דיון התקשורת לעונת 2016/17

ישראל מתייבשת - לאן נעלם הסקורר הישראלי? כתבה לא רעה ב-One על בעיית החלוצים הישראלים.

1. דודו ביטון. משחק הבכורה של דודו ביטון במדי הפועל תל אביב היה בטדי. 19 בינואר 2015, 1:1 לא מרגש במיוחד. ההספק שלו בליגת העל מאז עומד על 32 משחקי ליגה וחמישה שערים - שניים במדי הפועל כפר סבא ועוד אחד לרשת שלה. מאז תחילת מאי הוא לא ראה דקת ליגה. חצי שנה אחרי, כשצריך לשלוח מסר לארון שוינפלד, כשאנס מחמיד פצוע ו-ויאם עמאשה פצוע, גיא לוזון נזכר בביטון. פעם הבטחת ענק. פעם שחקן שלו בסטנדרד ליאז'. שם, אגב, הוא לא נתן לו צ'אנס.

שלומי ארבייטמן הבקיע גם הוא חמישה שערים בליגת העל מאז פברואר בשנה שעברה - ארבעה במדי הפועל חיפה ועוד אחד לרשת שלה. השבוע, לקראת המפגש עם האקסית מבאר שבע, הוא התמרק כמו אחד שרוצה לעשות רושם והצהיר: "כשאחזור להבקיע אעשה זאת בצרורות. אני לא דואג ויודע שאכבוש בקרוב". ארבייטמן בן 31, פעם מלך שערים, פעם אימת ההגנות בליגה, פעם מלפפון מבוקש. בבאר שבע עם הרוטציה, לא נתנו לו צ'אנס.

החלוץ הישראלי במשבר. עומר דמארי נודד בקבוצת רד בול, המספרים של איתי שכטר בנסיגה, עמאשה נעלם, טוטו תמוז נפקד, עדן בן בסט סופסל, שמעון אבוחצירה סבל מפציעות, ברק יצחקי התבגר, אליניב ברדה מריח את סוף הקריירה והרשימה עוד ארוכה. "התשע" הישראלי, הסקורר המקומי, נעלם מהמפה בליגת העל. בן שהר, כנראה החלוץ הישראלי הטוב בליגה, לא תשע קלאסי. מלך השערים טל בן חיים בוודאי שלא. מלבדם, שום שחקן התקפה ישראלי לא כבש העונה מעל שלושה שערים בתשעה מחזורים.

מדובר בשיאה של תופעה שהחלה לפני שנתיים, עם השתלטות ערן זהבי על הליגה. אם בעונת 2013/14 דמארי עוד נתן פייט על מלכות השערים, הדולקים בעקבותיו בשתי העונות האחרונות היו מוחמד גדיר, מאור בוזגלו ורועי קהת (2014/15) וגם אליניב ברדה, שלומי אזולאי ומהראן לאלה (2015/16). כלומר, נרשמה ירידה חדה בתפוקה של שחקני רחבה. הליגה חיפשה תואמי זהבי ועם דעיכת התשע הקלאסי בכדורגל העולמי, נעלם גם הסקורר הישראלי.

2. ישראל מתייבשת. זו בעיה בהתהוות. כלומר, היא לא משפיעה בטווח המיידי. כל עוד זהבי בפורמת כיבוש, הצורך בחלוץ לנבחרת הלך ופחת. כל זימון מצא מספר מספק של חלוצים ישראלים בכושר טוב, כשהפעם היו אלה שהר ואלירן עטר. אבל כשמסתכלים רחוק, אפשר לזהות בעיה באופק. הכדורגל הישראלי לא מייצר מספיק סקוררים, אלא את אותם שחקנים טכניים וזריזים שלוקים בפיזיות. וזה לא מספיק כי בשנים האחרונות, מרבית המבקיעים הישראלים הבולטים בליגה יצאו החוצה ורובם - אולי כולם חוץ מתומר חמד ומונס דאבור - לא רשמו הצלחה לאורך זמן וחזרו. כך, להזכירכם, נולדה תיאוריית הפירמידה ששלחה את שכטר לבית"ר, את ארבייטמן להפועל חיפה ואת ביטון להפועל ת"א.

כשעולם הכדורגל מובל על ידי מבקיעי על בדמות ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, ברור שהתשע הקלאסי מתחיל להיעלם או לכל הפחות נדרש לעבור אבולוציה מסוימת כדי להתאים לדרישות המודרניזציה. הבעיה בארץ היא שמבט לקבוצות הקטנות, לנבחרת הצעירה או אפילו לליגה הלאומית מגלה לא רק מחסור בשחקני רחבה, אלא בשחקנים שהם גולרים טבעיים. שחקנים שיכולים לספק מספרים יציבים לאורך כמה שנים.

הנה כמה דוגמאות: שחר הירש ודור חוגי נעלמו בהשאלות, שובל גוזלן לא רואה מספיק דשא, גדיר נפגע מהרוטציה, שגיב יחזקאל לא משחק, אחמד עאבד לא כובש מספיק, עומרי אלטמן לא מתרומם מבחינה מספרית וגם ניב זריהן ואור אינברום עוד צריכים להוכיח יציבות סטטיסטית בדיוק כמו מיכאל אוחנה - כישרון ענק שמוגדר כאן כדבר הבא. מאז הקמת ליגת העל, רק פעמיים הוכתר בה מלך שערים זר - רוברטו קולאוטי ב-2005 וסמואל יבואה ב-2008. השנה, טוני וואקמה, לוסיו ו-וידאר קיארטנסון יכולים לאיים על בן חיים ושהר. במילים אחרות, ישראל מתייבשת. אולי נרגיש את זה בעוד כמה שנים.

ולגבי חלון ההעברות בינואר:

3. הרשימה. ינואר מתקרב, מילת הקסם הכי משמעותית בכדורגל הישראלי, והשמות כבר נזרקים לאוויר. השנה שעברה הוכיחה שפער קטן בצמרת מכניס את שתי הגדולות לכוננות העברות. אם מכבי חיפה ובית"ר ירושלים יהיו בתמונה, החלון יקבל עוד טוויסט מרתק כשעל המדף שוב יהיו ליגיונרים חוזרים, צעירים פורצים ו-ותיקים שיחפשו לרדת במדרגות הפירמידה כדי לקבל דקות. הנה רשימת השחקנים החמים ביותר לקראת פתיחת החלון לפני סדר יורד: עומר דמארי, ז'אורז'יניו, ארון שוינפלד, אור אינברום וניב זריהן, דור אלו, ברק יצחקי, עדן בן בסט, פיראס מוגרבי, מוטי ברשצקי, מקסים פלקושצ'נקו