עוד שחקן מנופח) או ווינקס/לו סלסו שהוא הגיע במקומם, סבבה כל אלה היו גרועים. זה לא הופך אותו לטוב. אני לא זוכר הופעות טובות שלו בטוטנהאם מול קבוצות טופ 5 בליגה ואני רואה כל משחק שלהם.
כן אבל יש הבדל גדול בין להצליח בפארמה לבין להצליח ביובנטוס. בפארמה גם רוב הקבוצות משחקות נגדיך פתוח(שם כח הפריצה האדיר של קולו בא לידי ביטוי) ואתה גם לא יכול להשוות את זה ללחץ יובה. בפארמה אתה יכול לסיים מקום 8 ומבחינת האוהדים זה כמו זכיה בצ'מפיונס ליג. ביובה כל תיקו,, עזוב הפסד תיקו, ושוחטים לך את הצורה. זה כמו שתשווה בין הלחץ של מנצסטר יונייטד ללחץ של ברייטון. ועם כל זה אני מקבל את הטענה שיובה אולי פספסה אותו, גם אם אפשר להתווכח על זה. לגבי בנטנקור אין שום ויכוח. גם לגבי זה שלדבידוביץ' אין מח.
צודק, גם דל בוסקה. אבל היום אנחנו בעידן אחר. מאמנים בכירים כבר לא מגיעים לנבחרות. כמובן שמסיבות כלכליות. גם קונטה כשהוא אימן את האזורי זה היה בשבילו רק תחנת מעבר עד שהוא יקבל הצעה ממועדון גדול, צ'לסי במקרה הזה.
מה שמפתיע אצל ויסנטה דל בוסקה שזהו, יש ריאל מדריד, שלוש וחצי שנים גדולות אחרי שקודם לכן היה מכבה שריפות לפרקים ממש קצרים, יש את נבחרת ספרד שם עשה היסטוריה ואחר כך נכשל בשני טורנירים (פחות ב-2016), ובאמצע כמה חודשים די עלובים בבשיקטאש אחרי שלא הוארך חוזהו במדריד, וזהו, אין "באמצע". הוא הרגיש שהשיג הכל כנראה, די שבע. ה-מאמן שתפור על הכוכבים. אני חושב שזה גם קשור לגיל. ליפי אימן את איטליה מ-2004, קצת אחרי גיל 56. פאביו קאפלו בגיל 62. דידייה דשאן שקיבל את נבחרת צרפת ב-2012 בגיל 44 זו סטיית תקן הייתי אומר. גם לואיס אנריקה שקיבל את ספרד בגיל 48.
אני מכיר את קולו מגילאי נוער עם הנבחרות השבדיות. הוא היה כוכב ענק כבר שם. הוא שחקן ששיחק בהמון תפקידים ובסט היכולות שלו אני לא רואה מה חסר לו כדי להצליח בקבוצה גדולה באיטליה. תעשה לי טובה, הוא כוכב מהשנייה הראשונה שהריח דשא בטוטנהאם, אז להצליח בקבוצה גדולה באיטליה זה סימן שאלה לגביו? בוא, כריס סמולינג ותמי אברהם נתנו עונה טובה בקבוצה גדולה באיטליה. הוא חזר מההשאלה למאמן שלא האמין בו, כולנו היינו שם. אין ביובנטוס שיטה, אין שם כדורגל, אלגרי רוצח הכל. שים אותו למשל באינטר של קונטה במקום יובה, הוא לא היה מצליח שם? שים אותו במילאן למשל, הוא לא היה מצליח? הבן אדם הזה עושה הכל. משחק בקישור, יוצר, מאיים על השער מהאגף, טוחן שטחים בריצה ולחץ. בכל קבוצה גדולה באיטליה הוא יהיה כוכב אם באמת יאמינו בו. אני בלי למצמץ הייתי מביא אותו ליונייטד אחרי אותה השאלה בפארמה(לא מאמין שהוא היה גורם לי לראות משחקים של דארמיאן).
אז איך אתה מסביר את זה שקייזה כן הצליח ביובה באותה עונה? קולו כל פעם שהוא קיבל שטחים ביובה עשה קסמים, בעיקר כשעלה מהספסל, הבעיה שזה לא קרה יותר מדי כי אנחנו יודעים טוב מאד מה זה הליגה האיטלקית. בגלל זה אני חושב שהפרמייר ליג יותר מתאימה לו. שם אוהבים סוסים דוהרים כמוהו. ושוב יש את עניין הלחץ. טוטנהאם זה מועדון שלא זכה בתואר איזה 60 שנה. לדעתי אפילו פארמה זכו ביותר תארים. האוהדים לא דורשים ממך לא אליפות, לא גביע, בטח לא צ'מפיונס ליג. רק שתראה טוב ולא תתבזה, אם תעשה טופ 4 אז זה כמו צ'מפיונס ליג בשבילם. תאמין לי שזה לא קרוב בכלל ללחץ ביובה. אני אומר לך באמת, זה מועדון שכל תיקו זה אווירה של 9 באב. הפסד זה כבר יום השואה. מועדון שכל פעולה לא טובה שלך ישר מוציאים את המצ'טות. יכול להיות שהיה קשה לו להסתדר עם הלחץ הזה. וסמולינג ברומא בלם בינוני ומטה. תמי אכן נתן עונה ראשונה נהדרת. בעונה השניה חזר למימדים שלו.
טוטנהאם זו קבוצה יותר טובה מיובה. הן מבחינת סגל, הן מבחינת תקציב. לא יותר גדולה, בלי יותר מסורת. אבל יותר טובה. לא זכתה בתארים אבל בחמש שנים האחרונות יכולת למצוא אותה בגמר הצ׳מפיונס ובאופן קבוע נאבקת על טופ 4 באנגליה(שזה חתיכת אתגר) למה קייסה הצליח וקולו לא? יכולות להיות מליון סיבות. קודם כל שחקנים שונים, עם אופי שונה. למה 90 אחוז משחקני הסגל שלך כולל חלוץ של 80 מליון לא נראים טוב? מה ולאחוביץ׳ פתאום חלוץ חרא/בינוני(לוקח אותו בכייף)? קולו היה בן 20-21, קייזה בן 24, הפרש כזה בגילאים כאלה יכול להיות קריטי לשחקן ״חדש״ בסגל. תמשיך בזה שאלגרי פשוט אונס את המשחק ההתקפי שלכם, לא חושב שזה קשור לשטחים פתוחים או צפופים. המשחק ההתקפי שלכם תחתיו פשוט עלוב עד לא קיים. הכל מקרי. כתבתי לך עוד לפני שקולוסבסקי דרך לדקה ראשונה בטוטנהאם שאתם מהר מאוד תצטערו בענק על העברה הזאת. היום אם הוא עובר מטוטנהאם זה בסכומים שגארת׳ בייל עבר מטוטנהאם. ואני חושב שבכל קבוצה גדולה באנגליה(כולל סיטי) הוא יכול להיות שחקן אדיר. אין לו עדיין הופעה רעה מאז שהגיע, בכל הופעה היוסג׳ שלו מהגבוהים במגרש, גם המספרים לא משקרים.
לא יודע אם אני מצטער, אבל אני מקבל את הטיעון שאולי יובה עשתה טעות, זה ויכוח מעניין. מה שאני כן מצטער עליו זה שאלגרי עדיין בקבוצה, בזה אני איתך.
מה שאני מנסה לומר הוא שכן אפשר לבחון מאמן נבחרת פשוט הפרמטרים שונים לגמרי בהשוואה למאמן קבוצות. אפשר בהחלט לומר שמאמן קבוצות צריך להיות הרבה יותר "אשף כדורגל" וכו' אבל בעיניי יש איכויות אחרות שיכולות להפוך מאמן קבוצות בינוני למאמן נבחרות טוב. פירטו פה קודם כמה מהם. בתור אוהד נבחרת אנגליה (לצד ליברפול כמובן) מאז שאני זוכר את עצמי, אני יכול להעיד שזו התקופה בה הייתי הכי אופטימי אי-פעם לגבי הנבחרת. אני ממש לא חושב שהכל זה מזל. וכן, יש קשר למאמן. (עם כל המגרעות שלו, והן רבות.) אני קובע שהוא מתאים לאנגליה כי זו אנגליה הטובה ביותר שראיתי (לאורך זמן). גם אם היא לפעמים אפורה ומחורבנת. ולגבי קאפלו, מה זאת אומרת? ראיתי איך זה היה נראה. די מחורבן. תודה. אני לא יודע איך זה נראה מבחוץ עבור אוהדים אחרים, אבל כמו שכתבתי למעלה, אני יכול לומר לך בוודאות שזו האנגליה הטובה ביותר שאני ראיתי בעיניים שלי בתור אוהד מלידה. אני לא מדבר על הישגים, אלא על אמונה שאפשר לנצח כל נבחרת במשחק נתון. אם הייתי מקבל פעם את גרמניה, ברזיל או צרפת הייתי משלשל במכנסיים עוד לפני המשחק. היום אני משוכנע ביכולת שלנו לנצח (כמובן שלא נהיה פייבוריטים נגד ברזיל למשל). וסלח לי, אבל אין אף אחד היום בקישור ההתקפי באנגליה שמתקרב לסטיבי או למפארד בשיאם. זה שזה לא עבד בנבחרת זה בדיוק התפקיד של המאמן, גם אם זה אומר לספסל אחד מהם (ברור שאת למפארד השמן). ואני בכלל לא רוצה לדבר על השמות במרכז ההגנה שזה שמיים וארץ.
@LFC-Gerrard1, האמן לי שאני מעריך את סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד ולא שוכח את השחקנים הגדולים האחרים - ממייקל אואן ואז ג'ון טרי. גם לא אמרתי חלילה שגארת' סאות'גייט כישלון. אני לא חושב שהיה היצע כל כך גדול מבחינת פיל פודן, בוקאיו סאקה, מרקוס ראשפורד, גם ג'יידון סאנצ'ו חשבנו שיהיה, ראחים סטרלינג וכן הלאה. הוא צריך להיות יותר נועז לעתים, לדעתי. היו שנים, אחרי שהדור ההוא סיים את תפקידו - שלא ממש היה עם מה לצאת לקרב אולי למעט וויין רוני שלהערכתי הארי קיין משמעותי הרבה יותר ממנו. עם תחושה אישית אני לא יכול להתווכח. אבל אנגליה הייתה לא רעה נגד ברזיל ב-2002 והודחה אחרי הפסד לגיטימי. גם ביורו 2004 - היא הובילה 0:1 על צרפת ותיסכלה אותה ואף החמיצה פנדל - עד לבעיטה החופשית של זינדין זידאן המבריק. באותו טורניר הודחה נגד פורטוגל בפנדלים ב-2:2 מטורף שהיה אחד המשחקים הכי גדולים בתולדות היורו. היו גם ניצחונות על נבחרת ארגנטינה, גם אם זה בפנדל, כמובן שגם במשחק ידידות...
יפה לראות שבהתאחדות שלחו את אלון חזן כדי לעשות סקאוטינג מקרוב על שוויץ. ועוד אחרי זה אתם אומרים שהכל פה חלטורה.